וווווייייי איזה כישרון
את מדהימה!!!!!!!!!!!!!
את מדהימה!!!!!!!!!!!!!
את מדהימה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכי מהר!!!!!!
לא... 4 תגובות... חחח
המשךך מאמי פצצה
חשבתי לעצמי אם לגמור את הסיפור או לא... בגלל שתכננתי כול כך הרבה בסיפור.. ויש דרך ארוכה עד שאסיים את כולם.. אז אני ממשיכה!
סליחה שלא עדכנתי.. היו לי מבחנים ושיעורים.. ומחר יש לי מבחן קשה באנגלית ומצאתי זמן לכתוב המשך 😁
תומר התקרב אלי... נלחצתי. מה הוא כבר יעשה לי?.. "סיוון.." אמר והסתכל עלי כאילו בהערצה. זה היה ממש מוזר "אתה בסדר?" שאלתי "בחיים לא הייתי כול כך בסדר.." הוא התקרב אלי וקירב אותי אליו חזק. "תעזו.." הוא סתם לי את הפה בנשיקה.
ניסתי לדחוף אותו ולא הצלחתי! הוא ממש אבל ממש חזקק!! הסתכלתי אל אור שהייתה מאחוריו. העיניים שלה התמלאו דמעות והיא רצה אל בית הספר. עומר שבדיוק בא לבית ספר, ראה איך אני מתנגדם ודחף את עומר."שלא תעז להתקרב אליה יותר י'חתיכת חרא" "איזה בן כלב!! מה הבעיה שלך??" שאלתי אותו "אמרתי שלא אשכח לך את זה... אךך... הנקמה המתוקה.." אמר והלך. איזה בן #%@$!!! הוא תכנן את זה! שהוא ינשק אותי ואור תכעס עלי! בררררר! אני מזה עצבנית עכשיו!רצתי לבדוק איפה אור. בדקתי בשירותים (כי הלכה לשם כשקראה על מה שנורית כתבה בלוח המודעות עלי ועל עומר). שם היא הייתה... בוכה. "אור.." "רצית שאגלה שהוא בוגד בי כדי שתוכלי להיות איתו.." "זה ממש אבל ממש לא ככה!" "אז איך זה??? נפרדת מגל כי אני נפרדתי מתומר? ואז תוכלי להיות חברה שלו.. אה?" "לא!!! אני אפילו לא חברה או אוהבת אותו! אני לא סובלת אותו!!!! הוא סתם חמור" "חחח.. לא תצליחי לעבוד עלי! אני לא מאמינה... איך נתקעתי עם חברה כמוך..." "אני לא מאמינה עליך! אמרתי לך שתומר בוגד בך כדי שלא יעשו לך קרניים.. או שהעדפת שלא אספר לך בכלל והוא יבגוד בך כול החיים??? את לא האמנת לי.. כמו עכשיו! את אף פעם לא תשתני?? את לא יכולה להאמין לי פעם אחת??" "איך את רוצה שאני האמין לך כשהוא בא ומנשק אותך פתאום??" "הוא רצה שתראי... שתכעסי עלי!!! הוא רצה שאת תסבלי ואני.. כנקמה!!" ההבעה על פניה השתנתה "אז... אתם לא ביחד?" "לא!!" "באמת??" אמרה אור בשמחה "כן!!" היא חיבקה אותי "סליחה... אני יודעת שאני חברה גרועה.." "את חברה מעולה! רק את צריכה להאמין לי לפעמים.." "אוקי" חייכה "יש לי רעיון איך לעצבן את תומר יותר.." חייכתי "איך??" שאלה מסוקרנת אור, היה צלצול "אספר לך אחר כך". יצאנו מהשירותים לכיתה. בכיתה עומר תפס אותי "את בסדר?" "כן... תודה!" חיבקתי אותו "מה נהיית רגשנית? את יודעת שלא אתן לו לעשות לך כלום!..." "כן... בגלל זה אני חולללההה עליךך..." "ואני עליךךךך" חייך. בשיעור עומר הוזיז לי את הכיסא "מה קרה מאמי?" שאלתי "אני חייב שתבואי אלי היום! ב-4! וחסר לך שלא תבואי.." "וואי.. מה הלחץ?? אני אבוא.. אל תדאג". חזרתי הביתה... או יותר נכון, לבית של אבא ודניאלה. "איך היה בבית ספר?..." "בסדר.. ב-4 אני הולכת לחבר" "יש לך חבר?" "לא.. זה יותר ידיד טוב.." "הכנתי אוכל" הסתכלתי על השולחן. לא ידעתי עד אז כמה הייתי רעבה. התחלתי לזלול כול מה שהיה על השולחן. "וואו... לעט לעט" אמרה דניאלה. "בסוף תיהיה לך בטן כמו שלי" צחקה. הפלאפון שלי צלצל, ועל הצג היה כתוב 'עומר' "עומר? מה נשמע?" "בסדר... שלא תקבעי שום דבר, שומעת?? את באה אלי ואני לא מקבל הברזות!" "מה קרה? זה נשמע דחוף! אולי תספר לי עכשיו?" "אני לא יכול! נדבר ב-4! ביי" סגרתי את הפלאפון. "למה את כזאת מאושרת? עומר התקשר?" שאלה דניאלה "כן... הוא רוצה להגיד לי משהו ב-4" "אוו... בטח יצא לך חברות.." "אל תדברי שטויות! אני והוא רק ידידים! לא יצא ממנו יותר מזה.." אולי כן.. אבל בינתיים לא... עומר הוא חמוד.. איך שהוא עזר לי עם תומר והכול... "ולי היה נדמה שאת אוהבת אותו..." "אוהבת אותו? חחח..." "שמעי... אני מכירה את המבט הזה.. את הרגעים האלה של ההסמקה...שאת רוצה להיות כול הזמן איתו... ושאת חושבת עליו כול הזמן... זה קרה לי עם אבא שלך.." "אני באמת רוצה להיות כול הזמן איתו.. ואני חושבת עליו מלא... אבל אני יודעת שיותר מידידים טובים לא נהיה... אני גם לא רוצה להיות! זה מזה ישבש לנו את החברות... אני לא רוצה לאבד ידיד טוב כמוהו..." "זה שתהפכי לחברה שלו... זה לא אומר שתאבדי אותו! זה אומר שתשמרי עליו יותר..." היא הלכה למטבח. חשבתי על זה... אבל אני לא אוהבת אותו! חוץ מזה שיש לו טעם רע בבנות- נורית למשל... ושהוא יכל לוותר על ברוניקה בגלל אור... ובסוף כשאור סוף סוף פנויה, כבר אין לו חשק אליה... הוא מוזר. המשכתי לשקוע לי במחשבות שלא שמתי לב איך שהזמן טס "את לא צריכה ללכת??" שאלה אותי דניאלה. הסתכלתי על השעון 4:10. שיט!! עומר מזה יכעס עלי. דניאלה הסיעה אותי אליו (לפי ההנחיות שלי.. כמובן..) ודפקתי בדלת "סליחה שאיחרתי" אמרתי לעומר מתנצלת "טוב אז מה רצית להג..." נכנסתי וראיתי את......
המשךך יבואאא 😊
וואי סוף סוף המשכת 🙄
סיפור יפהיפה תמשיכייי
ואאיי איזה מתח..!!!
המשך דחוףף!!!!!
את?????
יא את חייבת לכתוב המשך....
אני במתח...!~!~!
את מי????????
המשך דחוףףףףףףףףףףףף
אממאאא אמממאאאאאאאאא
אני לא יכולה עם המתח הזהההה הממשךךךךךךךך דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
דחוףףףףףףףףףףףףףףףףף
הסתכלתי על השעון 4:10. שיט!! עומר מזה יכעס עלי. דניאלה הסיעה אותי אליו (לפי ההנחיות שלי.. כמובן..) ודפקתי בדלת "סליחה שאיחרתי" אמרתי לעומר מתנצלת "טוב אז מה רצית להג..." נכנסתי וראיתי את......
אני לא מאמינה!!! מה היא עושה פה??? בררררר!!!! למה הוא הזמין אותהה?! נורית ישבה נדהמת על הספה "מה היא עושה פה?" שאלנו יחד "אמרתי שיש לכם את אותו ראש..." אמר עומר "הגיע הזמן שתפסיקו את המריבות שלכם!" "אני לא התחלתי שום מריבה!..." אמרה נורית "כן בטח... אז מי באה ואמרה לי 'לא רוצה להיות חברה שלך יותר'??? ועוד אחרי שעזרתי לך..." "עלק עזרת לי! רק ריכלת עלי מאחורי הגב וקראת לי מכשפה..." נבהלתי "ומתי עשיתי את זה??" "חח... ממזמן! אל תתחילי להיתמם פתאום! מאיה סיפרה לי הכול... איך ציירת ציורים שלי...!" הסתכלתי עליה ואז על עומר "על מה היא מדברת?... מאיה אמרה לך את זה??" צחקתי "איך רואים שאת לא מכירה אותה... מאז שנולדנו לא סבלנו אחת את השניה.. היא פשוט רצתה שלא נהייה חברות..." היא לרגע שתקה "אבל.." התחילה לחשוב "היא גם הראתה לי את הציורים..." "זיופי הוכחות... כולם יכולים לצייר ציורים!" היא התחילה לגמגם ולא ידעה מה להגיד "למה לה לעשות את זה?.." "לחזור על זה?.. טוב... היא שונאתת אותי!" היא הסתכלה עלי "אני.... אני לא יודעת מה להגיד.. כול הזמן הזה רבנו... אחרי שבאמת עזרת לי מלא..." "אני יודע מה לעשות" אמר עומר "תשלימו! סיוון.. את רוצה להשלים עם נורית?" "אממ... אצטרך לחשוב על זה... אבל נראה לי שאין לי בעיה עם זה..." חייכתי "נורית רוצה לחזור להיות חברה של סיוון?.." "כן.. אבל אני לא חושבת שהיא תסלח לי אי פעם.." "הלווווו אני פה... למה לדבר בגוף שלישי?? אני סולחת לך.." היא רצה לחבק אותי "סליחה סליחה סליחה" "איזה יופי" אמר עומר "ידעתי שהכול יסתדר" אחרי איזה דקה של חיבוק, עומר אמר "נווו די! הבנו את ההתרגשות... 'שלא אבכה'.." "איזה הורס אתה!" אמרה נורית "אני יודע" חייך. איזה שעה דיברנו אחד עם השני עד שאבא התקשר וביקש 'שאבוא הביתה מיד... עכשיו!!' חח.. באתי הביתה "מה נכנסת ללחץ?" "אני לא מאמין שהשארת את דניאלה לבד בבית! למה לא התקשרת אלי שאוכל לבוא ולשמור עליה!" "אני לא מבינה אותך! לפני שבאתי לפה היא תמיד היתה לבד... פתאום 'לאא'..." "היא לא הייתה לבד! חברים שלה היו באים ושומרים.." "אל תצעק עליה.." התפרצה דניאלה במריבה "אני הרשתי לה וגם רציתי להיות קצת לבד.. לא היה לי נעים להזמין חברה.." אבא הסתובב אליה והם התחילו לדבר בשקט. "תלכי לחדר ותכיני שיעורים" "רק עברתי וכבר אתה מתנהג כמו אבא טיפוסי..." "נכון... אז, קדימה... לחדר!" אחרי שסימתי את השיעורים במתמטיקה (שונאת אלגברה!), התקשרתי לאור וסיפרתי לה כול מה שקרה "השלמת עם נורית??" שאלה מופתעת "איך??? מה..כאילו, עומר תכנן את הכול?" "כן" "וזה אומר שמעכשיו היא... לא תציק לך?" "נראה לי שכן.." "וזה אומר שגם לא תציק לי?" "אולי" היתה שתיקה "אוקי" אמרה בטון שמח. יום אחרי, בבית ספר, מאיה באה אלי "השלמת עם נורית אה?" אמרה "כן" "יופי לך... גם ככה היא נמאסה עלי!" "נמאסה עליך? מה היא החתול שלך?" מאיה הסתכלה עלי וגמגמה "אוךךך... פשוט.. פשוט לכי מפה..." אמרה לי "כן... מה שתגידי..." שמחתי שהצלחתי להשתיק אותה! "סיוונושש" רצה אלי אור "נורית דברה איתי ואמרה שעכשיו היא תשמח עם נהיה ידידותתת" נורית באה "היי סיוון!... ראית את עומר?" "הוא עוד כמה דקות יגיע... בשעה הקבוע שלו.." ואז- עומר הגיע "נחמד לראות אותכם יחד!". מאיה התקרבה אלינו ואמרה לנורית "בואי שניה..." הם דיברו בצד. שמעתי איך הם צועקות אחת על השניה. בסוף נורית חזרה אלינו "כן?..." שאלה אור "מה?... סתם סגרנו עניינים..." "אז את חברה שלה עדין נכון?" "לא..." הייתה שתיקה "אוקי" אמרו כולם יחד. ראינו שתומר מתקרב. "הגיעה הזמן לעשות את התוכנית שלנו!" אמרתי לאור "איזה תוכנית" התחלתי להסביר לה מה היא צריכה לעשות- והתחלנו.
מדהייםם..!!
המשך דחוףףףףףף
אתר האהבה הישראלי