גבולות הם לא קירות
אחרי שדיברנו על חשיבות הגבולות, על סוגיהם ועל איך להציב אותם — הגיע הזמן לדבר על הצד השני של המטבע. כי גבולות שהם נוקשים מדי, סגורים מדי, בלתי מתפשרים — עלולים להזיק לזוגיות לא פחות מחוסר גבולות.
דמיינו ספקטרום: בצד אחד יש גבולות רופפים — הכול פתוח, אין הגנה, כל דרישה מתקבלת. בצד השני יש גבולות נוקשים — חומות גבוהות, שום גמישות, שום פשרה. הבריאות נמצאת באמצע: גבולות גמישים.
"גבולות גמישים הם כמו דלת — אפשר לפתוח ואפשר לסגור. אתם בוחרים מתי ולמי."
שלושת סוגי הגבולות
בעולם הטיפולי מדברים על שלושה סגנונות של גבולות:
גבולות רופפים (Porous):קושי לומר "לא" נטייה לספוג את הרגשות של אחרים שיתוף יתר של מידע אישי קבלת דרישות לא סבירות תחושת בלבול לגבי "מי אני" בתוך הקשר
גבולות נוקשים (Rigid):הימנעות מקרבה רגשית קושי לבקש עזרה נטייה "לנתק" אנשים שפוגעים חוסר רצון לפשרות תחושת בידוד גם בתוך זוגיות
גבולות גמישים (Flexible):יכולת לומר "כן" ו"לא" בהתאם למצב שיתוף מדורג — לפי רמת האמון והקשר פתיחות לשמוע את הצד השני מבלי לוותר על העמדה שלכם יכולת להתאים את הגבולות לנסיבות משתנות
מתי גבולות נוקשים מדי?
יש אנשים שבעקבות פגיעות מהעבר — בנו חומות כל כך גבוהות שאף אחד לא יכול להיכנס. זו תגובת הגנה מובנת, אבל היא עלולה לעלות מחיר כבד.
סימנים שהגבולות שלכם נוקשים מדי: בן/בת הזוג אומרים שאתם "קרים" או "לא נגישים" אתם מתקשים לשתף רגשות, גם עם אנשים קרובים כל ביקורת מרגישה כמו התקפה — ואתם סוגרים דלת אתם נוטים "לנתק" אנשים במקום להתמודד עם קונפליקט יש פער בין מה שאתם מרגישים בפנים לבין מה שאתם מראים החוצה
גבולות נוקשים מדי הם לרוב תוצאה של חוויות שבהן האמון שלכם נפגע. הם אומרים: "נכוויתי, אז אני לא נוגע/ת באש." הבעיה היא שבלי אש — גם אין חום.
איך לרכך בלי לאבד את ההגנה
המעבר מגבולות נוקשים לגמישים הוא תהליך הדרגתי. הנה כמה צעדים:
התחילו קטן: שתפו רגש אחד קטן ביום. "היום הייתי עצוב/ה בגלל משהו בעבודה." בדקו מה קורה כשנפתחים קצת. הפרידו בין עבר להווה: האדם שמולכם עכשיו הוא לא האדם שפגע בכם בעבר. תנו לו/לה הזדמנות להוכיח את עצמו. זהו את הטריגרים: מה בדיוק גורם לכם "להיסגר"? ביקורת? פגיעות? תחושת חוסר שליטה? כשמזהים את הטריגר, אפשר לבחור תגובה אחרת. תרגלו פגיעות מבוקרת: פגיעות (vulnerability) אינה חולשה. היא האומץ להראות לאדם אחר מי אתם באמת. בחרו מתי ועם מי — אבל תרגלו.
האיזון: לדעת מתי לפתוח ומתי לסגור
גבולות גמישים אומרים: "אני יודע/ת מה הגבולות שלי, ואני בוחר/ת מתי להיות גמיש/ה."
זה אומר: להגיד "לא" לבקשה לא סבירה, ולהגיד "כן" כשאתם רוצים לעשות מחווה לשמור על פרטיות שלכם, ולשתף כשאתם מרגישים בטוחים לעמוד על שלכם בנושאים חשובים, ולפשר בנושאים פחות קריטיים
- לדעת שיש קו אדום, ושעד אליו יש מרחב רחב של גמישות
המסר האחרון: גבולות הם מעשה של אהבה
אם יש דבר אחד שנרצה שתיקחו מהסדרה הזו, הוא זה: גבולות הם לא האויב של אהבה. הם התנאי שלה. כמו שעץ צריך שורשים חזקים כדי לצמוח גבוה, כך זוגיות צריכה גבולות ברורים כדי לפרוח.
גבולות אומרים: "אני מכיר/ה את עצמי מספיק טוב כדי לדעת מה אני צריך/ה. ואני אוהב/ת אותך מספיק כדי לתקשר את זה בכבוד."
זה לא אנוכיות. זו אחריות. זו בגרות. זו אהבה.המסע אל גבולות בריאים הוא תהליך — לא יעד. תנו לעצמכם חסד, תרגלו, תטעו, תלמדו, ותמשיכו. כי אתם שווים את ההשקעה הזו.
