וואי איזה מווווווושלם
זוהרררר תמשיכי מאמי
ושיהיה לך בהצלחה מחר=))
מוואה ענקיתתתתתתת
סורי שזה בעיקוב ושזה קצר הייתי דיי עסוקה היום.
אך אני הרחקתי אותו ממני *אבא בינתיים יצא מהחדר*
"עומר אנס אותי את יודע... ואני לא רוצה שתהיה איתי. בבקשה לך, יש לך עוד הרבה דברים לעשות בחיים חוץ מלהיתקע איתי..." אמרתי לו
"דיי תפסיקי לרחם על עצמך! אני מוכן לקחת את כל האחריות עליו בבקשה.
אני יהיה האבא שלו אני יהיה האבא הכי טוב בעולם בשעות הפנאי שלי, אחרי הלימודים אני יתחיל לעבוד ולחסוך כסף..."
ואז עצרתי אותו.
"לא! בשום אופן לא" אמרתי לו.
הוא בא אלי הגניב ממני נשיקה ואמר "הלכתי לחפש עבודה כמה שיותר מהר יותר טוב"
"נהיר לא..." אמרתי לו אבל הוא יצא.
"אני מצטער אבל הקשבתי לשיחה..." אבא אמר ונכנס שנייה אחריו לחדר.
"יופי אבא, איזה אבא נהדר אתה" אמרתי לו ובמקום עצובה נהייתי עצבנית...
"תקשיבי, שניהם אוהבים אותך ומוכנים לעשות הכל בשבילך! אני לא מבין למה את לא רוצה להיות איתם?" הוא שאל אך אני התעצבנתי עוד יותר!
"ככה, לא!" אמרתי לו ויצאתי מהחדר.
התחלתי להסתובב לי ברחוב לבושה בטרנינג נראת זוועה. אבל כבר לא היה אכפת לי מכלום.
"איי תזהרי" נשמע קול מוכר הרמתי את הראש וראיתי את דנה!
"יאו סליחה דנה.." אמרתי לה והמשכתי ללכת.
"איי חכי רגע.." היא צעקה אלי, אבל אני לא הקשבתי והמשכתי ללכת. הייתי יותר מדי מרוכזת בתינוק הקטן או התינוקת שהולך או הולכת להיות לי ובעומר ובטום ובנהיר. אז היא רצה אלי ונעמדה לי מול הפנים.
"מה יש לך? את בסדר?" היא שאלה אותי
"לא" אמרתי לה והמשכתי ללכת!
"טוב, לפחות תסבירי לי למה אל באת לבית ספר?" היא שאלה מודאגת.
"עזבי זה יותר מדי אישי" אמרתי לה ונשענתי על אבן גדולה והתחלתי לבכות.
"דיי, טליה... בואי אלי. תירגעי קצת עם תרצי לספר לי מה קרה תספרי. העיקר שתהיי בסדר."
לא היה לי לאן ללכת לא רציתי לחזור הביתה, אז פשוט התרוממתי והלכתי איתה..
תרשמו הרבה תגובות ותקבלו עוד המשך 😛
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
נווו ווקשה תמשיכי ? 😢
יש לך סיפור מהמםם
אתר האהבה הישראלי