אם רק תתני לי

הן המשיכו לשתוק למשך חמש או עשר דקות עד שאלינור פלטה. "אני לא אוהבת אותו"
"את…?"
"אל תשחקי אותה ראש קטן, את אלון, זה עמד לך בקצה הגרון"
"או שזה עמד אצלך בקצה הגרון, כי אני לא חשבתי על זה" אמרה ים.
"די נו…"
"אם את אומרת שאת לא אוהבת אותו אז את לא אוהבת אותו" אמרה ים.
"בדיוק"
"יופי"
"אולי מתעניינת"
"אז זה הכל"
"יכול להיות שיותר, אבל לא משהו רציני"
"את רצינית?"
"אמרתי לא משהו רציני, אז לא משהו רציני!! תפסיקי ללחוץ עלי"
"מה שהאלון הזה עושה לך…" נאנחה ים.

פרק 9
גם אם היו עומדים ממש רחוק מהבית בו גר אלון לא היה אפשר שלא לשמוע את הצלילים מהגיטרה שנשמעו בקולי קולות.
נטלי בדיוק נכנסה לחדרו בעוד הוא ממשיך להתפרק על הגיטרה. שראתה שהוא לא הולך להפסיק, או להפנות אליה את מבטו היא ניתקה את המגבר.
"הכל טוב איתך אח שלי?" שאלה נטלי.
"למה שלא יהיה טוב?" שאל אלון אבל פניו הביעו אחרת.
"לי דווקא נראה שקרה משהו" אמרה נטלי.
"הכל אחלה" אמרה אלון.
"אתה יודע שבאיזשהו שלב אתה תגיד לי את זה" אמרה נטלי.
"שיהיה" אלון לא שיתף פעולה.
"אז…"
"את עושה משהו היום?" שאל אלון.
"לא חושבת" אמרה נטלי.
"אז יוצאים, תקראי לדניאל ונדב, אני אקרא לעוד כמה אנשים" אמר אלון "נלך לאיזה מסיבה, נעשה קצת כיף.."
"סבבה" חייכה נטלי.
הם לא דיברו הרבה, לנטלי התחיל להימאס. "טוב אם אתה לא מדבר אז לפחות תנגן לי משהו" אמרה נטלי.

"יבואו היום אורחים מהעבודה של אבא" אמרה סיגל.
"טוב, אמא" אמרה אלינור.
"חשוב לו שתהיו בבית" אמרה סיגל.
"ממתי אנחנו לא בבית שאבא עושה את המסיבות האלו שלו?" שאל גיא.
"בכל זאת…"
"אנחנו נהיה" אמרה אלינור.
"יופי" אמרה סיגל בלי להפגין חיבת יתר.
"מתי הם יבואו?" שאלה אלינור.
"6 וחצי יתחילו לבוא" אמרה סיגל "אני מאמינה שיהיו כאלו שיישארו לישון כאן"
"טוב, אנחנו נהיה כאן ב6 וחצי" אמר גיא "בינתיים יצאתי עם חברים."
הוא לא חיכה לאישור ויצא מהבית.
"לא נראה לי כל הקטע שהוא נעלם לנו מהבית" אמרה סיגל.
"למה? " שאלה אלינור עוצרת את עצמה מלומר דברים שאמה תעדיף לא לשמוע.
"אנחנו אפילו לא מכירים את החברים שלו" אמרה סיגל.
"אין מה להכיר, אנשים רגילים שהתחברו לגיא" אמרה אלינור "אני באמת לא חושבת שיש לך בשביל מה לדאוג, הוא גדול מספיק בשביל שתדאגו לו."
"ולמה הוא לא מתחיל ללמוד? הוא סתם מפספס את העתיד שלו" אמרה סיגל.
אלינור קמה מהכיסא במטבח בדרכה לחדרה. "למה? אבא לא יוכל לקנות לו אחד כזה?" שאלה אלינור.
רק שנכנסה לחדרה קלטה איפה היא שמעה את המילים האלו. זה מה שחסר לה! לחזור על דברים שאלון אומר.
היא נשכבה על המיטה שלה בדיוק שהפלאפון שלה צלצל. היא חיכתה כמה שניות וענתה.
"הלו?"
"היי"
"היי" זאת הייתה דנה.
"מה קורה?" שאלה דנה.
"בסדר" אלינור אפילו לא חשבה לשאול 'מה איתך?'
"אני מצטערת" אמרה דנה.
"באמת?" קולה של אלינור היה יבש.
"אל תעשי לי את זה ככה" אמרה דנה "את יודעת שקשה לי לבקש סליחה"
"אז תתאמצי"
"סליחה" אמרה דנה "אני לא יודעת איזה ג'וק נכנס לי לראש"
"טוב"
"סולחת?"
"את יודעת שאני לא יודעת לכעוס" אמרה אלינור.
"לשם שינוי עכשיו זה היתרון אצלך" אמרה דנה "לא הייתי רוצה לריב איתך"
"כן אהה.."
"מה קרה?"
"באים אלינור אורחים" אמרה אלינור "אין לי כוח לזה"
"אז תצאי מהבית"
"ואז לא יהיה לי לאן לחזור" אמרה אלינור "את שוכחת מי זה אבא שלי"
"אז תהיי שמה קצת ותיעלמי בדרך פלא" אמרה דנה.
"עזבי אני אסתדר" אמרה אלינור.
"את צריכה להשתחרר מאבא שלך כבר" אמרה דנה לפני שאלינור ניתקה.
"ספרי לי על זה, טוב דנה אני צריכה להתארגן" אמרה אלינור
"ביי"
אלינור לבשה שמלה שחורה שהגיעה עד הברח שמה נעלי בובה ופיזרה את שיערה. "והצגה מתחילה" לחשה לעצמה כשהאורחים התחילו להגיע.
היא חייכה לעברם, בלי הרבה התייחסות. גיא נעמד לידה בחליפה שהיא הייתה בטוחה שהוא סבל בתוכה.
היא חשה שמישהו מביט בה, מבט כמעט מכאיב אפשר לומר. שהפנתה את מבטה קלטה את 'ג'יסון רובין' היא הכירה אוות ממסיבות קודמות, הוא הרבה להזמין אותה לרקוד, ניסה בכל דרך לפלרטט איתה, ובילה את רוב המסיבות בקרבתה או בצד כשהוא מביט בה.
היא פחדה ממנו משום מה. היה בו משהו מפחיד שלא יכלה לתאר במילים. הוא היה בן 24 פחות או יותר ובין המצליחים ברוזנברג, מאיר פשוט העריץ אותו ואיך שהצליח להתקדם בגיל צעיר כל כך כמו הוא עצמו. לכן היא לא חשבה אפילו לספר לאביה על מה שמתרחש.
"אני הולכת לקחת לשתות" אמרה אלינור.
"תביא לי גם" אמר גיא.
היא מזגה לעצמה לשתות וכמעט שפכה את כל מה שמזגה כששמעה את ג'יסון לוחש באוזנה "שלום מותקה"
היא הסתובבה אליו שלחה לו חיוך מנומס ופנתה ללכת משמה, מרוב לחץ היא שכחה לקחת את הכוסות.
"איפה השתייה?" שאל גיא.
"מה…אה…שכחתי" אמרה אלינור שהיא חיוורת כולה.
"קרה משהו?" שאל גיא.
"לא" אמרה אלינור.
המשך הערב עבר שהיא מתחמקת מג'יסון כמה שיותר. אבל כשהוא ניגש לעברה והזמין אותה לרקוד, לא היה לה כל דרך לסרב כי מאיר שלח אליה מבט נוקב. "בשמחה" אמרה אלינור בחיוך מזויף.
הוא תפס במותנייה והחזיק בידה בעוד ידה מונחת בהיסוס על כתפו.
"לרגע חשבתי שאת מתחמקת ממני, אלינור" אמר ג'יסון.
"לא החלום לעשות דבר כזה" אמרה אלינור ושלחה לו מבט שמראה אחרת.
"אני בטוח" אמר ג'יסון.
הם רקדו בשתיקה, וכשהיא חשה שהוא מקריב אותה אליו יותר היא התרחקה בנימוס שלח לו חיוך ואמרה "הריקוד נגמר, ג'יסון יקירי" היא הפנתה את גבה וחיפשה דרך להעלם כעצתה של דנה.
הלוואי וזה היה פשוט כל כך כמו שזה נשמע.
"בורחת?" שאל גיא.
"שירותים" אמרה אלינור.
והלכה לעבר השירותים בקומה השנייה.
כמו שהיא חששה גם ג'יסון הלך לעברה. היא קפצה כאשר הסתובבה וראתה אותו מאחוריה. "מה אתה עושה כאן? השירותים של האורחים בקומה הראשונה" אמרה אלינור.
"ראיתי אותך בורחת, חשבתי לברוח איתך" אמר ג'יסון.
"אבא שלי לא ישמח לראות אותך כאן" אמרה אלינור.
"את חושבת?" ג'יסון התקרב אליה הניח יד על עורפה והתקרב באטיות.
היא עצמה את ענייה בפחד.
"ככה את מתנגדת?" לחש ג'יסון שהיא כבר קרוב מידי.
"לא ידעתי שאתה בקטע של פדופיליות" אמרה אלינור.
הוא צחק בשקט והתקרב, ידו הונחה על גבה ושפתיו על שלה. היא ניסתה להתחמק אך הפחד שיתק אותה. שפתיו התרחקו לרגע בסיפוק והוא בא להמשיך במלאכה כאשר שמע את קולו של גיא "תתרחק מאחותי ג'יסון, היא מחוץ לתחום בשבילך" אמר גיא.
ג'יסון הסתובב.
"אני מציע לך לעוף מהבית הזה, כי ממש בא לי להרוס את הפנים היפות האלו שלך" אמר גיא.
ג'יסון הלך משם באלגנטיות, ועשה כעצתו את גיא.
אלינור החזיקה את הדמעות שלה בכוח. בעוד גיא אימץ אותה לחיקו. "את יודעת שאם תספרי לאבא הוא יפטר אותו" אמר גיא.
"בטח" אמרה אלינור.
"באמת…"
"אני רוצה להעלם מפה" אמרה אלינור "מה הסיכוי שאתה עוזר לי לצאת מהבית בלי שמישהו יראה?"
"לא נראה לי, מה את חושבת שבחוץ לא יקרה כלום?"
"אני אהיה בסדר" אמרה אלינור "אני אתקשר לעידו שיבוא עם הכלבה שלו"
"בטוח?"
"כן"
גיא העסיק את רוב האנשים בעוד אלינור יצאה מהכניסה האחורית בלי שמישהו יראה. היא התקשרה לעידו שלא ענה לה. והיא וויתרה על הרעיון לקרוא למישהו. היא העדיפה כבר להישאר לבד בחוץ.

"אתה רצית לבוא לכאן" אמרה נטלי "וכל מה שאתה עושה זה לשבת בצד?"
"אין לי כוח לרקוד" אמר אלון.
"מה שתגיד" אמרה נטלי עצבנית.
"אל תעשי לי פרצופים, את לא היית חייבת להישאר איתי כאן בצד" אמר אלון.
"ברור! כי כולם עושים לך טובות" אמרה נטלי.
"רדי ממני נטלי" אמר אלון.
"מה יש לך?"
"כלום"
"טוב שמע אלון, אין לי כוח אלייך" אמרה נטלי "אני הולכת לרקוד"
"אני זז הביתה"
"למה?"
"אין לי ראש למסיבה"
"שיהיה"

"תראו מי כאן" זה היה הקול האחרון שאלינור רצתה לשמוע היא הפנתה את מבטה אל אלון שראו עליו ששתה כמה וכמה כוסות.
"השמלה הזאת לכבודי?"
"אלון, תעזוב אותי " אמרה אלינור עדיין נלחמת בדמעות שלה.
"למה?"
היא לא ענתה לו, מצפה שהוא ילך.
"בכית?"
"אתה שיכור" אמרה אלינור.
"אז?"
"אני לא מדברת עם שיכורים" אמרה אלינור.
"את לא מדברת איתי בכללי" חייך אלון.
"בדיוק" אמרה אלינור.
"אני לא שיכור"
"עוד לא פגשתי שיכור שאמר שהוא שיכור" אמרה אלינור.
"אני יופתע אם תגידי לי שפגשת אי פעם בחייך המושלמים שיכור" אמר אלון.
שראה את שפתיה רוטטות וענייה מתחילות לדמוע התחרט על דבריו. "תראי אני הולך ישר" אמר אלון והתחיל לנסות כביכול ללכת בקיו ישר "רואה אני לא שיכור" הוסיף כאשר לא נפל אפילו פעם אחת.
היא נלחמה בחיוך אבל המלחמה הזאת הייתה לשב, החיוך עלה חשף את שנייה הלבנות והראה את גומותיה שהוסיפו לה חן של נסיכה.
"ככה יותר טוב" אמר אלון.
הוא התקרב אליה קצת, החיוך על שפתיה נמחק, ונראה שלא יכלה לשלוט בזה יותר.
היא התחילה לבכות.
אלון הופתע למראה דמעותיה. הוא חיבק אותה בהיסוס והופתע שלא העיפה אתו ממנה אלה נמשכה לחיבוקו המזמין.

מקסים
המשך😊

מקסים כ"כ !!
תמשיכי (:

איזה חמווד אלוון !! 33>
מהמם !
תמשיכי ((:

מקסייים המשךךך

איייייייייייייייייי קוקיייייייייי!!!!!!!!!!!!
אני רוצה את אלון!!!
ולהיות דומה לאלינור..
היא מושלמת!!

והג'יסון הזה.. אאאאאאאאררררררררררגגגגגגגג!!!
אני ארביץ לו!!!!1!!!!1!

אוהבת אותך ותמשיכי מהר קוקיזה! 3>

QUOTE (smallgirl @ 11/08/2008) מקסייים המשךךך
אהבתי

וווואי מאמי ,
את כותבת פשוווט מדהיייייייים ! (:
המשך .

יאאאא מדהייםםם!!!!
סוף סוף היא לא מתנגדת 😛

תמשיכיייי

אהבתי מפרק מדהים
מרגש הקטע האחרון
מחכה להמשך...

כמו תמיד...
מדהיייים!

מ=ה=מ=ם


תמששיכי

תמשיכי😊

תודה בנות רושמת עכשיו =]

עוד לא פגשתי שיכור שאמר שהוא שיכור" אמרה אלינור.
"אני יופתע אם תגידי לי שפגשת אי פעם בחייך המושלמים שיכור" אמר אלון.
שראה את שפתיה רוטטות וענייה מתחילות לדמוע התחרט על דבריו. "תראי אני הולך ישר" אמר אלון והתחיל לנסות כביכול ללכת בקיו ישר "רואה אני לא שיכור" הוסיף כאשר לא נפל אפילו פעם אחת.
היא נלחמה בחיוך אבל המלחמה הזאת הייתה לשב, החיוך עלה חשף את שנייה הלבנות והראה את גומותיה שהוסיפו לה חן של נסיכה.
"ככה יותר טוב" אמר אלון.
הוא התקרב אליה קצת, החיוך על שפתיה נמחק, ונראה שלא יכלה לשלוט בזה יותר.
היא התחילה לבכות.
אלון הופתע למראה דמעותיה. הוא חיבק אותה בהיסוס והופתע שלא העיפה אתו ממנה אלה נמשכה לחיבוקו המזמין.

פרק 10
הם מצאו את עצמם יושבים שניהם על הספסל שמה, לא היה כבר אף אחד בסביבה.
"אז למה את כאן לבד?" שאל אלון "בשמלה הזאת?"
"אתה תצחק עלי" אמרה אלינור.
"ערן הבריז לך? הוא תמיד היה חמור" אמר אלון.
"מה?" שאלה אלינור "בכלל לא קבעתי עם ערן"
"אז…?"
"ברחתי מהמסיבה שההורים שלי עושים בבית" אמרה אלינור.
"ההורים שלך עושים מסיבה? שובבים"
"אל תתלהב" אמרה אלינור "זה מהמסיבות המשעממות האלו שמזמינים רק אנשים מהעבודה וכאלה"
"אוקי" אמר אלון "ואת…אלינור רוזנברג, הבת המושלמת למשפחה המושלמת, ברחת מהמסיבה?! כמה נורא!!" אמר אלון.
אלינור צחקה.
"ועכשיו את צוחקת ממני!" אמר אלון "אני אומר את זה בתקווה שאת לא צוחקת עלי"
היא צחקה כמה שניות ואז סובבה לעברו את ראשו במבט רציני. "אני אספר לך משהו" אמרה אלינור "אבל אתה לא מספר לאף אחד."
"מה קורה לך היום אלינור?"
"אם אני אספר לדנה היא תצעק בכל הבית ספר שגם לאלינור קוראים דברים רעים, ואם אני אספר לעידו או ים הם יכנסו להיסטריה" אמרה אלינור "לך לא אכפת ממני, ואני חייבת לספר למישהו"
איכשהו המילים 'לך לא אכפת ממני' הצליחו לחדור לתוכו, היא באמת חושבת שהוא היה כאן אם לא היה אכפת לו?
"שפכי" אמר אלון.
"יש בעבודה מישהו אחד, קוראים לו ג'יסון…כבר הרבה זמן שהוא רואה אותי הוא היה מסתכל עלי ממש" אמרה אלינור.
"מתעניין כזה?"
"כן" אמרה אלינור ונעצרה לכמה שניות, אלון הביט בה תוהה אם הוא צריך לומר עוד משהו או שהיא הולכת להמשיך.
למזלו היא המשיכה. "אז היום שהלכתי לשירותים הוא הלך אחרי…."
"הוא לא…"
"לא" אמרה אלינור "אבל הוא נישק אותי, והצמיד אותי ממש אליו ו…"
"בן זונה"
"אבל אח שלי הגיעה, והעיף אותו משמה" אמרה אלינור.
"רק העיף? אני הייתי נותן לו איזה אגרוף לפנים" אמר אלון.
"אם אח שלי היה עושה את זה אז בטח אבא שלי היה מעיף אותו מהבית או משהו כזה" אמרה אלינור.
"אבא שלך לא יודע?"
"כן"
"אז את טיפשה"
"וככה את הורס את עשר דקות הטובות שהיו לנו?" שאלה אלינור.
"אני לא הורס כלום" אמר אלון "את סתם פחדנית, היית צריכה לספר לאבא שלך היית רואה כמה מהר הוא היה מפטר אותו"
"אתה לא מכיר את אבא שלי" אמרה אלינור.
"כנראה שגם את לא" אמר אלון.
אלינור שתקה.
"ניצלת הפעם, את יכולה לדעת מה יהיה פעם אחרת?" שאל אלון.
"לא יקרה כלום" אמרה אלינור.
"את זה את אומרת מניסיון?" שאל אלון.
הפלאפון שלה צלצל על הצג היה רשום –אבא-
"הוא יהרוג אותי" אמרה אלינור.
"את תספרי לו מה קרה" אמר אלון.
"זה לא משנה, הוא יהרוג אותי בכל זאת" אמרה אלינור.
"בואי, אני יעזור לך להתגנב מהמרפסת, תגידי שלא הרגשת טוב אז הלכת לחדר" אמר אלון.
בעזרת סולם גנבים פשוט היא הצליחה לתפס למרפסת. היא הביטה משמה אליו. "תודה" אמרה אלינור.
"אין על מה"
"יש באמת, על הכל" חייכה אלינור.
"אני לא מאמין שאת אומרת לי תודה" חייך אלון.
"תשכח מזה, מחר זה כבר יהיה אחרת"
"וואלה?"
"בחצות אני הופכת להיות המכשפה שאני תמיד" קרצה לו.
הוא צחק. "את מערבבת שני אגדות ביחד"
"אה?"
"יוליה אהובתי" חייך אלון "או שאני צריך לקרוא לך סינדרלה"
היא צחקה.
"יאללה כנסי"
היא נכנסה. תוך כדי שהיא שומעת אותו צועק לה "רפונזל, רפונזל תביא לי את צמתך"
היא צחקה. "לא רק לי יש נטייה לערבב אגדות" אמרה והתגנבה לחדרה.
הפלאפון שלה צלצל שוב. "הלו?"
"איפה את?"
"בחדר" אמרה בקול מסכן.
"הייתי בחדר שלך, לא היית שמה"
"כנראה היית שמה שהקאתי בשירותים" אמרה אלינור "אני לא מרגישה טוב."
"את בהריון?"
"אבא!!!"
"צוחקים עלייך זה גיא"
"אידיוט" אמרה אלינור "כמעט הפלת לי את הלב לתחתונים"
"או שזה הלב, או שעברת הפלה טבעית"
"אז אבא לא מחפש אותי?"
"רציתי לראות איפה את אז לקחתי את הפלאפון של אבא"
"אתה אידיוט" אמרה אלינור בעודה מצטערת שהייתה צריכה ללכת ככה מאלון, אחרי שהם דיברו בפעם הראשונה בלי לריב.
"טוב, אז תרדי למטה לפני שאבא יחפש אותך" אמר גיא.
"טוב" אמרה אלינור.
"תספרי לאבא על ג'יסון"
היא נאנחה בעצב. "אולי אחרי שכולם ילכו" אמרה אלינור.


אני יודעת שקצר...אבל אין לי כוח להמשיך..
מחר לא יהיה כנראה המשך
אני אשתדל להמשיך בחמישי 😊