מאמי שימי המשך עכשיו..!!! פליזזז 😁
בטח עומררר ואת לא תהיו ביחדדדדד
אהההההההההה :'-(
חחח
סיפור מושלםםם
אוהבתת פוללל
בתאלושששש
יאאאאאאאא.....מדדדהים!! 😊
לאאאאאאאאאא רוצה סוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף אוווווווווווווווווווווווווווףףףףףףףף
😠
טוב... המשךךךך
בהפסקה הראשונה עומר בא אלי "אני חייב לדבר איתך".
הלכנו לפינה קטנה ליד המדרגות. "כן?" שאלתי "בקשר למה שקרה אתמול.." הוא התחיל. תחושה שהוא התחרט על הכול עברה בתוכי. הוא התחיל לגמגם. לא רציתי שירגיש רע אחר כך "זה בסדר... לא אספר לנורית ו.. לעט לעט נשכח מהעניין.." אמרתי לו "לא.. לא זה מה שאני מנסה לומר לך.. אתמול היה הלילה הכי.. יפה בחיי" הרגשתי כול כך... נהדר כששמעתי אותו אומר את זה "באמת? גם לי.." הרגשתי שכול הפנים שלי מסמיקות. אז שאלתי את השאלה שהכי הטרידה אותי "מה עם נורית?" "אני צריך להיפרד ממנה!.. היא כול הזמן נדבקת אלי.. ויש לי מזל שלא עקבה אחרי לכאן.." "אבל.. בדיוק השלמתי עם נורית.. רע לי לעשות לה את זה.." "אם היא חברה אמיתית.. היא תבין.." "אפילו אור לא הייתה מבינה במצב כזה!" הוא התחיל לחשוב "אולי אגרום לה להיפרד ממני.." "זה בחיים לא יקרה!" התחלתי לחשוב 'אני אהיה מזה בדיכאון אם עומר היה רב איתי כול הזמן..' "זהו!" קראתי "מה?" שאל. אני צריכה לחשוב טוב טוב.. אני לא רוצה שהיא תכנס לדיכאון.. עדיף שהוא יפרד ממנה וזהו.. אבל גם אז היא תכנס לדיכאון.. "שמע.. נורית אמרה לי שתיכנס לדיכאון אם תריב איתה כול הזמן.. אבל אני חושבת שעדיף שפשוט תיפרד ממנה.. למה לגרום לה לסבול?" "אבל היא תסבול אם אני אפרד ממנה... יותר מי זה שהיא תיפרד ממני..." "כן... אבל אם, נגיד, אתה עבד... וכול יום מענים אותך עוד ועוד... זה למות ברמות.. כול יום לסבול.. אבל אם פשוט יורים בך.. אתה סובל לשניה וזהו! עדיף שניה מאשר... שנה או כול החיים!" "הינה אתה!!" קראה נורית מאחורי "חיפשתי אותך בכול מקום!!" "כן... אני צריך לספר לך משהו..." אוי לא.. הוא יספר לה עכשיו? כאן? .. "שמעי... אני רוצה לספר לך משהו..." "כן?" חייכה "את זוכרת... אתמול.. כשהלכנו, אני וסיוון לדבר?" "כן?" "אז..." הוא לקח נשימה עמוקה "אני והיא... אנחנו... התנשקנו" הסתכלתי לראות את התגובה שלה. היא קפאה. "נורית?" שאלתי "את בסדר?" "כן.. כן.. שנייה.. תנו לי לעקל.." היא התחילה לנשום נשימות עמוקות ואז רצה לכיוון הכיתה. "אוףף.. למה אני מרגישה כזאת זבל???" שאלתי "אל תרגישי ככה..." הרגיע אותי "ניתן לה להירגע.. היא בטח תבין, תשכח ותיסלח!" ישבתי על אחת המדרגות "אבל... אחרי הכול... לא נפרדת ממנה! רק אמרת לה שבגדת בה!" "כן... אבל בטח היא תחליט שהדרך הטובה היא להיפרד..." המקרה הזה הזכיר לי את תומר... ואני לא רוצה שהוא יהיה כזה! אני לא רוצה להיות טל! ובטח עומר לא רוצה להיות תומר... אור בטח תרצח אותי... תהיה לצד נורית... כול היום ראיתי איך נורית ניסתה להתרחק ממני.. שלא נפגש. כמה פעמים היא הסתובבה עם מאיה... בטח חזרו להיות חברות! "מה יש לנורית?" שאלה אותי אור "היא מתנהגת מוזר! בוכה וזה.." סיפרתי לה את כול מה שקרה. חיכיתי לצעקות "מהההה?????" "אני יודעת... את הורגת אותי..." "למה הורגת?? חיכיתי לרגע הזה!!! אני לא מאמינההההה! זה היה כזה צפוי שתיהיו חבריםםם!! אלוהיםםםם!!" היא התחילה לשמוח "אבל רגע! חכי שניה.." ניסיתי להרגיע אותה "נורית.. היא חברה של עומר... וסיפרנו לה הכול והיא כועסת עלי עכשיו..." אור התחילה לחשוב "היא עוד תתאושש.. אל תדאגי! הכול יהיה בסדר..." התחיל מזה לכאוב לי הראש! הרגשתי מזה חולה! "את בסדר?" שאלה אותי אור "את לא נראת טוב... חיוורת.." "אני בסדר.. בטח ההתרגשות!" חייכתי לה "ועוד איך שיש על מה להתרגש" קרצה לי "מתי החתונה?" "ביוני.." היא הסתכלה עלי נבהלת "זה היה בצחוק.. את יודעת.." "אה.. כן... כמובן..". הייתה לי את התמיכה של אור! כול מה שהייתי צריכה! "סיוון..." התקרבה אלי מאיה "אז... מצאת לך איך לבגוד בנורית.. רק השלמתם ו.. אךך... את טובה בלאבד חברות..." הסתכלתי עליה מרוגזת "כן.. אולי.. אז עוד מעט אאבד גם אותך!!" משכתי לה בשיערות "תעזבי אותי" היא צעקה. אור הפרידה ביננו ועזבתי אותה. "נהיית חיוורת???" היא צחקה "כן! יש בעיה עם זה?" שאלתי "כול מה שקשור אליך זאת בעיה.." "אם כול מה שקשור אלי זאת בעיה... כול מה שקשור אליך זה אסון!" "אני אראה לך מזה אסון!!" היא התחילה לצעוק ולנסות להרביץ לי.. אבל ידידות שלי ואור וכמה חברות שלה הפרידו. "בואי נלך..." אמרה לי אור "כן.. בואי.. נחזור כשהתחשק לנו לראות מפלצות.. אוקי?" "בסדר.. רק בואי לפני שישעו אותך שוב!". כשחזרתי הביתה, עומר התקשר "היי מאמי.." "היי.. מה קורה?" "בסדר.. " הייתה שתיקה "כן?" שאלתי "למה התקשרת?" "התחשק לי לשמוע אותך!" "חח.. איזה חמוד!..." "מה את לובשת?" "חחח.. סוודר שמצויר עליו דובונים ו... חולצה ארוכה ורחבה ו.. סתם איזה מכנס.." "אוווו סקסי.." שנינו התחלנו לצחוק "טוב... נדבר מחר.." "טוב.. ביי". בבית ספר, נורית שלחה לי פתק בשיעור 'אני חייבת לדבר איתך ועם עומר ליד המדרגות..'. מה היא כבר תגיד?... בהפסקה הלכנו לשם ונורית כבר חיכתה לנו.
מדהיםם שימי המשךך אני במתח עצום!!!!!!!!!!!!
מעניין מה היא תגיד... בואו יחשוב... 😕 חח עדיף שאת תגידי 🙄 חחח
סיפור מהמם!! שימי המשך מאמי...
אוהבת*-*אולוש*-*
איזה יפה!!!!
המשך אני במתח!!!!
בבית ספר, נורית שלחה לי פתק בשיעור 'אני חייבת לדבר איתך ועם עומר ליד המדרגות..'. מה היא כבר תגיד?... בהפסקה הלכנו לשם ונורית כבר חיכתה לנו.
"הי.." אמרנו "היי" אמרה "מה רצית להגיד?" שאל עומר "שמע עומר... אני לא מרוצה מהעניין..." אמרה בעצב "בטחתי בך.. מאוד! וגם ממך אני לא מרוצה! ובמיוחד ממך! בדיוק ביום הזה אמרתי לך כמה אני אוהבת אותו.. אני לא מאמינה שעשית את זה!" הרגשתי מזה אשמה.. ראיתי שגם עומר "אבל ידעתי שזה יקרה.. בגלל זה נדבקתי אליו בזמן האחרון.. כי כולם דיברו איך תיהיו זוג מושלם.. איך שבקרוב תיהיו חברים.." "מי אמר את זה?" שאלתי "ברוניקה.. כשהלכתם לחדר השני ו.. 'דיברתם'" ידעתי שהיא עוד תפתח את הפה "אבל.. אבל בגלל שאני אוהבת אותך כול כך עומר.. בגלל שאני לא מפסיקה לחלום עליך.. לחשוב עליך... לרשום את שמך..." הינה זה בא... "אני סולחת לך!" מהההה????? אני הסתכלתי על עומר והוא עלי. היינו מזה מבולבלים! היא רצה לחבק אותו "אני סולחת לך כי אני אוהבת אותך.. וכי אמרת לי את האמת.. ולא הסתרת!" "את..." גמגם עומר "זה בסדר... אתה לא צריך להודות לי!.." חייכה. "נתראה כבר.. בה ביי" שלחה לו נשיקה באוויר והלכה. "'תבין שהדרך הנכונה היא להיפרד', אה??" ציטטתי אותו "לא חשבתי שהיא תסלח לי... כאילו.. אמרתי שתסלח ותישכח.. אבל שנישאר רק ידידים.." "זה יותר מכביד עלי עכשיו... ראית איך היא הייתה מאושרת.. סלחה לך למרות הכאב..." אמרתי בעצב "אבל אני חייב להיפרד ממנה... " "למה אתה ממהר?.." "אחר כך יהיו לי נקיפות מצפון.." הוא הרהר וגימגם משהו ואז הלך לכיוון של נורית. ראיתי אותי מרחוק... לא רציתי לשמוע על מה הם מדברים. הוא אמר לה משהו וראיתי את הדמעות עומדות לה בקצה בעין. היא הסתכלה עלי... והדמעות נזלו לה. הרגשתי כול כך רע.. שגם אני התחלתי לבכות. היא רצה לשירותים ועומר אלי "את בסדר?" שאל כשראה אותי "כן.. חבל לי על נורית... אני כזאת רעה.." "את לא רעה! את מלאך!! היינו צריכים לחתוך את הקשר ממזמן!..." ראיתי שאור יצאה מהשירותים ורצה אלינו "למה נורית בוכה?" שאלה אותנו "זה קשור אליכם.. נכון?" "כן.." אמרתי "היא גילתה??" שאלה "אמרתי לה הכול... ונפרדנו" אמר עומר "אוי.. אני אלך לנחם אותה.." אמרה ורצה בחזרה לשירותים. "אני חייבת ללכת הביתה.. אני גם ככה לא מרגישה טוב..." "אולי זה יעלה את המצב רוח.." אמר ונישק אותי. חייכתי אליו. אבל באמת לא הרגשתי טוב.. כאב לי נורא הראשש... אלוהים. כמו ביום שאימא אמרה לי שאני עוברת לאבא... שזה מזכיר לי שעוד יומיים ואני חוזרת הביתה... "אולי נלך לאחות?" הציע "לא.. זה יעבור" "נקווה..." הייתה שתיקה רגע... מה.. אני עכשיו חברה של עומר?.. "אז אנחנו.. אממ..." "אנחנו מה?" "אתה יודע.. חברים.." הוא חייך ואמר "כן.. חברים". הרגשתי ממש ממש לא טוב עכשיו! הייתה לי סחרחורת. עצמתי עיניים וכשפתחתי אותם הייתי בחדר של האחות
סיפור מהמם!! שימי המשך מאמי...
אוהבת*-*אולוש*-*
חיחי מרוב אהבה... היא התעלפה...
סיפור ממש ממש ממש יפה!
המשך!
יאאא איזה יפפהה..!!
המשך!!!
אתר האהבה הישראלי