הילה אנחנו מחכים פהההההההההההההההההההה
ואנחנו נהיים חסרי סבלנותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
סתם סתם
תמשיכי מהר אבל!!!!!!!
😊 😊
הילושההההההההה מתוקה שלי הסיפור שלך מהמם מדהיםםםםםםםםםםם
כולם מחכים להמשך יאללה בואיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
יש לך כישרון מדהיםםםםם הסיפור פשוט מהמם
😁 מחכה בקוצר רוח להמשךךךךךךך
וואי נו אני כל שניה בודקת ואין את התגובה שלך!!!
בקשהההההההההההה שימייייייייייייייי המשךךךךךךךךךך
המשךך המשכיל'ההה נווו 😢 😢 😢
נו מה עם המשךךךךךךךךךךךךךךךך בדחיפותתתתתתתת
מעלףף המשך דחוףף נשמתיי אני מכורההההההההה
חחחחחח חולה עלייך יפיופה שילי
דנדוש
אני עכשיו כותבת המשך אני מקווה שהוא יצא ארוך פשוט אני צריה ללכת עוד מעט לעבודה...
לאב יו וכן תמיד כיף לשמוע את הפירגונים שלכן מדהימות שלי אוהבתתתתתתתתתתת!!!!!
אני מחכה בקוצר רוח לראות את ההמשךךךךךךךךךך
נסענו בדרך לבית הקברות , הסתכלתי מבעד לחלון נוף מדהים נשקף לעייני ,שדות ירוקים , שמיים כחולים , הכל ניראה כל כך מושלם, כל כך יפה.. עייני המתרוצצות לכל עבר , שוקעות להן בנוף מתחברות אליו וגורמות לי לחלום... חשבתי על גיא. אין הוא כבר לא קיים.. הוא הלך והוא לעולם לא יחזור.. עצמתי את עייני והרגשתי איך הדימעה יורדת לאיטה .אורי החנה את המכונית מרחק מה מבית הקברות , יצאנו מהמכונית והתקדמנו לעבר הכניסה... נתי תפס את ידי מצד אחד ואורי מצד שני.. "תהיי חזקה!" לחש לי נתי. לחצתי על ידו לאות תודה ופסענו לעבר הכניסה , לא היו הרבה אנשים , היו דיי מעט נכנסנו לבית הקברות עצמו ושם ראיתי אותה. היא ישבה שם התנדנדה קדימה ואחורה , דמעות זולגות מעיניה וצרחות יוצאות מגרונה... הרגשתי מחנק , לראות את אמא של גיא סובלת ככה החליש אותי... הקבר היה פתוח היא רכנה מעליו ולקחה בידה חופן אדמה ,כאילו מבקשת להיות שם היא ולא בנה.. ראיתי כמה גברים מובילים את האלונקה בו גופתו של גיא נחה. הוא פשוט שכב שם בפנים קפואות וללא רוח חיים... התקבצנו כולנו סביב הקבר הפתוח והרב החל בתפילתו... "אנחנו ניפרדים היום מנער שקיפח את חיו..." "לאאאאא!!" שמעתי את קולה המתייפח של אימו , התקרבו אליה מספר אנשים וחיזקו אותה.. "לא לא לא גיא שלי.. הבן שלי ,החיים שלי.. למהה לממה אלוהים למה לקחת אותו?? למהההה אההההההה" היא בכתה בכי תמרורים וכל נשימה שלקחה הכבידה עלי.. שמעתי את המצוקה שבקולה ופשוט התחלתי לבכות... כל מילה , כל קול שיצא מפיה העביר בי צמרמורת נוראית... "יהי זיכרו ברוך.." גופתו הושלכה לתור הקבר הפתוח והחלו לכסות אותו בחול.. התגנבתי קדימה לראות אותו בפעם האחרונה.. הוא פשוט שכב שם , צבע עורוהלבן בלט ועיניו סגורות.. לאט לאט הוא נעלם.. הוא כוסה כמעט כולו באדמה.נפלתי על בירכיי ושלחתי יד כאילו מבקשת לגעת , להרגיש אותו בפעם האחרונה.. מעשה זה גרם לאימו להרים את ראשה מהריצפה. היא הביטה בי מבט ארוך...
"זאת היאאאאאא!!! זה הכל באשמתה. את צריכה לשכב שם לא גיא!!! את, את זה הכל בגללך... בגללך..."
היא ניסתה להגיע אלי. מבט קר היה בעינייה וידייה התכווצו לאגרופים ,מבקשת להכות אותי... מישהו אחז בה ולא נתן לה להמשיך.. "את עוד תשלמי על זה.. בגללך גיא כבר לא בחיים. את הרגת אותו..!!" "אני.." ניסיתי להשיב. "את מה?? את כלבה ,את ז***!. את תשלמי על הכל..." היא המשיכה להתפרע מנסה להשתחרר מאחיזתו של אותו בחור... בתקווה להגיע אלי ולהתנקם.. "תעזוב אותי! תן לי להגיע אליה , היא צריכה לשלם על מה ששהיא עשתה!" "אני לא הרגתי את גיא!" לבסוף עזרתי אומץ וצעקתי. "איך את מעזה בכלל להכחיש את זה?? בגלל מי גיא עזב את הבית הא?? הוא אהב אותך ואת זרקת אותו.." היא הביטה בנתי ואז בי , נתי אחז בידי. "בגלל הזבל הזה עזבת את גיא? בגללכם הוא מת!!!" "לא את טועה..!!" הדמעות שוב פרצו. היא לא הרפתה ,היא המשיכה לצעוק ולהאשים אותי. לא יכלתי להשיב , לא יכולתי לשמוע פשוט עמדתי מולה מנידה בראשי בשלילה והדמעות זורמות ללא הרף....
סיפור מושלםםםםםםםםםםםםם
תעשי כמה שיותר מהר המשךךך בבקשה..
לאב יווו
דייי איזה מרגש זה.... סיפור מ-ה-מ-ם ... איזה כישרון יש לך...
תמשיכיי כמה שיותר מהר פליזזז
אמאאאאאא... איזה יפה את כותבתתתת שיוו אני בהלם כל פעם מחדש מהכישרון שלך..
שימי המשך..