מ=ו=ש=ל=םםםםם
תהני בטיול נשמה
ושימי המשך...
מוואה ענקיתתת 😛
תהני בטיול...
האמת.. אני קצת מזדהה עם הסיפור הזה.. =\
יווווווווווווו אלוהיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייים
אני כל כך מזדהה עם הבחורה הזאתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
את חייבת להמשיך, יש לך כישרון, הכתיבה שלך ברמה גבוהה ביותר!!!!
סיפור ממממש ממממממש יפייפה!!!!!
😛 😁 😊 😊 😉 😂 😁 😎 🙄 😉
חזרתי מהטיול!
אם אתן מזדהות אפילו קצת אז השגתי את המטרה שלי
רציתי לכתוב סיפור שיוכלו להזדהות איתו
משהו מהחיים
אני עוד מעט כותבת המשך
סבבה.. מחכה להמשך.. 😊
נהנת בטיול? 😊
טוב לגבי השגת ת'מטרה... הפרק הראשון ממש מזדה איתי...
מקווה שנהנת בטיול=))
אבל אל תשכיחי את ההמשך חח
אוהבת*-*אולוש*-*
פייי תמשיכי
חחח
המשך בובה
יפה ממש אהבתי!
אבל אחושרמוטה שירי הזאתי מזה שלילית להכל! היא צריכה לעלות את הרמה של ההערכה העצמית שלה ודחוף!
יום ראשון הגיע וכך גם הפגישה שלי עם עומר. חזרתי מבצפר התקלחתי והתחלתי לנוע לכיוון הרכבת. קניתי כרטיס הולך-חזור עליתי לרכבת והתיישבתי במקום הראשון שמצאתי. הרכבת התחילה לזוז והלב התחיל לדפוק. פחדתי ממה שהולך לקרות. או ממה שלא הולך לקרות. לא ידעתי למה לצפות למרות שניסיתי לא לצפות לכלום. אבל זה היה יותר מידי קשה כי כן היו לי ציפיות. היו לי הרבה חלומות וכמותם גם הרבה פחדים. פחדתי שלא יהיה על מה לדבר, שהוא לא יאהב את איך שאני נראית, שזה יהיה רק היי וישר ביי, שיהיה שקט מביך כזה, שיקרה משהו בנינו, שלא יקרה כלום... "נוסעים נכבדים, התחנה הבאה...." זאת הייתה התחנה שלי.ירדתי מהרכבת והלכתי לכיוון היציאה. פתאום הטלפון התחיל לנגן.
"איפה את?"
"אני... אממ... האמת שאני לא ממש יודעת איפה אני. אבל אני רואה את הקניון אני עוד 2 דק' שם. איפה אתה?"
"אני עוד דקה נכנס לקניון. תכנסי תעמדי ליד איזה חנות ותתקשרי אליי אני כבר אבוא לשם"
נכנסתי לקניון ונעמדתי ליד פוקס. חנות שכולם מכירים. התקשרתי לעומר והוא אמר שהוא כבר בא.
אחרי דקה או שתיים שוב הטלפון.
"איפה את? אני ליד פוקס ולא רואה אותך"
"אני גם ליד פוקס."
הסתובבתי לראות איפה הוא הלכתי קצת לצדדים והוא היה שם, בעמידה ביישנית מאחורי העמוד. הוא היה שונה ממה שראיתי בתמונות. אבל אין מה להגיד. הוא פשוט נראה טוב!
הוא התקרב אליי אמר שלום ונתן לי נשיקה על הלחי. אבל לא סתם נשיקה. הוא הסתכל לי בעיניים, הצמיד את השפתיים שלו ללחי שלי, השתהה שם שנייה והרפה. אף פעם לא קיבלתי כזאת נשיקה. למרות שזה היה רק על הלחי זה היה שונה. היה בה רגש. היא הייתה מיוחדת.
הוא הציע ללכת לשתות משהו. אספנו את כל הכסף הקטן והוא הלך לקנות קולה. זה הלך פשוט חלק. לא היה רגע של שקט ולא האמנתי שזה קורה. ישבנו אחד מול השני והוא סיפר לי על מיני דברים על הצבא. לא ממש שמתי לב למה שהוא אומר. הייתי מהופנטת מהעיניים שלו. היו לו עיניים כחולות ירוקות בגוון מדהים שלא ראיתי אף פעם. הוא שם את הידיים של השולחן ושמתי לב שיש לו כפות ידיים ממש יפות. הכי יפות שראיתי. אני לא יודעת מה בכלל שמתי לב לכפות ידיים שלו. מי בכלל מסתכל על דברים כאלה אבל הן פשוט תפסו את המבט שלי. ישבנו שם שעה בערך והסתובבנו קצת בקניון. הזמן טס וכבר הייתי צריכה לחזור הביתה. הוא ליווה אותי לרכבת ונפרדנו די מהר כי הרכבת האחרונה כבר עמדה לצאת. הוא שוב נתן לי נשיקה על הלחי שהייתה לא פחות קסומה מהראשונה והלכנו כל אחד לדרכו. עליתי לרכבת ולא האמנתי שזה ממש קרה. אומנם לא קרה שום דבר מיוחד אבל בשבילי זה היה הרבה. הפעם, תהיתי אם תהיה פעם שנייה.
חזרתי הביתה ישר למיטה. הייתי עייפה מכל היום הארוך הזה אבל הייתי מרוצה. גם אם זה היה זמני. לרגע אחד הייתי מאושרת.
סורי שזה לא ארוך אין לי כוח יותר פשוט...
חולה על**** חחח חמודה היא יודעת... זה לא ממש עוזר לה
איזה סיפור יפה אני רוצה המשךךךךךךךךךךך
אתר האהבה הישראלי