סליחה שלא המשכתי... באו אלי אורחים וגם הייתי צריכה לכתוב המשך...
נטללליייי- תודה מאמי 😁
הגעתי הביתה והטלפון צלצל "הלו" אמרו בקול חלש "מי זה??" "זאת ברוניקה... לא ידעתי עם מי לדבר.." "זה בסדר" עניתי "מה קרה מאמי?" "זה עומר הוא...הוא נפרד ממני" אמרה. הייתה שתיקה עד שהתחילה לבכות "לא.. לא.. אל תבכי!" לא ידעתי מה לעשות... "אני לא יודעת מה קרה... אולי הוא באמת אוהב מישהי אחרת.... רציתי להתאבד.." "לא... אל תעשי את הטעות הזאת... יבוא עוד בחור! יש לך את כול החיים לחכות לעוד אחד" ניסיתי להרגיע אותה "אבל הוא שונה!!!הוא היה כול חיי!!" הבכי שלה התגבר ולרגע נפסק "תגידי... את יכולה לעשות לי טובה?" אמרה במסתוריות "כן, בטח! מה?"
"את יכולה לגלות בשבילי את מי הוא אוהב?!" אמרה בהתלהבות. שיוווו... מה אני עושה עכשיו?! מה?! "אני אנסה... חייבת לנתק ביי!" מיהרתי לסיים את השיחה... החלפתי בגדים, צחצחתי שיניים, התארגנתי ומיהרתי לבית ספר... היום אימא לא תסיעה אותי אז... תהיה לי דרך ארוכה... "את רוצה טרמפ?" שאלה מירי, השכנה ממול "לא תודה... אסתדר" לא רציתי לבקש ממנה כלום... בעלה נפרד ממנה והיא בתקופה קשה... בדרך פגשתי את תומר. "נו???" "מה נו?" שאל "סיפרת לה נכון??" שאלתי בהתלהבות "אה זה... לא, לא יכולתי" מיד החיוך שלי ירד... "אני הולכת לספר לה!!" אמרתי "חח... את לא מאיזה!" התגרה בי "היא במילה לא תאמין לך" "ולמה נראה לך??? היא גם חשדה שקורה איתך מש'ו!!" "עוד נראה.." חייך והלך. רגע.. מה הוא כבר מתכנן?... אבל אני בטוחה שהיא תאמין לי... הגעתי לבית ספר ואור רצה לחבק אותי "הינה את!!" אמרה "ניסיתי לתפוס אותך.. מה קרה לפלאפון שלך?!" "סיפור ארוך..." "נו... מה את חושבת על אביב???" שאלה בסקרנות "כלום.. הוא בסדר" "נווו... ספרי מש'ו..." "מה אספר לך?! סתם דברנו... לא יותר" "אה..." אמרה מאוכזבת. "סיווןןןן" צעק עומר מרחוק "בואי שניהה" אחרי הכול... הוא עדין החבר הכי טוב שלי... באתי "מה?!?!" "את לא כועסת או מש'ו נכון?" שאל "לאא... אני לא כועסת... מה פתאום?! אני הכי שמחה שבעולםם!!" צעקתי עליו "וואו... זה לא נראה ככה..." אמר חלש גלגלתי את העיניים ועמדתי ללכת "חכי שניה.." "מה?! עוד מש'ו???" "כן... נפרדתי מברוניקה.." אמר "את זה אני יודעת... היא התקשרה אלי!" "התקשרה אליך?! וסיפרת לה?!" שאל במתח "נראה לך??.. אבל יותר גרוע- היא רוצה שאגלה לה את מי אתה אוהב.." לרגע היה שקט "מה אתה שקט?? אין לך מה להגיד?" אמרתי בכעס "כן.. יש לי.. את יודעת... את עדין החברה הכי טובה שלי ואני מצטער שסיבכתי אותך בכול זה!!! אבל כזאת האהבה... היא אפשר לשלוט בה!" הסתכלתי עליו.. טוב, הוא החבר הכי טוב שלי... ואני יודעת מזה להתאהב.. "את סולחת לי?" שאל עומר "כן.. אבל שלא תעשה את זה שוב בחיים!!" "את מה?" באותו רגע הלחיים שלי מזה רתחו.. הסמקתי כמו משוגעת! לא ידעתי איך לנסח את זה "אתה יודע... לנשק אותי ככה כדי לשכוח את החברה הכי טובה שלי" חייך "מבטיח!". היה צלצול. איזה מזל שהשלמתי עם עומר... לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו. "אממ.. סיוון?" קראה לי מישהי באמצע השיעור. הסתובבתי לראות מי קרא לי זאת היתה...
נו תמשיכי המתח הורג אותייייייייי
הופההההההההההההה
אני רואה שכישרון חדש יוצא לנו כאן באתר!!!!!!!!!!!!!!!
את גדולה בובה!!!
תמשיכי ומהר!!!!
😊 😊
תודה על התגובות 😊
הינה ההמשךך...
"אממ.. סיוון?" קראה לי מישהי באמצע השיעור. הסתובבתי לראות מי קרא לי זאת היתה...
נורית?... נורית היתה תלמידה חדשה כשהיינו בכיתה ג'! היא לא השתלבה וכולם היו צוחקים עליה כי הייתה נקודת חן על האף... היא נראתה כמו מכשפה פלוס פריקית עם בגדים שחורים... אז לא ידענו את המילה הזאת-פריקית. כולם חשבו שהיא מכשפה ושמי שמתקרב אליה יהפך לקרפדה... שבוודאות אפשר לדעת שזה לא נכון... כמה שפכו עליה מים.. לבדוק אם היא נמסה. אני עזרתי לה להשתלב... במיוחד כי מאיה לא רצתה שתשתלב 😉. הייתי הולכת אליה הביתה ועוזרת לה לסדר את השיער.. עשיתי לה שינוי של ממש עד שכשבאה לכיתה, כולם חשבו שהיא תלמידה חדשה. גם כמה לא הבינו לאן נעלמה המכשפה... חלק חשבו שהיא בסוף נמסה... אבל זה סיפור אחר 😊. עכשיו היא החברה הכי טובה של מאיה ו.. ככה הפסקנו להיות חברות. "מה?" שאלתי "אני יכולה לבוא אליך אחרי בית ספר?" שאלה נורית "אלי?.. מה קרה? לא טוב עם מאיה??" שאלתי "טוב.. ברור שטוב... רק שהיא לא כמוך את יודעת... אני צריכה לדבר איתך" "אוקי.. שיהיה... תבואי ב-4.." "אוקי" חייכה וחזרה לדבר עם אחת החברות שלה "מה נורית רצתה ממך?" שאלה אור שישבה מולי "סתם לבוא אלי... לדבר... כבר על מה אפשר לדבר?! ילדה מעצבנת... בטח נגמר לה הלק ורצתה להשאיל ממני" אור צחקקה... בהפסקה תומר בא אלי "נו?.." תומר שאל "סיפרת לה?" "עדין לא" אמרתי "רואה?.. אין לך אומץ!" חייך "אין לי אומץ?! אתה צוחק?! היא החברה הכי טובה שלי... לא רק שיש לי אומץ... אני מחכה לספר לה את זה!!" "ואני מחכה שתספרי לה.." אמר והלך. זה כבר מוזר... הוא רוצה להיפרד ממנה?.. הלכתי לעומר "תגיד... מה אתה הולך לעשות עם אור?" שאלתי "לא יודע... אבל אני לא רוצה להפריע לה עם תומר.. הם זוג יפה" "לא בטוח.." אמרתי "מה אמרת?" שאל "כלום.. כלום..". כשנכנסתי הביתה אחרי בית הספר, מירי השכנה היתה בפנים "שוב אמא קראה לך?" שאלתי "כן.. היא רצתה שתוכלי היום יותר מפיצה.. לא נעים לה שאת לא אוכלת אוכל רציני" אמרה מירי "אה... ואביב אחד התקשר ואמר משהו על בגדים..." "אה.. וואלה!" נזכרתי.. אבוא אליו אחרי שנורית תבוא.. השעה 4 ונורית הגיעה "הייי" אמרה בקול המעצבן שלה "נו.. מה רצית להגיד לי?" שאלתי משועממת.. מה כבר הנורית הזאת רוצה ממני?! "טוב... את יודעת, התגעגעתי אליך.. בחיים לא אשכח את מה שעשית בשבילי.." אמרה בחיוך "לעניין..." אמרתי "אוקי, את חייבתתת לעשות לי טובה" אמרה כאילו שהיא חברה שלי מאז ומתמיד "טובה?... ולמה לי לעשות לך טובה?" שאלתי נדהמת "נו... בגלל שהיינו חברות כאלה טובות... פליז, פליז, פליזזז" אמרה מתחננת... בגלל שכול כך רציתי לדעת במה אני כבר יכולה לעזור כבר לנורית אמרתי לה "נוו.. ספרי.."
איזה מהמםםםםםםםם
המשךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!
ה====מ===ש===ך====!!!
😊 😊
sweetly, מאמי עכיו קראתי את הסיפור הוא מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםם
אהבתי+++++++++++++++++++++++
וקדימה המשך.... מואההההההההההההההה!!!!!
המשךךך 😛
זה די ארוך...
"אוקי, את חייבתתת לעשות לי טובה" אמרה כאילו שהיא חברה שלי מאז ומתמיד "טובה?... ולמה לי לעשות לך טובה?" שאלתי נדהמת "נו... בגלל שהיינו חברות כאלה טובות... פליז, פליז, פליזזז" אמרה מתחננת... בגלל שכול כך רציתי לדעת במה אני כבר יכולה לעזור כבר לנורית אמרתי לה "נו.. ספרי..."
"טוב.. אז ככה" התארגנה לספר לי כאילו סוד שלה. היא הסתכלה מסביב ואז אמרה "אני אוהבת את עומר" אמרה וחייכה חיות מאוהב "ואת יודעת... בגלל שאת.. נו, חברה הכי טובה שלו... למה שלא תעזרי לי?" אמרה כאילו זה הדבר שהכי רציתי עכשיו.. לעזור לה "וואו" עשיתי את עצמי מתרשמת.. זה שהיא אוהבת את עומר היה מפתיעה... זה שהיא רוצה שאעזור לה- לא. "כן אה?" חייכה. עומר... מה אני אעשה איתו? אבל הייתי חייבת להוציא אותו ואותי מזה! אני לא יכולה לעזור לה "אממ...חח" חייכתי "מפתה אבל... אני לא יכולה" אמרתי "למה?!" החיוך ירד לה... תחשבי על תרוץ מהר, מהר, מ... "כי יש לו כבר חברה!" אמרתי "כן?! מי?!" "אני!" אני לא מ-א-מ-י-נ-ה!! זה באמת מה שאמרתי?! שיוו... כול בית ספר עכשיו ידע על השקר הזה "מ.. מה?!" שאלה מופתעת "את?" "כן.. אני.." אמרתי מתחרטת... למה לא אמרתי 'ברוניקה' או סתם איזה שם... לאא! מה פתאוםם! הייתי חייבת לומר 'אני'. מכירים את הרגעים האלה שממש רוצים שהאדמה תבלה אותכם? ככה אני מרגישה עכשיו "אה.. אז הבנתי..." אמרה "טוב... הייתי פה" אמרה והלכה. אוףףף... אני חייבת לספר לעומר לפני שישמע ממשהו אחר ולא יבין על מה מדובר... אספר לו אחר כך.. עכשיו אני צריכה ללכת לאביב. שמתי את הבגדים של אימא שלו בשקית, התארגנתי ויצאתי. כשהגעתי אליו (אחרי שהסתבכתי ולא הייתי בטוחה אם הוא גר שם או בבית ליד), אף אחד לא ענה "טוב... אצטרך לחפש אותו במועדון קפוצ'ינו" אמרתי לעצמי... איפה המועדון הזה?... בטח באזור המועדונים... הלכתי לשם והתחלתי לחפש מועדון 'כוכבים'... מועדון 'חפלה'... מועדון 'חשישניקים' איפפ.. איזה ריח בא משם!! אוי.. בעע.. סוף, סוף- קפוצ'ינו. מועדון באולינג?? נחמד! נכנסתי והתחלתי לחפש בכול המסלולים "היי גברת.. לאן את הולכת?" שאל המנהל של המקום "רק.. רק לחפש מישהו" "אפילו אם רק לחפש... צריך את הנעליים המתאימות!" אמר והוביל אותי לדוחן הנעלים... לא הייתה לי ברירה את לקחתי נעלים והמשכתי לחפש. מקום נחמד! רגוע.. בוםםםם... הרגשתי מכה חזקה ונפלתי על הרצפה "אוי.. סליחה.." אמר מישהו בן 16-17 ככה. הוא הרים אותי. "זה בסדר.." אמרתי נבוכה... לא נעים שמישהו זורק עלי את חבר שלו! "את צריכה עזרה?" שאל "אני מחפשת את אביב... מכיר?" "אה.. כן! בטח!! הוא במסלול 9" אמר והצביעה על אביב שהיה.. די 'עסוק' באותו רגע...'עסוק' בלנשק את... חברה שלו? "היי!" אמרתי כשהתקרבתי אליו "סיוון?!" אמר מופתע "אמרת לי לבוא לפה אם לא תהיה בבית" הזכרתי לו "אה... וואלהה" אמר. נתתי לו את השקית ועמדתי ללכת "חכי שניה... רוצה לשחק?" הציעה "כן... למה לא.." הסתכלתי על חברה שלו.. "ענבר" אמר לחברה "זאת סיוון.. היא תשחק איתנו בסדר?" שאל "בטח!" אמרה ונשקה את אביב ואז הסתכלה אלי... בדקה שאני מסתכלת "אבל אנחנו צריכים עוד שחקן... שנשחק אחד נגד השני" אביב הסתכל סביב ואז צעק "גלל.. בואא שניהה" וגל היה... לא אחר ממי שהפיל אותי "שוב נפגשים" אמר בחיוך "כן אה?..." צחקתי "בואו נתחיל לשחק". ענבר ואביב היו יחד ואני וגל היינו יחד. "אני לא טובה בזריקות" אמרתי בביישנות לגל "זה בסדר... אעזור לך" אמר "אוקי... אבל שלא תפיל אותי" "תכניסי בשלושת החורים את האצבעות" אמר "ותרחיקי את הכדור, תרוצי ותזרקי" ניסיתי להרחיק את הכדור ולא יצא לי כול כך "לא ככה" אמר והתקרב אלי. הוא הצמיד את היד שלו ליד שלי וכשהסתובבתי, היינו צמודים אחד לשני. "נוו!" צעק אביב "שחקו כבר" זרקתי את הכדור והצלחתי להפיל את כולם! "יששששש" התחלתי לצרוח חיבקתי את גל, והוא נראה מבוהל "אוי... סליחה" אמרתי " זה בסדר" חייך. כשסיימנו לשחק, גל ליווה אותי עד הבית "היה נחמד היום" אמרתי "כן.." הוא פשוט עמד ליד הבית שלי "לילה טוב.." אמרתי "לילה טוב.." הוא פשוט המשיך לעמוד שם "ה..הלכתי..." "ביי" אמר "ביי" סגרתי את הדלת... ילד מוזר חח. מיהרתי להתקשר לעומר. הטלפון היה טפוס. שיטטט. נכנסתי לאיסי והוא לא היה מחובר. מחר אני גמורהה. ניסיתי כול הערב להתקשר אליו ולא ענו! בטח אחותו הגדולה בטלפון... זאתי שעות מדברת. למחרת בבוקר שכחתי לגמרי ממה שאמרתי לנורית "בוקר טובב" קראה מירי "הכנתי חביטה" "וואו... ישנתי טובב" חייכתי "לא רוצה לבית ספר" "נו.. אל תיהי תינוקת". אחרי הרבהה שכנועים יצאתי מהמיטה והלכתי לבית ספר. כשהגעתי לשם ראיתי כמה ילדים מסתכלים עלי. לא הבנתי למה! אור עברה לידי, הסתכלה עלי ופשוט התעלמה ממני! מה הולך פה?!
אויי פצצה מאמי תמשיכי סיפור יפהההההה
תודה לכולם על התגובות... שמחתי שאהבתם את הסיפור 😊
מוווואה לכולםםםם
אני כבר כותבת המשך ומעתיקה לפה... (כתבתי בוורד... למקרה שיהיה עוד שינוי אז שלא ימחק לי 😉)
אה טוב מאמי...
מחכה לסיפור ושיהיה ארוך בקשה מאמי
איזה יפההההההההההההה
המשךךךךךך דחוףףף
