חחח מתוקונת!!!!
ובקשר למצבי רוח - שטויות, מובן לחלוטין
אחרי הכל זה החיים שלך.................
מתי שיצא לך יצא לך, אני פה בשבילך בובה!!
😊 😊
בובההההההההההההההה
הכל בסדר???
איפה נעלמת???
זה אומנם לא ממש המשך... זה משהו שכתבתי על הכוכב שלנו בסיפור
לא ממש ידעתי איפה לשים את זה... אבל הייתי חייבת לשים את זה איפשהו
אז הנה...
כמה דברים שרציתי להגיד לך...
אני רוצה להגיד לך משהו... ואני יודעת שאצלך זה כנראה לא בדיוק ככה... אבל די, נמאס לי כבר. נמאס לי להיפגע ממך כל הזמן, לחשוב עליך כל הזמן, להיות היחידה שאכפת לה, או לפחות ככה זה נראה.
אנשים שחשבתי שהם החברים הכי טובים שלי, שלהם אני מספרת הכל... מסתבר שבשבילם אני לא ממש משחקת אותו תפקיד. הם לא מספרים לי הכל, לא אכפת לי על כל אחד. אבל אתה, באמת חשבתי שאתה אחר. כ"כ הרבה פעמים איכזבת אותי, פגעת בי, גרמת לי לבכות עליך. אבל אתה, אתה בכלל לא יודע את זה ואני לא בטוחה אם כדאי שתדע. זה רק נותן לך כוח עליי, ולפעמים אני מרגישה שאתה פשוט מנצל אותו, אולי אפילו בלי להרגיש. אבל אני, על הכל סלחתי, עברתי, צחקתי. לא רציתי לאבד אותך. מה שרציתי להגיד לך... אתה הידיד הכי טוב שלי. איתך אני מרגישה הכי בנוח... אתה בעצם הידיד האמיתי היחיד שיש לי. אבל אני לא חושבת שאני אותו דבר בשבילך. זאת הרגשה ממש... אי אפשר לתאר אותה בכלל. בשבילי אתה הכי חשוב, אבל אני לא בשבילך. פעם אחר פעם ספגתי את הדחיות שלך, אני יודעת שזה אף פעם לא יקרה, אבל באיזשהו מקום התקווה תמיד נשארת, שאולי יום אחד... יום אחד תאהב אותי. או לפחות תראה לי כמה אני חשובה לך, אם בכלל... כי כרגע, זה פשוט לא נראה ככה. אתה טיפוס סגור, מלא אגו. אני לא חושבת שתגיד אי פעם מה אתה באמת מרגיש כלפיי, ואני לא חושבת שאני אשאל אותך. אני לא בטוחה שאתה יודע בכלל, אתה רגיל שאני תמיד שם. גם כשכמעט לא הייתי, ולא ויתרת עליי, אני לא יודעת אם זה היה אמיתי או רק התכונה הזאת שלך, לא להשאיר דברים פתוחים. אבל אני זוכרת, שאמרתי לי תודה. תודה על התקופה שהיינו בקשר ואמרת שאני מדהימה. ואני, אני הייתי חייבת לסלוח לך, שתסלח לי. ובפעם אחרת, אמרתי שאני לא סתם ידידה טובה, אני גם קרובה. אני קרובה למרות שאנחנו רחוקים, ורוב הקשר שלנו מבוסס על האינטרנט. ובכל זאת, אתה תמיד יודע מתי משהו לא בסדר איתי, על ההתחלה, על המשפט הראשון, אתה כבר יודע להבחין. וכך גם אני. אנחנו קוראים אחד את השני מבעד למסך קר. ואין לי את זה עם אף אחד אחר. אבל אצלך, זה כנראה לא המצב. אני לא יודעת מה קורה לך ולמה אתה מגיב איך שאתה מגיב. אני לא יודעת מה עובר עליך, כי כנראה שאתה לא מספר הכל. אני באמת לא מבינה למה, אחרי הכל אני רק רוצה לעזור לך. אבל אתה, אתה לא מוכן לקבל עזרה מאף אחד, אתה לא מוכן להקשיב לאף אחד. ככה אתה. אבל אני חושבת שאתה לא מבין, שיש דברים שאתה אומר... אתה לא מבין כמה זה פוגע. המצב כבר ידוע לכולם. אנחנו רק ידידים ותמיד נישאר ידידים. האמת, שגם אני לא רואה אותנו ביחד. למרות שמאוד הייתי רוצה. אז אני לא מבינה, למה עדיין כל פעם שאני רוצה לראות אותך, אתה מתחמק. כבר נפגשנו הרבה פעמים, כבר הפסקתי לספור. אני לא יודעת למה עכשיו זה לוקח כ"כ הרבה זמן לקבוע איתך משהו, וזה תמיד בא ממני. אתה אף פעם לא מציע כלום, ולי, אין את הכוח להניח לך להציע גם. אני אוהבת להיות איתך, להסתכל עליך, אפילו עם המחשבה שאף פעם לא יהיה בנינו כלום מעבר לידידות. אבל למה? למה אתה לא רוצה? הרי שום דבר לא הולך לקרות, אנחנו בסה"כ כמו תמיד נשב ונדבר. ואני יודעת שזה לא סתם בשבילך. אחרת לא היית טורח לבוא כ"כ הרבה פעמים כדי לראות אותי. אבל למה עכשיו, כשאני יכולה לבוא עד אליך, אתה חושב פעמיים, או בעצם רומז, שלא? נמאס לי לרדוף אחריך, פשוט נמאס לי. אבל אני לא יכולה להפסיק, למרות שאתה רק ידיד. אני כותבת את המכתב הזה עם דמעות בעיניים וחושבת, שאולי היה עדיף אם לא הייתי מכירה אותך בכלל. רק המחשבה על זה, וזה תמיד ככה, רק המחשבה על לא לדבר איתך יותר אף פעם, ישר מוזילה דמעות. אין לך מושג, כמה כאב היית חוסך לי, כמה דמעות, כמה דיכאונות ולילות עצובים... אבל אז אני חושבת, מה הייתי עושה בלעדיך? אני לא יודעת. באמת שאני לא יודעת. הפכת לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי. יש דברים שסיפרתי רק לך, שאף אחד אחר לא יודע אותם, אפילו לא החברה הכי טובה שלי. הדבר שהכי יכאב עכשיו, הוא לדעת שאני סתם עוד אחת בשבילך. אני צריכה לדעת, שיש לי איזושהי חשיבות מיוחדת בשבילך. שלא תוותר עליי סתם ככה, לדעת שיש מישהו בעולם הזה, שאני חשובה לו באמת. שבאמת אכפת לו ממני, בנפש טהורה. אני לא בטוחה שאני אוכל לדעת את זה בוודאות אי פעם, כי אני לא מתכוונת לשאול אותך. את המכתב הזה, אתה אף פעם לא תקרא ואולי עדיף ככה. אני רק מקווה שאתה יודע כמה אתה חשוב לי, וכמה אתה מיוחד, למרות שאתה לא תמיד חושב ככה.
רק רציתי להגיד לך...
אוי ענבלוש...
הוא נהיה אובססיה אצלך...
בחיי...את סתם נפגעת. תביני כבר, אם הוא מתנהג ככה הוא לא שווה אותך!!
למה את עוצרת את עצמך עם בנאדם אחד, לא חבל?
את כזו בחורה טובה וחכמה, הם צריכים לעמוד בתור אצלך, אבל למה נפלת דווקא על העומר הזה?!
את משלה את עצמך...ענבלי צאי מזה...
הוא לא רציני לגבייך, בנאדם שרוצה מישהו יעשה הכל, אבל הכל כדי להיות איתו, הוא לא כזה.
תפנימי תעובדה שהוא לא רוצה אותך ותמשיכי הלאה..הוא לא הבחור היחיד בעולם ויש עוד יותר טובים ממנו...
כואב לי הלב לקרוא את מה שאת כותבת.
סליחה שאני כזו ישירה אבל זו האמת, ופעמים האמת יכולה לפתוח לבנאדם את העיניים.
אוהבת המונים..תיהי חזקה. ניקול. 😊
זה לא ממש אובססיה...
פשוט הדבר הזה קרה לי עם כמה חברים בזמן האחרון אבל איתו זה הכי פוגע
תחשבי למשל שחברה שלך שהיית מספרת לה הכל פתאום את מגלה שיש דברים שהיא לא מספרת
זה מה שקרה לי עם חברה שלי...
ועוד מישהו שהבנתי שכנראה סתם רצה לשגע אותי... את מבינה זה כולם ביחד לא רק עומר
ותראי גם הבנתי שחברים לא נהיה... ובתכלס גם אם נגיד והוא היה רוצה עכשיו לא חושבת שהייתי מסכימה
אנחנו ידידים זה הכל אבל מה הבעיה עם זה אני לא מבינה
אני תמיד נופלת על היצורים
רק אתמול התחיל איתי אחד ברחוב מסתבר שהוא שוטר בכלל
אתר האהבה הישראלי