|
|
|
מ-ה-מ-םםם
שימי המשך נשמה
מוואה ענקיתתת
ת' מתוקות שלי 😁 ,
המשך...
"איזה שיעור אמור להיות לך בשעה השניה?!"
נדב שאל אותי,
"מתמטיקה"
"אז היום לא יהיה לך מתמטיקה"
הסתכלתי אליו לא מבינה על מה הוא מדבר,
והוא כבר קלט שאני לא מבינה על מה הוא מדבר,
"לא משנה,
אני מבין..
זה כבר מספיק"
הוא חייך ואני עדיין המשכתי להסתכל אליו המומה,
הוא לקח אותי ביד זרקתי ת'חפיסה של הטוסט והפחית קולה,
יצאנו החוצה לכיוון השער,
"את יודעת לטפס נכון?!"
"כן"
טיפסנו דרך השער,
יצאנו החוצה,
עם התיקים עליינו,
"בואי,
ננסע לאיזה מקום שקט,
הפעם אני שפוי לגמריי ואני לא אנסה לעשות לך כלום,
ויש לי גם סיבה לזה,
אל תדאגי את כבר תביני הכול"
חייכתי עליו,
נכנסנו למכונית שלו,
סגרנו ת'דלתות,
הוא הניע ת'מכונית וזזנו לכיוון הדירה שלו,
שבא היינו פעם שעברה,
הוא נכנס למכולת שמתחת לבלוק שבו נמצאת הדירה שלו,
קנה בקבוק קולה גדול,
וחטיפים,
עלינו לדירה שלו,
הוא מהר אירגן כוסות ופתח ת'חטיפים,
רוקן אותם לצלחות והביא הכול לשולחן הקטן בסלון,
בזמן שאני ישבתי על אחד הפופים,
הוא התיישב ליידי,
"רוצה לשתות משהו או לאכול?!,
לפני שאני אתחיל לספר לך מה לעזאזל אני רוצה מהחיים שלך?!"
"זה בסדר ת'"
"אוקי,
אז כך...
צדקת,
בהתחלה התערבתי עלייך,
אבל זה היה בגלל שחר,
הוא תמיד ניסה לשכנע אותי שאני אתערב עלייך,
כי את לא מקובלת ואני כן,
וכול השטויות האלה,
בהתחלה לא הסכמתי,
לא רציתי לפגוע בך,
כי...
לא משנה תביני בהמשך,
פשוט לא רציתי שתסבלי,
אני שונא ת'שטויות האלה...
התערבויות וכו',
זה לא בשבילי,
וגם מגעילים אותי האנשים האלו שמתערבים על אחרים,
בגלל שהם חושבים שהם יותר טובים מהם,
וזה ממש לא כך,
בסה"כ כולנו בניי-אדם,
ומגיע לכולנו שיכבדו אותנו,
ולא יצחקו מאחורי גביינו,
למרות שיש הרבה אנשים שעושים זאת,
מתערבים, צוחקים וכו'...
אני נגעל מעצמי על שהעזתי להסכים והתערבתי עלייך,
ובגלל זה איך שהבנת כבר אני רוצה לעבור בית-ספר,
ובכללי הכול מוכן,
היום אמור להיות היום האחרון שלי בבית-ספר,
אבל זה ישתנה עם את תסכימי...
תסכימי להצעה קטנה שלי...
ותסלחי לי על זה שהייתי כל כך מפגר,
ולא קלטתי מה אני עושה,
אני מאוהב בך,
ואת הכי חשובה לי בעולם הזה,
למענך אני מוכן לעשות הכול,
מצדי אני אקפוץ מהגג,
אני אמות למענך ואהרוג את כול מי שצריך להרוג בשבילך,
למענך אני אתן הכול,
את כול מה שיש לי,
רק בשביל שתיהיה שלי,
ותסלחי לי על זה שהייתי כל כך מפגר,
ולא ראיתי מה אני עושה,
לא ראיתי מה קורה מתחת לאף שלי,
את מסכימה להיות חברה שלי?!,
עם תעני לי בכן אני נשאר בבית-ספר ולא עובר,
עם תגידי לא את לא תראי אותי יותר,
אני אעזוב לתמיד ת'בית-ספר"
נדב לכך נשימה עמוקה וחיכה לתשובה שלי...
אחרי כמה דקות עניתי לו...
**********************************************************
תגיבו...
יאאאא אמיץ הילד...חיחי..הוא מתחיל להשתפר...
סיפור מושלםם
המשךך
אוהבת שלי...
איזה חמודדדדדד הואאאאאאאאאא
אני הורגת אותך אם ענית לו לאאאאאאא
לא צריך להרוג אותי זה בסדר 😉 ,
ת'תשובה שלי תראו בהמשך...
אבל שלא תחשבו אפילו לרגע שזה הסוף...
כי זה האמצע,
וקרו לי ול"נדב" הרבה דברים בייחד...
חלקם טובים...
וחלקם..
לא,
ובגלל הדברים הרעים אני והוא נפרדנו...
כי היו הרבה קנאים,
קנאים אשר הצליחו להפריד בינינו,
ולשבור ולנפץ את כול מה שרצינו והרגשנו בתוכיינו,
המשך יהיה עם יגיבו לי עוד אנשים...
עוד תגובה 1 ואני כותבת המשך...
המשךךךךךךךךךךךךךךךך מהררררר
אני במתחחחח
מואההה ענקית
דוריתוש&מורנוש
הסיפור אמיתי?? 😮
שימי המשך מאמי
מוואה ענקיתתת
המשךךךךךךךךך דחוףףףףףףףףףףף
ואני שונאת קנאים איכסע גועל נפשששששששששש בני זו*** זה נוראי קנאים
לקנאים לא תהיה תקווה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חלק כן חלק לא,
השמות בדוים,
בשביל שתיהיו יותר בעניינים אז השמות האמיתיים הם:
נדב-נועם
שובל-אני
שחר-החבר הכי טוב של נדב לשעבר
יעל- החברה הכי טובה שלי לשעבר
***************************************************
אין לי אחים ואחיות גדולים,
אז איך שהבנתם,
אין לי אחות גדולה,
וכנ"ל לא אחיין...
אך אכן יש לי אחות קטנה בת 10 ואחים תאומים בניי פחות משנה
**************************************************
לנועם יש באמת דירה משלו וכנ"ל מכונית
************************************
הסיפור הזה היה כשאני, נועם, יעל ושחר היינו בכיתה י',
אני הייתי ב-י' 1 וכנ"ל נועם, שחר ויעל
************************************************
הנה כתבתי לכם פחות או יותר מה נכון ומה לא נכון,
בשביל שתבינו יותר...
הוספתי עוד דברים בסיפור אשר לא קרו במציאות,
הרוב הוא נכון,
כול ההתחלה שלי ושל נועם הייתה נכונה,
אבל דבר אחד לא נכון,
אני מקובלת...
אבל הוא באמת התערב עלי,
וכמו שכתבתי בסיפור כבר וזה נכון זה היה בגלל שחר,
אשר לא הרים ת'ידיים בקלות...
והחליט להרוס לנו הכול
המשך...
"מה אתה עושה צחוק או מה?!"
"מה קרה?!,
את לא רוצה להיות חברה שלי?!"
הוא השפיל ת'עיניים לריצפה,
ודמעה זלגה על גביי הפנים המושלמות שלו,
"בטח שאני רוצה!!!!,
אני גם מאוהבת בך,
ולא אתן לך לעזוב ת'בית-ספר,
ממני אתה לא תפטר בכזאת קלות"
נדב ישר הסתכל לי עמוק בעיניים וחייך ת'חיוך המושלם שלו,
חיבק אותי בכול הכוח,
הרגשתי ת'נשימות שלו,
ת'דפיקות הלב המהירות שלו,
ות'בושם המשכר שלו,
לא האמנתי עדיין שהחלום שלי התגשם,
אני והוא חברים,
הוא אוהב אותי...
לא האמנתי שזאת המציאות,
ואני לא חולמת...
הוא קירב ת'שפתיים שלו לשפתיים שלי,
ונישק אותי ת'נשיקה המושלמת הזאת,
הנשיקה הזאת...
הנשיקה שתמיד תשאר חרוטה בזיכרוני,
התנשקנו כך כמה דקות,
נשיקה צרפתית,
ואז נדב התנתק ממני,
"את יודעת שאנחנו צריכים להתמודד עם עוד אנשים בעתיד?!,
אנשים אשר לא ירימו ת'ידיים עד שיפרידו בינינו,
אנשים אשר לא יתנו לנו לחיות בשקט,
עם האהבה הזאת,
האהבה המושלמת הזאת שאנחנו חווים אחד כלפי השני,
מצדי אני לא אתן לאף אחד/ת להפריד בינינו,
ויקדיש לך ורק לך ת'חיים שלי,
וכמו שאמרתי כבר ואני חוזר ואומר,
אתן למענך הכול,
כול מה שיש לי,
כי אני פשוט אוהב אותך חיים שלי,
וזה לא ישתנה אף פעם"
"אני יודעת,
אבל לא אכפת לי,
כי אני מאוהבת בך,
כמו שאתה בי,
ועל האהבה הזאת אני לא אוותר,
ואלחם למענה עד הסוף,
אלחם בשביל שנשאר בייחד,
בשביל שלא יצליחו להפריד בינינו"
הוא חייך עלי ועוד פעם חיבק אותי בכול הכוח,
אחריי כמה דקות הוא התנתק ממני וקם,
לא הבנתי מה קרה,
"שחכת?!"
"מה?!"
הראש שלי היה בעננים,
שחכתי מכול העולם,
חשבתי רק אליו ועלי,
ועל מה שהלך שם באותם רגעים...
רגעים קסומים...
בלתי נשכחים...
"בית-ספר"
הכנסתי ת'צרחה של החיים שלי,
לקחנו ת'תיקים,
רצנו לדלת,
יצאנו מהדירה שלו,
הוא נעל ת'דלת ורצנו במדרגות לכיוון המכונית שלו,
נכנסנו למכונית שלו,
סגרנו ת'דלתות,
הוא התניע ת'מכונית ונסענו לכיוון הבית-ספר,
"מה השעה עכשיו בכלל?!"
"בואי נגיד לך שהיינו בדירה שלי כ-שעתיים"
"וואי"
"כה,
הזמן אובר מהר כשנהנים",
הוא חייך עלי ואני חייכתי עליו
***************************************************************
תגיבו....
מ-ו-ש-ל-םםםם
שימי המשך מאמי
מוואה ענקיתתת
המשך...
הגענו לבית-ספר,
נדב חנה ת'מכונית מול הבית-ספר,
יצאנו מהמכונית,
סגרנו ת'דלתות ועם התיקים שלנו רצנו מהר לבית-ספר,
טיפסנו על הגדר,
רצנו מהר לשיכבה שלנו,
התנשקנו נשיקת פרידה וקבענו להפגש בכיתה שלו בהפסקה,
רצתי מהר לכיתה,
היה כבר אמצע שיעור,
דפקתי בדלת וברגע שהמורה אמרה לפתוח ת'דלת פתחתי אותה,
"מצטערת על האיחור"
"בשעה כזאת מגיעים?!,
יש לך בכלל שעון?!,
את יודעת מה השעה עכשיו?!"
"כן המורה מצטערת"
"כנסי אבל מהר"
יעל הסתכלה עלי בעיניים כאלה כאילו,
"נו מה קרה?!,
איפה נעלמת?!"
ישר איך שהתיישבתי היא כתבה לי על דף קטן,
"תעני לי דחוף!!!!,
קרה משהו חדש לגבי נדב?!,
לאן הוא לקח אותך על הידיים שלו?!,
ומה בקשר להתעלפות?!"
הוצאתי תיקייה וקלמר מין התיק,
הוצאתי עט מהקרמל וכתבתי לה,
"כן,
אני ונדב חברים 😊,
סתם,
שיחקתי אותה מתעלפת...
בשביל לדעת עם אני חשובה לו על אמת או לא,
והבנתי שכן 😊"
היא חייכה עלי וחיבקה אותי הכי חזק שהיא רק יכלה,
ונתנה לי נשיקה בלחי ואני לה,
פתאום המורה צרחה עליינו ,
"יעל ושובל,
איפה אתן חושבות שאתן נמצאות?!"
בבת אחת אמרנו בייחד,
"מצטערות המורה"
הסתכלנו אחת על השנייה ונקרענו מצחוק,
המורה לא קלטה כלום,
אבל אותי זה גם לא עניין,
ברגע שהיה צלצול לצאת להפסקה,
זרקתי ליעל נשיקה באוויר ואמרתי לה שאני הולכת לנדב,
אנחנו נפגשים עכשיו בכיתה שלו,
היא זרקה לי בחזרה נשיקה באוויר,
אבל לא לפני שהיא אמרה לי מזל"ט ובהצלחה,
ושהיא שמחה שסופ סוף החלום שלי התגשם,
יצאתי מהכיתה והלכתי לכיוון הכיתה של נדב,
עוד לפני שנכנסתי לכיתה של נדב שמעתי את הקול שלו ואת הקול של שחר,
הם רבו שם,
כשהבנתי על מה הרגשתי צביטה בלב,
מאושר,
והבנתי למה אני כל כך אוהבת את המושלם הזה,
את נדב...
*******************************************************************
תגיבו...
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
אתר האהבה הישראלי