טוב אני יומיים יושבת לקרוא ת'סיפור הזה והוא ממש ממש ממש יפהההההההה
רק שאלה... מה הקטע עם האיש שמתקשר??... תביאי לנו רמז משו?! חחח
יש לך סיפור סופניייי... המשךךךךךך
איזה חמודים דייי 😁
מעניין מי זה האיש המטומטם חחח
מהמם
תמשיכיי
אוהבת*-*אולוש*-*
ניבו'ש חיים שלי תמשיכי פליזז
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
לא משנה מה תגידו..
א-י-ן ולא יהיה בחייייים (!!!!!!!!!!!!!!) על הכישרון של הדארלינגגגגג שלייייייייייייייייי!!!!!!
ישבתי וקראתי את כ=ל הסיפור עכשיוו...
כי המחשב שלי הדפווווק התקלקל!!
והשארת אותי בהלםםםם!!
את כותבת מהמממממםם נשמה דארלינגית שכמותך!!!!!!
אין עליייייייך ועל הכישרון הזה שלך!!!!!!!!
ואם לא תכתבי לי המשך אני לא אחראית למעשיי..... 😊
אוהבת אותך מלאאאאאאאא
דניאלוש 😊
יאא יאפות שליייייייייייייייי ((:
תודה לכולכן על התגובות וגם לחדשות שביניכן :]]
כמה טוב לראות את התגובותתתתת חח באמת שעושה לי טוב 😁
פארלינגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגג מי שמדברת על כישרון! אצלך הוא נוזללללל כברררר!!
אוהבתותך מלאאאאא אהובתייייייייייייייייי
מורנייייי אחותי מואה ענקיתתתתתתתתתתתתתת =]]
אני שמה עכשיו המשך והוא ארוך כמו שהבטחתי ומחר אני יפרסם עוד חלק של המשך :]
הנה יפות שלי
פרק 31.
תקציר הפרק הקודם:
היינו ככה בסלון, מחובקים ומכוסים עם שמיכה וראינו טלוויזיה. העברנו קצת ל-MTV ועדי שאל: "התרקדי איתי?" היה שיר שקט בקרע.. לא יודעת את השם שלו.
"בוודאי נסיך שלי" השבתי. עדי כרע ברך, הושיט את ידו והשתחווה. "הכבוד הוא לי נסיכה שלי" וקרץ.
פתאום מישהו דפק בדלת..................................
"תשבי פה אני יפתח" אמר לי עדי.
"מי זה???" צעק עדי. "תפתחו את הדלת!!" צעקו מבחוץ.
"עדי חכה אני יעלה למחשב אני יבדוק במצלמות מי זה" אמרתי לעדי ועליתי למעלה ובינתיים האיש בא לחלון של המטבח ולחלון בפינת אוכל.. זה החלון המפחיד.. רק רשת וזכוכית.
בינתיים בדקתי מי זה ולא היה שום אוטו בחצר ובדקתי בבית, כך ראיתי שהוא מציץ מהחלון של הפינת אוכל.
"עדייייייי" צעקתי לו. "מה קרה נסיכה שלי??????" צעק לי עדי מלמטה ועלה אליי בריצה לחדר.
"זה הוא... זה הוא עדי אני מפחדת!!" חיבקתי את עדי חזק.. לא עזבתי אותו.
"אל תדאגי נשמה שלי! מי שיפגע בך לא יישארו לו חיים!" אמר לי עדי והחזיר לי חיבוק חם ואוהב.
הרגשתי מוגנת איתו והגנבתי לו נשיקה.
עדי ואני ירדנו למטה, החלטנו שלא צריך לפחד ממנו. לקחתי מהחדר שלי 2 מוטות של הגולף שאם נותנים אותם למישהו בראש הוא מתעלף מיידית!
והחלטנו להתעמת איתו.
"מי אתה ומה אתה רוצה?!" שאל עדי ואני הייתי קפואה ולא דיברתי מילה.
"אני רוצה את חברה שלה... רוצה אותה..." "רוצה אותה? חבל שזה רק בגדר הפנטזיה שלך ואתה לא תקבל אותה לעולם, הבנת?!" אמר עדי לאיש הזה.
"אני.. אני.. אני חושבת שאני יתקשר לאבא שלי.." לחשתי לעדי. "אין צורך מאמי, את מוגנה איתי" אמר לי עדי וחיבק אותי.
"תלך מפה או שאנחנו מזמינים משטרה" אמר עדי. "אני לא זז מפה.." אמר אותו האיש והתחיל לצחוק.
"אני מתקשרת לאבא שלי" צעקתי לו. פתאום בא לי האומץ.
"למה מה אבא שלך יכול לעשות לי?" הוא שאל "להזכיר לך מה היה פעם קודמת? ברחת מפה עם הזנב בין הרגליים" "הפעם זה שונה!! חחחח" צעק האיש הזה.
רק מלהסתכל עליו פחדתי. פחדתי מהמראה שלו. הוא היה מפחיד.
עדי החליט שהוא יוצא בחוץ.
"את נשארת כאן ולא זזה!" "לא! אני באה איתך!!" "יפה שלי, הם לא יכולים לפתוח את הדלת!" "אם הם ירצו הם יוכלו!" השבתי.
הדלת שלנו בבית עם ידית רק מבפנים כי מבחוץ יש דוגמה של הדלת ואם הדלת נסגרת אין, אי אפשר להיכנס.
"לא עדי.. תישאר איתי אם אתה אוהב אותי.. בבקשה, אני מפחדת" אמרתי לעדי ונתתי לו עוד חיבוק.
החלטנו שאנחנו מתקשרים לאבא שלי.
"אבא?" "כן מאמה?" "ממצב?" "בסדר מאמה מה קרה?" שאל אבא שלי.
"אתה זוכר את האיש הזה שבא אלינו הביתה והרבצת לו?" "הוא שוב בבית?!" צעק אבא שלי דרך הטלפון.
"כן.. הוא מאיים עלינו.. עדי איתי והוא רוצה לצאת בחוץ ואני פוחדת לתת לו שייצא בחוץ" אמרתי לאבא שלי.
"אל תצאו! אני 2 דקות בבית!!" אמר אבא שלי וניתק.
בדרך כלל שאבא שלי אומר 2 דקות זה אולי, אולי, אולי שעתיים אם לא יותר.
הפעם תוך דקה הוא היה בבית.
שמעתי את הרעש של האוטו ואת הטריקה של הדלת.
"מה אתה עושה פה שוב? אני יכול להבין? קדימה, קח ת'רגליים שלך ותזדיין מפה" אמר אבא שלי.
"למה מי אתה? קובע לי עובדה?!" "תבין את זה איך שאתה רוצה. אם אתה לא הולך מפה תוך דקה אני שובר לך את כל העצמות בגוף! אתה הבנת? אני רואה הפעם הקודמת לא הספיקה לך!! קדימה, תלך!!" אמר אבא שלי לאותו האיש הזה.
"אני לא זז מפה!" אמר האיש. "לא זז? מה שלא הולך במוח הולך בכוח" ואבא שלי הוריד לו בוקס.
"אני חושב שזזת קצת.. לא עמדת במילה שלך" אמר אבא שלי.
אבא שלי שלא פחד מכלום אמר לי לפתוח לו את הדלת.
"אבא מה קרה?" "יש לו שם עוד 4 אנשים באוטו שלא פחות ולא יותר נראים מפחיד כמוהו" אמר אבא שלי.
תביאי לי את האלה מהחדר.
"שום אלה!! אתה לא יוצא מפה עכשיו!!! מה אלה?! אתה רוצה יהרגו אותך?!" צעקתי עליו.
"אז מה את רוצה שאני יעשה?! תביאי את האלה עכשיו!" צעק עליי אבא שלי בחזרה.
"תלך ותביא!" צעקתי בחזרה. "את לא מבינה הא?! הם מסוכנים. לא שאני פוחד מהם אבל אני צריך את האלה!" "תצא אליהם עם רובה וזהו!!" אמרתי לאבא שלי.
"אני מתקשרת למשטרה! זה הטרדה!!" אמרתי לאבא שלי שלא הקשיב לי ועלה למעלה להביא את האלה.
ידעתי שאימא שלי החביאה אותה כי היא יודעת שהוא עלול להסתבך עם זה ולא היה פעם או פעמיים שמישהו חטף את האלה הזאת בראש.
"רח' ה........" אמרתי למשטרה והם תוך 5 דקות הגיעו.
הם שמעו את הרעש של המשטרה וכבר הלכו אבל כבר היה מאוחר מידי.
שנכנסים לבית שלנו אז יש שביל כזה והמשטרה נכנסה וחסמה את השביל.
פחדתי נורא ואבא שלי לא הבין מה קרה וירד למטה. "התקשרת בסוף יא ראש ברזל?" "כן! אני לא ייתן שיעשו לך משהו!" השבתי.
עדי חיבק אותי ואבא שלי ייצא בחוץ אל המשטרה.
אותם אנשים היו חמושים אבל אני ועדי? עשינו משהו.
הלכנו בשקט מאחוריהם כשהם עוד עסוקים ברובים שלהם והשוטרים גם כן והראינו לשוטרים מה אנחנו מתכוונים לעשות.
נתנו ל-2 מהם מכה בראש עם המקל של הגולף והם צנחו על הרצפה.
אבא שלי בינתיים הלך להביא עוד אחד.. זה היה גם כמו אלה.
זה מעץ מלא פוגעים עם המקלות למישהו בראש? בואו נגיד שלא הייתי רוצה להיות במקום אותו אחד.
עוד איש אחד בא מאחוריי ותפס אותי עם היד שלו מסביב לצוואר.
"תורידי את הרובים או שאני יורה בה" אמר אותו האיש ואני? התחלתי להזיע מהלחץ, הרגשתי איך אני כולי רועדת מהפחד ואת דפיקות הלב שלי בקצב מהיר מאוד.
"תעזוב אותה יא בן זונה!!!!!" צעק עליו עדי ונתן לו בעיטה ברגל.
אבא שלי בא מאחורי האיש הזה ונתן לו את המקל בראש והשתחררתי מהאחיזה החזקה.
ישר רצתי לעדי וחיבקתי אותו.
"את בסדר חיים שלי?" "כן אהובי" אמרתי לעדי ונתתי לו נשיקה.
"ניב מאמה הכל בסדר?" "כן אבא" וחיבקתי גם אותו ביחד.
"אני אוהבת אותכם" הצהרתי בפני אבא שלי ועדי.
אבא שלי סידר שיהיה איתי מישהו כשאני מגיעה הביתה שלא יקרה עוד מצב כזה.
אבא שלי סידר את העניינים עם השוטרים ונכנס הביתה.
אני ועדי היינו בחדר שלי ודיברנו קצת.
"יואו חיים שלי, לרגע לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי" "דיי אהובי, זה מאחורינו וטוב שכך" אמרתי לעדי ונתתי לו נשיקה. הפעם היא לא הייתה קטנה.
"אני אוהבת אותך" "גם אני אותך עבריינית קטנה שלי" "חח" חייכתי.
אבא שלי הקפיץ אותי ואת עדי לבית של עדי ואמר שכשאני ירצה לחזור אני ירים לו טלפון והוא יבוא לקחת אותי.
היינו בחדר של עדי והחלטתי שאני ייבקש את הדבר שאני הכי הכי רוצה מאבא שלי.
"חשבתי על משהו עדי" "על מה יפה שלי?" "שאבא שלי יידבר עם אבא שלך ויגרום לו איכשהו להישאר פה עוד כמה זמן או שישכנע אותו שישכיר לך דירה או שתגור אצלי. הכי טוב!" "חח לא מאמי, זה בסדר.. למרות שהייתי נורא רוצה אבל זה בסדר יפה שלי" "טוב" אמרתי.
"דיי מאמי אל תתבאסי עליי. עוד מעט חופש פסח.. אנחנו נהיה הרבה ביחד!" "אני אוהבת אותך" "גם אני אותך!" אמר לי עדי ונישק אותי.
עזרתי לו להכין את התיק חזרה לארה"ב.
"הכל לשים בתוך? כל מה שבארון?" "כה" "טופ מאמי, אתה תשב ואני ייסדר לך" "טופ אישתי" "חחח תחוש מלך" אמרתי לעדי.
"אני כזה! שיתקייי!!" אמר עדי.
קיפלתי את החולצות ואת המכנסיים ואת התחתונים והגרביים והג'ל שלו, הבושם, הדאודורנט ושאר הדברים האלה.
עדי בא מאחוריי והחזיק אותי במותניים ונתן לי נשיקה בצוואר.
"אחחחח את משגעת אותייי!" אמר לי עדי.
"ומה נראה לך שאתה עושה לי?!" השבתי והסתובבתי אליו.
"חחח אני מטריף אותך" "חחח גם.." חייכתי והתנשקנו עד ש........................
תגיבוווווווווו ((:
אוהבת מלאאא ניבו'ששש 😊
ושיהיה לכן שבת שלוםםםם.
אלוהיםם ישמורר לא שוב האיש הזה אמאא איזה מפחידד
שלא נדע מזל שזה רק סיפור
יפתי תמשיכי פליזז כפרה עלייך לוב יו לנצח
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
ניבו'ש שימי המשך דחוף..
אוהבת חן.
עד ש..?
מושלםםםם
תמשיכייי
אוהבת*-*אולוש*-*
יוווווווווו
אמאאאא איזה פרק מפחיד!! מי זה האיש הזה תראי לי אותו הוא מת במקום!!
נמממ נממ 😊
אמאלה באמת פרק מפחיד...
המשך דחווווווווווווף
דיי איזה פחד...!!!
מיזה האיש הזה?! שימות...!
המשךךךךךךך!~!~!
יאוו האיש הזה מפחייייייידדדדדדד...!!!!!! יאבהההההה
סיפור מושלם בובה!!
המשך דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!
מווואאהה שלי! =]]]
אתר האהבה הישראלי