|
|
|
ראית.........???
שימי המשך נשמה
מוואה ענקיתתת
המשך...
10 שיחות שלא נענו,
בדקתי עם זה הוא היה,
וכן כל ה-10 שיחות היו ממנו,
והתנוסס שם ה-מ"ס ט"ל של הבית שלו,
חשבתי לעצמי,
'ידעתי,
ידעתי שהוא לא יאכזב אותי'
הזזתי קצת ת'שמיכה,
והלכתי לשטוף פנים ושינים,
פתאום שמעתי ת'פ"ל שלי מצלצל,
ניגבתי מהר ת'פנים ורצתי לענות,
"הלאו"
"חיים שלי,
עברתי ת'מיבחן?!"
זה היה נדב,
"כןןןןן,
אני מאוהבת בך מושלם שלי,
ידעתי שלא תאכזב אותיייייי"
"גם אני מאוהב בך יפה שלי,
תגידי מה רק עכשיו פתחת ת'עיניים?!"
"אפשר להגיד שכן...
הספקתי רק לשטוף פנים ושיניים"
"ראית בכלל מה השעה עכשיו?!"
"לא,
מה השעה?!"
"עוד מעת 7:30 את תאחרי לבית-ספר,
אני שותה עכשיו קפה נמס ויוצא מהבית,
רוצה אני אקפוץ עלייך ונינסע בייחד לבית-ספר בשביל שלא תאחרי?!"
"בטח שרוצהההה"
"עוד כמה דקות אני אצלך מושלמת שלי,
ביי יפתי,
מטורף עלייך דוגמנית שלי"
"גם אני אליך מושלם שלי,
אוקי,
ביי חתיך שלי"
נדב ניתק ואחר כך אני ניתקתי,
הסתכלתי במראה והעיניים שלי היו עדיין אדומות ונפוחות,
אנעל העולם,
מה אני עושה עכשיו?!?!,
לא הייתה לי ברירה והייתי חייבת ללכת לבית-ספר,
פתחתי ת'ארון,
הוצאתי חצאית מיני ורודה,
וחולצת תלבושת אחידה לבנה,
החלפתי בגדים מהר,
לבשתי קפקפיי אצבע לבנים,
שמעתי שמישהו דופק בדלת,
בטח זה היה נדב,
רצתי מהר לפתוח ת'דלת וכן זה היה הוא,
עם מכנס דגמ"ח בצבע בז' וחולצת תלבושת אחידה לבנה,
נעלי אדידס עם 3 פסים שחורים בכל צד,
ושער פזור כמו תמיד,
ופנים?!,
כמו תמיד מושלמות,
הוא חייך עלי מפה לאוזן,
"זהו?"
"מה זהו?"
לא הבנתי על מה הוא מדבר,
הייתי בעננים,
"סיימת?"
"מה?"
"מבולבלת מושלמת שלי,
אפשר להכנס או שאת נותנת לבוי פרנד ,
להמשיך לחכות בחוץ?"
הסמקתי כהוגן,
זזתי הצידה ונתתי לנדב לכנס,
סגרתי אחירו ת'דלת,
ורצתי מהר להסתרק,
אבל לפני זה הוא הדביק לי נשיקה צרפתית בפה,
"איפה התיק שלך?"
"במכונית,
יאללה רוצי להסתרק אני מחכה לך בסלון,
אני מקווה שהכנת הכל לבית-ספר כבר,
או שלא?"
"וואי שחכתי"
"איפה התיק שלך?!,
וכל הציוד של הבית-ספר?!,
אני אכין לך"
"הכל בחדר שלי,
במגירות למעלה,
והתיק זרוק על הריצפה"
בזמן שהסתרקתי,
נדב נכנס לחדר שלי וסידר לי את התיק והחליף לי מערכת להיום,
אחר כך הוא יצא עם התיק שלי ושם אותו על השולחן בסלון,
"את יותר מבולגנת ממני אה?!"
"כן,
ועל הבוקר זה עוד יותר גרוע"
"כן ראיתי,
סיימת להסתרק?!"
"זהו"
יצאתי לסלון,
עם ה-פ"ל ביד,
לקחתי ת'תיק וקראתי לנדב,
יצאנו מהבית שלי,
סגרתי ת'דלת,
אחרי 20 דקות,
כבר היינו בבית-ספר,
הוא בכיתה שלו ואני בשלי
********************************************************************
תגיבו...
אויששש איזה חמוד הנדבבב הזהה אללההה המשך
מהמםםםםםםם !!!!!1 😁
איזה מאמי נדבבבבבב !!!!! 😛
שימי המשך בובה
מוואה ענקיתתת
המשך...
"שובל נו מה קרה בקשר לנדב?!,
הוא עשה משהו?!"
הדבקתי לה חיוך על הפנים ובשיא השימחה והאושר עניתי לה,
"לא"
"איזה מזל,
נבהלתי כבר,
את לא תאמיני מה קרה,
למה עומר ברח כך..."
ישר החיוך ירד מהפנים שלי,
"למה?!"
"בגלל שחר"
"מה בגלל שחר?!,
אל מה את מדברת?!"
"שחר ביקש מעומר שלא יריב עם נדב,
כי עומר ושחר הם חברים בעצם,
ותיכננו בייחד לפגוע בנדב,
הם חוליי נפש,
וברגע האחרון שחר ביקש מעומר שלא יעשה כלום,
וכל התוכניות לגביי נדב מבוטלות!!"
"מזה?!,
למה הם בכלל רצו לפגוע בנדב?!,
מה קורה פה?!"
"הקנאה מתוקה שלי,
הקנאה!!!"
"הקנאה?!,
יפה שלי עכשיו אני עוד יותר לא מבינה כלום,
אל מה לעזאזל את מדברת?!"
"עומר,
מאוהב בך!!!!,
ושחר רוצה להפריד ביינך לבין נדב בגלל שנדב כבר לא חבר שלו,
ורב איתו,
ואיך שהוא אומר ומאשים בזה אותך!!!,
שאת אשמה בזה,
אז בגלל זה הם רצו לפגוע בנדב,
ובדרך הזאת גם לאיים עלייך שתרימי ת'ידיים ותפרדי ממנו...
עם לא...
יקרה משהו יותר גרוע לנדב,
וכיוון שזה כל כך בולט שאת והוא מאוהבים,
את תפרדי ממנו רק בשביל שלא יעשו לו כלום"
"אוקי,
אז מה גרם להם לשנות את דעתם?!"
"המצפון"
"אמאל'הההה,
אני חייבת לספר על כל זה לנדב,
דחוףףףףף"
"הוא ילך ויריב איתם!!!,
עזבי,
הם כבר ירדו מהעניין הזה,
יותר עדיף שנדב גם לא יידע שכל זה קרה בכלל,
ושהם תכננו את כל זה..."
"אבל אני לא יכולה להסתיר את זה ממנו"
"רוצה בטובתו?!,
רוצה שלא יקרה לו כלום?!,
תסתירי!!!!!!"
הייתי מבולבלת לגמרי,
מצד אחד לא יכולתי להסתיר את זה מנדב,
ומצד שני פחדתי שיקרה לו משהו...
שעם אתמול הצלחתי לשנות את דעתו,
היום אני לא אצליח,
מה לעזאזל אני עושה?!?!
****************************************************************
תגיבו...
מעניין מה היא תעשהה
סיפור מהמםםםם
המשך
אוהבת*-*אולוש*-*
המשך...
יעל שמה לב שאני עדיין חושבת מה לעשות,
עם להסתיר את זה מנדב או לא,
ואמרה לי,
"מקווה בשבילך שתבחרי ת'דבר הכי נכון לעשות"
נו באמת!!!!!,
ממש היא עוזרת ליייייי,
פתאום המורה נכנסה לכיתה,
השיעור אבר מאוד מהר,
ובסוף השיעור החלטתי,
אני לא מספרת לנדב כלום,
יהיה מה שיהיה,
לא נראה לי שאני אצליח לשכנע אותו עוד פעם,
הוא יותר מידי עקשן,
ובנושאים האלה 'הגבריות' שלו תעמוד מעל לכל החלטה שלו,
באמת לא כדי לספר לו כלום על זה,
המורה יצאה מהכיתה,
הודיעו לנו שיש לנו שעתיים חופשיות,
אני ויעל יצאנו מהכיתה וראינו את נדב וידידה שלו,
הם בדיוק הלכו לכיוון שלנו,
נדב עשה בייני לביין אותה ידידה שלו הכרות,
"נוי תכירי זאת שובל חברה שלי,
שובל תכירי זאת נוי ידידה טובה שלי"
חייכתי עלייה והיא חייכה עלי,
הסתכלתי על נדב בעיניים ופתאום הרגשתי צביטה בלב,
בטח עמדתי כך מסתכלת לו בעיניים הרבה זמן...
כי נדב שאל אותי,
"קרה משהו?"
"לא חיים שלי"
שיקרתי לו,
לא יכולתי לספר לו,
למרות שהבנתי שהצביטה הזאת הייתה סימן לזה שאני חייבת לספר לו על זה,
לפני שהוא ישמע על זה ממישהו אחר,
וזה יגרום לריבים מיותרים,
"נדב?"
"כן נישמתי?"
"אני חייבת לדבר איתך דחוף"
"בואי"
הוא לקח אותי ביד ונכנסנו לכיתה שלו,
בנתיים יעל ונוי דיברו בניהם,
הכיתה של נדב ושחר הייתי ריקה,
נדב סגר ת'דלת,
"מה קרה?"
"זה בקשר לעומר..."
"מה בקשר לעומר?"
"הוא..."
"הוא מה?"
"הוא ושחר חברים...
והם תיכננו..."
"תיכננו מה?!"
"תיכננו לפגוע בך...
אבל..."
לא יכולתי לדבר,
הרגשתי מין מחנק כזה בגרון,
הייתי חייבת לשתות משהו דחוף,
"יש לך משהו לשתות?"
"כן בטח שניה"
נדב הוציא מהתיק שלו בקבוק מים מינרלים והושיט לי ת'בקבוק,
שתיתי קצת ונתתי לו בחזרה,
"עכשיו את יכולה להיות יותר מדויקת ולספר לי מה קרה?!"
"אז כך,
עומר ושחר תיכננו לפגוע בך,
בגלל שעומר מאוהב בי,
ושחר מאשים אותי בזה שאתה והוא רבתם,
וכרגע אתם לא חברים,
אז הם רצו לפגוע בך,
ובדרך הזאת לאיים עלי שעם אני לא אפרד ממך יקרה לך משהו יותר גרוע מזה"
לקחתי נשימה עמוקה ובנתיים ראיתי ת'פנים של נדב,
הוא היה כולו אדום,
כאילו הוא הולך להרוג עכשיו איזה מישהו,
"נדב?!"
"כן?!"
"אני יכולה להמשיך לדבר?!"
"דברי..."
"אבל בסוף הם התחרטו,
ובגלל זה עומר ברח אתמול כשהיה עם יעל"
"אוקי,
ומי סיפר לך על כל זה?!"
"יעל..."
"תגידי זה לא נשמע לך מוזר כל הקטע הזה?!,
קצת דפוק..."
"מה מוזר בזה?!"
"יעל מאוהבת בעומר איך שהבנתי ממך וממנה,
נכון?!,
או שלא הבנתי נכון?!"
"הבנת נכון..."
"אז עכשיו היא מגנה על מי שהיא אוהבת!!!"
"היא לא תעשה לי את זה,
אני החברה הכי טובה שלה!!!!"
"תראי יפה שלי,
אני מכיר את עומר ושחר הייטב,
מאז שהיינו ילדים קטנים,
הם לא יעשו כאלה דברים...
א. עומר לא מסתובב עם אולרים איך שיעל אמרה לך ואת אמרת לי
ב. אנחנו לא חיים בסרט פעולה
ג. אנשים עושים הכל למען מי שהם אוהבים"
"אבל..."
"שום אבל יפתי...
פעם הבאה תיהיה יותר מדויקת,
בחברים והחברות הכי טובות שלך...
עלק מי שמדבר...
אני בעצמי טעיתי"
"אבל מה אתה הולך לעשות לגבי עומר ושחר?!"
"כלום...
להרוג אותי הם לא יהרגו...
כי הם לא רוצחים,
וגם עומר לא מסתובב עם אולרים,
ואני לעומתם מגיל קטן הייתי הולך לקרטה וג'ודו,
אני כבר אטפל בהם לבד עם הם ינסו לעשות משהו,
אבל בנתיים אני לא אעשה כלום,
אני אחכה עד שהם יתקרבו...
ואז אני כבר אטפל בהם כמו שצריך"
******************************************************************
תגיבו...
יואווו 😢 איזה רע השחררר הזהההה אוחח שונאת אותוווו
המשךךך
מהמםםםםםםםםםםםםםם
שימי המשך
אוהבת*-*אולוש*-*
המשך...
הרגשתי כאילו נופל לי אבן מהלב,
חיבקתי את נדב בכל הכוח,
והוא אותי,
"כל כך דאגתי לך"
"יפה שלי אין לך מה לדאוג לי,
רואה?!,
אני יודע להסתדר מצוין לבד וכנ"ל לדאוג,
אני מאוהב בך ילדה יפה שלי,
אל תדאגי לי יותר"
"אתה יודע?"
"מה?"
"בהתחלה לא רציתי לספר לך על זה"
נדב ישר התנתק מהחיבוק,
התרחק ממני קצת,
התיישב על אחד הכיסאות שהיו בכיתה וביקש ממני שאני אשב ליידו,
התיישבתי ליידו,
הוא שם ת'יד שלו על הכתף שלי,
"תקשיבי,
את יודעת מזה זוגיות נכון?!,
חברות?!"
"כן"
"לא נראה לי..."
די נעלבתי,
קמתי מהכיסא,
"מה קרה לך?!,
מזה לא נראה לך?!"
"עם היית יודעת מזה,
אפילו לא היית חושבת פעמיים לפני שהיית מגיעה ומספרת לי על כל זה,
כי חברים לא מסתירים כלום אבל כלום,
ואני שם דגש על הכלום,
אחד מהשני,
רציתי שתיהיה חברה שלי כי חשבתי שאת כנה,
ותספרי לי הכל,
כל מה שיקרה,
דברים רעים,טובים וכו'...
אפילו דברים שיכולים לפגוע בי,
כי אני לא נפגע מכלום,
עוד לא נולד ה**-**** שהצליח לפתוח ת'פה שלו ולאמר לי משהו לא במקום ולא חטף ממני הייטב על הראש,
ואני גם לא מסתיר ממך כלום,
כל מי שאני מכיר אני עושה בינכם הכרות,
בשביל שתראי עם מי אני מסתובב,
את מכירה את רוב החברים שלו,
וזאת...
הנוי הזאת?!,
נכון עשיתי בינכם הכרות?!,
בשביל שלא יהיה שום דבר אשר עומד באוויר בינינו,
אז ב' ממך לפעם הבאה,
כל מה שאובר עלייך,
הכל,
תספרי לי,
גם על בנים וגם על בנות,
אני אעזור לך תמיד,
ויהיה שם בשבילך,
כי את החיים שלי,
בלעדייך אני לא אצליח בחיים האלה,
את נותנת לי ת'מרץ להמשיך הלאה,
ועם אני לא אדע מה עובר עלייך זה יהיה מאוד מגעיל ולא הוגן,
אז פעם הבאה ספרי לי הכל,
ואני מספר ואספר לך תמיד,
אוקי?"
נדב הסתכל עלי בפנים רציניות,
"מצטערת"
"על מה?!"
"על שחשבתי פעמיים על הנושא הזה,
לפני שבאתי וספרתי לך"
"אוקי,
בכיף אני סולח לך,
אבל ב' ממך פעם הבאה אל תסתירי ממני כלום,
וגם עם תלכי ותספרי לי על תחשבי על זה פעמיים,
אלה ישר תגידי אוקי?!"
"כן"
נדב קם מהכיסא שם ת'יד שלו על המותניים שלי,
ויצאנו בייחד ליעל ונוי,
ראינו שהן עדיין מדברות בחוץ,
ולא שמו לב עליינו בכלל,
"מה את הולכת לעשות בקשר ליעל?!"
לא ידעתי אפילו מה לענות לו,
ולא כי רציתי לחשוב על זה לפני שאני אספר לו,
אלה כי לא ידעתי,
לא ידעתי איך לקבל את זה שהחברה הכי טובה שלי שיקרה לי
*****************************************************************
תגיבו...
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
אתר האהבה הישראלי