יואוווו............
ממש ממש ממש ממש ממש יפה...
לא הייתי פה מלא זמן... ויש רק המשך אחד.... לא פייר
בכלל בכלל
המשך!!!!!!!!!!!!!!
תמריי
אני מתגעגעתת 😢
אוהבתת
מאיושש
פילפיל.. המשך! 😉
פילפיל.. המשך! 😁
פילפיל.. המשך! 😁
פילפיל.. המשך! 😕
פילפיל.. המשך! 😂
פילפיל.. המשך! 😎
פילפיל.. המשך! 😯
פילפיל.. המשך! 🙄
פילפיל.. המשך! 😊
היהי ממשיכהה מחר!~!
סוווורי על היבוווש .
אין זמןן.. אוווהבת.
איזה היום איזה בטייחח,אהה?!!?!!?
חח...
יאאללההה.. מחכים ומצפים להמשךךך...=]
יאאללהה שייקסית!
חנווווווווווווווווווש הפרק מוקדש לך בלונדה שילי 😉
מהפרק הקודם
"לא הייתי מתנגדת לאחד כמוך" אמרתי הופכת אדומה
"אין מישהי שאני אוהב" אמר
"בית ספר לדוגמנות זה לא מקום כל כך קשה למציאה" אמרתי במהירות
"להפך" חייך רועי .
המשך
המנות האחרות שהוגשו במהלך הערב היו זהות למנה הראשונה.
הכל עבר כל כך חלק, אנשים דיברו, צחקו ובעיקר נהנו מהאוכל והאווירה
לאחר שפשט ריח הסיגרים והאלכוהול באולם, דו פרדייה עלה בפעם השנייה אל הבמה,
הפעם לא נשא נאום אלא רק מילים בודדות. מחיאות כפיים נשמעו וגרירת כיסאות.
"מה קורה?" שאלתי את רועי
"עוברים אל האולם השני" אמר וקם
"ומה יש באולם השני?" שאלתי
"ריקודים" ענה בחיוך ועזר לי לקום
קשת אוהד ג'וב ושירה כבר שילבו יד ביד לפנינו וצעדו יחד עם ההמון לכיוון מסדרון כסוף
"אני לא יודעת לרקוד" אמרתי בלחישה לרועי
"אני אדריך אותך" אמר
"איך אתה יודע לרקוד?" שאלתי מביטה בו
"בית-ספר" ענה
והמשכנו במסדרון הכסוף.
האלכוהול השפיע עליי וכבר לא יכלתי לחוש בעקבים שעליהם נתמכו רגליי
"אני מסוחררת" לחשתי לו כשלפנינו הופיעה דלת זהובה ענקית ובשני צידייה עמודים של פרחים סגולים ולבנים.
רועי חייך
מוזיקה מהירה קיצבית ושמחה נשמעה וצחוקים רמים.
קשת ואוהד כבר התקדמו אל מרכז האולם מצטרפים אל שאר הזוגות שרקדו לצלילי המוזיקה
האולם הזה, היה עצום! מכוסה במנורות קיר מעוצבות ותמונות ענקיות,
הריצפה הייתה פרקט מקושט והתיקרה כלל לא נראתה מגובהה העצום.
בפינות החדר היו ספות וכיסאות ישיבה ומלצרים ומלצריות הסתובבו מגישים מתאבנים ואלכוהול.
"וואו" נפלט לי ורועי ציחקק מרים את ידי ומוביל אותי אל מרכז החדר, הרחבה.
"זה פשוט" אמר כשכעת פניו היו מול שלי, "שלושה צעדים לשם, שניים לפה ועוד שלושה לשם" אמר והדגים.
הראש הסתחרר והרגל התעקמה
"הווו והוהו" ציחקקתי מסמיקה נתמכת ברועי
"קורה" חייך ותפס שוב בשתי ידיי והניח אותן אחת על כתפו ואחת החזיק בעדינות בידו.
"זה נחמד" אמרתי אחריי שקלטתי את הקצב והצעדים
פעמים רבות הבטתי מטה משגיחה על רגליי ומעתיקה מצעדיו
ובכל פעם שזה קרה הרגשתי את מבטו נעוץ בי.
"מה?" שאלתי מתרוממת ומחייכת
"כלום" חייך חיוך גדול יותר
"אתה צוחק עליי" ציחקקתי
"לא" אמר באדישות
"כן כן! את צוחק עליי! אני רואה את זה" אמרתי מזהירה אותו עם אצבע מאיימת
"את יפה" אמר
צחקתי
"את בין הבנות היפות שראיתי" הוסיף וצחק גם הוא
החיוך שעל פניי נעלם ומגע שונה משל רועי נגע בכתפי
"מאדאם?" צייץ בקידה האיש הקטן שכנראה היה מארגן הערב, דו פרדייה.
חייכתי ונענתי להצעתו, ידי נטמנה בידו ואט אט התרחקנו מרועי.
כיוון שלא ידעתי את השפה רק חייכתי ושתקתי, הריקוד איתו אפילו העלה לי את רמת הבידור,
גובהו לא עלה על שלי ולכן היה קשה לו לרקוד איתי...
אך בכל זאת חיוך מאושר נראה על פניו השמנוניות.
המוזיקה השמחה נתנה אווירה נעימה וכלל לא הרגשתי באנשים האחרים שרקדו ברחבה
רק נהנתי להביט בפניו ולחייך בסתמיות.
לפתע האורות התעמעמו והמוזיקה הפכה שקטה ואיטית.
דו פרדייה רק חייך ועזב את ידי בדיוק כשאוהד בא ותפס בה רגע אחריכן.
"שלום" אמר בחיוך ואימץ אותי אליו
"אתה לא אמור להיות עם קשת?" אמרתי מתרחקת מעט
"רציתי לרקוד איתך,מה? אסור?" שאל בחיוך מזויף
לא היה לי מה לענות לו, ולאחר כמה רגעים של חשיבה הוא אימץ אותי אליו שוב בחשש שניראה תקועים.
"לא" אמרתי בעצבים והתנתקתי ממנו
"קשת מחפשת אותך" אמר קול אחר, אוהד התרחק במבט פרחחי, שלח חיוך ונעלם
לפניי הופיע אדם בחליפה ושיער מאפיר
"ג'וב" הכרזתי בחיוך
"ראיתי שאת צריכה עזרה" אמר בחיוך ואחז בשתי ידיי בהרגשה נעימה
חייכתי
"ממש גלגל הצלה אתה" ציחקקתי ונכנסתי בעדינות בין שתי זרועותיו.
ריח נעים שיכר אותי עוד יותר מהאלכוהול ונצמדתי אליו עוד יותר בחוזקה
"אוהד הוא ילד שובב, לעולם אל תיכנסי לעימותים איתו" הזהיר ג'וב
"אז למה הוא פה?" שאלתי
"הוא מתאים מכל הבחינות להופיע מול המצלמה, פשוט יש לו את זה, רק לא באופי" אמר
"אני לא אוהבת אותו" אמרתי
"ואותי?" שאל ג'וב
"כן" עניתי בלחישה
"נהנת?" שאל אותי כשעיני עצומות נשענת על חזהו
"כן" לחשתי
"ראיתי שדו פרדייה משתעשע ממך" אמר
"כן" אמרתי באותה נימה והרגשתי מנומנמת.
"את מאוד יפה הערב" אמר בקול שלוו
נשמתי וידי טיילו על גבו בעדינות למשמע המילים.
"אני מארגן הלילה מסיבונת בחדר שלי" אמר "אני אשמח אם תבואי, אני רוצה להכיר לך כמה אנשים..אבל אני מניח ששמעת את זה כבר מהצלם מני"
"כן" אמרתי בחולמניות
"כן, ביקשתי ממנו" אמר בסתמיות וידו עלתה אט אט אל גבי החשוף ונגעה בו בעדינות.
ציחקקתי, נהנתי.
ידיו היו חמות ונעימות... ממש כמו של שחר. הרגשתי בטוחה איתו בדיוק כמו שהרגשתי עם שחר.
"שחר" לחשתי בחיוך
אבל ג'וב לא שמע ורק המשיך לגעת בגבי בעדינות, ואני, אני רק חייכתי.
המנגינה התנגנה והדמיון פרח. הרגשתי ששחר פה, הרגשתי אותו מחבק אותי, מגן עליי. ממש כמו דובי ריחני וגדול שעוטף אותי בזרועתיו הרכות.
וכמו כל שיכורה מצוייה שמדמיינת, ניצלתי את הרגע ונצמדתי אל ג'וב, או שמא הוא שחר או הדובי, יתר על המידה...
מצטערת שיצא קצר. ממשיכה מחר
מטוווווווורפת עליכם
יאכס..
הגו'ב הזה יהיה בסוף סוטהה..
המממששךךךך
אתר האהבה הישראלי