וואי וואי סיפור מושלם!!!
אני מחכה להמשך בקרוב חחח 😁
אוהבת*-*אולוש*-*
יאאא נו תכתבי לנו המשךךךך
אני במתח... אני רוצה לדעת מה היה בטיול...
נטלי, תודה בובה!!!!!!!!!!!!!!!!!
שלך לתמיד תודה חמוווודה אוהבת מאווווד מאוווד!!
ליטל, הנה מה שביקשת, המשךךך הטיוווווווווווווול:
טוב, בכל מקרה, רציתי להגיד תודה.. למרות שלא היו הרבה תגובות!!
תודה רבה למי שהגיבה ונתנה פירגון גדול!! אוהבת אותכן מאווווווד!!!!!!! מווווווווווווואההההההה
פרק 21-הבשורה של אתמול:
פקחתי את עניי וראיתי את בטי מגרגרת בין רגלי. "שלום ישנונית שלי, את מודעת לזה שאת לא תראי אותי עכשו 4 ימים?" שאלתי אותה, מחכה לתשובה כמובן. חייכתי עליה, והיא רק פיהקה. "פקצה אחת!!" צחקתי והערתי אותה והיא קמה מהרגליים שלי מתמתחת. הלכתי לשעון 6:30.. מוקדם, פששש סיוון נהיית אלופה בלקום מוקדם בבוקר, טוב, תא'מת לא פלא, כי אתמול היתעוררתי ב- 4. צחקתי והלכתי למיקלחת. היתקלחתי מהר. ורצתי חזרה לחדר, השעה הייתה 6:45, והיה לי זמן. הלכתי לארון והוצאתי גי'נס ארוך מתרחב, שהכיסים שלו בצבע ורוד. קיפלתי אותו עד הבירכיים (אני מתה על קיפולים)
ולקחתי גופיה ניקשרת בצבע ורוד בהיר מאוד. שמתי כובע חמוד כזה בלבן, ועשיתי קוקיות. צללית עדינה בלבן, עיפרון עדין בעניים, ונעלי פומה בשחור לבן. הזדרזתי, שמתי את המזוודות על הכתפיים, לקחתי מצלמה ופילים, כמובן!! בדקתי שהכל נימצא במקום. וירדתי למטה. "אבאאאאא" צרחתי כשראיתי אותו שותה קפה שחור וקורא עיתון. "בוקר טוב, היתעוררת מוקדם היום" הוא חייך. "חייבים להיתארגן!!" צחקתי. הלכתי למקרר, והכנתי לי 2 סנדוויצים, אחד עם חביתה, והשני עם חומוס. לקחתי 2 בקבוקי מים גדולים והכל הכנסתי לתיק הגב שלי. החטיפים שרציתי להיום כבר נחו שם מחכים שאני ינגס בהם. בואו נגיד, שהייתי כל כך מאושרת ונירגשת להיום שאיבדתי את הזמן. אמא שלי ירדה מהר. "איפה ליטל?" שאלתי.
"הרשנו לה לישון אצל חברה ללילה אחד" אמא אמרה. "הא.. " חייכתי. "ותגידי מה את עושה פה?" היא שאלה. "מזתאמרת? עכשו רק 7:00" אמרתי. "מותק, עכשו 7:30" היא אמרה. "מההההההההההההה?" צרחתי. "יאאלה בואו אני יסיע את כולנו כי אני צריך בכל מקרה לצאת!" אבא אמר לי והלכנו למכונית, כשההורים עזרו לי לסחוב את המזוודות.
נכנסנו פנימה, ואחרי איזה 10 דק', הגענו לביה"ס. "טוב, ביי ניפגש בעוד 4 ימים, אני זמינה בטלפון, אוהבת אותכם!!" אמרתי וחיבקתי את ההורים. "גם אנחנו אותך, שיהיה לך טיול נעים" אבא אמר וחיבק אותי חזק. "שמרי על עצמך, ותקשרי בכל היזדמנות" אמא אמרה לי. "טוב" חייכתי וחיבקתי אותם חיבוק אחרון. ורצתי לכיוון הכיתה. נכנסתי לתוכה, וכל הכיסאות היו מורמים והיה שקט- דממה. "יש מצב שהם נסעו בלעדי, וואי איזה סתומה אני! אוףףףףףףף" אמרתי בקול רם והיתיישבתי בכניסה לכיתה. הרגשתי נגיעה בכתף. היסתובבתי מהר. ראיתי את ליאור. "תגידי לי את נורמלית? האוטובוס עומד לעזוב וכולם מחכים רק לך!" הוא אמר. "לי?" שאלתי המומה. "כןן, בואיי" הוא צעק ועזר לי לסחוב את המזוודות.
רצנו לאוטובוס. וראיתי את המורה שלי עומדת בכניסה לביה"ס מודאגת. והיא ראתה אותנו רצים. "אוי סיוון מצאת לך זמן לאחר!" היא אמרה. "כן, אני מצטערת!" אמרתי. "לא משנה, תיכנסי כולם מחכים!" היא אמרה ונכנסתי עם המזוודות פנימה.
ראיתי את ליאור הולך אחרי, ובאמת שכל כך רציתי לדבר איתו. אבל כעסתי, באמת!.
הוא הלך אחרי לכל מקום שהלכתי. "דיי אתה יכול לעזוב, ביי" אמרתי והיסתובבתי עם התיקים למצוא לי מקום בסוף האוטובוס. "זה מה שרציתי לכתוב לך אתמול..." הוא אמר. "מה? שאתה יכול לעזוב?" שאלתי. ולרגע חשבתי אולי הוא היתכוון אתמול להגיד לי שהוא בכלל לא עוזב, שהכל היה בדיחה, שהוא פשוט רצה לראות את התגובה שלי, אולי הוא יודה שהוא אוהב אותי. חחחחחחחחחחחחחחחחחח נווו כבר דבר ליאור, אני מקשיבה. מזה לא יכולתי להיתאפק ממה שהוא הולך להגיד. וחייכתי חיוך של אבלה. והיתיישבתי במושב. הוא היתיישב לידי. "אני בא עם הכיתה שלך לטיול, זה מה שרציתי לכתוב" הוא אמר. היסתכלתי עליו. הרגשתי אכזבה מזה גדולה. הוא עובר, הוא באמת עובר. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף.
"בסדר..." אמרתי והיסתובבתי לחלון. "מה קרה, חשבת שזה קשור לעבירת דירה?" הוא שאל. "לא!" אמרתי בייבוש.
"נווו, דיי דברי איתי, אני לא יכול!" הוא אמר וסובב לי את הראש, עד שהשפתיים שלי כמעט נגעו בשלו. הייתה לי הזדמנות טובה לנשק אותו, להראות לו. אבל פשוט היסתכלתי עליו ולא זזתי. הייתי בטוחה בעצמי. סורי ליאור, מה שאתה עושה לא נראה לי, אני פשוט לא יכולה, אני רוצה לאהוב אותך, אבל אתה עוזב, אתה לא תיהיה איתי, אני לא צריכה דברים כאלה. אני לא צריכה. נישברתי בפנים. הוא היסתכל עליי במבט נכנע. וקם ויצא מהמושב שלי ולא היסתכל אחורה.
"אוףףף מעצבן!" אמרתי והיסתובבתי לחלון. ראיתי שהוא ישב במושב הכי אחורי עם כל החברים שלו, הוא ישב ובהה בחלון כאילו זה מירוץ או משהו, רק שליאור לא היה נלהב בכלל, הוא נראה עצוב. "אני לא יכולה לראות אותו ככה, בובי שלי" אמרתי וקמתי עליו.. "זוזו שניה" אמרתי לחברים שלו. והם זזו והמשיכו לצעוק בצד אחר. "ליאור" אמרתי והוא היסתובב אליי והיסתכל עליי במבט מלא תקווה. "סליחה" אמרתי והוא חיבק אותי כל כך חזק, שפשוט הכל יצא לי באותו הרגע, בכלל לא כעסתי עליו, לא חשבתי על זה. חשבתי רק עליו, על ליאור. המשכנו להיתחבק. פתאום קלטתי שכולם מסתכלים עלינו. ואני וליאור חייכנו במבוכה. "להיסתובב, מה זה סרט?" ליאור קרא וכולם המשיכו בעניינם. ואני גיחחתי. היסתכלנו אחד על השני.. "יש לי בשורה לכולם,הטיול שלנו יתקיים בצפון ולא באילת, תודה" המורה אמרה בקריזה. "וואי איזה ביאוסס" קראתי בעצב. "כה, הייתי מת לגלוש עכשו בחופים של אילת" הוא אמר. "אתה יודע לגלוש?" שאלתי המומה. "כן, חחח מה חשבת אני עושה בים?" הוא שאל. "שוחה?" שאלתי. "גם.." הוא צחק. "וואי, איזה שווה, וכמה זמן אתה גולש?" שאלתי. "מאז גיל 6" הוא אמר. וואו גם יפיוף, גם אופי משגע, גם חוש הומור, גם רומנטי ואוהב, ונדיב, ועצבני, ועכשו גם גולש? מה אני צריכה עוד?!. שאלתי את עצמי בלב. "עם את רוצה אני יכול ללמד אותך" הוא אמר. "אתה צוחק? אני? אתה יודע כמה מהר אני אפול משם, אפילו לפני שתספיק לספוק 10" אמרתי לו. "על תידאגי, אני ילמד אותך בכל מקרה.. הכל יהיה סבבה" הוא חייך. "טוב, אז.. ניפגש.. לשיעורים!" חייכתי. "טוב, ביי מאמי" הוא אמר. "ביי" אמרתי והלכתי לשבת במושב. "אחח חמוד שלי" אמרתי וצחקתי. כל הדרך כתבתי שטויות, שמעתי מוסיקה. צחקתי עם נעה ורותם... ירדנו על הבנים בכיתה של ליאור והיה מזה שווה. "בואו נשחק נשיקה סטירה" הציע אחד הילדים. "איכסס, זה משחק של ילדים קטנים" צעקתי. "משחק דפוק" אחת אמרה. "אז.. למישהו יש רעיון?" הילד שישב ליד ליאור אמר. "בואו משהו בפנטומימה כזה משחק נחמד" ילדה אחת הציעה. "אוי נו באמת"צעקתי. "עם יש לך בעיה עם כל דבר תציעי משחק אחר!" סיגל צעקה לי. "יאאלה שתקי כבר, מה הבעיות שלך?" אמרתי. "טוב חלאסס" ליאור צעק. ואני היתיישבתי עצבנית. שתבינו, לפעמיים באמת אני לא יכולה להישתלט על עצמי, ולפעמיים באמת אני גם לא רוצה להישתלט.
ככה עברו איזה שעתיים של נסיעה באוטובוס, ולא נירדמתי. לא הייתי עייפה. בכלל לא!!!!!
ראיתי את סיגל עושה לי פרצופים ומחייכת חיוכים דפוקים.. הבנתי חח שעם אני יהיה האישה של ליאור היא תיהיה גיסתי!.
איחסססססססססססססססס לא רוצה לחשוב על זה אפילו, אנ'לא מבינה, איך ליאור שהוא כזה מושלם יצאה אחות כל כך מפגרת!? באלוהים זה לא הגיוני.
"סיוון, בואי רגע אני צריכה לדבר איתך" שמעתי את סיגל. "מה עכשו?" שאלתי בייבוש. "בואי שניה" היא חייכה חיוך דבילי ואני החלטתי ללכת לראות מה הסנובית רוצה. יצאתי מהמושב והלכתי אליה. "נו?" שאלתי בחוסר שקט. "תשבי" היא אמרה והיתיישבתי על הכיסא. (כמובן, קודם כל בדקתי שאין שם דברים נוראים!- אצל פקצות אין לדעת!).
"טוב, אני רוצה להגיד שאני מצטערת על כל מה שעשיתי לך ושאני רוצה שנפתח דף חדש!" היא אמרה. "וואלה?" שאלתי בפרצוף לא מופתע. מה עכשו את זוממת?!?. יש משפט שאני מאמינה בו, מי שנחש אף פעם לא ישתנה למשהו אחר, אבל אולי אצל סיוון זה שונה, והיא הבינה שלליאור נמאס. או לא יודעת מה.
"כן, באמת..." היא חייכה. "אחלה" אמרתי וחייכתי חיוך קטן. "טוב, אז מעכשו דף חדש?" היא שאלה. "כן" חייכתי.. ולחצנו ידיים ואני חזרתי למקום. יש מצב שהיא הישתנתה? או שהיא סתם מתומטמת ורוצה להשיג משהו?!
תכתבווו תגובותתת!!!
יאיייי מעניייןן.......
סיפור מושלםםםםםם...!!!! חולה עליו!!!!!!!
המשך דחוףףףף...!!!!!!!!!!
אוהבת המונים שלי!!
יואווווווו מהמםםםםםםםםם
שימי המשך בובה
מוואה ענקיתת
יאאא נו תכתבי המשך.... אני מתה לדעת מה קרה בטיול....
המשךךךך
וואי אין לך מושג כמה הגעגעתי לסיפורר!!
המשךךך
פשששששששששששש סחה על הכישרוןןןןןןןן
אחלה סיפור מילההה
המשךךךךךך
חח מגניבב מלאכיתת שלי איזו חמודה ומצחיקה סיוון ואיזה מתוק ליאור הזה אמאא
תמשיכי פליזז יפה שלי מתה חולה ושרופה עלייך בובה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
פ33ות מאמי מהמם אללה המשךך נשמהה
מאמי שלי תמשיכי פליזז
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אמאאא איזה סיפור מושלםםם אני נהנת לקרוא אותו כל פעם מחדש 😁
יאללה תמשיכיי 2ו2ה!
אוהבת *-*אולוש*-*
המשך????
פליזזזזזזזזז
מוואה ענקיתתת
אתר האהבה הישראלי