אם רק תתני לי

מהמממממממם
חחח
המשךךךךךך
מואה
שבת שלווום

מקסים

מ-ה-מ-ם !

מדהייים המשךךך

יפה
המשך

מהמםםם..

תמשיכיי =]]

המשך:]

אוי מדהים 😊

יווו
נו שיקרה משהו ביניהםם נוו

חחח

המשךךך !!

מדהיים !!
תמשיכי (:

תודה לכולן על התגובות שנייה ושמה המשך

ואתה לא?" שאלה אלינור "אנחנו באים מאותו מעמד" אמרה אלינור.
"כבר לא" אמר אלון.
"אה?"
"החברה של אבא שלי פשטה ת'רגל"
אלינור שלחה אליו מבט המום. "אהה" אמרה שלא מצאה מה לומר.
"כן, אהה" אמר אלון.
המשך ההליכה הייתה שקטה במיוחד. "טוב אני גרה כאן" אמרה אלינור.
"ביי" אמר אלון.
"ביי" אמרה אלינור והמשיכה להסתכל עליו מתלבטת אם לתת לו נשיקת פרידה או לא.
"ביי" אמר שוב אלון.
היא הסתובבה ללכת, הוא טפס בידה והיא הסתובבה אליו.
"ככה את אומרת ביי?" שאל אלון והתקרב אליה. היא עצמה עניים בלי לשים לב והא הצמיד את שפתיו למצחה.
"ביי" לחש לאוזנה והתרחק. היא פתחה את ענייה בעודה רוצה לצרוח ליותר.
"ביי" אמרה כמעט בוכה ונכנסה לביתה.

פרק 8
הלילה של אלון היה מלא במחשבות וריק במיוחד משינה. זה לא קורה לו לעיתים קרובות שהוא מוצא את עצמו שוכב במיטה בעניים פתוחות וחושב על בחורה. מי היה מאמין שמכל הבחורות בעולם אלינור תילכד במחשבותיו.
היה לו משהו כל כך עצוב בעניים, ריק כזה. מאוכזב.
הוא חיפש את האומץ לשאול אותה מה קרה, אבל לא מצא אותו.
מי היה מאמין שכל כך קשה להראות למישהו שאכפת לך ממנו?
בבוקר שהוא נכנס לכיתה שלו היה אפשר לראות רק ממבט אחד שהוא לא נרדם כל הלילה.
"בונא אחי! אתה חגגת אתמול עם מישהי" אמר אלירן, אחד שהוא הכיר מהכיתה שלו.
"אה?"
"שמע דברים פה רצים מהר, כולנו שמענו שיצאת עם דנה" אמר אלירן "ומאיך שאתה נראה, לא ישנת הרבה"
"רד ממני" אמר אלון והתיישב במקום שלו.
"שחרר פרטים" לחץ אלירן.
"אתה דורש מכות"
"מה יש לך?"
"כלום, רד ממני כבר" אמר אלון ופיהק בעייפות.
אחרי השיעור הראשון הבין אלון שלא בשבילו היום להישאר בבית ספר.
הוא לקח את התיק שלו ויצא מהכיתה, בדיוק שאלינור ודנה הלכו לעבר הכיתה שלהם.
"היי" אמרה דנה שלכדה את מבטו.
"היי" אמר אלון לדנה ואלינור אבל מבטו נשאר על אלינור.
"היי" אמרה אלינור בחוסר רצון.
"אתה הולך?" שאלה דנה.
"אין לי ראש לבית ספר."
"לא רק לבית ספר" אמרה אלינור.
דנה תקעה מרפק במותנייה של אלינור. "למה ככה?" שאל אלון "אתמול דווקא היית נחמדה" אמר אלון.
היא משכה בכתפה בלי לענות לו.
"עזוב, היא לא נחמדה בבוקר" אמרה דנה.
"אני הולכת לכיתה, לא בא לי לאחר" אמרה אלינור.
"אופייני לבחורה כמוך" חייך אלון.
"חשוב לי מהעתיד שלי בניגוד לאחד, שלפי מה שנראה לי אין ממש עתיד" אמרה אלינור ביהירות מוגזמת.
"למה? אבוש לא יכול לקנות לך עתיד?" שאל אלון מחכה את קולה של אלינור בהגזמה.
היא לא נשארה לענות לו, היא הפנתה את גבה ונכנסה לכיתה.
"אפילו אני לא כזאת מגעילה אליה!" אמרה דנה.
"היא התחילה" אמר אלון.
דנה ניסתה בכוח שלא לצחוק. "אז לך לשבת בפינה, ילד" אמרה דנה.
"טוב, אני זז מכאן לפני שהמורה שלי תראה אותי או משהו" אמר אלון.
"ביי"

"יש לך דרך נורא מוזרה להתחיל עם בנים" אמרה דנה.
"מה?" שאלה אלינור.
"מה שאת שומעת" אמרה דנה "את רוצה אותו, כלומר את אלון, למה את עושה לידו את כל הפוזות האלו?"
"ד לפני יום חשבתי שאת רוצה אותו" אמרה אלינור בעוקצנות.
"את יודעת למה עשיתי את זה" אמרה דנה.
"אני לא יודעת" אמרה אלינור "אני מנסה להבין מה גרם לך לנסות לעצבן אותי, או לקנאות בי, באמת שאני לא מצליחה"
"את צריכה להסתכל על עצמך מהצד ולראות אותי נעלמת מאחוריך בשביל להבין" אמרה דנה.
"דנה!! את שוכחת שאני הייתי פעם ממש מכוערת" אמרה אלינור "אני לא מושלמת…ואת לא נעלמת מאחוריי"
"לא?" צחקה דנה בלגלוג "אז את עיוורת."
"לא, את עיוורת!!" אמרה אלינור.
שנהן שתקו.

"אחי אתה נשרפת" אמר דניאל שהחליט גם הוא להבריז יחד עם אלון.
"לא נשרפתי" אמר אלון.
נשרפת היה בשבילם ביטוי להתאהבות. שמישהו מכיר בחורה וממש נדלק עליה, אחריה 24 שעות הם היו אומרים נשרפת.
נתפסת זה נדלקת חזק.
"אז איך אתה קורא לזה?"
"התעניינות" אמר אלון.
"מה שתגיד" אמר דניאל.
"היא בכלל לא הטעם שלי" אמר אלון "היא ילדה של אבא מידי, איכס"
"מי אמר שהטעם שלך חשוב כאן בכלל?" שאל דניאל "אני אומר לך נשרפת"
"צא מהסרט" אמר אלון "לא נשרפתי."
"אז סתם אתה נראה כאילו עשו בך ניתוחים כל הלילה? אתה בעצמך אמרת שחשבת עליה כל הלילה" אמר דניאל.
"נו…זה סתם תירגע" אמר אלון.
"אחי, אני משתתף בצערך" אמר דניאל.
"דניאל, אתה שוכח מי אני" אמר אלון.
"לשכוח? אלון ברקו הילד ואגדה…3 לספטמבר 2008 זהו יום עצוב במיוחד חברנו נשרף…"
"עוד שנייה אני באמת ישרוף אותך" אמר אלון.
"או כמו שאהובתך אומרת" אמר דניאל "אשרוף"
"אוקי, אתה גמור" אמר אלון.
ודניאל הבין שזה הזמן לברוח.

"אני ודנה רבנו" אמרה אלינור לים.
"בשעה טובה" אמרה ים.
"אל תהיי מגעילה" אמרה אלינור.
"היא מגעילה!" אמרה ים "לא ראית איך היא התייחסה אלייך?"
"אני לא רוצה לדבר על זה" אמרה אלינור.
"אז על מה כן?"
"כלום" אמרה ים.
"משהו מציק לך" אמרה ים.
"לא ישנתי כל הלילה בגלל זה כנראה" אמרה אלינור.
"למה?"
"מחשבות" אמרה אלינור והתחילה להתחרט שנכנסה לנושא הזה.
"אלון?"
"מאיפה את יודעת?"
"אני מכירה אותך מהיסודי, ואני גם לא עיוורת" אמרה ים.
"אני לא רוצה לדבר עליו" אמרה אלינור לפני שים אמרה משהו נוסף.
"לא צריך" אמרה ים.
הן המשיכו לשתוק למשך חמש או עשר דקות עד שאלינור פלטה. "אני לא אוהבת אותו"
"את…?"
"אל תשחקי אותה ראש קטן, את אלון, זה עמד לך בקצה הגרון"
"או שזה עמד אצלך בקצה הגרון, כי אני לא חשבתי על זה" אמרה ים.
"די נו…"
"אם את אומרת שאת לא אוהבת אותו אז את לא אוהבת אותו" אמרה ים.
"בדיוק"
"יופי"
"אולי מתעניינת"
"אז זה הכל"
"יכול להיות שיותר, אבל לא משהו רציני"
"את רצינית?"
"אמרתי לא משהו רציני, אז לא משהו רציני!! תפסיקי ללחוץ עלי"
"מה שהאלון הזה עושה לך…" נאנחה ים.

מדהים, המשך

מהמם

מקסייים המשךךך