וואאווו מ=ה=מ=ם=!!!!!
איזה מוכשרתתתתתת...
אני חייבת המשךךךךךך!!!
אוהבתותך יפה שליייייייייי!!
דניאלווש 😊
ואיי תודה כפרווותתת!!! מתה עליכן! נראה לי אני אגמור ת'סיפור עוד מעט..המשך:
היתעוררתי כשהאוטובוס עשה קפיצה קטנה. היסתובבתי ושם ישב עידן, מה הוא עושה פה.? איפה נתי?
קמתי מהכיסא למרות שרציתי להמשיך להביט על הדרך שעוברת.
סרקתי בעיניי את המושבים עד שראיתי אותו.הוא ישב ליד חן שנרדם והביט למעלה. התקרבתי ליד נתי, והוא הביט בי. הוא נראה מהורהר ואז חזר להסתכל למעלה. "מה?" שאל אותי מבלי להסתכל עליי.
"קרה משו?" שאלתי בתיקווה. "מה איכפת לך?" שאל אותי ברוגז והתעקש שלא להסתכל עליי.
הרגשתי את המחנק בגרון מאיים להתפרץ החוצה.כלום ממה שאני עושה לאחרונה לא טוב.
"איכפת לי, אוליי תגיד לי מה עשיתי ולמה אתה מוציא עליי ת'עצבים שלך?!" ואת זה כבר צעקתי.
עיצבן אותי להביט בנתי- בילד שהכרתי כול כך הרבה זמן וליראות כעס בעיניו. ואוליי גם אכזבה. חן פקח את עיניו והביט בי ובו, הרגשתי איך הדמעות מבצבצות לי -עצמתי את עיניי במטרה להירגע ולהסתיר.
חן פינה לי את מקומו ונתי שתק.
הסתכלתי על נתי, והוא הפעם הסתכל עליי. רציתי אותו. הרגשתי איך אני רוצה אותו..
אבל לא משיכה..אוליי גם..משו שונה. משו שונה ממה שהיכרתי כלפיי איתי או להב. הפנתי את מבטי והרגשתי איך ליחיי לוהטות.
נתי סובב את פניי לעברו ונשק לי על הלחי, וחיבק אותי. לא רציתי להיפרד ממנו.
"דנה?" שאל אותי נתי כשאני בתוך חיבוקו החם.
"מה נתי?" שאלתי בקול צרוד.
"אני רציתי להגיד לך שאני מצטער שהייתי עצבני ממקודם..זה היה רק כי.."
*******
סיפור מדהים!!!!!! 😁
המשך דחוףףףףףףףףף
כי?? סיפור מהם ביותר!! שימי המשך מאמי
אוהבת *-*אולוש*-*
כיייייייי?!?!
הוא קינא שראה אותך עם להב נכון? חיחי ניחוש....
תמשיכי דחוףףףףףףףף מאמי שלי
לאב יווווווווווווווווו
דנדושש
רק כי?!?!?
יא אני במתח!!!!!
אווווף
אני חייבת המשךךךךךךך
רק כי...????
מהר מהר המשךךך...!!!! מושלםםם..!!
יאללה המשך מאמיות..לאב יו..אה וציבקה מצטערת לא יצא לי הפעם..מבטיחה פעם הבאה! בדוק.
"אני רציתי להגיד לך שאני מצטער שהייתי עצבני ממקודם..זה היה רק כי.."..אמר ועצר שנייה לנשום. הבטתי עליו מסוקרנת. "זה היה רק כי חן עיצבן אותי לאללה.." הבטתי עליו מבואסת, ציפיתי למשו אחר. נראה שלשנייה הוא התחרט וכבר פתח את פיו לאמר משו אבל עידו קטע את דבריו:"דנה את ולהב החלפתם מסנג'ר?" שאל אותי בחיוך. "כן" עניתי לו בלחש.
"סבבה אז אחר כך תבקשי ממנו ת'מסנגר של מיקה." אמר לי והלך.
הגענו לאחר חצי שעה למטוס. אני ונתי החלפנו כמה מילים בדרך.
עלינו על המטוס לאחר זמן קצר של בדיקות וכבר הרגשתי אותי בבית.
ניזכרתי את כול מה שהיה בחודש האחרון והייתי מבולבלת. ניזכרתי בנשיקה המדהימה ומצד שני חזרתי אחורה אחורה למה שהיה עם נתי.
ניזכרתי בפעם הראשונה שראיתי את איתי. הלכתי בחופש למין שיעורים פרטיים בבית ספר ושם הוא היה.
הוא תמיד היה מצחיק ושובב אבל אף פעם לא דימיינתי לעצמי את שתינו בסיטואציה של לבד בבית שלו.
אוף מה אני אמורה לעשות? האם אני רוצה את איתי כי הוא הבלתי האפשרי? או שאני רוצה את נתי כי הוא רוצה אותי?
'דנה? את רוצה אותי?'-ניזכרתי באותו היום שנראה ליפני כול כך הרבה זמן, אני ונתי היינו בעליית הגג של הצימרים לבד, בחושך. הוא ידע ליפני זה שהייתי דלוקה עליו. היינו מחובקים. מכונסים אחד בשני. במקום להגיד לו כמה אני רוצה אותו וכמה אני סובלת בילעדיו עניתי לו: 'לא נתי, עבר לי.' ולמרות החושך הרגשתי את מבטו המאוכזב. 'כשאני רוצה אותך, את לא רוצה אותי? וכשאת רוצה אותי, אני לא רוצה אותך? ככה זה יהיה?' שאל אותי וצדק רק בקושי. אני רציתי אותו כול כך ומשהו כמו דחף אותי להגיד שלא. מה היה קורה אם הייתי אומרת לו ת'אמת? מהי האמת? הבטתי לעברו והרגשתי את ליבי מגביר את הקצב כמו נותן לי רמזים. מאותת לי.
"דנה?" שאל אותי חן מעיר אותי ממחשבותיי. "מה מאמי?" שאלתי והבטתי עליו. "תפסיקי להרהר על זה מאמי..לא עושה לך טוב ליהיות כול הזמן בדיכי, הוא רוצה אותך..את רוצה אותו..לכי על זה." אמר לי וחייך. "זה כזה מובן?" שאלתי והבטתי לריצפה. "כן מאמי." ענה.
אם כולם רואים למה לי זה כזה קשה?
זהו..דיי לרחם על עצמי. אני עכשיו אדבר איתו. אברר הכול ושכול העולם ייחנק. קמתי ממקומי והלכתי לכיוונו. "בהצלחה" שמעתי את חן אומר ושלחתי לו נשיקה.
אני עושה ת'דבר הנכון?
*****
חח לא דעת..
סיפור מהמם!! שימי המשך מאמוש
אוהבת*-*אולוש*-*
סיפור מושלםםם....!!
המשךךך...
יאאא איזה יפה!!!!!!!
המשך!!!