תודה מתוקות אבל אני ישים לכם המשך כנראה רק מחר...
קצת באיחור סורי... לא הייתי כל היום בבית.
תודה על התגובות.
"טוב, לפחות תסבירי לי למה אל באת לבית ספר?" היא שאלה מודאגת.
"עזבי זה יותר מדי אישי" אמרתי לה ונשענתי על אבן גדולה והתחלתי לבכות.
"דיי, טליה... בואי אלי. תירגעי קצת עם תרצי לספר לי מה קרה תספרי. העיקר שתהיי בסדר."
לא היה לי לאן ללכת לא רציתי לחזור הביתה, אז פשוט התרוממתי והלכתי איתה..
הגענו אליה הביתה. היה לה יחסית בית קטן לא של עניים ולא של עשירים.
"אני יביא לך מים..." היא אמרה והלכה לכיוון המטבח
"תודה" אמרתי לה והלכתי אחריה.
היא הושיטה לי את הכוס ואז אמרה "את רוצה לספר לי מה קרה אחרי שנרגעת?"
"אני לא יודעת דנה... פשוט זה ממש קשה לי בעניין ו.."
"זה בסדר.." היא אמרה ועצרה אותי "לא חשוב"
"תודה" אמרתי לה.
"בואי לחדר שלי" היא אמרה לי וסימנה לי עם היד על הדלת של החדר שלה.
ניכנסתי אל החדר שלה והייתי עמומה...
"ואוו..." אמרתי בקול.. "החדר שלך ממש יפה!!"
"תודה" היא אמרה והסמיקה "אני עיצבתי"
החדר היה בצבע ורוד עדין, עדין.. והוילונות בצבע ורוד טיפה יותר חזק.
הייתה לה ספריה בצבע דובדבן ופוח בצבע ורוד כהה.
והמיטה הייתה מיטה יחידה וגם צבעה היה דובדבן.
"ואוו את אוהבת ורוד!" ציחקקתי לעצמי.
"חחח כה" היא צחקה איתי.
ככה ישבנו לנו בערך שעה ודיברנו על הלימודים ועל מה שחדש... ועדכנו פרטים אחת לשנייה על השנתיים שלא דיברנו.
"אני בהריון" אמרתי לה לפתע... סמכתי עליה כל כך פתאום והייתי חייבת לספר לה, לפרוק ולהגיד לה הכל.
"מה??" היא שאלה מופתעת "איך??"
"זה לא מה שאת חושבת..." אמרתי לה.
"את בטוחה?" היא שאלה אותי וצחקה בצחוק מאולץ.
"אנסו אותי" אמרתי ורצתי לחבק אותה...
היא לא החזירה לי חיבוק אבל אחר כך לעט, לעט היא התקרבה אלי וחיבקה אותי חזק וליטפה לי את הראש. היא החלה לבכות יחד איתי.
"אני לא יודעת מה להגיד..." היא אמרה לי.
"ואני לא יודעת מה לעשות..." אמרתי לה ושתינו אתחלנו לצחוק ולבכות ביחד.
"אני צריכה לספר לך משהו שלא סיפרתי בחיים לאף אחת!! ושגם אף אחת לא צריכה לדעת!" היא אמרה לי פתאום.
"מה?? את יודעת שממני לא תצא מילה מהפה! נשבעת!" אמרתי לה סקרנית
"אבא שלי לא מת! ככה אני חושבת לפחות." היא אמרה ואני הבנתי לבד, הבנתי שגם את אמא שלה אנסו. עכשיו אני מבינה למה אמא שלה כל כך צעירה. כאב לי. לא רציתי שגם לתינוק שלי יקרה המצב הזה. אני רוצה תינוק מאהבה לא תינוק מאונס וכאב.
אך כאב לי יותר לראות אותה שם מדברת: "את אמא שלי גם אנסו. אבא שלי הוא אנס..." היא בעטה בפוח שישב שם בפינה של החדר הקטנטן שלה.
"אה... אני.." גמגמתי והיא עצרה אותי "זה בסדר." היא חייכה וניגבה לעצמה את הדמעות.
"יאוו את הדבר הכי חשוב לא אמרתי לך!" היא הבהילה אותי
"כן?" שאלתי אותה סקרנית
"אמא שלי היא גניקולוגית היא תוכל לבדוק אותך." היא אמרה וחייכה לעצמה.
"יאוו אני באמת צריכה בדיקה" אמרתי לה
"אני ידבר איתה ויגיד לה שתתקשר אליך..." היא חייכה..
"אבלל... מה תגידי לה? שאני בהריון? היא תחשוב שאני איזה זונה.. " אמרתי לה מפוחדת
מפה להמון תגובות ואני מקווה שאני ישים לכן המשך מחר אוהבת המון המון זוהר
אמאאאאאאאא
איזה מושלםםםםםםםםםםםםם
זוהרר תמשיכי נישמתי
מוואה ענקיתתתתתתת
אין אין חנוששש יא מתוקה אחת!
וואווו מהמםםם!
ממה אהבתי!
אני רואה שאיןן!
איןן סוףףף לכישרוןןן שלךךךךךךךךך!
חולה עלייך!
יפיתי
=]]]]]]]
חיחיח תודההההההה יפיתוש יפה שליי 😛
QUOTE (יפיתי-דבירוש @ 04/09/2005) וואווו מהמםםם!
ממה אהבתי!
אני רואה שאיןן!
איןן סוףףף לכישרוןןן שלךךךךךךךךך!
חולה עלייך!
יפיתי
=]]]]]]]
😂 😁 😂
LOL
LOL
ואווו
את מצליחה כל פעם מחדש להפתיע אותי עם רמות הכישרון שלך!
מהמםםםם תמשיכי אוף אני חזק בסיפור
אני ימשיך מתישהו כשאני ירגע עם כל מה שעובר עלי...
אני מקווה שאני ימשיך בכלל מתישהו את הסיפור...
אני יעדכן אתכם בהמשך!
אהה גברת זוהר.
המשך!
ועכשיו!
מצטערת שלא רשמתי לכם בימים האלו המשך *הייתי קצת עסוקה* מבטיחה שמחר תקבלו המשך אני ינסה כמה שיותר ארוך...
אופייי!
טוב נו נחכההה!
אוהבת אותךךך מאודדדדדדדד!
הסיפור שלך מושלםםם!
ותמשיכיייי!!!
אל תייבשי כן???
טוב ממני המעריצה מספר 1!!!!!!!!!
לאבב יוו בובונתת יפיופהה!
מוווווווווווווואה!!!
ענקיתתתתתתתתתתתת!
ושוב לאב יו!!!
או טה אמו!
חיחי
יפיתי!
אתר האהבה הישראלי