QUOTE (יפיתי-דבירוש @ 07/09/2005) אופייי!
טוב נו נחכההה!
אוהבת אותךךך מאודדדדדדדד!
הסיפור שלך מושלםםם!
ותמשיכיייי!!!
אל תייבשי כן???
טוב ממני המעריצה מספר 1!!!!!!!!!
לאבב יוו בובונתת יפיופהה!
מוווווווווווווואה!!!
ענקיתתתתתתתתתתתת!
ושוב לאב יו!!!
או טה אמו!
חיחי
יפיתי!
צ'טערת הייתי גם בעצבים וזה ושיעורים וכל החרטא הזה...
אני ישתדל ממחר לא לייבש
מה שכן תבטיחי לי גם את לא לייבש ותכתבי המשך !!!😊
QUOTE (Kariniiii @ 06/09/2005) אהה גברת זוהר.
המשך!
ועכשיו!
😠
הנה יפיופות סליחה על העיכוב...
בבקשה...
"אמא שלי היא גניקולוגית היא תוכל לבדוק אותך." היא אמרה וחייכה לעצמה.
"יאוו אני באמת צריכה בדיקה" אמרתי לה
"אני ידבר איתה ויגיד לה שתתקשר אליך..." היא חייכה..
"אבלל... מה תגידי לה? שאני בהריון? היא תחשוב שאני איזה זונה.. " אמרתי לה מפוחדת...
"לא אל תדאגי אני אמ..." היא אמרה ולא ידעה מה להגיד!
"בדיוק אין מה להגיד לה... אני לא רוצה לספר לה שאני ..." אמרתי לה
"את יודעת מה?" היא שאלה.
"נו?" אמרתי לה חסרת סבלנות.
"אני יגיד לה פשוט שנאנסת. ואני יגיד לה לא לשאול הרבה שאלות כי לא ארשת לי לספר לה... בסדר?" היא אמרה וחיכתה לאישורי.
זה בעצם רעיון לא רע... וגם עם אני ידבר עם אמא שלה זה לא יהיה כל כך נורא כי היא גם חוותה את זה! בדיוק כמוני.
"טוב!" אמרתי לה.
פרק 22
"נהיר?" דפקתי בחדרו ונכנסתי.
"טליה?" הוא ראה אותי ונראה מופתע.
"אמ... כן" חייכתי.. "אני לא מפריעה נכון?"
"לא, לא מה פתאום..." הוא אמר נרגש והושיט לי כיסא לשבת עליו.
"א...ני... אני צ.. ריכה לבקש ממך טובה קטנה?!" אמרתי לו מגמגמת.
"בטח... הכל!!! כל דבר! לא משנה מה..." אמר והמשיך בהתרגשותו.
"אני צריכה שתבוא איתי לעשות בדיקה אצל אמא של דנה" אמרתי לו והוא נראה לא מבין....
"אמא של דנה היא גניקולוגית... דנה הציעה שהיא תבדוק אותי..." הסברתי לו...
"אההההה..." הוא אמר מבין... "את סיפרת לדנה??" הוא שאל מופתע.
"הייתי חייבת... לא יכולתי להחזיק את זה בפנים." אמרתי לו.
"אה.. ולה סיפרת ככה ולי לא סיפרת יופי..." אמר מעוצבן.
"סליחה..." אמרתי לו, התיישבתי עליו, נשקתי לו על הלחי.
"זה בסדר! זה כבר לא חשוב..." הוא אמר ואני ישר נשמתי לרווחה.
"אז אתה בא איתי?" שאלתי אותו
"לא!!! נראה לך? יאללה קומי, קומי..." הוא אמר ואני נבהלתי.
אם תגיבו הרבה אני ישים לכם עוד המשך היום
הרבה זה בערך חמש תגובות +
נוווו המשך!
יצא היום קצר....אבל עדיין יפה...
תמשיכייייי
אנשים ת=ג=י=ב=ו כי אני רוצה המשך!! 😉
יש לי המשך אבל הוא קצרצר אני רוצה להאריך אותו ואז אני ישים לכם...
בסביבות אחד עשרה ככה אני ישים אותו פה
הנה המשך יפותתת אני מקווה שלא התאכזבתן ואני מקווה שאתן לא תאכזבו אותי אני רוצה הרבה תגובות...
אחרת כל החשק לכתוב את הסיפור יורד לי...
לא!!! נראה לך? יאללה קומי, קומי..." הוא אמר ואני נבהלתי.
וקמתי ממנו ישר... והלכתי לכיוון הדלת...
"טליה סתם!!! אני צוחק! תחזרי לפה..." הוא אמר מתחנן...
רצתי אליו וחיבקתי אותו.
פנינו היו קרובים הרגשתי את נשימותיו ואז התרחקתי מעט. אך הוא תפס בראשי וקירב אותי אל שפתיו... התנשקנו נשיקה לוהטת... ואז לבסוף נשיקות קטנטנות מגרות.
"אני כל כך אוהבת אותך" אמרתי לעצמי אך בטעות אמרתי בקול...
"גם אני אוהב אותך...כל כך כל כך כל כך" הוא אמר והדביק לי נשיקה...
"אמ...נהיר לא התכוונתי להגיד את זה" אמרתי לו מחפשת תרוץ.
"לא התכוונת! אבל אמרת... סימן שזה בא מהלב.." הוא אמר וחיבק אותי חזק.
"אז מתי הולכים לראות את התינוק שלנו?" הוא אמר מחייך.
ואני חייכתי אליו חיוך קל. איזה כייף להרגיש סוף, סוף נאהבת ושמישהו נמצא איתך! ושהוא שומר עליך...
"שנייה אני מתקשרת" אמרתי לו וחייגתי לדנה
"היי דנה..."
"טליושש נשמה..." היא אמרה לי
"מה העניינים?"
"אני עם נהיר עכשיו.." אמרתי חוששת, מפחד שהיא עוד אוהבת אותו.
"אתם עדיין חברים?" היא שאלה...
"אמ... אויש סיפור ארוך אבל היום חזרנו להיות ביחד. אני חושבת" אמרתי ונשקתי לנהיר קלות על הפה.
"יוו אני שמחה" היא אמרה
"טוב תקשיבי... נגיע לעניין... דיברת עם אמא שלך?"
"אמ... כן!" היא אמרה ואני התמלאתי כולי התרגשות.
"אז ככה..." היא המשיכה...
"נו!!!" צעקתי בטלפון והתחלתי לקפץ ונהיר הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח.
"מחר! בשעה... 11 בבוקר תבואי.." היא אמרה לי
"יאוווווווווווווווווווווו תודההה, תודה, תודה...!" אמרתי לה והתמלאתי אושר
"היא הסכימה אה?" נהיר שאל אותי ואני הנהנתי לו עם הראש.
"טוב מחר בשעה הזאת בדיוק! אני יבוא" אמרתי לה ונזכרתי... "אמ.. רגע!"
"כן?" היא שאלה
"איפה המרפאה?"
"אה... זה נמצא מול העירייה" היא אמרה
"OK תודה... ביי.. ושוב תודה" אמרתי לה
"חחח בקשה" היא אמרה וניתקה את הטלפון.
"יאוו נהיר אני כל כך מתרגשת!!!" אמרתי לו והתיישבתי עליו.
אבל הוא לא הגיב.
ואז נשקתי לו קלות על השפתיים אך הוא המשיך להביט באותה נקודה.
"נהיר מה יש לך?" שאלתי לבסוף...
"אמ... לא יודע, זה קצת מוזר לי ככה. כאילו אני יהיה אבא ו.." הוא אמר ואני עצרתי אותו.
"נהיר אתה לא חייב... אני גם לא רוצה שאתה תהיה יעני האבא שלו או שלה..." אבל הוא עצר אותי בנשיקה שהמשיכה לצרפתית טעימה.
"אני רוצה!! כל עוד זה מאחד אותי איתך... לנצח! אני יעשה הכל!!! ולהורים שלי... אני כבר יגיד משהו..." הוא אמר חושש ופנינו היו קרובים אחד לשני. חודרים לעיניים של האחר.
"תגיד להם שנאנסתי, אני מרשה. אבל שלא יגידו שום מילה לאף אחד..." אמרתי בפחד. כבר סיפרתי ליותר מדי אנשים!
ואז התמונות עלו לי שוב בראשי...
איך עומר התקרב אלי... איך עברו נכנס בתוך גופי "אההההה" צעקתי
ואז חזרתי לעולם המציאות...
"את בסדר?" שאל נהיר, שחיבק אותי ונשק לי על המצח.
ועכשיו?!?! ת-ג-ו-ב-ו-ת!!!
וואי איזה 2 פרקים
מווווושלמיםםם
איזה חמודד נהיררררר=))
תמשיכי מאמי
מוואהההההההה
פרקים מהממים!
אה...ואם קראת את הסיפור שלי אז למרות שהפסקתי אותו כתבתי מה קרה לתומר בסוף...
QUOTE (HeNNNNNNN @ 09/09/2005) וואי איזה 2 פרקים
מווווושלמיםםם
איזה חמודד נהיררררר=))
תמשיכי מאמי
מוואהההההההה
😉
