בטוח שאת!
כי הוא קינאאא
והוא כימעט נישק אותההה
יאאאאאא
סיפור מושלםםם
המשך בדחיפותת
בתאלושששששששש
יא אני בשוק!!!
איזה יפה!!
המשך!!!!
יאוווווו מושלםםםםםם...!!!!11
איזה כישרוניתתת!!!
המשך דחוףףףףףףף!!
דבר ראשון.. תודה לכולם על המחמאות!! מווואה.. מתה על כולכם!!
הינה ההמשך... קצת קצר אבל גם משהו
ידעתי מה יהיה השלב הבא... עצרתי אותו "ממי אתה רוצה להתגבר הפעם?" הוא לא הבין "מה?" שאל "על מה את מדברת?" "בפעם הראשונה.. שהתנשקנו.. אתה יודע... בגלל אור.." הוא קם "הפעם זה עמד להיות אמיתי... לא בגלל אור, לא בגלל נורית ולא בגלל ברוניקה! בגללך!..." "אתה לא יכול" הזכרתי לו. כול המילים שלו... הדרך שביטא הכול.. היה כול כך מושלם.. הוא בכלל מושלם. אבל לא יכולתי לבגוד בנורית.. וידעתי שגם הוא לא. "אני לא יכול?.." שאל מבולבל "אתה לא יכול.. אני מכירה אותך.. אתה באמת רוצה לבגוד בנורית?" "את יודעת שלא... אבל אני לא יכול יותר.. אני יודע את מי אני אוהב עכשיו"
הוא הסתכל עלי.. לבדוק איך אגיב. ידעתי!! ידעתי ידעתי ידעתי. כמו חלום שהתגשם. חייכתי "גם אני". ראיתי איך הוא הרגיש הקלה.. "אני אוהב אותך.." אמר בשקט. הוא התקרב אלי וחזר להתיישב לידי. הוא התקרב עוד יותר... לנשק אותי. הפעם לא עצרתי אותו. הנשיקה הזאת הייתה כול כך יפה. בחיים לא אשכח אותה! עברו בי זרמים בכול הגוף. אני לא יודעת כמה זמן התיישבנו שם.. ולא היה אכפת לי. נראה לי שהייתה רק דקה.. אבל בשבילי הייתה כול החיים. עומר הסתכל עלי.. נבוך. גם אני השפלתי מבט. זה קצת מוזר לנשק את חבר הילדות שלי.. גדלתי איתו.. סיפרנו אחד לשני הכול! "אני חושבת שכדי שנלך.. מחכים לנו... נורית.." הזכרתי לו "חייבים?... אין לי כוח לחזרו..." "נו... אחר כך יחשדו..." "כן.. בואי" הוא חיבק אותי עד שפתחנו את דלת החדר שלי "מה קרה? לאן נעלמתם? למה השארתם אותנו ככה? למה זה היה כזה ארוך?" התחילה נורית להציפה בשאלות. כשברוניקה ראתה אותנו נכנסים יחד, עלה לה חיוך. "ידעתי שזה יקרה!" אמרה "יקרה מה??" שאלה אור "את עוד תדעי.." "תדע? מה היא תדע?" הסתקרנה נורית. היא יודעת?... בטח יש לה מין חוש שישי.. היא לא סתם אמרה את זה. ראיתי שנורית מחבקת את עומר ממש חזק.. כאילו מפחד שמישהו יבוא ויקח אותו.. אולי היא מפחדת שזאת תהיה אני. נזכרתי בכול מה שאמרה לי במטבח ופשוט רציתי להרוג את עצמי. איך יכולתי לבגוד ככה בחברה שלי?.. מצד אחד.. אני מרגישה נפלא! זה היום הכי שמח בחיי.. מצד שני.. איך יכולתי להיות כזאת מגעילה?? אני לא יודעת מה הייתי עושה אם נורית היתה באה ולוקחת לי את עומר שלי.. אור הסתכלה עלי ושאלה "את בסדר? על מה חשבת? על גל?" "כן.. גל שלי..." "חשבתי שאת נפרדת ממנו..." "כן... לא הסתדר כול כך..." "אולי תתקשרי אליו..." אממ... תרוץ תרוץ תרוץ "מחקתי את המספר מהרשימה" "לא נורא! נבדוק בספר הטלפונים.." "אולי אחר כך... לבד.." אז נורית אמרה "אווו.. זה כול כך מתוקק... נכון עומר? איך שהיא חושבת על מי שהיא אוהבת" "כן.. זה מתוק" אמר "גם אתה חושב עלי לפעמים?" עומר בהה בי ולא ענה "עומרר... גם אתה חושב עלי?" "אהה?.. כן.. כן.." אמר. היא התקרבה אליו ונשקה אותו.
וואי מסכנה נורית מה הולך לבהיות לה.
המשך
QUOTE וואי מסכנה נורית מה הולך לבהיות לה!!!
סיפור מהמם!
שימי המשך מאמי... 😁
אוהבת*-*אולוש*-*
"אווו.. זה כול כך מתוקק... נכון עומר? איך שהיא חושבת על מי שהיא אוהבת" "כן.. זה מתוק" אמר "גם אתה חושב עלי לפעמים?" עומר בהה בי ולא ענה "עומרר... גם אתה חושב עלי?" "אהה?.. כן.. כן.." אמר. היא התקרבה אליו ונשקה אותו.
לא ידעתי איך להרגיש. אבל מה שבטוח.. הסמקתי קצת.. זה מוזר לראות את מי שנישקתי לפני שנייה מנשק אחרת. "מישהו רוצה לאכול?" שאלתי "אני סבאה" הצהירה נורית.. שסימה להתנשק עם עומר. עומר הסתכל עלי.. לראות איך הגבתי. חייכתי אליו. אני יחסית נחשבת לקנאית.. מאודד קנאית... אבל הצלחתי להתאפק הפעם ולא להתפרץ.. כי טכנית.. אנחנו לא חברים! הוא חבר של נורית. ליוויתי את כולם לדלת. "תודה שהזמנת אותנו... היה נחמד!" אמרה אור. ברוניקה באה אחריה "היה כיף... ואל תשכחי להתקשר... אם.. אם יקרה משהו מיוחד" קרצה לי. חייכתי לה ואז נורית באה "משהו מיוחד?" היא הסתכלה על ברוניקה שיצאה מהבית "טוב.. נתראה בבית ספר.." אמרה לי והלכה. עומר היה אחרון.. "טוב.. אממ.." אמרתי לו.. לא ידעתי מה לומר.. "כן.." הוא הסמיק. הוא נשק לי בלחי. עכשיו היה תורי להסמיק "אתה בא?" שאלה נורית שכבר תפסה מונית "ביי..." אמר "ביי". סגרתי את הדלת. איזה יום!! בחיים לא אשכח את היום הזה! האמת שהפתעתי את עצמי. אני בחיים לא בגדתי בשום חברה שלי.. מין שבועה שעשיתי עם עצמי.. והיום הפרתי אותה.. ואני עוד שמחה מזה. שכבתי לי על הספה. דניאלה הצטרפה אלי "נו?.. הסתדר עם נורית?" "כן.. ולא" "מה כן ומה לא?" "במה את רוצה שהתחיל?" "בכן.." "טוב.. היא לא שמעה שאני אוהבת את עומר.. היא רק שמעה שאני אוהבת מישהו.. ואמרתי לה שזה גל.." "ומי זה גל אם יורשה לי לשאול?" "חבר לשעבר.. סיפור ארוך.. אולי יום אחר אספר.." "והלא?" שאלה אותי. התחלתי לסכם לי הכול בראש.. מה להגיד.. מה לא "עומר שמע שאני 'אוהבת את גל'.. ורצה לדבר איתי.." "כן.. ומה רע בזה?" "שנייה... אז הלכנו לחדר העבודה..דיברנו ו.." מוזר לדבר עם אימא החורגת שלי על נשיקות.. עם אימא שלי לא הייתי עושה שיחות נפש.. דניאלה לא חיכתה לתשובה "וואי.. אני שמחה בשבילך!! אבל מה רע בזה??" "הרע בזה שהוא חבר של נורית.. אני בגדתי בה" היתה שתיקה "אני לא יודעת מה להגיד לך... אבל הוא אוהב אותך! הוא לא ינשק אותך סתם.." "הוא גם אמר לי.. שהוא אוהב אותי.." אבא חזר מהעבודה "מה שלום הנשים האהובות עלי?" שאל "מסתדרות" ענתה לו דניאלה. הלכתי לחדר העבודה.. תמיד שנאתי את חדר העבודה! לא משנה באיזה בית... הוא תמיד הלחיץ אותי... נראה לי שעכשיו אני בחיים לא אחשוב ככה... התחלתי לאהוב את החדר הזה. הלכתי לישון. חלמתי על עומר.. הוא כזה חמודד.. איך שהוא תמיד עזר לי.. אבל מה נעשה עכשיו? הוא יפרד מנורית? או שאולי הוא סתם נישק אותי.. כמו שנישק אותי בים? ניסיתי לא להשלות את עצמי יותר מידי.. למקרה שהכול היה חלום. הלכתי לבית ספר. אור רצה לחבק אותי. "מה נשמע??" שאלה "בסדר... מרגישה טוב חח.." "אוקי.. את יודעת שהטיול השנתי עוד מעט יבוא לו?" "טיול שנתי?" איך ששכחתי ממנו.. "לאן נוסעים?" שאלתי "לצפון.." "עוד פעם לצפון?.. אין להם תקציב אלה.." "כן.. אבל העיקר הטיול לא? טיול ל-3 ימים בצפון.. חבל שלא הסתדר ביני לבין תומר.. כשהיינו ביחד הוא אמר שכול הטיול נהיה יחד.. שלא נפרד.." היא נהייתה עצובה "אל תדאגי! אולי תמצאי לך חבר אחר.. תשאלי את עומר אם יש לו מישהו להכיר לך.." "רעיון" חזר לה החיוך לפנים "תודה וונוש". עומר הגיעה. לא ידעתי מה לעשות... להתעלם מכול מה שקרה או ללכת אליו ולשאול מה אנחנו עושים עם זה?.. הוא ראה אותי וחייך "מה קורה מאמי?" "אני בסדר.." נורית באה בריצה כשראתה את עומר "מיר מיר.." היא נשקה אותו. בזמן האחרון היא עושה את זה הרבה לידי. "סיוון? יש לך את המספר של הילדה הזאת.. זאת שהיתה איתנו אתמול?" שאלה אותי נורית "ברוניקה?.. למה את צריכה?" "יש לי דיבור איתה.. חייבת לשאול אותה משהו.." ואם היא תשאל עלי ועל עומר?... אבל אני לא יכולה להגיד לנורית 'כן.. יש לי אבל אני לא רוצה לתת לך אותו כי אני מפחדת שהיא תספר לך עלי ועל עומר' או לשקר... "כן.. יש לי.." אמרתי. מקסימום אתקשר לברוניקה ואתכנן שלא תספר כלום. בהפסקה הראשונה עומר בא אלי "אני חייב לדבר איתך".
סיפור ממש מושלם!
שימי המשך..
אוהבת*-*אולוש*-*
מדהייםם..!!!!!1
המשךךךךך...
רק רציתי להגיד שהסוף באופק!!... מפתיע ומרגששש.. אבל לא אגלה לכם!
איזה מדהים!~!~!~!
את חייבת לכתוב המשך בהקדם...!!!
אני במתח!!
אוףףףף 😢 אני אתגעגע חח
טוף.. שימי המשך פליזז?! 😁
אוהבת*-*אולוש*-*
אתר האהבה הישראלי