הבלוג של שירלי

הוא נכנס שניה אחרינו. מה הוא עוקב אחריי.? בזמן האחרון הוא יותר מידי דבוק
אליי... לא שזה מפריע לי אבל.. יותר מידי.
"נועהה.. נראה לך שהוא עוקב אחרינו..? תראיי.." אמרתי לה.
"לאא.. הוא סתם בא בטח לקנות בגדים כמונו." היא מדדה מכנס.
"יש לי רעיוןן.. בואי נצא מהחנות ונראה אם הוא יוצא אחרינו. טוב?"
"סבבה מאמי רק אני אשלם על הג'ינס הזה."
יצאנו מהחנות ושניה אחרי זה הוא נעמד לידי...
"היי שירלי ממצב מא...

התנשקנו, ופתאום הדלת נפתחת....
נבהלתי והסתכלתי על הדלת... שם עמדו....
ההורים שלי!!!!!!1 הם הסתכלו עלינו במבט כועס ואני ברחתי לחדר שלי וסגרתי
ת'דלת.....
ישבתי על המיטה והתחלתי לבכות.. למה הם היו חייבים לגלות???? למההה?
שמעתי צעקות מהסלון, ולאחר מכן טריקת דלת.
אחי גם הוא נכנס לחדר.
הייתה דפיקה בדלת שלי, לא רציתי לפתוח. שוב דפיקה.
פתחתי.. ההורים שלי.
"מה?" שאלתי.
"אחנו רוצים שתפסיקו עם זה...

התנשקנו בטירוף.. נהנתי..
******
נשארו שבועיים לחופש, שבהם נהנתי עם אחי כמה שאפשר..
ההורים רוב זמן היו בעבודה, והקטנים אצל סבתא... היינו ביחד הרבה... כל היום... אבל
לא שכבנו.. לזה לא הסכמתי למרות שראיתי שהוא רוצה לממש את זה..
גם אי רציתי אבל המצפון שלי לא נתן לי.. ידעתי שאני עושה חטא.. גילוי עריות.. אז לא
רציתי לחטוא עוד יותר..
נשאר עוד שבוע לחופש וההורים שלי רצו ללכת לאילת.. הם נסעו עם ...

"שירלי, מאז שנכנסת לביה"ח אני צריך להגיד לך משו.. חשוב...."
נבהלתי, "יניב מה יש לך?" הנחתי יד על כתפו... משו בקולו בישר לי רעות. אבל כנראה
שטעיתי.
"לא לא.. לא קרה כלום אבל אני פשוט כבר לא יכול לראות אותך כל יום ולא לנשק אותך..
אני יודע שאני מגעיל אבל אני לא עומד ביצרים שלי.." לא חיכיתי שהא יסיים ת'משפט
ונישקתי אותו..
ברור שעל הלחי!!! החלטתי בבית החולים שזהו , אני מנסה להכיר בנים ושוכחת ממ...

אאאאאאאאאאאאא!!!!!!
כיסיתי את עצמי מהר במגבת ורצתי לחדר. לא ראיתי אפילו מי זה.
נעלתי מאחריי ת'דלת והתיישבתי על המיטה. אני לא זוכרת כמה זמן ישבתי שם.
אני רק זוכרת שישבתי שם בלי לזוז. לא שמכתי כלום. לא ראיתי כלום.
ראיתי רק שוב ושוב בצורת סיוטים את כל מה שקרה לי בתקופה האחרונה. ושמעתי רק את
אמריקאי.
כמו סרט אימה. לא יכולתי לזוז. מאוחר מאוד לבשתי פיג'מה ושכבתי במיטה. לא סגרתי עין
כל הללה. סרט...

הוא התחיל למשש לי את החזה ולצרפת אותי
לא התנגדתי. נהנתי. פתאום צלצל לי הפלא. רציתי לענות אבל הוא צירפת אותי ולא רצה
שנפסיק. הורדתי אותו ממני ואמרתי לו שניה.
עניתי. "היי מאמי איפה את?" זה היה אחי. "לא אכפת לך" "מה לא אכפת לי? מאמי הכל
בסדר??." "כן כן. עכשיו אני יכולה לנתק?"
"איפה את ?? מתי את חוזרת??" "לא ענינך. כמו שאז זה לא היה עיניני למה שעכשיו זה
יהיה ענינך.?? ואני חוזרת מחר בבוקר. ש...

הוא ראה אותי.
הוא הסתכל תוך העיינים שלי. לא יכולתי להשאר שם. ברחתי כל עוד נפשי בי.
רצתי ורצתי לא הסתכלתי לאן. אולי שעה אולי שעתיים אולי רק חצי שעה. לא יודעת.אני רק
זוכרת שזה היה הרבה זמן. פתאום מעדתי על אבן. כאבה לי היד מאוד לא ידעתי מה קרה.
התחלתי לבכות ולבכות. כנראה שנרדמתי שם. למחרת התעוררתי לקול ציוץ ציפורים, פתחתי
ת'עיינים וגיליתי שאני באמצע יער כזה.
פחדתי. לא ידעתי איפה אני, ולא ידעת...

הרגשתי את שפתיו הרכות נוגעות בשפתי...
את לשונו הנעימה מלטפת את לשוני...
הרגשתי את ידו מטפסת על גבי....
"ילדים אתם שם?" שאלה אמא שלי וניסתה לפתוח את הדלת.
הדפתי אותו מעלי ולא הסתכלתי שוב בעיניו.
פתחתי לה את הדלת וברחתי לחדרי.
אני לא יודעת כמה זמן ישבתי שם והסתכלתי על התקרה.
אני לא זוכרת אם בכיתי, אני לא זוכרת כלום.
אני רק זוכרת שכל הזמן זיכרון הנשיקה עלתה לי לראש וניסיתי לסלקה במחשבות אחרות...

הרגשתי את שפתיו הרכות נוגעות בשפתי...
את לשונו הנעימה מלטפת את לשוני...
הרגשתי את ידו מטפסת על גבי....
"ילדים אתם שם?" שאלה אמא שלי וניסתה לפתוח את הדלת.
הדפתי אותו מעלי ולא הסתכלתי שוב בעיניו.
פתחתי לה את הדלת וברחתי לחדרי.
אני לא יודעת כמה זמן ישבתי שם והסתכלתי על התקרה.
אני לא זוכרת אם בכיתי, אני לא זוכרת כלום.
אני רק זוכרת שכל הזמן זיכרון הנשיקה עלתה לי לראש וניסיתי לסלקה במחשבות אחרות...