איזו תוכנית?! הלו אני במתח....
המשךךךךך...
סיפור מדהים...
לוב יו... לילוש
אויי אויי אויי המשךך דחוףףףףףףףףףף
מהממם ישבתיי איזה שעתיים לקרוא את זה!! 😊
😠 מה זה לא מספרים לי מה התוכניות..?! חוצפה חחחחח
סיפור מדהים! תמשיכייי
אוהבת*-*אולוש*-*
את חייבת חייבת חייבת לשים המשךךךך...חחחחח...
סיפור מדהים..=]
S-H-E-L-L-Y- תודה 😁
L-I-T-A-L- לוב יו טו!.. כבר התוכנית 😉
adidi2005- וואי.. תודה! איזה חמודה 😛
שלך_תמיד- לא להתעצבן... חחח...
אנונימית- כבר שמה...
או7טלי-נאנחת? חח...
1a2d3i- אני מיד מיד מיד שמה 😊
ראינו שתומר מתקרב. "הגיעה הזמן לעשות את התוכנית שלנו!" אמרתי לאור "איזה תוכנית" התחלתי להסביר לה מה היא צריכה לעשות- והתחלנו.
תומר התקרב "היי תומר! הנשיקה שהבאת לי אתמול הייתה... מדהימה" אמרתי לו "שמח שאהבת אותה" אמר מבולבל תומר. אור החטיפה לתומר כאפה "איך יכולת??? אני פשוט לא מאמינה! ואחרי כול מה שעברנו יחד... ועוד מה שאמרת לי עליה.. איך שאתה לא סובל אותה..." אור התחילה 'לבכות'. תומר הסתכל מבולבל עלי ועליה "מה??? מה אמרת עלי?" שאלתי "לא אמרתי כלום.. אני.." "תספר לה!... תספר לה את האמת.. איך שקראת לה ז![ה... איך שחשבת שהיא כלבה וזולה..." נתתי לו כאפה מצלצלת "אני לא מאמינה!!! חשבתי שהיה לנו רגע מיוחד!... בגדת בי!!" נתתי לו עוד סטירה "בגד בך??? בגד בך?? זה כלום ממה שהוא עשה לי!" אמרה אור ונתנה לו עוד כאפה "זהו! גמרנו! את יכולה לקחת אותו עכשיו!" נתתי לו כאפה אחרונה "ואני לא רוצה אותו עכשיו!!" היא נתנה לו את הכאפה האחרונה שלה "בואי!.. בואי נלך מפה..." שתינו הלכנו לבית ספר "זה היה כיף.." אמרה אור "מאיפה חשבת על זה?" "בואי נגיד שראיתי את זה ב'עיר החזירים'!..." "את רואה 'עיר החזירים'???" "כן!.. זה חמוד.. ועוזר בחיי היומיום חח..". עומר הלך אחרינו "מה זה היה?" "דרך לגרום לו לא להתעסק איתנו יותר" קרצתי לאור. "איך זה שעדין לא הזמנת אותי לבית שלך?" שאלה אור עצובה "לא?.. טוב, אז בואי היום!" "אז גם אני בא!" אמר עומר "לאן כולם הולכים?" שאלה נורית, שהצטרפה אלינו "אלי.." "אה.. אז אם כולם באים.. גם אני באה" "וואו.. הבית שלי יתמלא היום! אבל אל תציקו יותר מידי.. דניאלה בהריון אחרי הכול... היא צריכה לנוח" "דניאלה?" שאלה נורית "איזה דניאלה?" "סיפור ארוך..." "למה כולם באים אליך?" "הם רוצים לראות את הבית החדש שלי..." "בית חדש? לא שמעתי על זה.." "היא עברה בינתיים.. בגלל עונש.. סיפור ארוך" אמרה אור. בהפסקות ראיתי את המבטים של מאיה מהצד.. מסתקרנת לדעת מה אנחנו עושות. אחרי בית ספר, סיפרתי לדניאלה שיבואו אורחים "רוצה שאכין להם משהו?" "לא... רק שיהיה מה לשתות וכמה חטיפים..". כולם באו. "וואו.. איזה בית יפה" נכנסה ראשונה אור "פששש..." אמר עומר אחריה "nice" נכנסה אחר כך נורית. עמדתי לסגור את הדלת וראיתי שם את- ברוניקה. "גם את באת? כנסי.." "כן.. התקשרתי לעומר והוא אמר לי שהוא בא לראות את הבית החדש שלך... אז קבעתי שגם אני באה" חייכה. "שלום.." יצא דניאלה מהמטבח "זאת דניאלה..." הצגתי לכולם אותה. "אם תצטרכו משהו.. תגידו" אמרה ונכנסה חזרה למטבח "איזה חמודה.." אמרה אור "מי זאת? ולמה היא כזאת שמנה?"שאלה ברוניקה "היא בהריון אולי???" אמרה נורית "היא רעייתו החדשה של אבא שלי.." "איפה החדר שלך?" שאלה אור "בואו.." הכנסתי את כולם לחדר. "איזה יפהה" אמרה אור "נראה לי שהסתדרת.." אמר עומר "כן.. הסתדרתי" ברוניקה הסתכלה על נורית ושאלה "מי את?" "אני נורית.. החברה החדשה של עומר.." עומר השפיל את המבט. אפשר להבין.. אחרי הכול, היא אהבה אותו נורא.. "אה...." אמרה והתיישבה על המיטה. היא הסתכלה על עומר ואז עלי "חבל... חשבתי שתיהיו זוג יפ.." "מה אתם רוצים לעשות?" קטעתי אותה "רגע... מ...מה אמרת?" שאלה נורית "כלום.. היא אמרה שאתם זוג יפה.. לא שמעת?" אמרתי "אה.. לרגע חשבתי ש.." "רוצים לשתות?" שאלתי "כן! הגרון שלי התייבש.." אמרה אור "ונראה לי שגם ברוניקה צריכה לשתות משהו.. אז אני הולכת להביא לכם". יצאתי מהחדר. חסר לי שתגיד משהו לא במקום.. אחר כך עוד פעם יהיו לי מריבות עם נורית. "כן?" שאלה דניאלה כשראתה אותי נכנסת למטבח "5 כוסות מים.." אמרתי והתחלתי למזוג. דניאלה לקחה גם כוס לעצמה "מה קרה? את נראת מודאגת" "זה מסובך קצת" אמרתי "אני אבין.." אמרה לי. חשבתי עם כדי לספר או לא... בסוף אמרתי "זה עומר.. לא יודעת למה.. אני כול הזמן מחייכת כשאני שומעת אותו.. והוא חבר של נורית.. ורק עכשיו השלמתי איתה ואני לא רוצה שנריב שוב.." "למה שתריבו?.." "אם היא תשמע שאני אוהבת אותו.." הפסקתי לדבר 'אוהבת אותו'?? אני אוהבת את עומר?? מתי זה קרה?? אמרתי לעצמי שאין סיכוי... וזה נכון.. אני אוהבת אותו.. כמו שברוניקה כול הזמן אמרה.. אני אוהבת אותו, למרות שהוא הידיד הכי טוב שלי.... "את אוהבת אותו?" שאלה דניאלה "אני... אני חושבת שכן.. אני.. אני לא מפסיקה לחשוב עליו.. הוא כול הזמן בראש שלי ו.." דניאלה הרימה מבט. הסתובבתי אחורה לראות על מה היא מסתכלת... נורית!!!
יאאא איזה יפה...
אני במתח....!!!!
המשך בקשה!!!!! 😊
חחח עכשיו סיפרת אז אני לא אתעצבן... חחח נדפקתי חזק הא?! 🙄
סיפור מהמם! שימי המשך
אוהבת *-*אולוש*-*
אויש איזה נאחס של מזל יש לההה..................
מסכנה נוריתת
המשךך
אמאאאאאאא הלוואי והיא תהיה עם עומר
הוא כזה חמווווווווווווד
המשך
"כן?" שאלה דניאלה כשראתה אותי נכנסת למטבח "5 כוסות מים.." אמרתי והתחלתי למזוג. דניאלה לקחה גם כוס לעצמה "מה קרה? את נראת מודאגת" "זה מסובך קצת" אמרתי "אני אבין.." אמרה לי. חשבתי עם כדי לספר או לא... בסוף אמרתי "זה עומר.. לא יודעת למה.. אני כול הזמן מחייכת כשאני שומעת אותו.. והוא חבר של נורית.. ורק עכשיו השלמתי איתה ואני לא רוצה שנריב שוב.." "למה שתריבו?.." "אם היא תשמע שאני אוהבת אותו.." הפסקתי לדבר 'אוהבת אותו'?? אני אוהבת את עומר?? מתי זה קרה?? אמרתי לעצמי שאין סיכוי... וזה נכון.. אני אוהבת אותו.. כמו שברוניקה כול הזמן אמרה.. אני אוהבת אותו, למרות שהוא הידיד הכי טוב שלי.... "את אוהבת אותו?" שאלה דניאלה "אני... אני חושבת שכן.. אני.. אני לא מפסיקה לחשוב עליו.. הוא כול הזמן בראש שלי ו.." דניאלה הרימה מבט. הסתובבתי אחורה לראות על מה היא מסתכלת... נורית!!!
נורית נכנסה בשקט למטבח "למה לא סיפרת לי?" שאלה"לא סיפרתי לך מה?" עשיתי את עצמי תמימה "אני עייפה.. אני אלך לישון.." אמרה דניאלה ויצאה מהמטבח "למה לא סיפרת לי את זה?? בטח כולם ידעו.. מה, את לא בוטחת בי?" "לא רציתי שזה יפגע בך.." "זה פוגע בי שלא סיפרת לי.. אז.. מי זה?" רגע.. היא לא יודעת? איזה מזללל "זה.. אממ.. גל! כן.. גל" "מי זה גל?" "הוא היה החבר האחרון שלי.. נפרדנו.." "למה? את אוהבת אותו אבל.." "כן אבל.. לא הלך.." "למה לא? מה קרה?" לספר לה, לא לספר, לספר לה, לא לספר "סתם... מריבות.. את יודעת.. לא יכולתי יותר.. למרות שאהבתי אותו.." "אני מבינה, אני אהיה מזה בדיכאון אם עומר היה רב איתי כול הזמן.. אבל עומר הוא מלאך! אני לא צריכה לספר לך.. אחרי הכול, את החברה הכי טובה שלו.." "כן.. חברה הכי טובה שלו...". חזרנו לחדר שלי ונתתי לכול אחד את הכוס שלו. "ידעתם שסיוון מאוהבת??" צרחה בקול נורית "מה??? במי?? למה לא סיפרת לי??" שאלה אור. "אז.. מי בר המזל??" שאל עומר. ברוניקה לא נראתה מופתעת במיוחד. "גל!!" צעקה נורית לענות לעומר. "מ..מה???" שאל מופתע עומר "למה?.. אתה מכיר אותו?.." שאלה אותו נורית. "רגע..." הרהרה אור "גל.. כאילו, גל.. זה שחבר של בן דוד של תומר???" "מה??" אמר עומר בשקט "אבל.. אבל.." "קרה משהו מאמי?" שאלה אותו נורית "אתה לא שמח?.. סיוונוש מאוהבת.." הוא הסתכל עלי לא מבין "כן.. אה?" עניתי. אוףףף.. היא הייתה חייבת לצעוק את זה?? עכשיו הסתבכתי עם המצאות תירוצים לאור ועומר "אבל לא נפרדת ממנו?" שאלה אותי אור "כן.. נפרדתי ממנו.." "אני חייב לדבר איתך.." אמר עומר "אמ... בסדר.." "דבר!" אמרה נורית "אל תעלבי.. אבל לבד" "למה לבד?? גם אני רוצה לשמוע!.." "אל תיהי קנאית.. שניה וחוזר.." "אוף..אוקי" ראיתי במבט שלה שהיא לא מרוצה מזה. יצאנו לחדר סמוך... חדר העבודה. הוא הסתכל עלי לא מבין "כן?.." שאלתי "אני לא מבין אותך..." הוא אמר "איך את יכולה לאהוב מי שכמעט אנס אותך?!" "שמע.. הוא היה בסדר.. חוץ מהקטע האחרון..." התחלתי לחשוב מהר על תרוץ.. מה אהבתי בגל? מה אהבתי בגל?.. "הוא דאג לי.. והוא גם עזר לי עם תומר ואור... שזה היה נורא חשוב לי" "זה לא משתווה למה שהוא עושה לך... הוא כמעט אנס אותך.. את מבינה מה זה?? אפשר להכניס אותו לכלא בגלל זה!" התחלתי לחשוב על תשובה... רגע.. למה הוא לא יכול לשמוח כמו נורית?? "זה מפריע לך?" הוא נדהם. ראיתי שזאת לא התשובה שציפה לה "מה מפריע לי?" "אל תיתמם.. אתה יודע למה אני מתכוונת.." "אני לא.." "אני מתכוונת לזה שמפריע לך שאני עדין אוהבת אותו.." "ברור שמפריע לי!" אמר. הסתכלתי עליו. אולי הוא מרגיש אותו דבר?? אולי.. אולי יש סיכוי ש.. נהיה ביחד "באמת?" "ברור שכן! אני החבר הכי טוב שלך.. אחרי הכול" מיד החיוך ירד "אה.. כן.." "אני דואג לך! אני לא רוצה שתפגשי איתו יותר!" "אתה נשמע כמו אבא שלי! תרגע קצת.." עכשיו שמתי לב לזה שאנחנו יושבים ממש צמוד אחד לשני "אני לא רוצה שתסבלי שוב.. אני רוצה שתהיי מאושרת..." העיניים שלו הפנטו אותי. ירוקות וחמות. ידעתי מה יהיה השלב הבא... עצרתי אותו "ממי אתה רוצה להתגבר הפעם?" הוא לא הבין "מה?" שאל "על מה את מדברת?" "בפעם הראשונה.. שהתנשקנו.. אתה יודע... בגלל אור.." הוא קם "הפעם זה עמד להיות אמיתי... לא בגלל אור, לא בגלל נורית ולא בגלל ברוניקה! בגללך!..." "אתה לא יכול" הזכרתי לו. כול המילים שלו... הדרך שביטא הכול.. היה כול כך מושלם.. הוא בכלל מושלם. אבל לא יכולתי לבגוד בנורית.. וידעתי שגם הוא לא. "אני לא יכול?.." שאל מבולבל "אתה לא יכול.. אני מכירה אותך.. אתה באמת רוצה לבגוד בנורית?" "את יודעת שלא... אבל אני לא יכול יותר.. אני יודע את מי אני אוהב עכשיו"
😊 "המשך יבוואאאאא"
מה??
יואוו חחחחחחחחחחחחחחח המשךךך אני במתח עצום
נו???? סיפור מושלם
שימי המשך נשמה
אוהבת*-*אולוש*-*