המשך....
כל מילה נוספת מיותרת!
פרק מהממםםם
אני רוצה את יויווווו =(
מהמהמהמהםם!!!!!!
אפשר שאלה..? מיזה יויו? 😁
פיספסתי את זה קצת.. 😕
נסיכווווווווווווווווווותת שללילילי!
סווורי
סוווורי
סווווווווורי הכי הכי הכי בעולםם
אין לי זמןןן 😢
כך-כךךך אוההבתותכםם
אשתדל מחרר :\ לא מבטיחהחה.. :\\\
אוהבת.
אופיי תשדלי היום!
טיפהההה קצתתתת המממששךךך!!
מוקדש לגלוווש 😉 ולוליט יויו זה יהודה לוי
מהפרק הקודם
"מצוין! מעולה!" צחק מור יחד איתנו
"עכשיו שתיכן ביחד, תנו ידיים... אבל בפרופיל, ליהי אל תסתירי את מאיה.. טוב מאוד.. טוב מאוד..
עכשיו אני רוצה כל אחת לבד" אמר מור וליהי זזה הצידה.
"מאיה אני רוצה שתיראי שובבה ומלאה במזימות ומתיקות ביחד."
הבחנתי שיויו הגיע שוב. והתיישב לצד שירה מדבר איתה באותו זמן מגניב מבטים אליי.
חייכתי אליו, והמשכתי ב'מזימות' שלי 😁
המשך
לאחר טקטוקי צילום רבים הגיע תורה של ליהי לקפץ, אך תורה של ליהי עבר מהר בהרבה משלי.
ג'וב מחא כפיים בפראות... או בעצלנות, לא היה ברור.
"יופי ליהי" אמר מור וסימן לנו שנשב על הטרמפולינה.
המוזיקה פסקה והוא עלה על הבמה הלבנה כדי להסביר לנו מה עכשיו בתוכנית.
מור כופף ברכיו כדי שעיניו יהיו בגובה עינינו, "עכשיו אני רוצה אותכן רגועות מתוקות ומסתוריות"
אמר וחייך, "בואי" אמר והושיט ידיו לגעת בי, "את צריכה לשכב כאן" אמר ושלף כרית ענק לבנה מאחוריו
ומיקם אותה כך שאוכל לשכב עלייה. "ליהי... את, פה" אמר והצביע על הבטן שלי,
ברגע שלהי הניחה את ראשה הפרוע מהקפיצות על ביטני החלו ציחקוקים
"דיי, את מדגדגת! אל תזוזי שמנה!" לחשתי לה כדי להפסיק.
"יופי!" אמר ועשה תנועה בידיו של 'אל תזוזו' וברח ללמטה לעלות על מתקן שחור שהתרומם חמישה מטרים מעלינו.
"וואו" לחשה ליהי
על המתקן היו מור, המצלמה ומני הצלם שהתרוממו מעלה מעלה.
"איתן תבדוק אור" צעק מני ללמטה אל איתן שעמד בחיבוק ידיים מביט מעלה.
איתן הוציא מכשיר שחור עם גולה כסופה ומסך כחלחל מפנים חולצתו ועלה על הבמה.
"30#70" צעק איתן למעלה אל מור ומני כשהעביר את המכשיר המוזר על פניי ועל גופי,
"וליהי?" שאל מני - "47#60" צעק איתן
"תכוונו את פנס 6 על הילדה הבלונדינית" דיקלמה שירה אל תוך אוזניות אדירות שהיו מונחות על כתפייה.
התאורה השתנתה בין רגע וליהי הסתנוורה למספר רגעים.
"כמה עכשיו?" שאל מני, איתן העביר בפעם השנייה את המכשיר המוזר על גופה ופנייה של ליהי
"34#70" צעק איתן אל מני.
"מצוין" אמר מני ואיתן רץ משם למטה אל ג'וב ויויו.
"תסתכלו אליי" צעק אלינו מור, "מאיה תטי את הראש שלך קצת ימינה, וליהי תרימי אותו קצת ואת היד השמאלית שלך תניחי קרוב לגופך, אל תפרשי אותה... השמאלית ליהי, השמאלית" חזר מור כדי לתקן את ליהי.
לאחר כמה 'פלאקים' ומחמאות ממור, הוא דיבר שוב ; "עכשיו אני צריך אותכם שכובות על הצד, כמו תנוחת נומי נומי. כן, ליהי.. כמו מאיה" אמר והצביע עליי , "תצמידו אפים ומצח ותביטו אחת בשנייה, את הרגליים מקמו בתנועה כאילו אתן רצות , כן יופי מאיהה! בדיוק! ואת הידיים תשלבו למטה, למטה ליהי כמו מאיה, ביחד... כן, יופי! מעולה!.....לא! ליהי! אל תסדרי את השיער!" אמר וליהי קפאה במקומה והזיזה את ידה שסידרנ את השיער. מור הצביע לאיתן שרץ אל הבמה וסידר אותו שוב בצורתו הקודמת.
"ליהי, רק אני אגיד אם תריך לסדר או לא" הוא אמר ומני צילם כמה תמונות.
"אל תשימי לב" לחשתי לה כמעט מבלי להזיז שפתיים. ליהי רק מיצמצה והמשיכה להביט בי באטותו מבט ממקודם.
"יופי" אמר מור בעודם יורדים בהדרגה מהגובה שבו הם היו מוצבים.
קמנו שתינו, ראיתי על ליהי שהיא טיפה פגועה מהיחס.
"טוב, מאיה! שירה תיגש איתך לחדר ההלבשה להתאים לך חזייה."
שירה קמה והתקדמה אליי ואל ליהי.
"עכשיו זה האופנה תחתונה?" שאלתי אותה מרימה את מבטי.
"כן" ענתה והגענו אל החדר.
"תמדדי את זאתי" אמרה והושיטה לי חזיית תחרה אדומה.
"הא" פלטתי המומה ונכנסתי אל אחורי הפרגוד עם תחתון תחרה תואם.
"נו?" שאלה אותי "סיימת?"
"כן, בערך" עניתי מבולבלת ויצאתי מאחורי הפרגוד הלבן.
מצטערת שקצר... זה מה שיכלתי לעשות
אוהבת
קצר צקר לא נוראא =]
אחלה פרק 😎
המשך המשך! 😊
בקטנהה קצרר אבלל יפהה 😊
מממ תמשיכיי
אוהבתת
מאיהה
תאאאממרריי!!!
המששךך שווסס... =]
חעחע..
*מצפה לעוד אחד...*
חעחע....
בבקשה,יותר ארוךך! חוחוי..=]
אתר האהבה הישראלי