חחחחחחחחחחח איך אני חולה על הקטעים האלה שיש שיחה שבה כל אחד מדבר על משו אחר והכל מסתבך
תעשי המשך סיפור מהמם!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מתה עליו ועלייך מואאה
שו22ה_מאה2ה, חח.. גם אני! בגלל זה רציתי שיהיה פעם אחת בסיפור קטע כזה... ותודה מאמי! גם אני עליך! מוווואה
"אל תאשימי את עצמך בגירושי ההורים שלך!!" היא חיבקה אותי. "מה?!" איך היא הגיעה לגירושים של ההורים שלי?! "רגע... דיברנו על ההורים שלי??" "כן! על מי חשבת שדיברנו?" החזרתי את הזמן אחורה... "אז... מי מחכה לי בחדר עבודה?.." מירי נראתה מבולבלת.. "זה שדיברנו עליו עד עכשיו..." "והוא.." "אבא שלך" "מה?!?!?!"
נבהלתי לגמרי!! אבא שלי.. בא לפה?! לא ראיתי אותו שנים... לא דיברתי איתו מאז יום ההולדת שלי שנה שעברה!!! "אני הולכת להכין לו את הקפה.." אמרה מירי "לכי.. לכי.." זירזתי אותה. התחלתי להתקרב לעט לעט לחדר העבודה... לא הייתי בטוחה שאני רוצה שיראה אותי ככה... במצב הזה... למה דווקא בא לפה עכשיו?! למה עכשיו?! פתחתי את הדלת. אבא קם מהכיסא "סיווני.." חיבק אותי "מירי אמרה לי שחלית.." "נזכרת לבקר אותי..." "כן.. אני לא אשאיר אותך בלי הורה.." "רק שקורה לי משהו אתה מחליט לבוא!" התלוננתי "אני מצטער... יש לי עבודה.." "מה קרה?! נהיית כמו אימא???" "לא.. זה לא אותו דבר!! חברה שלי בהיריון.. אנחנו מתכננים להתחתן... אני צריך לעבוד הרבה כדי להשיג כסף להכול.." "ורק עכשיווו אתה מספר לי?! כשאני חולה וכולי מזיעה?!" "לא דיברנו הרבה.. לא חשבתי שזה בסדר להתקשר פתאום.." "אתה אף פעם לא חושב?!" אבא שתק. הוא התיישב על הכיסא. אני עמדתי מולו. מזה התגעגעתי אליו.. אבל הייתי חייבת לומר לו מה אני חושבת.. למרות שזה קשה וכואב. מיהרתי לחבק אותי. התחלתי לבכות. הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה על הראש. "אל תבכי... אל תבכי" אמר לי בשקט "התגעגעתי אליך כול כך..." "אני יודע.. אני מצטער" השתחררנו מהחיבוק והסתכלתי עליו "בוא... למה אתה פה?? מירי עוד מעט תסיים להכין את הקפה!" יצאנו מחדר העבודה והתקרבנו לסלון. "נו סיוון... מה יש לך לספר?" שאל אבא "חח...כול כך הרבה שאני לא זוכרת" אבא חייך "אתה יודע... אולי כדי שאהיה חולה לעיתים קרובות יותר" "חח.. אל תדברי שטויות! אנסה להיות יותר קרוב עכשיו..." "ישש... רק חבל שבאת עכשיו... כשאני חולה... היינו יכולים לצאת לאן שהוא" דיברנו כול היום עד שאימא חזרה מהעבודה "שלום ציפי" "שלום דני" אמרה אימא במבט מופתע "אז אני מבינה שלא היית כול כך בודדה פה" "לא..." חייכתי "לפחות את נראת יותר טוב" "איך את יודעת אם לא ראית אותי פני?" "את פשוט נראת יותר בריאה" "שיהיה.." "אל תתעצבני! הייתה לי עבודה.." "ציפי... אני רוצה לדבר איתך" קטע אבא את המריבה "בסדר דני... ספר לי בחדר העבודה" הם הלכו. צלצל הטלפון "הלו?" "סיוון... זאת ברוניקה" "או.. היי ברוניקה..." "תודה... על מה שעשית בשבילי אתמול.." "לא..זה בסדר!" "לא.. זה לא! אני יודעת שלא הייתי בסדר! לא אכפת לי שאת ועומר חברים... או מאוהבים אחד בשני... לא אכפת לי!..." "אבל אני אומרת לך בפעם המיליון... אני ועומר לא חבריםם!! חשבתי שהבנת כשהסברתי לך אתמול!!" "אני יודעת שאמרת את זה כדי לשפר לי את מצב הרוח... וגם עומר אמר שהוא אוהב מישהי אחרת... ובטוח שזאת לא אני! אז מי זאת יכולה להיות...אה! אני יודעת! אולי את??" "לא יודעת את מי הוא אוהב" שיקרתי "אבל בטוחח לא אותי!!" "נו... שתינו יודעות את האמת! ראיתי איך שהסתכלתם אחד על השני בקניון... בים... וגם ביום שבוא 'עזרת לעומר'! כול מי שמסתכל עליכם חושב שאתם זוג! כאילו יש זרם בינכם!" "מה אנחנו בשיעור מדעים?! את צוחקת נכון? אני ועומר חברים הכי טובים מאז ומתמיד!! איזה סיכוי יש לנו??? וחוץ מזה הוא אוהב מישהי אחרת... ואני מישהו אחר! ויש לי אפילו חברר..." "מה באמת?? למה אני האחרונה שיודעת הכול?? מי זה???" "קוראים לו גל.." "טוב... נדבר יותר מאוחר.. בי" "ביי" שמחתי שברוניקה סלחה לי ושאנחנו שוב חברות!.. אני צריכה לעשות משהו עם אור... רגע... תחשבי, תחשבי, תחשבי... 'הם מספרים במועדון קפוצ'ינו על כול החברות והבגידות שלהם' זה מה שגל אמר לי לפני שבוע בערך... למה זה מהדהד בראשי כול הזמן??? זהו! הפתרון!! אני פשוט הלך לשם עם אור והיא תשמע בעצמה! אין.. איך לא חשבתי על זה קודם??? זה היה חוסך הרבה.. התקשרתי לגל "גלוש??" "כן?" "שמע.. זוכר שסיפרת לי שתומר ואביב מספרים ב'קפוצ'ינו' על כול הבגידות שלהם?" "כן..." "מתי בד"כ הם מספרים על הבגידות?? באיזה שעה... באיזה יום??" "אממ... אם אני לא טועה.. הם בדרך כלל מספרים לכולם במשחק הקבוצתי... עם כול החברים... ביום רביעי.. עוד 3 ימים ככה.." "תודה מאמי!... אתה יכול לגרום להם לספר לך על הבגידות של תומר??" "לא יודע.. בפעם האחרונה חטפתי מזה.. ואני לא בטוח שיתנו לי לשחק.." "פליז פליז פליזזזזז... אני מבטיחה לך שאחזיר לך!!" "אוקי מאמי... אבל פיצוי אחר כך!" "אוקי! כול מה שתבקש! תודה מאמי! בה ביי" "ביי". יששש.. 3 ימים והחברות חוזרת!!! "סיווניי" צעק אבא מחדר העבודה "כבר באהה". הלכתי לשם וההורים עמדו אחד ליד השני. הסתכלתי עליהם.. נחמד לראות אותם יחד "יש לנו הפתעה בשבילך" אמרה אימא
המשך ומהרררר אני מכורה לסיפור שלך~~~~!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
מדהים!!!
וואי איזה יפהההההההההההההההההההההההההההה פשוט מהמם
תמישכיייייי דחוףףףףף 😁
אחלה סיפור ממש אהבתי לקרוא !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 😁
עוד עוד עוד עוד עוד עוד עודדדד
סיפור פצצההה!!! אני רוצה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ואאיי מתוקה תמשיכי כבר..!!!
זה פשוט 100מם
נראה לי שהיא שכחה אותנו =(
love-to-love,S-H-E-L-L-Y, HiLaC,שלך_תמיד, shidosha- תודה לכולכם!! איזה חמודים!
בוזינה, לא... לא שכחתי אף אחד!
התכוננתי לכמה מבחנים שהיו לי (באחד מהם קיבלתי 105!!!- בהנדסה!) אז הינה ההמשך-
"סיווניי" צעק אבא מחדר העבודה "כבר באהה". הלכתי לשם וההורים עמדו אחד ליד השני. הסתכלתי עליהם.. נחמד לראות אותם יחד "יש לנו הפתעה בשבילך" אמרה אימא
"חזרתם להיות ביחד?!?!" שאלתי מתחננת "לא... לא סוג כזה של הפתעה.." "נו..אז מה זה??" "את יודעת.. בגלל שאני עובדת הרבה.. אני לא רוצה שתשארי הרבה לבד.. ומירי לא יכולה תמיד לבוא! אז החלטתנו... שתעברי לאבא!" תקף אותי שוק! אני לא יודעת.. אבא נחמד וכול זה.. אבל יש לו ילד חדש! מאישתו החדשה!... לא יהיה לי נעים להיות תקוע באמצע! "סיווני?" בטח גם הם לא ישימו עלי.. ואז אני אהייה בהרבה יותר בודדה... כי אני יודעת שהם שם "סיוון??" וכול הדברים שהם יקנו לתינוק ויתעלמו ממני "סיווןןןןןן" צעקה אימא "מה?! למה לצעוק?!" "ככה את שומעת.. מה את אומרת?" "למה אני חייבת לעבור?? אני רוצה להישאר! יש לי עניינים לא גמורים עם כמה חברים!! אני לא יכולה לעבור עכשיו! עד עכשיו הסתדרתי לבד.. למה אני לא יכולה להמשיך להסתדר לבד! אני ילדה גדולה, לא תינוקת! או שאת פשוט רוצה זמן לבד עם בן וכבר לא בא לך שאגור איתך" התחלתי לצעוק על אימא "את פשוט זורקת אותי כי אני מפריעה לכם נכון? את גם רוצה ממנו איזה ילד קטן ואני סתם מפריעה לכם! שונאת אותךך שונאת אותךך" רצתי לחדר. אני יודעת שהייתי מגעילה.. אבל רציתי להישאר.. אני אוהבת את החדר שלי... החברים שלי.. ויש לי דברים לא פתורים!... אי אפשר עכשיו! במיוחד כי כול הפינוקים יהיו לאשתו שאני אפילו לא יודעת מה שמה! נעלתי את החדר! לא רציתי שיפריעו לי... לא שהפריעו לי. עומר התקשר "היי" "היי" "למה את נשמעת עצובה? מה קרה?" "אמא שלי רוצה שאני אעבור לאבא" "ומה רע? ככה תכירי אותו יותר.." "אבל הוא נשוי ולאשתו יש תינוק..." "הבנתי" "יש גם דברים לפתור עם אור" "אוקי" "ואני לא ארגיש 'בבית' שם!!" "בסדר" "וואי... אתה מאוד רגוע" "כן.. יחסית כן! ברוניקה השתנתה.. לא יודע מה עובר עליה.. היא פשוט חיובית כזאת... וכול הזמן מזכירה אותך! מה עשית לה שהיא התאהבה בך?" "לא משהו מיוחד..נדבר מחר" זירזתי אותו. התחיל להתפוצץ לי הראש! כול הגוף שלי רעד.. ובכלל היה לי חם! כנראה ככה זה כשחולים... ממזמן לא חליתי... הלכתי להתקלח ולישון. "סיווני" צעקה אימא מלמטה "תתעוררי! בית ספרר" כבר בוקר?! התעוררתי והתחלתי להתארגן. הייתי קצת חיוורת.. אבל החום עבר! יצאתי החוצה "איך את מרגישה?" שאלה אותי מירי שהתעסקה לה בגינה "בסדר.." "אה.. יופי!" אימא הסיעה אותי לבית ספר "מה קרה אתמול? חשבתי שתאהבי את הרעיון לגור עם אבא.." רק הזכירה לי והחיוך ירד "כי יש לו אישה חדשה עכשיו... ולא ארגיש בנוח!" "אבל גם לי יש חבר חדש ואת מרגישה בנוח איתו" "דבר ראשון- אני לא מרגישה בנוח איתו... דבר שני- זה לא אותו דבר!! את לא בהריון ממנו!" "ואם הייתי בהריון פתאום לא היית רוצה לגור איתי???" "לאא.. מה הקשר? את אימא שלי.. היא לא!" כול שאר הנסיעה שתקנו. ירדתי מהאוטו והלכתי לכיתה "סיווןןן" תפסה אותי מאיה "אולי תעזבי אותי כבר י'פקצה!!" "מה הבעיה שלך??? כולה רוצה לדבר איתך! מה את תופסת פוזה" "אז מה את רוצה?..." "לשאול מה שלומך? מה איתך?" "אני בסדר תודה! ביי" "רגע! לאן את ממהרת?" "אני לא! סתם לא התחשק לי להיות לידך" "אווו... איזה נחמדהה" אמרה בציניות. חייכתי והלכתי "לאן?" שאלה "מה אכפת לך?? מה את רוצה??" "סתם... מה עם עומר??" "הוא בסדר.." "באמת??? ואממ... לא אכפת לך שהוא בוגד בך??" "חח... לא!" "טוב... אם את אומרת... ואם זה מעניין אז הוא בגד בך עםםם..
המשך יבוא 😊
אתר האהבה הישראלי