למה דווקא עם המשפחה זה הכי קשה?
אם יש מקום אחד שבו הצבת גבולות מרגישה כמו משימה בלתי אפשרית — זה מול ההורים ומשפחת המוצא. ויש לזה סיבה טובה: הם האנשים הראשונים שלימדו אתכם מה זה אהבה, מה מותר ומה אסור, ומי אתם.
בתרבות הישראלית-יהודית, הקשר המשפחתי מקודש. "כיבוד אב ואם" הוא ערך עליון, והמשמעות שרבים מייחסים לו היא: לעולם אל תגיד לא להורים שלך. לעולם אל תעצבן אותם. תמיד תהיה זמין.
אבל יש הבדל עצום בין כבוד לבין enmeshment — שלובות יתר. כבוד אומר: "אני מעריך אותך." שלובות יתר אומרת: "אני לא יכול/ה לתפקד בלעדיך, ואתה לא בלעדיי."
סימנים שהגבולות עם המשפחה צריכים חיזוק
בדקו אם אתם מזדהים עם אחד או יותר מהמצבים הבאים:
אמא או אבא מתקשרים כל יום ומצפים לתשובה מיידית, ואם לא — "מה קרה? למה לא ענית?" ההורים מביעים דעה על כל החלטה שלכם — מה ללבוש, מה לאכול, איך לחנך את הילדים יש תחושת חובה להיות בכל ארוחת שבת וחג, גם כשזה לא מתאים בן או בת הזוג שלכם מרגישים שהם "מספר שתיים" ביחס להורים אתם מרגישים אשמים כל פעם שאתם עושים משהו שההורים לא מאשרים סודות משפחתיים שולטים בדינמיקה: "לא מספרים לאבא," "אל תעצבני את סבתא"
אם זיהיתם שלוש דוגמאות ומעלה — סביר מאוד שאתם צריכים לעבוד על גבולות משפחתיים.
הדרך: דיפרנציאציה, לא ניתוק
הפתרון אינו לנתק קשר עם המשפחה. הפתרון הוא תהליך שנקרא דיפרנציאציה — היכולת להיות קשורים רגשית למשפחה תוך שמירה על עצמאות רגשית.
"דיפרנציאציה היא לא ריחוק. היא היכולת להיות קרוב בלי לאבד את עצמך."
דיפרנציאציה אומרת: אני יכול/ה לשמוע את הדעה של אמא ולהחליט אחרת אני יכול/ה לאהוב את אבא ולא להסכים איתו אני יכול/ה להעריך את המשפחה ולבנות חיים עצמאיים אני יכול/ה לומר "לא" בלי שהאהבה נפגעת
משפטים מעשיים למצבים משפחתיים
כשאמא שואלת שאלות פולשניות:"אמא, אני מעריך/ה שאכפת לך. הנושא הזה הוא בין ביני לבין בן/בת הזוג שלי, ואני מעדיף/ה לא לשתף."
כשיש ציפייה להגיע לכל אירוע משפחתי:"אנחנו אוהבים להיות חלק מהמשפחה. השבת הזו אנחנו צריכים זמן לעצמנו. ניפגש בשבת הבאה."
כשההורים מתערבים בחינוך הילדים:"תודה על העצה. אנחנו מחליטים ביחד כהורים, ואנחנו מאמינים בדרך שלנו."
כשיש לחץ רגשי — דמעות, כעס, או "את הורגת אותי":"אני רואה שזה קשה לך. אני אוהב/ת אותך. ההחלטה שלי לא משתנה."
המשפט האחרון הוא אולי החשוב ביותר. הוא מראה שאתם רואים את הרגש של הצד השני, שאתם אוהבים, ושבכל זאת — אתם עומדים מאחורי הגבול שלכם.
הזוגיות במרכז: "עזב איש את אביו ואת אמו"
המשפט מבראשית — "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו" — אינו מדבר על נטישת ההורים. הוא מדבר על סדר עדיפויות. כשנכנסים לזוגיות, היחידה הזוגית הופכת למעגל הפנימי ביותר.
זה לא אומר שההורים לא חשובים. זה אומר שבן או בת הזוג שלכם צריכים לדעת שהם במקום הראשון. וההורים צריכים ללמוד שהילד שלהם — גדל.
התהליך הזה כואב לפעמים. אבל ביסודו, הוא מעשה של אהבה — גם כלפי עצמכם, גם כלפי הזוגיות, וגם כלפי המשפחה. כי משפחה בריאה בנויה מאנשים שלמים, לא מאנשים שמבטלים את עצמם.
