QUOTE (2ו2ה_NופרYת @ 23/06/2005) יששששששששששששששששששששששששש
איתי עוזב=)))
התפילות שלי התגשמו איזה פוצי-שמוצי הוא בעע עליו
עכשיו ניר נכנס לתמונה-איזה מאגניב אבל בטח שאיתי יסע אז פאר לי כל הזמן תיזכר בו שתהיה עם ניר ויהיו לה יסורי מצפון זה באסה נקווה שהיא תתגבר על זה
וליטלוש
פליז-אל תחזירי אותו=)
עשית את ההחלטה הנכונה
חחח כפרה עלייך ועל הסיפור שלך=)
יואו איזה רעה את......
מצד אחד אני רוצה שהיא תיהיה אם איתי הם מושלמים ביחד...
אבל מצד שני אני רוצה שהיא תיהיה אם ניר...כי זה יותר מענייין....
לאה 😯
נוווו המשךך!!!!!!!!!!!!!!
סתיוו'ש
QUOTE (יפה-2אה2ה @ 23/06/2005) QUOTE (2ו2ה_NופרYת @ 23/06/2005) יששששששששששששששששששששששששש
איתי עוזב=)))
התפילות שלי התגשמו איזה פוצי-שמוצי הוא בעע עליו
עכשיו ניר נכנס לתמונה-איזה מאגניב אבל בטח שאיתי יסע אז פאר לי כל הזמן תיזכר בו שתהיה עם ניר ויהיו לה יסורי מצפון זה באסה נקווה שהיא תתגבר על זה
וליטלוש
פליז-אל תחזירי אותו=)
עשית את ההחלטה הנכונה
חחח כפרה עלייך ועל הסיפור שלך=)
יואו איזה רעה את......
מצד אחד אני רוצה שהיא תיהיה אם איתי הם מושלמים ביחד...
אבל מצד שני אני רוצה שהיא תיהיה אם ניר...כי זה יותר מענייין....
לאה 😯
ובקיצור יש לך פיצול אישיות
חח סתםםם
תמשיכייייי ולא משנה מה יהיה הסיפור תמיד יהיה מושלםםםם
חחחח... (גם לי קוראים מקרים כאלה..)
אתן יודעות פה אני סבלתי מפיצול אישיות! היום אנחנו מרגישים בסדר.. (יחיחיחיח...)
QUOTE (LooVee @ 23/06/2005) חחחח... (גם לי קוראים מקרים כאלה..)
אתן יודעות פה אני סבלתי מפיצול אישיות! היום אנחנו מרגישים בסדר.. (יחיחיחיח...)
חחחחחחחחחחחחח
הרגת אותי......
בתאלושש =]]
יאאא...ליטלוש..נו מה עם המשך..
ת'אמת..בהתחלה ממש אהבתי את איתי ולא סבלתי את ניר..
אבל עכשיו..איתי כל שניה נדבק אליה..הם כל היום ביחד..והוא לא נותן לה חופש..והיא לא נותנת לו..
לועמת זאת ניר...ממש מתוק..
בקיצור..לא יודעת..שישאר איתי..
חחחח גמני לפעמים סובלת מפיצול..זה בסדר חח..
תמשיכי..
גלוש=]
הייי הייי הייי אל תחושו שרק לכן יש פיצול
מה זה פה הפליוווות!!!! גם לי יש פיצול.. ולא אחד אלא כמה.. =]]
יאאאאא כמה תגובותתת... מצטערת שיצא לי רק עכשיו.. פשוט חגגנו למיקוש יומולדת היום...
אז מיקוש הפרק הזה מוקדש לךךךךךךך.... מזל טוב נשמתי... מואהההההההההה......
ותהני באילת..... אוהבת.. לילוששש..=]]]
איתי-אחלה.. והסתובבתי.. והוא נצמד אליי מאחורה וחיבבק אותי חזק חזק.. כאילו לא רצה להפרד.. לא רצה שאני אברח.. אבל הוא זה שהולך.. הוא זה שעוזב אותי כאן... למשך זמן לא נודע... וככה נירדמתי עם מחשבות ארוכות ועצובות.. עם המחשבות של מה שהיה היום.. ועל מה שהולך להיות בזמן הקרוב.. או בעצם גם לזמן הרחוק... לזמן שבוא אצטרך להיות בלי איתי.. בלי החצי השני שלי.........
הגיע הבוקר.. האור חדר מבעדלתריסים.. הציפורים צייצו והכל ניראה ורוד ורגוע.. הכל ניראה תקין.. כאילו לא קרה שום דבר שהרס את המצב רוח שלי...
האור העיר אותי.. פתחתי את עייני.. התמחתי מעט ואז שמתי לב שאיתי עדיין מחבק אותי.. הוא ישן..
'יאא איזה חמודי.. איך אני אהיה בלי המתוקי שלי? אוווף.. ה' בבקשה תעשה נס.. תעשה שהכל יסתדר..'
רצו המחשבות בראשי... התפילות...
עבר חודש בערך..ושום תפילה או בקשה עזרו לי.. שום נס לא קרה.. היום הגיע.. היום שבו איתי צריך לעזוב..
מתאמול בלילה אני לא ישנה... רק חשבתי עליו.. עליי.. עליינו ועל הפרידה...
בבוקר ניר העיר אותי..
ניר-ילדה.. קומי.. בוקר..
אני-יאאא.. בקושי עצמתי עיין במשך כל הלילה..
ניר-אני מתאר לעצמי מאמי... ונתן לי נשיקה במצח.. נשיקה דואגת..
אני-אויי ניר מה הייתי עושה בלעדייך?
ניר-חח לא יודע... שזה יקרה נדע..
אני-כן הא.. חסר לך שגם אתה תעזוב אותי..
ניר-בחיים לא מלאך שלי.. טוב אז חלאס קומי עוד מעט צריכים לזוז לשדה תעופה..
אני-אוווף.. למההה? רציתי לבכות..
ניר-יאללה אל תתחילי לבכות עכשיו יש לך את כל הזמן לבכות לפני הטיסה..
אני-חח איזה רע..
ניר-מה אני אומר ת'אמת.. אז יאללה.. קומי כבר כולם למטה..
אני-בעע.. אוקיי.. שפשפתי את עייני בזמן שניר יצא מין החדר.. קמתי למקלחת.. רחצתי את גופי.. התנגבתי.. התלבשתי.. צחצחתי שיניים וסידרתי ת'שיער... יצאתי לחדר.. ושמתי נעליים..
לקחתי את מה שקניתי לאיתי לכבוד הטיסה==> את חמשת החושים...
1.שמיעה-דיסק של יוסי אזולאי שישמע בזמן הטיסה
2.הריח-בושם רושאס עם ריח מטריף
3.טעם-קופסאת שוקולדים גדולה
4.מישוש-דובי מתוק.. מתי שהוא ילטף אותו הוא יזכר בי
5.ראיה-תמונות שלי ושלו.. שלא ישכח אותי לעולם.. ות'אהבה שלנו
יצאתי עם השקית הגדולה שמלאה במתנות לקחתי איתי מעטפה שבו נימצא המכתב שכתבתי לו וירדתי למטה..
אמא,אבא וניר הביטו בי.. בחנו את תגובתי.. ואיך אני מרגישה עם כל העיניין.. אבל ניסיתי לשמור על קור רוח.. ניסיתי...
אמא-יאללה ילדונת שלי.. הם כבר שם.. נזוז?
אני-נשמתי עמוק... כן.. אפשר לזוז..
יצאנו מין הבית... נכנסנו לאוטו של אבא והתחלנו לנסוע.. אחרי 20 דקות הגענו לשדה התעופה...
הרגשתי מגעיל... העצב ישב לי על הלב.. רציתי להחזיק אותו שם.. לא רציתי לתת לו לצאת... לא רציתי לעשות את זה קשה יותר ממה שזה... ירדנו מהאוטו... ונכנסנו...
הם היו שם.. הוא היה שם.. ראיתי ת'עצב שבעייניו.. פחדתי לגשת אליו.. פחדתי כי ידעתי שעוד מעט לא יהיה לי את מי לחבק...
מור אמר לו להסתובב.. כי אני כאן... הוא היה עצוב מתמיד.. ניגשתי אליו ופשוט חיבקתי אותו...
איתי-מה אני אעשה בלעדיך? אמר פתאום...
אני-ומה אני אעשה בלעדיך? איתי אל תלך..
איתי-תאמיני לי שאני רוצה להשאר.. אבל אני לא יכול... והתנתקנו מהחיבוק...
אני-אני כל כך אתגעגע אליך.......
איתי-אני אתגעגע אליך.. המון.. את תהיי חסרה לי שם...
אני-ואתה תהיה לי חסר כאן...
איתי-אה.. הבאתי לך משהו לכבוד היומולדת..את יודעת לא יצא לי לחגוג איתך..
אני-כן.. אמרתי בביאוס.. והוא הוציא מין התיק שלו קופסא קטנה.. אדומה.. והוא פתח אותה..
איתי-זה בשבילך..
אני-לא דיי אתה לא נורמלי..
איתי-אני יודע.. חחח טוב תראי.. והוציא מין הקופסא את הטבעת המהממת שישבה לה שם לבד..חיחי
לקח את ידי.. ואמר.. תיראי.. והראה לי מה חרוט על הטבעת.. 'ארוכה ביותר הדרך לשכוח...' בכתב יפה.. וברור..
אני לא רוצה שתשכחי אותי בחיים.. ואני לא אשכח אותך בחיים.. כי אני לא רוצה גם לשכוח... בחיים.. וענד אותה על האצבע שלי... הדמעות התחילו להציף את עייני.. וכך הדמעות שבעייניו..
אני-דיי איתי אני לא יכולה יותר.. אני לא רוצה שתלך.. הבכי התפרץ... התחלתי לברעוד..
איתי-אני לא יכול לראות אותך ככה.. בבקשה אל תבכי.. וניגב את דמעותי..
אני-אני אוהבת אותך..
איתי-ואני אוהב אותך... ונתן לי נשיקה.. ועוד אחת.. ועוד אחת.. והתגלגלה לה שם נשיקה צרפתית ארוכה.. ארוכה.. שהתערבבה לה עם טעם הדמעות...
וכמו כל הפעמים משהו היה חייב לקטוע הכל...
'כל הנוסעים לניו יורק מתבקשים לגשת למסלול 15...תודה..' וכולם היו בשקט.. ציפו לתגובה שלנו...
והבכי שלי רק התחזר..
אני-לא איתי בבקשה אל תעזוב אותי.. התחננתי.. בבקשה.. הבכי שבר אותי.. הרגשתי כאילו אני נופלת..
אמא-פאר לי... דיי ילדה שלי.. הכל יהיה בסדר...
אני-איתי בבקשה נו.. אל תלך... למה את חייבת לקחת אותו? פניתי לדודה שלו..
הדודה-אני מצטערת... אבל אני חייבת..
אני-את לא חייבת כלום.. התחלתי לצעוק..
איתי-דיי מאמי.. תרגעי.. ניגש וחיבק אותי... הרגיע אותי עם החיבוק החם שלו...
אני-איתי...
איתי-כן מלאך..
אני-תתקשר אלי כל יום..
איתי-ברור.. כל יום.. ונתכתב גם... אל תדאגי אין מצב שנתנתק... אני מבטיח...
אני-טוב איתי... אני הכנתי לך משהו... אמרתי בין הדמעות שעדיין המשיכו לרדת... והבאתי לו את השקית עם המעטפה...
איתי-תודה נשמה שלי.. לא היית צריכה...
אני-הייתי.. תאמין לי.. אני מקווה שזה יזכיר לך אותי..
איתי-ברור נסיכה שלי.. ושוב ליטף את פניי וחיבק אותי..
'קריאה אחרונה.. כל הנוסעים לניו יורק מתבקשים להגיע למסלול 15..תודה..'
הדודה-טוב אני מצטערת אבל אנחנו חייבים לזוז... ואיתי התחיל לבכות... ואני גם... לא יכולתי לראות אותו ככה.. בחיים שלי לא חשבתי שיהיה רגע שבו נצטרך להפרד.. פרדה כל כך כואבת..
אמא-טוב ילדה שלי... אנחנו צריכים ללכת.. וגם הם צריכים ללכת..
ניר-אמא.. תני להם.. הרגשתי שגם לניר היה קשה דרך הקול שלו.. הוא רגיש ילדון... נשמה הילד הזה..
והתנתקנו מהחיבוק.. והתרחקתי ממנו.. כי ידעתי שאני לא אוכל לסבול את זה יותר.. ואבא חיבק אותי..
אבא-אל תדאגי.. הכל יהיה בסדר.. הוא עוד יחזור..
אני-אני מקווה... והוא יגב את דמעותי.. ואחז בי חזק.. כדי שאני לא אתעלף...
מזוית העיין יכולתי להביט באיתי ניפרד מכולם.. ומנגב את דמעותיו.. הוא ניגש לניר והוא נתן לו חיבוק גדול..
איתי-תשמור לי עליה.. אמר לו..
ניר-אני אשמור אליך כאילו הייתה אהבתי..
איתי-אני בוטח בך..
ניר-אני שמח... ואיתי הוציא מין הכיס מכתב והכניס לניר אותו ליד..
ניר-מזה?
איתי-מכתב.. אני רוצה שתקרא אותו ביחד עם פאר לי... אחרי שתגעו הביתה...
ניר-ב..בסדר אין בעיה..
איתי-טוב אני אזוז... ושוב הוא ניפרד מכולם... הדר בכתה.. ואורן ניחם אותה.. מור ניראה שבור..
והוא ניגש אליי... לא רציתי שאיתי יתקרב אלי שניה לפני שהוא עוזב.. כי ידעתי שזה יכאיב לי מכל דבר אחר...
איתי-יפה שלי... אמר והתקרב.. וכך אבא שחרר אותי מהחיבוק שלו...
אני-איתי.. בבקשה תלך.. קשה לי גם ככה..
איתי-אני מבין אותך...ביי מלאכית שלי... תמשרי על עצמך.. ותמשרי על כולם טוב?
אני-כן... הוא הסתובב והלך עם דודה שלו...
הרגשתי מגעיל.. הרגשתי זוועה שככה אמרתי לו ללכת.. בלי להפרד ממני.. בלי שאני אפרד ממנו..
הרגשתי שפגעתי בו... היה מאוחר מידיי... לא יכולתי לחזור בי.. ואיתי עבר את בדיקת הדרכונים...
אבל לא הייתי מוכנה שרק דלפק אחד יפריד בניינו.. יפריד בין הפרידה שלנו.. בין הנשיקה האחרונה שלנו...
אז צעקתי.. צעקתי כל עוד נפשי בי... הייתי חייבת...
אני-איתיייייייייייייייייייי.... כולם הביטו בי.. לא האמינו שאני אעשה כזה דבר... והוא קלט.. הוא שמע.. הוא הסתובב והחל לרוץ... ניסו לעצור בעדו.. אבל כמו שאני יודעת אף אחד לא יכול לעצור ת'רצון של איתי שלי...
והוא הגיע אליי... ונישק אותי... נשיקה ארוכה.. הכי ארוכה שהייתה לנו איי פעם..
התמלאתי חום שוב... כבר לא הרגשתי כאב בלב... הרגשתי כאילו זאת הנשיקה הראשונה שלנו..
הפרפרים התרוצצו בבטני ללא מנוח... והלב דפק במרץ רב... אבל ידעתי שכאן זה ניגמר... עכשיו...
איתי-אני אוהב אותך... אל תשכחי את זה.. אני לא אבגוד בך בחיים.. אני אחכה לך לנצח... אבל אני לא רוצה שתחכי לי..
אני לא רוצה שהחיים שלך התבזבזו בלחכות שאולי אניישוב מתישהו.. כי אולי זה לא יקרה... תמשיכי בחייך.. תמצאי אהבה חדשה... האהבה שתעניק לך כל מה שאני הענקתי לך... ותמיד אבל תמיד תחייכי... ותהיי לילדה הכי מאושרת בעולם.. גם אם הדבר הכי חשוב לך בעולם לא ליידך..
אני-זו בקשה מוגזמת...
איתי-אבל זו בקשה שאני רוצה שתעמדי בה... בשבילי... כי אני רוצה שתמשיכי בחייך.. למעני..
אני-אבל איתי...
איתי-בלי אבל.. אם את אוהבת אותי תעשי את זה... בבקשה... אמר באומץ רב.. עם מלא ביטחון.. כי אולי ידע שאני אעשה את זה.. או אולי לא...
אני-אני אנסה...
איתי-תודה...
הדודה-נו איתייי.. אי אפשר ככה.. אמרה בפוזה שלה..
איתי-אני לא רוצה לעצבן אותה.. אז אני אלך אהובתי... ביייי ושוב נתן לי נשיקה ארוכה.... והלך...
הפעם כולם דאגו ללכת מהר.. כדי ששוב אחזור בי... יצאנו משם... כולם היו מדוכאים...
הוא יהיה חסר לי... הוא יהיה חסר לכולם... הילד הכי מושלם בעולם יהיה חסר כאן..
והעולם שלי כבר לא יהיה מושלם... יהיה בו חור.. חור שחור.. שמלא כאב.. בגלל שהמושלם שלי לא נימצא ליידי...
נכנסנו לאוטו.. הייתה שתיקה... ניר רק חיבק אותי וניסה להרגיע אותי.. אך לא הגבתי למילותיו...
אחרי חצי שעה הגענו הביתה... רצתי לחדר שלי.. וסגרתי את הדלת... נשכבתי והתחלתי לבכות...
לבכות ולחשוב.. מה יהיה מחר.. מה יהיה בעוד שעה.. המחשבות שהתרוצצו במוחי עייפו אותי..
נפשית ופיזית... עייני נעצמו להן לאט לאט... ונרדמתי......................................................
זהו להיום בננות שלי...מצטערת.. אבל יוצאת עם שלולי לבלות... את תגיבו והמוןןןןןןןןן....
אוהבת הכי הכי בעולםםםםםםם מואההההה... לילוששש..=]]]
😢 😢 😢 😢 😢 😢 😢 😢 😢
באא לי לבכותתתתתתת!!!
איזהה פרק עצובבבבבבבבבבבבב...העצבב עמד לי בגרוןן..
למהה הוא עזבבבב??
אלוהיםםם ישמורררררר...
אוףף...
המשךךךך!!!
סתיוו'ששששששש 😢 😢
לאאאאאאאאאא 😢 😢 😢
איזה פרק עצובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב 😢
נוווווווו ליטללללללללללל
תעשי שהוא יחזור יום אחרי שהוא הגיע לשםםםםםםםםם
מוואה ענקיתתתתתתתתת 😛
ליטלללללללל בבקשה שהוא יחזוררררררררררר אני עוד מעט מתהההההההה
ליטלושש 😢
יש לי דמעות בעיניים
אני נשבעת לך עוד שנייה אני בוכה..=[[
זה כזה עצובב =[
איזה דודה ואבא מזדיינים!!!
תמשיכי מהרר..😢
אוףף
בתאלוששש =[[
QUOTE (2ו2ה_NופרYת @ 23/06/2005) יששששששששששששששששששששששששש
איתי עוזב=)))
התפילות שלי התגשמו איזה פוצי-שמוצי הוא בעע עליו
עכשיו ניר נכנס לתמונה-איזה מאגניב אבל בטח שאיתי יסע אז פאר לי כל הזמן תיזכר בו שתהיה עם ניר ויהיו לה יסורי מצפון זה באסה נקווה שהיא תתגבר על זה
וליטלוש
פליז-אל תחזירי אותו=)
עשית את ההחלטה הנכונה
חחח כפרה עלייך ועל הסיפור שלך=)
😁 😊
