חהחהח סבבה. תודה 😉
וקוראים לי מור.. :]
יפהה... תמשיכי
אבל רגע.... לא שכחת את שחר איפשהו?
נו.... לא נורא....
העיקר המשך....
אנחנו מיבנים שאת עסוקה... אבל תישתדלי בבקשה...
אוהבת
מישל
נו תמשיכי מהרמהרמהררררררררררררר
מחר מבטיחה פרק טוב
שיהיה לכםם לילה קסוווווווווווםם
אוהבת בכמווויווות.
מוקדש למישל ולגל האנונימית 😉 קבלו באהבה.
מהפרק הקודם
"תמדדי את זאתי" אמרה והושיטה לי חזיית תחרה אדומה.
"הא" פלטתי המומה ונכנסתי אל אחורי הפרגוד עם תחתון תחרה תואם.
"נו?" שאלה אותי "סיימת?"
"כן, בערך" עניתי מבולבלת ויצאתי מאחורי הפרגוד הלבן.
המשך
"וואו, מה את מתביישת? תיראי איזה גוף!" אמרה שירה
"סקסית... קחי" והושיטה לי חלוק לבן מסטן
"שמעי בובה, אין לך סיבה להתבייש זה הבוק האישי שלך. זה רק כדי להכין אותך לצילומים אמיתיים"
אמרה בחיוך והוציאה בקבוק שקוף מארון קיר גדול.
"בואי" אמרה ופתחה את הבקבוק.
"מה זה?" שאלתי
"שמן"
"ואני אמורה למרוח את זה על עצמי?" שאלתי
"כן" ענתה והושיטה לי את הבקבוק.
"זה לא יכתים?"
"לא, זה נספג בגוף ואת בכלל לא מרגישה שיש עלייך שמן" אמרה.
השמן היה חם ונעים ועד מהרה סינוורתי את שירה מכמות הברק שהיה על גופי.
"בואי" אמרה ויצאנו מהחדר.
קיפצתי יחפה במסדרונות כשהחלוק הלבן מלטף ברכות את רגליי עם כל צעד.
הגענו אל האולפן וחצינו אותו לאורכו אל הפינה הרחוקה.
ליהי הייתה שם, אדומה מחליפה כמה מילים עם יהודה. 😁 הוא כל כך הזכיר לי את שחר.
המראה לא, אבל ההתנהגות, והצחוק...
שירה הובילה אותי אל אותה דלת שסמוכה לתפאורה, שהפעם היא הייתה אותה מיטה מלאכית מהצילומים לפני חודש, ואותו דובי ענק פרוותי ולבן שהונח עלייה.
טליה וענת סידרו אותי, ויצאתי החוצה אל ג'וב והאחרים.
"מאיה? הכל בסדר? אתה מרגישה בנוח?" שאל ג'וב בחיוך כשליפף ידו סביב כתפי.
"כן" עניתי בלחש והבטתי אל ליהי.
האמת היא שממש לא, לא הרגשתי בנוח. 10 אנשים מתפקידם להביט עליי בזמן שאני מוצגת לראווה בתחתונים ובחזייה, ומתוכם 7 בנים.
התחלתי לרעוד, כמו שרעדתי עם שחר.
"מוכנים" אמר מני אחרי שכיוון את המצלמה ודיבר ארוכות עם שירה.
"מאיה?" שאל מור "מוכנה?"
"כן" עניתי
"אז בואי" אמר מור והתקדם אל הבמה שעלייה הייתה המיטה.
"אני אמורה להוריד את החלוק?" שאלתי מבולבלת.
"כן" אמר מור וחיוך קטן הופיע.
הורדתי את החלוק לאט ובעדינות, הרגשתי שאני הולכת להישבר אם זה יהיה מהר מדי.
לפתע היה שקט, רק שירה ומני עוד החליפו כמה מילים.
מור לקח את החלוק מידיי, והצביע לי בשקט איך אני אמורה לשכב על המיטה.
פחדתי שהוא יראה שאני רועדת, הוא יחשוב שאני לא יציבה.
"כן, יופי. עכשיו אל תזוזי" אמר והתקדם לאט אחורנית ללמטה, אל מני.
מוזיקה רגועה ושקטה התנגנה.
"יופי מאיה! את מקסימה" קרא אליי ג'וב ומור המשיך לתכנן לי פוזות.
הרגשתי יותר בטוחה כשג'וב מעודד אותי. הוא כמו אבא חייכן ודואג, גם מצחיק ועם חוש אופנתי-חשוב לציין.
הרעידות כבר הפסיקו והתנועות עזרו לי להשתחרר.
"מקסים! עכשיו עם הדובי, כן, בדיוק, ככה... יופי מאיה יופי! עכשיו תביטי אליי במבט חולמני אבל שובב, ולשם. ועכשיו תרימי מעט את הבטן, ואת הרגליים, תקפלי ככה, כן יופי!@ מדהים!"
המוזיקה פסקה ואיתן רץ אליי עם החלוק הלבן.
"עכשיו גם יויו ישתתף פה בצילומים, אבל בשביל זה צריך להחליף תפאורה, אז מאיה... לאן שאת רוצה את יכולה ללכת אבל להיות פה בעוד 5 דקות." אמר מור וסימן משהו לשירה.
שירה דיברה אל האוזניות השחורות שהיו מונחות על כתפייה
וכתריסר אנשים צצו בדלת האולפן ועשו דרכם לכאן.
ירדתי מהבמה והלכתי אל ליהי ויויו.
"מאאאייהההה אאיזוו כוסית אתתת! באלוווהים!" אמרה ליהי והושיטה שתי ידיים כדי לחבק אותי.
"אני מסכים מילה במילה עם חברה שלך" אמר יהודה והצביע עלייה.
"תודה" אמרתי מסמיקה מתיישבת על ידם.
פיטפטנו מעט עד ששירה קראה אל יהודה ללכת לסידורים אחרונים.
יהודה קם ונעלם בדלת הסמוכה לתפאורה.
התפאורה השתנתה מבלי ששמתי לב לכך ותריסר האנשים שהיו פה לפני חמש דקות נעלמו כלא היו.
"הוא ממש שונה ממה שחשבתי" אמרה ליהי בפתאומיות.
"מה? מי?" שאלתי כלא מבינה
"יויו" ציחקקה ליהי.
"אהה, חחח למה? מה חשבת?"
"חשבתי שהוא יותר סנובי כזה"
"ו...? מה גילית?"
"שהוא בכלל לא" אמרה.
"איך גילית את זה?" שאלתי מחייכת
"טוב... קודם כל" אמרה ליהי והרימה אצבע
"אין לו חברה" אמרה והורידה את האצבע בעזרת אצבע שנייה
"ו..." אמרה והרימה עוד אצבע
"רגע.. מה זאת אומרת אין לו חברה?"
"אין לו" אמרה ליהי מושכת בכתפייה "גם אני הייתי המומה"
"לא.. את לא מבינה..." אמרתי "יש את אפרת! אפרת בוימלד" הסברתי לה.
"אני יודעת" היא אמרה מחייכת
"הוא אמר שהסוכן שלו מכריח אותו להסתובב איתה. זה מין חוק כזה...
לא יודעת, לא הבנתי בדיוק מה הוא אמר" הסבירה מנסה לחשוב.
"טוב, מה עוד גילית עליו?" שאלתי
"הוא מצחיק, את יודעת?" ציחקקה ליהי.
"לא, לא ידעתי" אמרתי
"יש לו חיים מעניינים" אמרה מהרהרת.
"מאיה?" שאל מור מרחוק וסימן לי לבוא.
"בוועי" אמרה ליקוש עם פרצוף עצוב.
"ביי בובה, אני אוהבת אותך... אל שכחי סתומה" והתרחקתי שולחת לה נשיקה.
"אמא שלך סתומה" צעקה אחריי
"כן?" שאלתי את מור מצחקקת.
"בואי בובה.." אמר ועלה איתי אל הבמה.
כעת היא הייתה צבעונית ופרחונית.
"בואי, שיכבי כאן" אמר והצביע על הריצפה הפרחונית.
"להוריד את החלוק?" שאלתי
"אין צורך" הוא אמר "זה רק בשביל להראות לך איך את אמורה להיות"
שכבתי על הריצפה ומור כאילו פיסל אותי בידיו לצורה שהוא רצה.
"ככה" הכריז " אני רוצה אותך על הידיים של יויו, את חושבת שאת יכולה לעשות את זה?" שאל
"אני כן... השאלה אם הוא יכול" אמרתי
"לא תהיה לו בעיה.. אני בטוח" אמר וקרץ לי.
יהודה יצא מהדלת הקרובה מבריק משמן גם הוא.
מור סימן לו לבוא, גם הוא היה לבוש בחלוק לבן.
"יופי, יהודה... כמו שסיכמנו, אני הראיתי כבר למאיה, עכשיו זה רק אתה." מור אמר והתרחק מעט.
יויו הוריד את החלוק שלו, אם הוא הוריד אז גם אני צריכה.
הורדתי ומור לקח את החלוקים שלנו.
הרגשתי מוזר להיות ליד יהודה לוי בחזייה ותחתונים, לא מציאותי.
"יופי" אמר מור בעודו מתרחק והמוזיקה התחילה, קופצנית ושמחה.
"מאיה? תעלי על יהודה" יויו שלח שתי את שתי ידיו, אחת אל הצד של הבטן שלי, והשנייה אוחזת בשתי רגליי.
"יופי! עכשיו כמו שעשית על הריצפה" אמר מור ופיתחתי את התנועה שהוא פיסל אותי.
התנדנדתי קצת, אבל לבסוף הצלחנו.
"טיפה שמאלה יהודה" קרא אליו מור ויויו ואני זזנו מעט שמאלה, דבר שנידנד אותנו יותר וכמעט גרם לי ליפול.
'פלאק' 'פלאק' נשמע והמוזיקה פסקה
"מדהים!" - "מקסים" קראו מור וג'וב יחד.
"טוב.. אני הולך מאיה, היה נעים להכיר אותך" אמר יהודה בחיוך.
"זהו? אתה לא מצטלם איתי יותר?" שאלתי
"היום לא... אבל תמונה אחרונה, כן. התצטלמי איתי?" שאל
"כן" עניתי ויויו הרים אותי, בדיוק כמו שחר בתנוחת חתן כלה, כשהוא בבוקסר ואני בתחתונים וחזייה מצחחקים שנינו. "מני! תמונה" צעק יויו אל מני. חייכנו שנינו "תגידי צ'יז" אמר יהודה ושנינו אמרנו
😁 "צ'יז" 😁
חחחחח חמודים
המשךךךךךךךךך
יאאאא איזה יפההההההההההה!!!!!..
וד"א..אפרת כן חברה שלו!!!!
אייייייייי יהודהה לוי
חלוםםםםםםםם
מהמםם בובהה
תמשיכיי
אוהבתת'תך
מאיהה
ואאיי וואייייייי...
חח... תחתונים וחזיהה....
איזה כיף ליויו..;]
חחח..
המשךךךךךךךךךךךךך!!!!!
חחחח
כיף כיף לו... 😊
אחללהלהלהלה פרקק!
יאלללה המשךךךך 😂
הבטחת לי שהיא תדבר עם מור 😢
בעייייי בובה מדהים
גררררררר איזה פרקים מדהימיםםםם
מחכהה להמממששךךךךך ממהההררר