"אז מה....סיימנו לאכול בואי נעוף לראות איזה סרט"...אמרתיי וקמתי מן המקום.
"כן בואי"...היא הסכימה איתי וקמנו שתינו לעבר המיטה הגדולה.
אני בנתיים הכנסתי את הסרט לדי וי די,והיא נישכבה על המיטה מתקרבלת בפוך החם.
הסרט התחיל ואני נישכבתי על המיטה מתחילה לראות אותו ביחד איתה..
עד שהמפגרת הזאת יצאה ביציאה טיפשה כמו כל היציאות שלההההה..............................................
"יש פה שירותים?"..היא שאלה והבטתי עליה.."מה כואבת לי הבטן"..היא היתממה ואני צחקתיי..
"כן,שם"..אמרתי והצבעתי לעבר דלת העץ שבפינה.
"תודה"..היא אמרה וקמה מן המיטה ישר לשירותים.
'מסריחה'..חשבתי לי וצחקתי עם עצמי..
עצרתי את הסרט וחיכיתי שהיא תבוא,לא רציתי שהיא תפספס ואני אח"כ יתאמץ להסביר לחסרת מוח הזאת את מה שהיה.
בנתיים ישבתי על המיטה,מתקרבלת לי בפוך החם וראשי מונח על קרית הטלווזיה הגדולה והנוחה.
זה שישבתי לבד כבר גרם לי לתחושה לא טובה...
עד עכשיו מנעתי מעצמי לחשוב על מה שהם חושבים..והינה השעה כבר מאוחרת,עוד מעט לילה..והם בטח דואגים..או שלא.
גאיה בטח דואגת,וליאור כבר בטח יודע שאני לא נימצאת שם.
אוייש הינה אני מתחילה לחשוב על זה שוב,והתחלתי להאשים את עצמי...איזה טעות עשיתי..
הייתי צריכה להישאר שם ולא לראות את ליאור בכלל,להמשיך בנופש שלי...ואוליי..ואולי הייתי פוגשת שםמיש'ו שהיה יכול לשנות את זווית חיי.
אבל את הנעשה אין להשיב,ועכשיו אני פה...כך יהיה עוד 4 ימים.
בר כבר יצאה מהשירותים וניכנסה גם היא לתוך הפוך.
התחלתי שוב להריץ את הסרט,וכך שתינו ראינו אותו עד סופו......
סרט מדהים.."ימים של אהבה".
דמעות עמדו בעיניי וגם בעיניה של בר.
נו אל תצחקוו זה היה באמת עצוב...איך שהוא מת..מסכן.
ואיך שהוא בכה בהופעה שלה..בהחלט סרט יפה..רק חבל שמאיה לא יודעת לשחק.
אבל שיהיה.
"אז מה?"..בר התחילה לומר לאחר שעה שהסרט ניגמר..."מתחשק לך להמשיך לספר לי מה קרה עם ליאור?"..היא שאלה.
"אמממ,עכשיו?"..שאלתי מיתממת.
"עכשיו!"..היא קבעה עובדה..ולי לא הייתה ברירה אלא לספר,למרות כל הקשיים,בעיניי היו כבר דמעות.
"ומאז שזה קרה,אין אין אנחנו לא מסתדרים,והחלטנו להיפרד.........."..סיפרתי לה את כל הסיפור והיא נישארה בפה פעור.
"יאיייייי איזה רומנטי"..היא אמרה ואני ממש לא הבנתי אותה..
מה כבר יכול להיות רומנטי בכל הסיפור הזה?!
המשחקים שלו בי?..כל הגועל שהוא גרם לי להרגיש,זה שהוא הרס לי ולו את החופשה כבר בתחילתה.
"מה כל כך רומנטי?"..שאלתי בעצבנות.
"הנשיקה על החוףף,איזה אקשן"..היא אמרה בסנוביות שגרמה לי לצחוק.
"אויי שתקי,זה ממש לא רומנטי,מעניין שאחר כך ניפרדנו אה,זה היה טעות בדיוק כמו שהוא אמר"...אמרתי לה והיא לא ממש הסכימה איתי.
"ומה את רוצה שהוא יעשה?..חשבת עליו לרגע?..אולי הוא באמת קורא לזה טעות כי הוא לא רוצה לפגוע בך"..היא אמרה.
"אם הוא לא היה רוצה לפגוע בי הוא לא היה מנשק אותי וגורם לי לכל הטירוף הזה"..אמרתי בעצבנות..
"הוא סתם חרא של בנאדם".
"לא נכון,אל תשכחי שגם את שיחקת בו לא פעם ולא פעמיים"..היא אמרה והביטה בי.."נכון או לא?"..היא שאלה.
"נו כן,אבלל"...גימגמתי.
"אבל מה?! את רואה שאני צודקת אז שתקי"..היא אמרה אך לא השתיקה אותי.
"לא את לא צודקת,היה לי ולו שיחה שם,וקבענו שאנחנו לא רוצים לפגוע אחד בשני יותר,שפותחים דף חדש..שנישכח מהכל..
גם הוא בגד בי,ואני סלחתי,ואז?!ואז הוא התחיל שוב להתנהג מגעיל וגרם לי להרגיש רע עם עצמי ואיתו...
הוא שוב גרם לי לסבול.."..אמרתי שוב בעצבנות ונאנחתי על המיטה...
"ואולי בכל זאת,יכול להיות שגם הוא היה מבולבל"..היא ניסתה להצדיק אותו ואת דבריה.
"אלמלא הייתי אוהבת אותו לא הייתי חוזרת אליו עוד שם,נתתי לו היזדמנות אחרי שהוא בגד בי וזה לא עזר"..אמרתי ושוב קמתי..
הלכתי למטבח הקומפקטי ומזגתי לעצמי מהקולה שבר הביאה,לי ולה.
"אז בואי נודה בזה ששתיכם טעיתם"..היא צעקה לי ואני התקדמתי לעברה..
"ללא ספק"..אמרתי והושטתי לה את כוס הקולה.
"לפי דעתי אני יוכל לעזור לך לשכוח אותו"..היא אמרה ואני לא הכי התלהבתי מהרעיון,למרות שלא ידעתי בוודאות מהו.
"תכירי לי בנים?"..שאלתי בחוסר התלהבות.
"אכן כן"..היא אמרה וחייכה אלי.."רעיו מדהים"..היא הוסיפה.
"לא בשבילי,עכשיו זה ממש לא מתאים"..עניתי ולגמתי מן הקולה.
"למה לא?"..היא שאלה בתמיהה.
"כי רק עכשיו ניפרדתי מליאור,אני עדיין פגועה,ואני לא רוצה להיפגע שוב"..אמרתי באומללות.
"ומי אמר שתיפגעי?מי אמר בכלל שזה יהיה רציני,יאללה תמיד חבר רציני,אסור סתם סטוץ?"..היא שאלה והבטתי עליה במבט של ל=א!!.
"מזה לא,שתקי את וההצעות הטיפשיות שלך"..אמרתי וקפצתי על המיטה.
"לפי דעתי את ממש טועה,יש לי מיש'ו ממש נחמד להכיר לך"..היא אמרה ולגמה היא מהקולה שלה..עד שלאט לאט כבר גמרה אותה.
"לא תודה"..עניתי בקצרה ונישכבתי על המיטה.
"י'כבדה"..היא אמרה והניחה את הכוס על הדלפק.
"לא אני לא,פשוט אני רוצה קצת חופש,תני לי להנות מזה לפני שאני יתחיל מש'ו חדש,וגם..זה לא ניראה לי ממש קרוב."..אמרתי והיא נאנחה.
"תחשבי על זה כמה ימים ותגידי לי מה החלטת"...היא החליטה לבסוף..ואני לא עניתי..
הבטתי על התיקרה ולאט לאט עיניי נעצמו,כך גם עיניה של בר..נירדמנו!
~*~בבוקר~*~
"בוקר בוקר"..התחלתי לצעוק שכבר ארוחת הבוקר הייתה מוכנה ובר עוד ישנה.
"איזה בוקר,תני לישון"..היא אמרה וכיסתה את עצמה בפוך הגדול.
"נוו ישמנה,משעמם לי פה,והכנתי ארוחת בוקר,כמו של מלכים"..אמרתי והורדתי מעליה את הפוך,
בלית ברירה היא קמה מן המיטה היישר אל המקלחת.
ערכתי את השולחן יפה,והנחתי את האוכל על השולחן.
מהר מאוד בר באה,וככה אני והיא ישבנו על השולחן טועמות את האוכל הטעים שאני הכנתי..חיחי..
"פשש שפית"..היא אמרה ואני צחקתי.
"ממש"..זילזלתי.
"אמא שלי לא התקשרה או מש'ו?"..היא שאלה והזזתי את ראשי לשלילה.
היא לא שמה לב ואמרה.."שאלתי שאלה".
אני וצחקתי ואז אמרתי.."את חולה בראש אמרתי שלא".
"אה טוב"..היא אמרה ולגמה מהשוקו שלה.
"קיצר,חשבת על מה שדיברנו אתמול?"..היא שאלה.
"לא"..אמרתי בקצרה,מתי כבר היה לי זמן לחשוב?!
"אוף איתך!"..היא אמרה ונאנחה..
"מתי היה לי זמן לחשוב?מה את רוצה?"..רתחתי.
"עזבי"..היא אמרה ואני שתקתי.
האמת שלא רציתי לבאס אותה יותר מידי,היא אומרת את כל זה לטובתי..ואני מתנהגת מגעיל..
אבל למרות הכל.. אני לא רוצה עכשיו שום קשר לאפ'חד.. זה קשה.. אני אחרי פרידה.
היא לעולם לא הייתה עם מיש'ו רציני יותר מחודשיים..לכן היא לא יודעת ממש את גודל הכאב,כי גם שהיא הייתה עם מיש'ו..
היא דאגה להיפרד ממנו.. ולכן היא לא סבלה.
"בררבי"..אמרתי..
"מה?"..היא אמרה והרימה את ראשה אליי.
"ניראה לי שכן"..אמרתי לבסוף.
"את רוצה?"..היא התלהבה.
"ננסה,אבלללללללללללללללללללללללללל"...התחלתי עם הצעקות.
"נו מה עכשיו?"..היא שאלה ואני צחקתי..
"הוא חתיך?"..שאלתי וחיוך דפוק עלה בפניי.
"כן,הוא ניראה טוב"..היא אמרה.
"אוקייי..אבל לא היום..אולי מחר"..אמרתי והיא הסכימה.
"יאא איזה כיף"..היא התלהבה שוב וחיבקה אותי.
סיימנו לאכול את ארוחת הבוקר וסידרנו את השולחן,הרמנו את הכלים ושטפתי אותם,
ניגבתי ת'שולחן וסידרתי טיפה ת'צימר...ת'מיטה ואת כל מה שלא היה במקום.
כזאת אני,מסודרת ונקייה,ירשתי את זה מאימיי...חולת ניקיון האשה הזו,יש לה לייזר בעיניים,רואה כל דבר שלא במקום.
חיוך בקושי היה על פניי..הסתדרתי עם עצמי..לא ננתי לעצמי להישבר..רציתי להיות חזקה ולשכוח מכל מה שנותן לי להרגיש ככה...
ניסיתי בכל אופן.
בר נסעה לביתה עם המכונית החדשה שלה..היא טיפה יותר גדולה ממני ככה שהיא הספיקה לעשות רישיון.
אני שוב נישארתי לבד..
לא ידעתי כ"כ איך להעביר את הזמן במשך ה-3 ימים שנותרו לי.
לא יכולתי לצאת לרחוב כל כך כי ידעתי שמיש'ו עלול להכיר אותי ולהעביר לי לאמא שלי שאני לא בספרד אלא פה,בישראל.
ממש 10 קילומטרים מהבית.
גררר ממש התעצבנתי על עצמי שאין לי מה לעשות..
היה לי משעמם..כל כך משעמם!!
והינה אני מוצאת את עצמי שוב יושבת במיטה ובעיניי דמעות,
כל עלו לי כל הזיכרונות על אותם ימים מאושרים, שבו היינו מאוהבים.. לא היינו גורמים אחד לשני לסבול..
היינו נהנים...אבל הינה הכל פה שוב נישבר לרסיסים......
אנחנו כבר לא מאוהבים, לא מאושרים.. אבל אנחנו כן פרודים.....
ניצלתי את הזמן בלחשוב שוב על הכל..
שיחזרתי בראשי את כל הדברים שעברנו...
אחרי הכל הבנתי ששתינו טעינו,וטוב שניפרדנו...האמת מי צריך מיש'ו שגורם לי לסבול?ומה הוא צריך אותי ?
אחרי דמעות שירדו בכמויות...
וכל הסיבות בעולם כדי להיות בדיכאון לא ניכנעתי.
ניגבתי את הדמעות ונישארתי חזקה..
כי ידעתי שזה לא יעזור לי כרגע לבכות על דבר שלא יעזור לי..
הרי זה כבר אבוד,ניפרדנו..אנחנו לא נחזור.
קמתי מן המיטה לכיוון המקלחת..
מילאתי את הג'קוזי במים,והוספתי את אחד הסבונים המקציפים שהיו בארון.
מהר מאוד כבר הייתי בלי בגדים והדלקתי את הג'קוזי....
ככה נישארתי כ-חצי שעה בערך ואז יצאתי...הרגשתי עייפות..אבל לא רציתי להירדם..
לא יכולתי לשאת זאת עוד...
וזה פשוט קרה...מה שקורה לי הרבה בזמן האחרון.............................................
מהמםם יפה שליייייייייי=]
יאללה תגיבווו
חיכיתי לרגע הזה שכולם ינטשו ת'סיפור.
והאמת שעכשיו כבר אין לי כח להמשיך יותר.
ככה שאל תצפו ליותר פרקים.
להתראות!
מהההההההההההההההה?
תקשיבי ותקשיבי טוב
הכתיבה שלך היא מדהימה
אל תפסיקי לכתוב כי אפחד לא מגיב
תכתבי בשביל אלה שכן!
אני מבטיחה להתמיד ולהגיב
אני יודעת כמה זה מגעיל אבל יש פעמים שאת אומרת לעצמך טוב אין לי זמן עכשיו נגיב אחר כך ואז שוכחת
יש לך סגנון כתיבה מדהים
אני אישית נהנת מאודדד מהסיפור הזה
אופי=[
הכל בגללכןן סתומות
גם אנחנו אוהבות אותך חחח
יאללה מאמי תמשיכי לכתוב
אפחד לא שווה תמצב רוח הזה
אם את צריכה משהו אני באייסי
289478790
תחייכי מאמי החיים יפים
אני לא מרשה לך לסיים את הסיפור..
מאמייי אל תפסיקי ת'סיפור
אני מצטערת שאני לא כ"כ מגיבה פשוט לפעמים אני רק נכנסת לקרוא ואני עפה...
אני מצטערת, ואני מבינה אותך😊
מאמי שתידעי שאותי לפחות ריגשת בכל הפרקים ושתדעי שאת מוכשרת לאלללה😊
ו... אני מקווה שבכל זאת תמשיכי😊
ממממ... אז ה=מ=ש=ך ד=ח=ו=ף😊
אני בסדר הדרו'ש תודה=]]
פשוט זה מבאס שכמה שמשקיעים מקבלים אגרוף בפרצוף..
אבל מטעויות לומדים..
למרות שזה כמה פרקים לפני הסוף...אתם החלטתם להרוס..
הרסתם לכם..כי הפרקים כבר שמורים אצלי במחשב..ואני יודעת מה יהיה.
אתן אלא שהפסדתם..רק אתן!!
😊
סעמקקקקק
בגלל כמה בנות מטומטמות שאין להן כוח להגייייייבב
הסיפור נגמררררררר?@
מעצבןןןןןןן!
דיי נו סתיוש אל תעשי לנו את זהההה
ומה קרה לה??
ולמה אף אחד לא מתקשר??
אוהבת המוןן
טלושש
לאאאאאאאאא הוא לא נגמר...=]
אוהבתת
גלושק'ה
רואה?!
כן אוהבים אותו=]
עכשיו המששששששך!
מ-ו-ו-ו-א-א-א-א-ה
