וואווו
קראתי את 2 הפרקיםםם!
מהמםםם!
המשךךךךךךךך
לאבב יווווווו!
נוווווווווו
אני מחכההה!
לאב יו!!
=]]
ווייי הפעם התברכתי בהרבה תגובות חיחיח
הנה המשך מושלמות שלי...
ואז התמונות עלו לי שוב בראשי...
איך עומר התקרב אלי... איך עברו נכנס בתוך גופי "אההההה" צעקתי
ואז חזרתי לעולם המציאות...
"את בסדר?" שאל נהיר, שחיבק אותי ונשק לי על המצח.
אך לא ידעתי מה להגיד לו. חיבקתי אותו כל כך חזק, רציתי שיגן עלי...
"אני כל כך אוהב אותך!! תבטיחי לי שנשאר תמיד ביחד?" הוא אמר לי ונשק לי על הלחי.
"תמיד, תמיד..." אמרתי והתחלתי לבכות.
"מה קרה יפה?" הוא שאל וניגב לי את הדמעות.
"לא חשוב. רק תחבק אותי" אמרתי לו חזרה.
יום אחרי זה:
"נו את מוכנה?" שאל נהיר מתחיל לזרז אותי...
"עוד שנייה" צעקתי לו בחזרה מחדר האמבטיה.
"נו כבר עשר וחצי!!" הוא אמר לי
"נראה לי שאתה יותר מתרגש ממני" אמרתי לו
"אמ... יש בזה משהו" הוא התחיל לצחוק.
"אני מוכנה..." יצאתי מהאמבטיה והוא תפס לי את הידיים.
"אז הולכים?" הוא שאל ואני רעדתי
"אמ... כן" אמרתי לו ונתתי לו חיבוק.
"הכל יהיה בסדר אין ממה לפחד!" הוא לחש לי וגנב ממני נשיקה.
"חוצפן..." נתתי לו סטירה חלשה והוא חייך...
"אוקי ילדודס מוכנים?" אבא אמר
"אמ... אני חושבת..." אמרתי והסתכלתי על נהיר שהינן את ראשו לאישור.
"יאללה בואו..." הוא אמר וחיבק אותי דרך הכתף.
"יהיה בסדר חמודה שלי..." אמר לי בלחש
"אני מקווה..." חייכתי אליו.
נכנסו אל המכונית ונסענו בערך חמש דקות.
"טוב הגענו" אבא אמר ונשם עמוקות,
אני ונהיר הסתכלנו אחד על השני ויצאנו מהמכונית. נהיר הושיט לי את ידו ותפסתי אותה חזק.
"טוב, במעלית או במדרגות?" שאל נהיר.
"איך רואים שאתה לחוץ" צחק אבא "תירגע קצת"
"במדרגות, לא יזיק לי קצת כושר גם ככה עוד מעט אני יהיה שמנה" אמרתי
"שטויות... את תמיד תהיי יפה רזה או שמנה.. למי איכפת בכלל?!" אמר נהיר ונשק לי על היד...
"אבא ראית איזה חבר חמוד יש לי?" חייכתי.
"חבר או בעל?" הוא שאל
ואני הסתכלתי אליו במבט רצחני. השאלה הזאת ממש לא במקום! רציתי להרוג אותו באותו רגע.
"עם כבר הגענו לנושא הזה... אז לפני שנעלה אני רוצה לשאול אותך שאלה...
שאת כבר בטח יודעת מה היא..." הוא אמר...
"אבל.." התחלתי להגיד אך הוא עצר אותי: "לא, לא איכפת לי ולא איכפת להורים שלי. הם מאושרים כמו לא יודע מה שיהיה להם נכד כזה מוקדם, ואני מוכן לקחת את כל האחריות!" הוא אמר ואני חייכתי
"עם כך אני מסכימה" אמרתי לו ונתתי לו נשיקה בפה שנסחפה לצרפתית.
"אהמ, אהמ... אתם יודעים שאני כאן!" אמר אבא
ושנינו התנתקנו ישירות אחד מהשני והסמקנו.
"מזל טוב..." הוא אמר לשנינו. נתן לי נשיקה על הלחי ולנהיר תפיחה על הגב.
"יוו כבר רבע ל11" אמרתי כשהסתכלתי בשעון "יאללה בואו נעלה."
"שלום..." הגיעה אלינו אישה בערך בשנות ה- 60 כשהגענו אל הקבלה.
"אנחנו מחפשים את דפנה" אבא אמר לה
"אה.." היא אמרה והצביעה על חדר 214
"תודה..." אבא אמר והלכנו לכיוון הדלת.
דפקתי על הדלת...
"כן??" נישמע קול של אישה צעירה.
מצפה להמון תגובות
פרק מהמםםםםםםםםםםםםםם
זוהרר מאמי בני כמה הם?
ואיזה חמודי נהיררר
חיחי
תמשיכייי
מוואה ענקיתתתתתתתתת
חחח שכחתי שנייה אני יבדוק... אני חושבת שהם בני 15 חחח
אמ... כשהתחיל כל הסיפור עשיתי אותה בת 15 וחודש ככה חחח
ועכשיו היא בערך בת 15 וחצי או יותר אני יעשה לה מתישהו יום הולדת חחח 😉
אהה ושחכתי לומר *פרק מהמם!*
תודההה
חחח חתימה חמודה...
יאאאאאאאאאאאאאאאא מאמיייייייייייייי שליייייייייייייי
קראתי עכשיווווווווו ה-כ-ל
זה פשוט כל כך יפה
ומרגששששששששששששששששש
הפרקים האחרונים היו הכי מרגשים שיש
אמא
זה כזה מפחידדדדדדדדדד!!!
מותק יש לך כישרון ענקי ענקי
ואני זקוקההההה
להמשךךךךךךך
ודחופייייייייייייייייייי
מוואההההההההההההההה
לובבבבבבב
יוווווווווווווו
המוני המוני
שירושששששששששש יא נשמה!!
סיימת בסוף לקרוא?? איזה חמודההההההההה
תודה, תודה, תודה!!
אני ישים המשך בצהריים!
(ותשימי גם את ודחוףףףף חח)