יאא איזה סיפור מעלףףףףףף!!
אמאאאאא מיסכנה אור!!
איזה זבלללללללל התומרר הזההההההה וגם האביב הזה!!
יווו מניאקיםם!! אוףף אני שונאת אותםם
חחח ניכנסתי לזה.!!
את חייבת לשים המשך!! עוווווד היום!!
אני לא יצליח להירדם בלילה בלי ההמשךךך =(
ומחר יש לי מבחן חשובב..אסור לי להיכשלל!!
אז תשימי המשךךךך חח פליזזז!!!
בתאלושששששש
נוווווו בבקשההה שימי המשךךךךךך1!!!
מסכנה אוררר 😢 איזה זבל הםםם! רואים שזה עובר במשפחה!
שימי המשך!!
אוהבת מעיינוש!
אחלה של סיפור... ילדונת את חייבת להמשיך אותו בהקדם האפשרי...חיחי 😁
תודה לכולם על התגובות! והינה המשךךך---
נפרדתי ממנו ורצתי להביא את הקלטת לאור. דפקתי בדלת. אור פתחה וטרקה את הדלת על הפנים שלי! "אורר.. נוו... פתחי!! יש לי הוכחות שהוא בגד בך! את לפחות חייבת לראות את זה!" הדלת נפתחה "את שוב עם זה?! תומר לא בגד בי ולא יבגוד!" "אז למה את פוחדת לשמוע את הקלטת?" "אני לא" "אז תשמעי אותה" "זה מה שאני אעשה" היא לקחה לי את הקלטת מהיד ושמה אותה במערכת הסטריאו שלה. זה התחיל לנגן!
"... מי אוהב אותך יותר ממני?" מה לעזאזל "איזה הוכחות" אמרה בציניות אור "זה אומר הכול!!" "לא.. משהו לא בסדר בקלטת.. אולי היא הפוכה?!" ניסיתי להוציא את הקלטת "לכי מפה!!!" צעקה אור "אבל אוורר" "לכיייי" מה הייתי עושה? הלכתי. מה לא בסדר?! גל עשה לי את זה בכוונה?! התקשרתי לגל "נו.. השלמתם?" אני: "לאא... נראה לך שנשלים בליייי הוכחה?!" "על מה את מדברת?" "על הקלטת! לא הייתה בה שום הוכחה! היא ניגנה את השיר 'מי אוהב אותך יותר ממני!' איזה הוכחה זאת?!" "אוי נו... בטח תומר החליף את הקלטת... בגלל זה הוא הרשה לי לקחת את הטייף.." "מה אני אעשה עכשיו???" "לא יודע.. אבל קוראים לי! יאללה ביי" "ביי". מה עוד הייתי יכולה לעשות? לגרום לתומר לומר את האמת זה בלתי אפשרי... הטלפון צלצל "סיוון?" "כן.. מי זה?" "אביב.." "היי" "היי" "מה רצית?" "שמעתי שאת וגל חברים!" "כן.. ו..?" "סתם.. רציתי לברך" "תודה! ואני לא בירכתי אותך על ענבר" "לא היית צריכה.. אבל תודה בכול מקרה" "זה מה שרצית להגיד לי? בשביל זה התקשרת?" "לא רק... תזהרי ממנו!" "למה?" "זה הדבר היחיד שאני יכול לומר לך.. בי" וניתק. למה להיזהר ממנו? הוא לא ערס ולא ג'יגולו ולא נראה כמו נרקומן... אז למה? בטח סתם רצה להפריד בינינו.. לא אתן לו! למחרת עומר התקשר אלי "ברוניקה הייתה פה" אמר "היא אמרה שהיא רוצה שנחזור להיות ביחד" "ומה אמרת לה?" שאלתי "שאני אוהב מישהי אחרת.. והיא התחילה לצרוח שהיא שונאת אותך.. ניסיתי לשכנע אותה שזאת לא את..." "היא האמינה?" "לא ממש... אז בסוף היא הלכה..." "ככה סתם?.. הלכה?" "כן.." סיימנו את השיחה. ברוניקה מזה מוזרה.. למה יש לי תחושה רעה לגביה?.. כאילו היא הולכת לעשות משהו...היה צלצול "סיוון? רוצה לבוא אלי היום ב-6?... סתם, אמרת שאת לא מכירה אותי ממש... אז בואי!" "אוקי גל! תיתן לי את הכתובת ואני באה". ב-6 הלכתי אליו ולא הייתה בעיה למצוא אותו- הוא ישב בחצר. "היי סיוון" חיבק אותי "היי... מה קורה?" "אני בסדר..." "טוב.. מה נעשה?" שאלתי "רוצה אולי להיכנס לאיסי?" לא ידעתי מה לומר לו... בדרך כלל כשנכנסים לאיסי... מדברים איזה שעה.. ואני לא מכירה ת'חברים שלו! אבל אם הוא רוצה... "בסדר" נכנסנו אליו הביתה. בית יפה! ההורים שלו ישבו על הספה. אמא שלו קראה ספר בישול ואבא שלו הסתכל כדורגל "גווולללללל" צעק "אמא.. אבא.. זאת סיוון" הם הסתכלו עלי ואמרו בחיוך "היי סיוון.. סוף סוף פוגשים אותך..." "היי" אמרתי להם. המשכנו לחדר שלו והוא פתח את האיסי.. אני סתם ישבתי והשתעממתי "טוב.." אמר בסוף "לא רוצה לשעמם אותך... מה את רוצה לעשות?" "לא יודעת... מה אתה מציע?" "אולי... בואי נשחק פרה עיוורת" "חח... אתה אוהב משחקים כאלה?!" "לא... אבל אין מה לעשות... יש לך רעיון יותר טוב?" "לא.. " חח.. בפעם האחרונה ששחקתי פרה עיוורת הייתי בגיל 6 ככה... ומאז שהתנגשתי בקיר.. לא רציתי לשחק יותר.. "את הפרה" "תודה על הכינוי..." אמרתי בציניות "חח.. אז את המלאך... נקרא לזה מלאכית עיוורת.. יותר טוב?" "בהרבה יותר טוב" חייכתי. הוא קשר לי את העיניים במטפחת. הוא התחיל לסובב אותי עד שנהייתה לי סחרחורת. התחלתי להתנגש בכול מקום "אני פה... אני פה" שמעתי מכול כיוון. עד שהתנגשתי בגל והפלתי אותו על הקיר ואני נפלתי עליו "חח.. סליחה" אמרתי "אל תצטערי" אמר לי וחייך. פתאום התחיל לנשק אותי צרפתית. הפה שלו היה כול כך... כול כך רך ורטוב... הוא נסה לקרב אותי למיטה אבל עזבתי אותו "לא.. לא עכשיו" אמרתי "למה לא?" שאל מופתע "כי אני לא מוכנה..." "מה לא מוכנה?! את בטח מוכנה!" "מה הבעיה שלך לחכות?! אני אגיד לך... אם זה כזהההה חשוב לך" התרגזתי "טוב..טוב.. זה היה בצחוק.. שלא נריב" אמר וחייך. בערך ב-9 יצאתי ממנו. כשעברתי ברחוב, ראיתי פתאום את ברוניקה מסתובבת. מה היא עושה פה בשעה הזאת?!
לכול המגיבים והקוראים החמודים---
כבר תכננתי את הסוף של הסיפור... לא נראה לי שהוא יהיה בקרוב... אבל תצפו למשהו עצובב ... אם, כמובן, אעשה אותו בסוף..
ווואייי סיפור ממש מממש יפהה !!!
תמשיכי תמשיכי !
בערך ב-9 יצאתי ממנו. כשעברתי ברחוב, ראיתי פתאום את ברוניקה מסתובבת. לא הבנתי מה היא עושה פה בשעה הזאת?!
עקבתי אחריה (חח.. בחושך אני הכי פרנואידית!). היא הלכה לאיזה גבעה קטנה... כשהייתי קטנה אהבתי את הגבעה הזאתי כי היה בה נוף מזה יפה! שמים כחולים.. עננים לבנים... ציפורים מציצות והכול מחייך. רק שעכשיו הכול היה חשוך נורא. היא עמדה והסתכלה מסביב והתחילה לומר "למה עשית לי את זה.. למה??? איך אני אחייה בלעדיך.. אחרי שעזבו אותי פעמיים... אחרי שסבתא שלי נפטרה... אני לא מאמינה... חשבתי שזה יהיה לנצח! עכשיו נגמר הנצח.." אמרה והתקרבה לקצה הגבעה. ממש נבהלתי! היא הולכת להתאבד!!! "לאאאא" צעקתי "חכיי... אל תעשי את טעות חייך!!" "מה את עושה פה?!" שאלה "לכי מפה!! תני לי למות בשקט" "את לא רוצה למות.. אני יודעת שלא! אל תעשי את זה!" "את לא תגידי לי מה לעשות! במיוחד אחרי שחטפת לי את עומר!" "אבל מה הבעיה שלך?? את לא ראית אותנו מתנשקים כי לאא התנשקנו.. ישר רצת להסיק מסקנות!! לא שאלת אף אחד וישר את רואה הכול!" "תמונה שווה אלף מילים... ואני ראיתי תמונה חיה!" "אל תדברי שטויות" צעקתי לה "רק עזרתי לו במשהו" "במה? באיך לבגוד בי?!" "לאא... הוא.. הוא רצה..." חשבתי מהר על תירוץ "הוא חשב שאת לא אוהבת אותו מספיק אז הוא... הוא הסביר לי מה הוא רוצה לומר לך.." לרגע ברוניקה ירדה מהגבעה "למה רצית לעשות את זה?" הצבעתי על קצה הגבעה "החיים עוברים... כול זמן הוא מתנה וכול יום הוא יום חדש! ואת רוצה להרוס את חייך לתמיד? אחרי הכול, את עדין צעירה וכול החיים לפניך.. בשביל מה?" היתה שתיקה. ברוניקה רצה לחבק אותי ולבכות "תודה" אמרה. ליוויתי אותה הביתה. "שלא תעשי שטויות כאלה שוב!!" אמרתי לה "חח... כן המפקד" "מפקדת בשבילך" חייכתי. היא נכנסה הביתה ואני הלכתי 'לביתי הקט'. סוף סוף בעיה אחת נפטרה... כשנכנסתי הביתה, אימא ובן התנשקו על הספה. איייוווו... איזה גועל... לראות את אמא שלי מתנשקת ככה איתו. בעע.. "חזרתי" צעקתי. הם ישר נבהלו וקמו מהספה. אני יודעת שעכשיו תגידו שאני מניאקית... אבל תתארו את אמא שלכם מתנשקת עם איזה זר שפגשה לפני כמה ימים. לא נראה טוב ,נכון? "היי חומד... רוצה לאכול?" "לא... לא... תמשיכי בעיסוקך..." נכנסתי לחדר ונרדמתי מיד.
עצוב לי לראות שרק אחת מגיבה... לא נורא... אשים בכול זאת המשך... 😢
מוקדש לשלך_תמיד!!!!
נכנסתי לחדר ונרדמתי מיד.
כשהתעוררתי, כאב לי נורא הראש. מירי השכנה נכנסה לחדר להעיר אותי "אוי... את נראית לא טוב!" אמרה "את נורא חיוורת ומזיעה!!" "כואב לי הראש" "שניה... אחפש מדחום" היא יצאה מהחדר וחזרה עם הקופסה הקטנה של המדחום. "39 מעלות!!! את לא הולכת היום לבית ספר!!" הכריזה "39?... אתמול דווקא הרגשתי מזה טוב..." בטח הנשיקה של אימא ובן עשתה לי חום חח.. "אז לא טוב מספיק... אני מתקשרת לאימא שלך!" "אין לך מה להתקשר.. היא לא תבוא" "אז שלפחות תדע שיש לך חום!" היא יצאה מהחדר. שמעתי אותה מדברת עם אימא "אולי תקחי יום חופש... היא צריכה אותך... נו, אז תבקשי שיחליפו אותך! היא צריכה אותך עכשיו! לא.. לא.. אני זה לא אותו דבר! אני לא אימא שלה..." ידעתי שלא תוכל להגיע. אחרי שעה היה לי פלאפון "הלו? אור?" "לא מאמי... זה אני, עומר.. מה קורה? למה לא באת לבית הספר?" "חשבתי שזאת אור.." "לא... רק השאלתי ממנה את הפלא.. אז למה לא באת?" "כי יש לי חום... כואב לי נורא הראש" "אני בא!" "לא... למה לך להבריז מבית הספר??" "בשבילך... אני לא רוצה שתיהי לבד עכשיו" "אני לא! מירי פה" "לא אותו דבר! אני בא" "לא... אל תבוא! אני לא רוצה שתראה אותי מזיעה כמו משוגעת! תבוא אחרי בית ספר.." "טוב.. איך שאת רוצה.. יאללה בי" "ביי מאמי". מירי הכינה לי תה... כמו שאני שונאת "אוףף... אני שונאת את התה הזהה" "אין לך ברירה.. אם את רוצה להבריא" "תמיד כשחולים צריכים לבלוע כדורים ולשתות דברים מגעילים... כאילו, אני לא חולה מספיק?!" מירי צחקה "זה עונש על זה שאת יוצאת הרבה בלילה.. וחוזרת נורא מאוחר" "מה עונש? אבל אני נהנת מזה! כיף לצאת קצת מהבית" "בכול טוב יש משהו קצת רע ובכול רע משהו קצת טוב..." דקלמה לי מירי "שיהיה.." היא צחקה ויצאה מהחדר. אחרי כמה שניות מירי צעקה "סיווןןןןן .. יש מישהו שרוצההה לראות אותךךך" מה היא צועקת?! אין לי מספיק כאב ראש?.. בטח זה עומר.. אמרתי לו לא לבוא! ילד מעצבן.. אבל חמוד! מבריז בשבילי אוווו ,חח.. סתם. לא היה לי כוח להתארגן... ירדתי למטה. מירי עצרה אותי "הוא מחכה בחדר עבודה" "למה הוא שם?? הוא מכיר את הבית... למה לא אמרת לו להיכנס לסלון..." "הוא אמר שחדר העבודה יותר נוח לו.." "חח.. ממתי חדר העבודה נוח למישהו?! חוץ מי לאימא.." "אולי לך גם.. אחרי הכול, בא בגנים!" "לאא... אמרתי לו לא לבוא והוא לא הקשיב.. ילד מעצבן!" "ילד?" שאלה בהפתעה "טוב.. כינוי מוזר... ומתי הספקת לדבר איתו?! הוא אמר שלא דיבר איתך איזה שנים!" "חח.. לפני שנייה התקשר אלי לפלאפון!" "כן?... מוזר... טוב, אני הולכת להכין לו איזה קפה.." "אבל הוא שונא קפה!" "אבל הוא ביקש קפה.." "וואי... כנראה אני לא מכירה אותו ממש טוב... למרות הכול" "חשבתי שהקשר שלכם יותר חזק... למרות כול הסיבוכים!" "איך את יודעת על הסיבוכים?" בטח אימא סיפרה לה על הסיבוכים שהיו לי עם עומר,נורית וברוניקה. "חח... כול השכונה יודעת!" "באמת??? מי סיפר להם?!" "הם שמעו... קשה שלא לשמוע!" "איזה חטטנים! אני לא מתעניינת בבעיות שלהם! למה הם בשלי??" "טכנית.. הם לא בדיוק שלך.." "טוב... קצת שלי.. אחרי הכול, אני גרמתי לכול הסיבוכים שלהם..." "אל תאשימי את עצמך בגירושי ההורים שלך!!" היא חיבקה אותי. "מה?!" איך היא הגיעה לגירושים של ההורים שלי?! "רגע... דיברנו על ההורים שלי??" "כן! על מי חשבת שדיברנו?" החזרתי את הזמן אחורה... "אז... מי מחכה לי בחדר עבודה?.." מירי נראתה מבולבלת.. "זה שדיברנו עליו עד עכשיו..." "והוא.." "אבא שלך" "מה?!?!?!"
ממהממםם אני רוצה המשךך עכשיווווווווווו
חחח
תמשיכי!!
בתאלושש
איזו חמודה תודה על הפרק 😁 חח
סיפור מושלם, מהמם, פצצה!!!
תמישכייי פליזזזז
