ניבווווושש
נוו את בפורוםםם את מחוברתת!!
שימי המשךךךךךךךךךך 😢
אני ימותת אם לאא..!!
בתאלוששש
בתאלו'ששש יאאאפה שילייייייי נכון שהייתי מחוברת, הגבתי לסיפור של פארלינג שיליי (דניאלו'ש) וכתבתי המשך פשוט המחשב נכבה לי באמצע.. בעע..
אני כבר מפרסמת, עוד כמה שורות ואת תקראי את ההמשך =))
אוהבתותך,
-ניבו'ש- 😊
שלום לום לום =]]
איזה מתוקותתתת אתןןן, אחת אחת!!! 😊
כתבתי לכן המשךךךך ארוךךךךך (ככה לפחות זה נראה ב-word 😊 ) בגלל שעד יום ראשון אני עמוסה בדברים ואני מקווה שאני יוכל להיכנס לפחות לעשות עוד המשך.
אזזזז.. בינתיים תהנו מההמשך שעשיתי לכן 😁
פרק 57.
תקציר הפרק הקודם:
"דוגי קומי מאמי" אמרה בל. "איפה תמיר?" שאלתי. "אני לא טובה?!" שאלה בל. "חחח טובה מאוד" אמרתי לבל ונתתי לה נשיקה.
התקשרתי לאימא שלי שתבוא לקחת אותי ואת בל.
בל ירדה בבית שלה ואני ישר החלפתי בגדים ונכנסתי למיטה. לקח לי די הרבה זמן להירדם מרוב מחשבות.
בבוקר כשקמתי פתחתי את הטלפון וקיבלתי הודעה מ.................
לא פחות ולא יותר, עדי.
"אני בישראל, עכשיו נחתי. עוד שעה וחצי ככה אני יהיה בפרדס-חנה. אני רוצה לראות אותך. תחזרי אליי."
ככה היה רשום בהודעה.
הרגשתי פתאום מוזר והבטן התחילה לכאוב לי.
"למה לעזאזל הוא היה צריך לבוא עכשיו?! אתמול הוא לא יכל להגיד לי שהוא יבוא?!" אמרתי לעצמי.
הוא שלח לי את ההודעה ב-10:30 וכשקראתי את ההודעה השעה הייתה 13:00. תיארתי לעצמי שהוא כבר פה.
הלכתי לצחצח שיניים ופתאום נשמעה דפיקה בדלת.
"מי זה?" שאלתי ללא תשובה.
עליתי לחדר ובדקתי במצלמות שבמחשב מי בדלת. זה היה עדי.
"כן עדי" אמרתי ויורדת במדרגות לפתוח את הדלת.
הבטן התהפכה לי, הפרפרים השתוללו, לא ידעתי מה עובר עליי.
"איך ידעת שזה אני?" שאל עדי. "ציפור לחשה לי. כנס" אמרתי.
עדי הוריד את התיק שלו וישב בסלון. "מה מביא אותך הנה?" "האהבה שלי" "היא בארה"ב, אתה צריך לחזור מותק" אמרתי לעדי.
"היא תמיד הייתה פה" "הייתה.. כמו שאמרת" אמרתי לעדי והוא שתק.
"רוצה לשתות משהו?" "לא תודה. אני אודה לך מאוד אם תשבי לידי דקה, אני צריך להגיד לך משהו" אמר עדי.
התיישבתי לידו כמו שהוא רצה והוא החזיק בידי. התנתקתי ממנו.
"לדבר ולגעת, יש הבדל אתה יודע" אמרתי לעדי. "תפסיקי להיות קרה" "דווקא חם לי, אתה יודע?" "תורידי חולצה" "לא צריך להגזים" אמרתי.
"רצית לדבר, לא? דבר, תגיד את שעל ליבך. אני מקשיבה" אמרתי לעדי.
"שמעי ניבי.." "ניב" קטעתי אותו.
"ניב!! לא התכוונתי לבגוד ב.." "אבל עשית את זה" "אולי תקשיבי רגע?!" אמר עדי וגלגלתי עיניים.
"אל תגלגלי לי עיניים" אמר עדי. "מתחשק לי!!" השבתי.
"אחחחח.." "מה כואב?" שאלתי. "הלב" "וואללה.." אמרתי.
"וואללה!!" אמר עדי. "נו, יאללה תגיד מה שרצית" "בלי הפרעות!!" "בלי הפרעות" השבתי.
"אני באמת מצטער. הגעגועים שלי אלייך היו חזקים, לא יכולתי יותר להיות רחוק ממך!! את חייבת להאמין לי!! היא באה אליי לעזור לי ללמוד למתמטיקה והיא התקרבה אליי פתאום וחקרה אותי אם יש לי חברה וניצלה את המצב שאני מתגעגע ופשוט נישקה אותי. היית כ"כ חסרה לי ניב. בבקשה אל תגידי לי שאיבדתי אותך" אמר עדי.
"אז תקשיב" אמרתי לעדי ולקחתי נשימה.
"זה שאתה מצטער זה לא עוזר לי במיוחד וגם אני התגעגעתי ואני לא אשקר לך אבל ידיד שלי ניסה לנשק אותי והתנתקתי ממנו והוא ביקש סליחה ו-ל-ע-ו-מ-ת-ך אדוני למרות כ-ל הגעגועים לא בגדתי בך. במה היא בדיוק עזרה לך במתמטיקה? היא פתחה סוגריים ואתה כינסת איברים? הא? תסביר לי שאני יבין! אז היא התקרבה, גם ידיד שלי התקרב! יכולת להתנתק ולבקש סליחה!! אז סורי בייבי, איבדת" אמרתי.
"למה הדיבור המלוכלך?" "אתה עוד שואל?" שאלתי.
"תשובה" "אני גם מחכה לה" "כן, אני שואל. תעני" "שום דיבור מלוכלך. עניתי" אמרתי לעדי.
"את יודעת שאני אוהב אותך" "אה אה" הנהנתי בראשי.
"ניבבבבבבבבבבבבבבב!!" "למה לצעוק?! אני שומעת טוב ברוך השם!!" אמרתי.
"תפסיקיייי כברר!!" "מה עשיתי?" שאלתי.
"יודעת מה בא לי לעשות?!" "נו" השבתי.
עדי התקרב אליי ונישק אותי.
הרגשתי לאט לאט איך שוב אני מתאהבת בו מחדש.
"דיי" התנתקתי. "מה קרה?" "כלום. אתה לא תשחק בי" אמרתי לעדי.
"לשחק?!" שאל. "כן!" אמרתי.
"בגדת בי ועוד מחזיר לי את כל הרגשות?!" צעקתי על עדי.
"מה יש לך? אני אוהב אותך!! א ו ה ב!! מה לא מובן?!" "מצטערת, פספסת" אמרתי.
אמרתי ולא התכוונתי לכל מילה שיוצאת מהפה שלי. עוד אהבתי אותו ואני יאהב. לעד.
"אני לא יישב ויתחנן כאן את יודעת" "לא ביקשתי" "נווו ניבבבב!!" "לא תתחנן, הא?" שאלתי.
"אני לא יכול בלעדייך!! בבקשה חיים שלי אני אוהב אותך!! אין רגע שלא חשבתי עלייך ולא התגעגעתי אלייך!! במטוס ציירתי את הפנים שלך בדמיוני כאילו ראיתי אותך בפעם הראשונה" אמר עדי.
הדמעות החלו להציף את עיניי.
"אני לא יכולה" אמרתי לעדי.
"לא יכולה מה??" שאל. "לא יכולה להיות איתך" "יש לך מישהו אחר?" שאל עדי.
"בערך" השבתי. "הבנתי" "לא אתה לא הבנת!! אני לא יכולה להיות איתך ולא בגלל שיש לי מישהו!! זה בגלל המרחק!! אני לא יכולה לשבת פה בבית, לחשוב מה אתה עושה, מתי, איך, איפה, למה וכמה! אני לא יכולה!! אני משתגעת בלעדייך, אני לא יכולה עדי. פשוט לא יכולה להיות בלעדייך!! המרחק הזה הורג אותיי!!" הרגשתי איך הדמעות שוטפות את עיניי.
"אתה מבין?! כן?! לא יכולההההה!!!!" אמרתי.
"דיי חיים שלי" אמר עדי וחיבק אותי חיבוק כמו שרק הוא יודע.
"אני אוהב אותך. את שומעת?" אמר עדי והרים את ראשי. "אני.. אוהב.. אותך.." אמר עדי ונתן לי נשיקה.
כ"כ התגעגעתי להרגשה הזו. אחח מה שהוא עולל לי בתוך הלב. מלחמה הייתה שם!!!!
"למה עדי? למה?" שאלתי. "למה היית חייב לנסוע? למה?? אוףף! קשה לי עדי!! קשה לייי!!" אמרתי לו.
"אני מבין אותך מאמי, באמת.. גם לי קשה לא רק לך" אמר וחיבק אותי.
"מתי אתה חוזר?" "מחרתיים" אמר. "אהה.." השבתי.
"אבל עוד מעט אני נוסע" "לאן?" שאלתי. "משפחה של ההורים שלי בירושלים" "הבנתי" אמרתי לעדי.
הוא הרים את התיק והלך לתחנת האוטובוס הקרובה. הוא לא שכח לתת לי נשיקה.
"אני אוהב אותך. אל תשכחי" אמר.
"רגע.." עצרתי אותו. "מה קרה מאמי?" "מה עכשיו?" "מה עכשיו?" שאל.
"מה איתנו?" "אני אוהב אותך. תלכי לפי הלב" "הלב אוהב אבל הוא כואב. מתגעגע" אמרתי.
"תאמיני לי שגם שלי" אמר עדי.
"קחי ת'זמן מאמי. אני יודע שקשה אבל אם לא תרצי להמשיך בקשר אני מבין. גם לי זה קשה ומתיש" אמר עדי.
"אני רוצה שנישאר ידידים. לפחות עד שתחזור לפה" אמרתי. דמעה זלגה ואחריה הצטרפו עוד כמה.
עדי נתן לי חיבוק ונשיקה כמו ידיד טוב.
"אנחנו זה לנצח מאמי" אמר עדי והלך.
סגרתי את הדלת ועדי הלך.
היה לי טלפון. עליתי לחדר. זה היה תמיר.
"הלו?" "אהובתי!!!" צעק תמיר.
"ממצב?" שאלתי. "מה קרה מאמי? מה יש לך?" שאל תמיר. "כלום" "ניב! אל תשחקי איתי. אני מכיר אותך לא מאתמול ולא משלשום!" אמר.
"אתה יכול לבוא?" שאלתי. "10 דקות אצלך אהובתי" אמר תמיר. "ביי מאמי" ניתקתי.
תמיר בא וסיפרתי לו הכל. לא החסרתי שום פרט.
"את בטוחה שאת רוצה להישאר רק ידידה שלו מאמי?" "בטוחה" אמרתי.
"הקשר הזה לא בריא למרות כל האהבה שלי אליו וכל מה שעברו. אני רואה אותו פעם ב-100 שנה וגם זה בקושי. עד שהוא לא יחזור לגור בארץ אין על מה לדבר בכלל" אמרתי לתמיר.
"שמע תמיר.. אני מרגישה שאני כאילו מנצלת אותך כי אני עדיין אוהבת את עדי, ואני תמיד יאהב ולמרות שכיף לי איתך והכל אבל לא יודעת.. רק המחשבה שאני מנצ...." "שששש..." אמר תמיר ונתן לי נשיקה במצח.
"אני רוצה את זה, סבבה מאמי? אני אוהב אותך ואני יעזור לך להתגבר על הכל" "תודה מאמי" אמרתי לתמיר וחייכתי אליו.
"וואיייי סופסוף החיוך הזה הגיע!!" אמר תמיר ושוב חיוך התגנב לו.
"אבל תמיר.." "שום אבל, דיי מאמי אני לא מרגיש שאת מנצלת אותי וזה מה שטוב" "אבל אני מרגישה, אני לא יכולה ככה" "דיי יפה שלי" אמר תמיר.
תמיר הגניב לי עוד נשיקה ואמר: "ב-10 תהיי מוכנה אני בא לאסוף אותך" והלך בלי להגיד שום דבר.
סגרתי את הדלת וטלפון בבית צלצל.
"ניבייייייייייייייי" "בללללללללללל!!" צעקתי.
"ללולולוללוללולולוולולוו נה נה בננה" צעקה בל.
"מה נסגר?" שאלתי.
"את בבית אישתי?" "בשבילך תמיד חיים שלי" "חח אני עוד מעט יהיה בדרך אלייך" "חחח תסבירי לי מה האושר מאמי?" אמרתי לבל.
"אממ.. חיחיחיחיחיחי.. אני לא בתו.." אמרה בל ואני עצרתי אותה.
"יואואוואואואוווו דוגית שיליייייייייי מזל"ט מאמיייייי!!!!!!!" אמרתי לבל.
"חעחעחע תודה כפרה" אמרה בל.
"חחחח חיים שלי אם הייתי יודעת שככה תהיי מאושרת הייתי אונסת אותך ממזמן!!" אמרתי לבל.
"חחחחחחחחח זונה שלי" "חחח לסבית שיליייי" אמרתי לבל.
"יאאא חיים שלייייייי שיהיה לך המון מזל"ט ואני תמיד פה בשבילך!!" אמרתי לבל.
"תודהההה אהובה שלייי!! מה חדש איתך??" שאלה. "דיי הרבה אפשר לומר" אמרתי לבל.
"שוטי שוטי ספינתיייי הים כ"כ..." "האא??? בחיי שנדפקת!!" "חחח בדיחה גרועה" "חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח" צחקתי.
בל הייתה מאושרת מתמיד. היא השתגעה לי!! מקווה שהוא לא נתן לה משהו!!!!
"בל מאמי לקחת משהו?" שאלתי.
"חחח סם האהבה, נחשב?" "חחח מאוד!!" "חח" צחקה בל.
"חחח סתם כפרעלייך אני רק מאושרת!!" אמרה בל.
"חח בכיף שלך שלי" "חחחח יאללה את מספרת לי?" שאלה בל.
"כשהמטרד (אליחי) ילך ממך קפצי אליי" אמרתי לבל.
"סבבה משוש חיי" "יאללה לכי תשתעשעי ותיזהרי!!" "טובב אימא" "ביי ילדה שלי" "ביי אימא צעירה שלייי" אמרה בל וניתקה.
"בלו'ש שלי, חח הילדה הזאתי.. מיום ליום הולכת ומדרדרת" חייכתי לעצמי.
אחרי איזה 3 שעות בל באה.
"טוק טוק טוקקקקקקקקק" צעקה בל והוסיפה קולות של "טוק טוק" בדלת.
"תרנגולת שיליייייייי" "קרבולת שליייייייי" "אימאא!! את השתגעת!!!" "חחחח משוגעת עלייך ועל אליחי" אמרה בל.
"את מי יותר?" "אל תגרמי לי להרגיש לא בנוח" אמרה בל וזרקתי עלייה את הנעל שלי.
"יאללה ספרי מה חדש!!" אמרה בל והתחלתי לספר לה. אחרי שיחת נפש עם הפסיכולוגית שלי..
"תני לי בפרטים. שמעת אותי מספיק!!" אמרתי לבל והיא התחילה לספר לי על מה שהיה עם אליחי.
"סתםםם.. חגגנו חודשיים יחדיווו" "כבר חודשיים?!" "חח הזמן טס אה??" "חח אני יעצום עיניים אני יהיה בצבא" אמרתי לבל.
"וואלה?! חכי אני ידלג על התיכון בשנייה" אמרה בל ועצמה עיניים. כשהיא פקחה אותן...
"בוםםם בוםםםםםם. המפקד אתה שומע? עבור!" "חחחחחחחח איזה מעבולה את בחיי" "חחח" צחקה בל.
"סתם הוא עשה לי משהו יפה בחדר עם בלונים ופרחים ומשם... את יודעת.. נה נה וני ני" "היה גם נו נו?" "חחחח היה גם נע נע ושיבה" "חחחחחחח" צחקתי.
אני ובל המשכנו לדבר עוד קצת והטלפון שלי צלצל..............................
מקווה שאהבתן,
תגיבווו 😊
-ניבו'ש- 😊
אנונימית -> במציאות זה יותר גרוע =]]
-ניבו'ש- 😊
מושלםםם
איזה ארוךך!!
ניבוששש יא מוכשרתתתתתתתת
שימי המשךך
בתאלושש 😊
יווווו איזה מושלםםםםםםםםם
וזה כזה מצחיייייייק... גאד ניקרעתי..
המשך המשך המשךךךךךךך ומהרררררר.=]
לילוששששששש.=]]
יאא מי זה היה ?!עדי?! מאמי תמשיכי פליז אני במתח חח
עדי כל כך חמוד אבל חרא מה שהוא עשה
וממש לא יפה הבגידה הזאת גרר
ותמיר הזה מתוקק
מתה עלייך אישתי יפתי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
חחחחחחחחחחחחח בואנה איזה שריטהההההההה אשכרה לקחה משהו
חחחחחחחח רק נשפכתי!!!!
חחח המשך כפרוש!
בואנהההה ניבוושש זה פרקק מושלם!!
הרגת אותי בפרקק הזה אין אין זה נראה לי אחד הפרקים המושלמים בליי עדי..
אבל עדיי זה רעעע 😢
אני רוצה המשךך ומהר מהר!!
למה אני ימותת
=]
בואנהההה ניבוושש זה פרקק מושלם!!
הרגת אותי בפרקק הזה אין אין זה נראה לי אחד הפרקים המושלמים בליי עדי..
אבל עדיי זה רעעע
אני רוצה המשךך ומהר מהר!!
למה אני ימותת
=]
😂
ניבו'ש מאמי באמת פרק מושלם ומציק ביותר..אהבתייייי..
יאללה מחכה לעוד המשך.......חחח
אוהבתת 😁
נופי&יותיי
וואו מושלםם..
וקורע מצחווקק.. חח...
יאללה המשששך..
ניבו'שששששששש
איזה סיפור קורעעעעעעע
חחחחחחח
ועדי חזר להיות חמודדדדדדדדד
חעחע
וגם תמירו'ש מתוקקקקקקקק
שימי המשךך כפרה
מוואה ענקיתתתתת 😛
אתר האהבה הישראלי