מהמםםםםםם!
המשךך דחוףףףףף!
אהבתתייי!!!!!
ו..
הפתעת אותנו הא???
חחח
חולה עלייך...
בה ביי!!
ומווואהה ענקיתת!
QUOTE (יפיתי-דבירוש @ 12/09/2005) מהמםםםםםם!
המשךך דחוףףףףף!
אהבתתייי!!!!!
ו..
הפתעת אותנו הא???
חחח
חולה עלייך...
בה ביי!!
ומווואהה ענקיתת!
😁
עוד שנייה אני שמה לכן המשך... תתאפקו תיפונת אני בודקת שאין טעויות
ישששששששששש
מחכה להמשךך=))
הנה חמודות המשךךךךך
תודה על התגובות בובות
ואז שברתי אותה... "אתה יודע שאני אוהבת אותך. עם או בלי התינוק שהיה אמור להיות..." הבאתי לו נשיקה קלה על השפתיים.
"זה אומר שעדיין תתחתני איתי?" שאל מרוצה.
"אני..." ניסיתי לומר לו אך לא ידעתי מה לענות. אני בסך הכל צעירה בשביל להתחתן בגיל כזה. אבל מה ניצלתי אותו כדי שיהיה לי אבא לתינוק שחשבתי שיש לי? התלבטתי ואז הגעתי לתשובה.
"זה בסדר אני מבין..." הוא אמר וישר נעמד כדי ללכת.
"נהיר לא... אל תלך" אמרתי לו מתחננת.
"למה? אין לי מה לעשות פה!" הוא אמר אך הפעם טון קולו השתנה לעצבני יותר.
"יש לך מה לעשות פה!" אמרתי לו.
"כן?" הוא ניסה להבין...
באתי להגיד לו שאני מסכימה להתחתן איתו שאני אוהבת אותו ואני מוכנה לעשות הכל כדי שנשאר לנצח ביחד.
אבל אז בדיוק כשבאתי להתחיל את דברי דנה נכנסה.
"היי מתוקים" היא אמרה ונשקה לי ולנהיר על הלחי.
אך אף אחד מבין שנינו לא ענה לה. הסתכלנו אחד לשני בעיניים.
ואז נהיר התהלך לכיוון הדלת: "נהיר לא..." אמרתי לו אך הוא כבר יצא.
"מה קרה?" דנה שאלה לא מבינה...
"אוף!! עד שמשהו אחד מסתדר בא משהו אחר כדי שיהרוס לי את החיים."
"טוב אפשר הסבר?" התעצבנה עלי דנה..
"אני לא בהריון..." אמרתי לה בזלזול...
"יאוו אני כל כך שמחה" היא אמרה ובאה להביא לי חיבוק.
"רגע, מה החלק הרע?" היא שאלה.
"אני ונהיר עמדנו להתחתן. ועכשיו..." אמרתי לה ומחקתי את הדמעות שזלגו לי מעיני. כמו כל יום.
"אויש... אני לא מאמינה" היא הייתה בשוק ונשענה על הקיר.
"אז כאילו ניצלת אותו?" היא הרימה את קולה בבהלה.
"לא... אני לרגע התלבטתי לא אמרתי לו תשובה מידית והוא החליט שאני לא מסכימה. בדיוק שבאתי להגיד לו שאני מסכימה את נכנסת!" אמרתי לה.
"אויש שיט!!" היא הכניסה לעצמה אגרוף בברך... "אאוץ.."
צחקנו שתינו.
"סליחה." היא אמרה לי
"לא זה בסדר" אמרתי לה למרות שהרצון שלי היה עז כדי לחנוק אותה.
"תודה..."
"על מה?" היא שאלה.
"נו באמת... מה את משחקת את עצמך תמימה..." צחקתי והיא צחקה איתי.
"אין בעד מה. את לא יודעת כמה אני שמחה שחזרנו להיות חברות!"
"כן אה?" חייכתי "יאללה את באה לטייל?" שאלתי אותה
"יאללה בואי..." היא תפסה את ידי ויצאנו מהחדר...
ראינו את דפנה ואבא שלי ביחד: צוחקים, מדברים, נהנים... איך שאבא שלי היה מאושר...
"יו... מה את אומרת יהיה בניהם משהו?" שאלתי את דפנה...
"לא יודעת! הלוואי... תארי לך אני ואת אחיות? יאוו איזה מגניב..." היא פנטזה לעצמה.
"כן אה?" אמרתי לה. יכול להיות באמת מגניב עם לאבא תהיה מישהי והוא יהיה מאושר, למרות שהמחשבה שהוא ישכח את אמא עושה לי רע.אבל דפנה לא תתפוס את מקומה, אני בטוחה שאבא תמיד ימשיך לאהוב אותי ואת אמא. ואם דנה תהיה אחותי החורגת? וואיי זה יכול להיות ממש נחמד..
"טוב... אני יגיד לאבא שלי שאני הולכת ונברח שתינו כדי להשאיר אותם לבד סבבה?"
"סבבה"
"אבא ביי הלכתי...אני יחזור בערך ב?" צעקתי לו והסתכלתי על דנה.
"בערב. את ואבא שלך תבואו לאכול איתנו היא אמרה."
"טוב בואי נלך להודיע להם" אמרתי לה ורצנו אליהם.
"מה אמרת?" שאל אבא.
"אני ודנה הולכות לטייל ובערב אתה תגיע אל הבית של דפנה ודנה לארוחת ערב, דנה הזמינה אותנו... מתאים?" חייכתי אליהם.
"אמ... אני חושב" אבא שלי חייך והסתכל על דפנה...
ודפנה באותו הזמן שלחה במבט מאוים לעבר שתינו ואז החלה לצחוק.
"מתאים" היא אמרה לבסוף...
מצפה להמון תגובות...
*ארוך אה? חחח*
אין תגובות???
עכשיו אני עצובי 😢
פריייייייייטייי חח
פרק ממש יפה
אבל מסכן נהירוש 😢
חמודות... תודהההההההההה
אני רוצה עוד תגובות!!
עוד תגובות! עוד תגובות! חחח
חחחחחחחחח
איזה חמודותת
שימי המשךך בוביתת
מוואההה ענקיתתתתתתתת
נו יאללה עוד כמה תגובות ואני ישים לכם המשך ממש ארוך...
עם יהיו מעט תגובות אני ישים קצר... ועם יהיו הרבה תגובות וואי יש לי לשים לכם וואחד המשך!
חחח
שימי כבררררררר המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך =]
טוב אני עוש נייה שמה אבל אני ישים קצר כי אף אחד לא אגיב
בבקשה המשך... והוא קצרצר כי לא הגבתם!
פרק 23
"וואי האוויר ממש נעים היום אה?" היא שאלה אותי..
"כן תחילתו של החורף.. סוף, סוף" אמרתי לה
הקיץ תמיד היה הדבר השנוא עלי... כל הג'וקים והחרקים והחום המגעיל.
"למה אני דווקא אוהבת יותר את הקיץ..." היא אמרה לי.
"אז את ממש שרוטה..." צחקתי והכנסתי לה כאפה חלשה בראש.
"יו..." היא אמרה לי וקפצה לי על הגב...
"תרדי ממני אני במצב רגישש..." אמרתי לה והתחלתי לסובב אותה.
עד ששתינו נפלנו על הרצפה והתפוצצנו מצחוק.
"תצחקי, תצחקי נשמה... כי בזמן הקרוב את לא תהיי כל כך מאושרת..." אמר לי קול מוכר... יווו זה עומר... התרוממתי מהר בבהלה והתחלתי לרוץ וכך עשתה דנה.
"מה קרה?" היא שאלה "מי זה לכל הרוחות היה..."
אך לא יכולתי להגיד לה הבכי גבר עלי...
"נו..." היא התעצבנה. "אם את לא מתכוונת לספר לי אני הולכת לברר!"
"זה עומר יא מפגרת! זה מי שאנס אותי!!!" דפקתי לה צרחה...
"יאוו טליה מה קרה?" לפתע לילי הגיעה בריצה.
"תסתלקי מפה מטומטמת. לכי!" היא צעקה עליה...
"מה את רוצה ממני?" התעצבנה דנה.
לילי ודנה אף פעם לא חיבבו אחת את השנייה הן תמיד היו רבות.
"דיי מספיק!" צעקתי על שתיהן וניגבתי את הדמעות.
ואז נשמתי עמוקות ואמרתי לילי: "לילי.. זה בסדר... היא לא עשתה לי כלום"
"אז למה את נראת ככה?" היא שאלה והביטה על דנה בשנאה
"כי עומר איים עלי כרגע... פגשתי אותו עכשיו..." אמרתי והתחלתי ללכת.
"לאן?" שאלה דנה. "את צריכה לבוא אלינו בלילה..." היא אמרה.
"לתחנת המשטרה! ועד הלילה ה' גדול!" אמרתי לה והמשכתי ללכת.
"איי... חכי לי אני באה איתך..." צעקה לי לילי..
"טוב חכו לי...." צעקה אחריה דנה.
הגענו לתחנת המשטרה...
"מה אתם עושים פה??" הייתי המומה...
הפעם תגיבו ותקבלו המשך ארוך...
אתר האהבה הישראלי