הגן היה כימעט ריק,ואני ישבתי על הספסל,רק כמה ילדים שיחקו בגן השעשועים,והרעישו להם.
עד שהגיע גם שעתם ללכת הביתה,עם הוריהם,שבאו לקחת אותם.
אחרי שכבר מיציתי את שהותי בגן וגם כנראה שלגאיה נימאס כבר לשבת בלי מעשה,החלטנו ללכת..
אבל מש'ו עצר אותי,אותה דמות שהיתהלכה לה לפניי,וניראתה לי כ"כ מוכרת....................................
"ג'ין"..אמרתי לפתע כשראיתי את פניו יותר בברור כשהוא הביט בי.
"נוי"..הוא אמר מופתע.."מה את עושה כאן?"
"אה,אממ סתם"..אמרתי.."חח מה אתה?"..שאלתי..
"עם חברה שלי"..הוא אמר וחייך...והצביע לעבר אישה שעמדה ליד האגם והביטה בנו.
"יש לך חברה?"..עכשיו תורי להיות מופתעת.
"אכן"..הוא אמר ואני הבטתי בו.."טוב אז,נדבר?"..שאלתי.
"רגע,לא הכרת לי את חברה שלך"..הוא אמר וגאיה הביטה עליו.
"אה,זאתי דודה שליי גאיה,היא מארצות הברית"..אמרתיי.
"נעים מאוד,אני גי'ן"...הוא אמר והושיט לה את ידו,היא לחצה לו את ידו ואני ציחקקתי.
"אני גאיה"..היא אמרה וחייכה חיוך גדול.
"טוב אז באמת היה נעים להכיר,ואת נוי,תשמרי על קשר,מחר יש לי משמרת עד 10 בלילה"..הוא אמר וקרץ לי עין.
אני חייכתי אליו בחיבה גדולה ואמרתי.."כן,אני יקפוץ"
"אוקיי,אזז ביי לכן ילדות יפות"..הוא אמר וחז לחברתו,ולאחר כמה דקות ראינו אותם מחובקים ואת חברתו מחייכת בגאווה.
אני וגאיה המשכנו לנו,ויצאנו מכיין הגן הציבורי לכיוון דרכנו האחרות.
"הוא יממש חמוד,הג'ין הזה"..גאיה אמרה בשעה שחיטטה בציפורניה הבנויות.
"כן,הוא מש'ו"..אמרתי והמשכנו ללכת.
-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
"יאללה גאיה,אל תיהיי קרציה,אמרת שנלך"..צעקתי לגאיה שישבה בנוחיות על המיטה מתפנקת לה מריחו של אופק.
"אבל התגעגעתי לפופייי שלי"..היא אמרה בקטנוניות..
"נו באמת גאיה,אין לך מילה"..אמרתי עצבנית...עלק פופי שלי..
"למה את כבדה נוי?תני לנו להיות ביחד,אני כל היום הייתי עם ליאורר המדוכא"..אמר אופקק ונשק לגאיה.
"אתם יודעים מה?תעשו מה שבא לכם,אני פרשתי"..אמרתי ויצאתי מן חדרם לכיוון חדרי.
ניכנסתי במהירות לחדר ולהפתעתי ליאור היה שם,לא הבנתי מה מעשו בחדר,שקבענו שהוא חדרי.
"אתה מחפש מש'ו?"..שאלתי לא מבינה בשעה שהוא מחטט בארון הבגדים.
הוא הביט בי בבהלה ואז אמר.."אני רק מוציא את הדברים שלי"..הוא אמר והמשיך להוציא את בגדיו מהארון.
"אוקיי"...אמרתי נוקשה והתיישבתי על המיטה.
ליאור לא אמר דבר,הוא רק הוציא בשקט את המזוודה ממתחת לארון הבינוני,והניח אותה על המיטה,
לאט לאט היא החלה להיתמלאות בבגדיו.
"לאן אתה מתכוון ללכת?"..שאלתי מתעניינת.
"זה מעניין אותך?"..הוא שאל ולא הביט בי.
"רק שאלתי"..התחמקתי,למרות שבתוך תוכי אכלתי את עצמי שאנחנו ככה.
"למקרה שזה באמת מעניין אותך,אז אני הולך ל.."..הוא הפסיק באמצעע..."זה לא יעניין אותך"..הוא המשיך.
"לא לא תמשיך"..אמרתיי ביהירות.
"נוי,היה לי נחמדד איתך והכל,תמיד תזכרי את זה,אני אוהב אותך ולעולם לא ישכח אותך,גם אם אני ימות"..הוא אמר והמילה ימות הדהדה בראשי..
פתאום התחלתי לפחד.
"ליאור.."...אמרתי נואשת.."תפסיק עם זה"
"אין ליי מה להמשיך,לא משנה לאן אני הולך..תמשיכי בחיים שלך...תשכחי אותי"..הוא אמר וגרם לי לעקיצהה חדה בלב.
"אני,אניי...אוהבת אותך"..אמרתי לבסוף,זה פתאום יצא לי החוצה...הדמעות שוב עמדו בעיניי מבקשות בכל כוחם לפרוץ .
"ואני מבקש שתשכחי אותי"..הוא אמר ולקח את ידי..."בבקשה נוי,תשכחי ותמשיכי בחייך"
"קבענו את זה כבר ממזמן"..אמרתי לו ושחררתי את ידי מידו.
"בכל מקרה"..הוא התחיל להגיד..."היה לנו נחמד בסך הכל לא?"..הוא אמר וחייך חיוך קטן.
"כן,בסך הכל"..אמרתי.
"אז..אולי כדאי שנסיים את זה בטוב וזהו?"..הוא אמר בתקווה.
"בתור ידידים?"..שאלתי מהססת.
"אני חושב שכן"..הוא אמר וגרם לכל החששות להיתפוגג.
"אז..אני הידידה החדשה שלך,נוי בן לוי,נעים מאוד"..אמרתי וצחקתי..
"ואני הידיד החדש שלך,ליאור נימני,נעים מאוד"..אמר וצחק...."בואי לפה מטורפת"..הוא הוסיף וחיבק אותי אליו בחוזקה.
"את הכי חשובה לי בעולם,ואין סיכוי שנריב שוב"..הוא אמר וחיבקתי אותו חזק יותר...."כנ"ל"..הסכמתי עם דבריו,
כ"כ צדקתי,כי ידעתיי,ידעתי שהוא הכי חשוב לי בעולם,למרות מה שהוא אמר,למרות מה שאני אמרתי..מה שעשינו,העיקר עכשיו,
שלבסוף שתינו המשכנו בדרכנו........וסוף סוף סלחנו.
"טוב אני אלך"..הוא אמר לאחר שסגר את מזוודתו, וכל דבריו בתוך.
"רגע"..אמרתי והבטתי עליו...לאחר כמה שניות שהבטתי בו, הלכתי לכיוון המגירה הגדולה שהייתה בחדר,שם הנחתי את הבושם שקניתי לו.
"קח"..אמרתי והושטתי לעברו את המתנה שקניתי לו אז באהבה ושכחתי לתת לו אותה.
"מה זה?"..הוא שאל לא מבין..
"לפני כמה זמן קניתי לך את זה ושכחתי לתת לך,אז עכשיו זאת הזדמנות טובה,ככה תזכור אותי"..אמרתי לו וחייכתי בחיבה,
הוא לקח את המתנה מיידי בחיוך קטן, ופתח את העטיפה בעדינות.
"לא היית צריכה"..הוא אמר וקירב את הבושם לפניו כדי להריח.."אייי איזה ריח"..הוא התלהב.
"תהנה"..אמרתי וישבתי שוב על המיטה.
"וזה לא יזכיר לי אותך"..הוא אמר והבטתי עליו במבט חודר.."אני אף פעם לא ישכח"...הוא אמר ועברה בי צמרמורת..
"תנסה.."..אמרתי נואשת..המצב הזה כבר היה כבד עליי...לדעת שהוא כול כך קרוב קרוב עכשיו,אבל גם כ"כ רחוק.
והוא,הוא רק הביט בי,והרים את המזוודה מן המיטה...
"אז אתה הולך?"..שאלתי.
"כן"..הוא אמר..
"איפה תישן?"
"זה לא ישנה לך כלום אם תדעי"..הוא התחמק..
"נו.."..אמרתי ורציתי לקבל תשובה.
"זאת מהחו..ף"..הוא אמר ושוב צביטה נחתה בליבי.
"אה..תהנה"..לא היה לי שום זכות בעולם להינגד..הוא כבר לא חבר שלי...הוא כבר לא שלי.
הוא לא ענה.
"אז..ביי"..אמרתי ונשקתי לו על הלחי בעדינות..זה היה כ"כ מוזר.
"ביי"..הוא אמר ולקח את המזוודה על הגלגלים ויצא מן החדר.
ואני,אני נישכבתי על המיטה...
פתאום קולטת כמה דברים אסורים עליי עכשיו..
לנשק אותו,לחבק אותו באמת,לאסור עליו להתראות עם בנות אחרות,לקנאות,ולהגיד לו כמה אני אוהבת אותו.
אלא בדיוק ההפך,עכשיו הוא יכול לעשות את כל הדברים האלה..
ולהגיד "אני אוהב אותך"..זה יהיה למישי אחרת...למרות שהוא אוהב אותי.
גרררר איזה חיים אלההה כל מי שמאוהב לא יכול להיות ביחד,חייבת לצוץ מכל אהבה,בעיה,אכזבה,דימעה..
ושוה הכל עלה לי...רציתי לבכותת..הדמעות עלו לעינייי רוצות בכל כוחם לפרוץ בחוצה,
ואני כמו בכל פעם דחיתי אותם ונתתי להם להתייבש בעיניי.
פתאום הדלת ניפתחה,וקולו של ליאור בקע מן מחשבותיי.
"נוי"..הוא התפרץ לחדר.
"ליאור"..אמרתי לא מבינה.
"את רוצה שנצא לאנשהו?"..הוא שאל ואני לא האמנתי למה שאוזניי הרגע שמעו..
"לצאת?"..שאלתי לא מבינה,ולא נתתי לשימחהה בלב להיתפרץ מתוכי,פחדתי שזה חלום.
"כן,אם את רוצה"..הוא אמר נבוך....'אייי איזה מתוק'..חשבתי לעצמי ברגע שראיתי את פרצופו שדורש נשיקה.
"אממ,למה לא בעצם?"..אמרתי וחייכתי..."אני רק יתלבש".
כך ליאור ישב על המיטה והביט בי בשעה שהוצאתי בגדים מהארון.
לאחר כמה דקות יצאתי מהמקלחת לבושה ומסודרת...שמתי סומק,ריימל והעפתי את שיערי השחור פחם הפרוע.
לבשתי ת'חצאית מיני של ליקופר שקניתי היום,וסטרפלס שחור,עם נעליי עקב שחורות,הייתי ניראת טוב,יצאתי מרוצה.
ליאור חייך ת'חיוך המושלם שלו,ויצאנו לדרכנו. . .
מה שקרה כשיצאנו....
ישאר לפרק הבא...
יש למה לחכות... =]]
תגיבו המון,
אוהבת בלי סוף. . . .
סתיוו'שהההההההההההה
יייייייישששששש=]
הם יחזרררררררררררו
ישששש יש יששששש
איזה פרק מהמממממממממםםםםםם=]]
איזה חמוד ליאוררררררררררררר!
אבל הוא עיצבן אותי בקטע של:
""זאת מהחו..ף"..הוא אמר ושוב צביטה נחתה בליבי"
ררררררר מטומטםםםםםם!!!
חחיחיחי
המששששששך=]
יראיאיאיאיאי יפפפפהה מאוודד..
איזה אדיוווט הוא . . .
המשךךךך
תודהה לכן=]]
יאללה לא להיתקמצןןןןןןןןןן תנו בתגובות. . . 😉
אל תתבאסי סתוי..
לאט לאט יהיו תגובות=]
אוהבתותךךךךךךךךךךךךךך
די קראתי שוב מהקטע שליאור נכנס לחדר
והם פשוט נועדוו להיות ביחד=]
כן טוב...
אין לי ממה להתבאס בכלל..משעה 3 בצהריים קיבלתי כ"כ הרבה תגובות,
שתכף ומיד אתם מקבלים המשך!!
ואת מבקשת ממני לא להיבאס אה?!
כבר התרגלתי..זה השיגרה.
_ציניות_
סתיוו 😊
בנות,
איכזבתן גם אותי..
מגעילותת
טפו עליכןן!!
היא כל כך משקעיהה..
אני במקומה כבר לא הייתי ממשיכה..
אז לפחות תעריכו ותגיבו..!!
בעעע עליכן
בתאלוש
חחחחחחחח בתאללל לך שיש 14 תגובות אתתת לא ממשיכהההה
אייי פרק מושלםםםםםםם
אוףףף לא כיפפ ככה איתםם
שיחזור כברר 😢 😢 😢
תמשיכיי סתיוושש
גם לי לא כיף להמשיך ת'סיפור =/..
אתר האהבה הישראלי