אם רק תתני לי

קציצונה תמשיכי ..

מדהים עד אין סוף !
תמשיכי (:

יפה ( : תמשיכי .

יפה יפה יפההה=]
המשךך

תודה בנות! :]
אולי יותר מאוחר אני ישים המשך

תמשיכי מאמי
😊

תקשיבו אני רשמתי עכשיו המשך ארוך והייתי שנייה לפני סיום והמחשב נכבה לי פתאום :\
אז הלך לי המשך
וכנראה אם אני ימשיך עכשיו אני יתעצבן על המחשב הזה או יבעט בו..
אז המשך מחר

ווואו מושלם !!

המשך =]

^ תודה =]
ורושמת...😊

"חח חברה שלו? אח שלך לא יודע מה זה חברה" אמרה מאיה.
"את מדברת שטויות" אמר גיא.
"אז למה אתה לא אומר שאת אוהב אותי?" שאלה מאיה.
"מאיה...את לא יודעת מה זה אהבה" אמר גיא.
"למה באת לכאן?" שאלה.
הוא הלך לכיוונה ונשק לה על שפתיה בכוח. "הלוואי שהיית נותנת למישהו לאהוב אותך" לחש לה רגע לפני שיצא גורר את אלינור איתו.
כל הדרך הביתה שתקו כולם.
כשנכנסו הביתה מאיר בדיוק חזר, מה שהפך לצעקות. אלינור הלכה לחדרה והסתגרה. מתפללת שהכל יפסק.
היא התפתה להתקשר לאלון שיעלים אותה לכמה שיותר זמן. אבל ידעה שאחר כך יגיע תורה בתוך סרנאדת הצעקות האלו.
היא מצאה את עצמה נרדמת בתוך כל הצעקות האלו. באמת שהיא הייתה עייפה מהסיפור שלא נגמר הזה.

פרק 15
"עוד פעם הפרצוף הזה בעטו לי בפנים?" שאלה נטלי בדרך לבית הספר.
"את עולה לי על העצבים" אמר אלון.
"שתחרר" אמרה נטלי כרגיל לא נרתעת מהמצבי רוח של אלון.
הוא שלח לה מבט בתקווה שזה יגרום לה לשתוק.
"אני לא מבינה אותך, אתה אומר שאתה אוהב את אלינור ובכל זאת אתה מתלבט?"
"תחשבי על זה ככה, אם לא הייתי בא לארץ סביר להניח שאני והיא ההינו עכשיו ביחד" אמר אלון "זה משהו שהתחיל, ונגמר באמצע ולא מרצון. עם אני מוותר על זה, זה כאילו פספסתי פה משהו.."
"ועם אתה מוותר על אלינור, אז פספסת בכל זאת" אמרה נטלי "אתה לא יכול לשחק בהן ככה"
אלון עצר כשהבחין באלינור צועדת אל תוך בניין בית הספר ועוצרת לרגע לדבר עם איזה מורה. היה משהו מוזר במבט שלה, לפתע עצב שלא הבין למה. אבל זה עשה לו משהו, העביר לו צמרמורת שהוא לא יכל אפילו להסביר.
"תחשוב על זה" לחשה לו נטלי "עם תבחר כי אתה מפחד לפספס, אתה זה שתפגע בסוף" היא חלפה על פניו ונכנסה לבניין בית הספר.
אלון מצא את עצמו בוהה באלינור כאילו פגש אותה בראשונה. הוא לא רצה לפגוע בו, הוא באמת אהב אותה. אבל מה זה שווה עם יש לו ספק? אבל לא, ברגע שעמד שם והביט בה לא היה רמז של ספק.
"אלינור!" קרא לפני שהיא עלתה במדרגות.
אלינור נעצרה והביטה בו, מחייכת עליו חיוך ידידותי ומנשקת על שפתיו בחום שנגד את פנייה שהיו זה עתה קופאות ומפחדות כחתול שנתקע בין גלגלים של מכונית.
"מה עניינים?" שאל אלון.
"בסדר" השיבה בריחוק "איתך?"
"אחלה" אמר אלון מסתיר היטב את מה שעובר תחת הבעת פניו החתומה.
"בוא" אמרה מושכת אותו במבטה לעלות במדרגות לבית ספר.
"הכל בסדר?" שאל אלון בדאגה.
"כן" אמרה אלינור שהייתה עייפה מלדבר על זה "סתם בלגן בבית" הוסיפה.
"את רוצה לדבר על זה?"
"לא עכשיו" אמרה אלינור ונכנסה לכיתה. היא התיישבה במקום שלה והייתה אטומה לכל הדיבורים מסביב. אפילו היא בעצמה לא ידעה מה הסיפור שלה. אז אבא שלה ואח שלה רבו אתמול, זה קורה לפעמים. אז אח שלה לא סיפר לה על חברה שלו, מותר לו לא לספר לה דברים. היא נאנחה והסתכלה על המורה שנכנסה לכיתה בדיוק מנסה להקשיב, אבל הניסיונות שלה היו חסרי טעם.
היא נשענה אחורה על משענת הכסא, וענייה כמעט נעצמו. לא משנה כמה מוקדם נרדמה יום קודם, לא משנה כמה חזק ישנה, היא רצתה לישון עוד. כנראה הדמעות של אתמול עייפו אותה יותר. היא תכננה רוב השיעור מה תגיד לגיא שתחזור הביתה, אבל היה ברור לה שהיא תגיד משהו.
בהפסקה דנה כמה מהכיסא התיישבה על השולחן ושלחה מבט שואל לאלינור.
"מה?"
"מה יש לך? את נראית על הפנים. ברור שלא הקשבת למורה רוב השיעור, וזה ממש לא מתאים לך. ואת מסכלת עלי כאילו אני קיר" אמרה דנה.
אלינור שתקה למשך כמה דקות מנסה לעבד את דבריה של דנה. "אני בסדר" אמרה תשובה קצרה.
"אבל.."
"מצאנו אתמול את אח שלי" אמרה אלינור "אבל חברה שלו"
"יש לו חברה?"
"מסתבר"
"שיט" אמרה דנה.
"דנה?!"
"לא במקום, אה?"
"כן אה..?" אמרה אלינור עצבנית "מסתבר שיש לו חברה את מבינה, והוא לא סיפר לי על זה!"
"וזה אוכל אותך מבפנים?"
"כן! כי הוא זה שאומר לי שאני לא צריכה לפחד לספר על אלון והכל, ובסוף הוא זה שמסתיר מכולם שיש לו חברה"
"אבל זה שונה, אבא שלך מכיר את אלון"
"זה לא שונה, אבא שלי שונא את משפחת ברקו, הוא נחמד בשביל אמא שלי" אמרה אלינור.
"לא יודעת מה להגיד לך" אמרה דנה.
"שגיא חזר התחילו הצעקות, הם פשוט רבו כמעט כל הלילה" אמרה אלינור "ואני ואמא שלי שותקות כאילו, כרגיל"
דנה הביטה בה ברחמים. אלינור שנאה את הרחמים יותר.

"אנחנו צריכים לדבר" אמרה אלינור שחזרה הביתה.
"כן, קיוויתי שתוותרי על זה" אמר גיא.
היא לא התייחסה למה שאמר, ושאלה "אז מה הסיפור שלך עם מאיה?" שאלה אלינור.
חיוך עלה על פניו. "הכרנו באיזה בר, שיצאנו אני וחבר'ה לשכונות הפחות מפוארות של תל אביב. היא הייתה שמה, היא ברמנית שם. דיברנו הלכנו אליה לדירה היה מה שהיה ומשם ההינו אמורים להמשיך הלאה" אמר גיא "אבל זה לא נעצר שם. ההינו נפגשים עוד, צוחקים ובאמת התחלנו לדבר ולהכיר אחד את השני. ישבנו על הגג שלה ושתינו ועישנו ודיברנו על הכל, והיו פעמים שההינו סתם בוכים, או סתם צוחקים משום דבר." הוא נאנח "היא הבינה לאן זה נמשך מכאן, היא ניסתה להרחיק את עצמה ממני, אבל לא נתתי לה. אמרה לי בפנים ללכת, אבל לא הצליחה להסתכל לי בעניים. אז נשארתי"
"או אלוהים!" אמרה אלינור המומה "אתה מאוהב"
"כן, ואז שאמרתי לה שאני חושב שאני מרגיש אליה משהו היא פשוט קמה ואמרה לי שהיא צריכה ללכת לעבוד שאני הטרוק את הדלת שאני הולך" אמר גיא "היא לא הצליחה לקבל את זה שמישהו מסוגל לאהוב את זה. למחרת באתי אליה שוב. היא אמרה שגם היא מרגישה אלי משהו. אבל היא יודעת שזה לא ילך. טל אפילו הזהיר אותה שהיא הולכת להיפגע מכל הסיפור הזה. מה זה התעצבנתי עליו שהוא מתערב. אבל סלחתי לו, ידעתי שהוא דואג לי"
"ולמה לא סיפרת לי?" שאלה אלינור.
"כי רציתי להרחיק אותך מכל זה" אמר גיא "ידעתי שיש לך מספיק בלגן"
"חרטה" אמרה אלינור.
"לא מאמינה לי?" שאל גיא.
"לא" אמרה אלינור "אני חושבת שאתה פשוט פחדן עלוב, היית בטוח שברגע שאבא ילחץ עלי קצת אני אספר לו הכל. זה עצוב שלא סמכת עלי"
"זה הכל בשבילך" אמר גיא.
"אני לא כועסת עלייך" אמרה אלינור "אני פשוט מנסה להבין את כל הפואנטה של הסיפור הזה, אתה אמרת לי שאני צריכה לספר לאבא על אלון. אז אתה מסתיר ממנו את מאיה?!"
"זה שונה, מאיה באה משכונת עוני בתל אביב. היא רחוקה בהרבה מהמעד שלנו. היא עובד בבר מסריח מלא גברים שיכורים. שאם היה לי זכות הייתי מבקש ממנה להתפטר. היא מעשנת, היא בוטה היא..." גיא נעצר "יש לה כל כך הרבה בעיות משלה, למה אני צריך לשים את אבא שלי על הראש שלה?!"
"אתה בן 21! אתה לא צריך לשאול אותו" אמרה אלינור.
"נכון, אבל אני גר כאן לא?"
"אתה יכול לעזוב" אמרה אלינור.
"את יודעת שאני אעזוב כל עוד את כאן" אמר גיא.
"הייתי רוצה שתדאג לי פחות" אמרה אלינור "אני יכולה להסתדר, ויש לי את אלון שדואג לי"
"אולי מתישהו, לא עכשיו" אמר גיא.
אלינור שתקה, וגם גיא. היא ראתה את ההבעה המוזרה על פניו של גיא, הי אף פעם לא ראתה מבט כזה בעניו של גיא, זה היה נראה כל כך זר. היא חייכה. "מה כל כך מיוחד בה?"שאלה אלינור.
"היא שונה מרוב הבנות שיצא לי להכיר, לא רק שהיא מקשיבה לי, היא יודעת מה יעשה לי טוב, היא שותקת שצריך. היא לא הופכת אותי לכל עולמה. היא גורמת לי להרגיש..." הוא נעצר כדי לחפש את המילה הנכונה "חופשי"
אלינור נזכרה ביום בו הייתה בים עם אלון, איך נכנסה למים בבגדיה הלבנים. היא לא חשבה שתעשה דבר כזה אי פעם בחייה והינה אלון הוכיח ההפך.
"סביר להניח שהיא מעלה לי את החיוך הדבילי שיש לך עכשיו" אמר גיא "כשאת חושבת על אלון"
היא צחקה. "נתפסנו אה?"
" כן" אמר אלון "חזק."
היא חייכה. והפלאפון שלה צלצל. "יש אחלה של טיימינג" אמר גיא.
היא הסמיקה והלכה לחדרה לדבר בפלאפון.
"הלו" ענתה.
"שלום"
"שלום, שלום" אמרה אלינור.
"מה עניינים יפה אחת?"
"בסדר" אמרה אלינור "מה איתך?"
"אחלה" אמר אלון "ראיתי היום שהמצב רוח שלך היה לא משהו"
"כן" אמרה אלינור "עבר"
"אני שמח לשמוע" אמר אלון "אבל בכל זאת תכננתי לך משהו כיפי"
"כיפי?"
"כן"
"תגדיר כיפי"
"הפתעה"
"נו תן רמז" אמרה אלינור.
"קשור לים"
"פיי...אתה חולה ים" אמרה אלינור.
"חח אהבה שלי" אמר אלון.
"תודה" אמרה אלינור.
הוא צחק. "אחריך כמובן" אמר אלון.
"בדיוק! תתחנף" אמרה אלינור "להביא בגד ים?"
"לא חייב...את יכולה להיות גם עם.."
"אני יביא בגד ים" אמרה אלינור.
הוא צחק. "אז מתי?"
"מחר בבוקר"
"מה עם בית ספר?"
"פחדתי שתגידי את זה"
"אני לא יכולה להבריז" אמרה אלינור "יש הבדל בין להשתחרר לבין להבריז.."
"אלינור, זה לא כזה נורא. את לא תבואי פעם אחת. אני לא מבקש ממך לא לבוא יותר לבית ספר" אמר אלון "סתם לעשות לך יום כיף"
"זה לא יהיה יום כיף, כי יהיו לי מלא רגשות אשם וחרטה ו.."
"פחדנית"
"אני לא פחדנית" אמרה אלינור.
"אהה לא?"
"אתה מעצבן אותי" אמרה אלינור.
"תוכיחי"
"אתה יודע שאני מעל לכל זה, ואני לא אפול לתוך המלכודת שלך נכון?" אמרה אלינור.
"קיוויתי" אמר אלון.
"טוב אז.." אמרה אלינור מהססת טיפה "רק בגלל שאני סקרנית אני באה"
אלון צחק. "אני יבוא לקחת אותך בשמונה, תחקי לי בפארק" אמר אלון.
"טוב" אמרה אלינור לרגע חושבת על להתחרט.
"ביי נסיכה שלי"
"ביי" אמרה אלינור. אלוהים יודע מה הוא גורם לה לעשות. אלינור רוזנברג מבריזה בפעם הראשונה בחיים שלה?! אלוהים ישמור!! העולם באמת התהפך...או שבאמת יש לו השפעה חזקה עלייה כל כך.

"אני באמת לא יודעת למה אני עושה את זה" אמרה אלינור שאלון הגיע עם האופנוע שלו. הוא נישק אותה וסימן לה לעלות מאחוריו.
"כל כך נורא"
"בערך"
"בערך?"
"אתה יכול לצחוק עלי, אבל זה מרגיש לי דווקא טוב" אמרה אלינור "יש חרטות, מרגיש לי לא נעים, כי בכל זאת, זאת אני. אני ילדה טובה. אבל מצד שני מרגיש לי חופשי" היא לא ידעה איך להסביר לו את זה. בפעם השנייה הוא נותן לה להרגיש את הטעם המתוק של האסור. לחצות גבולות ברורים שאף פעם לא חשבה עליהם, שנראו לה ברורים.
אלון חייך. "צריך לפעמים לחצות את הגבולות" אמר והתחיל לנסוע. הוא עצר בחוץ בהרצלייה.
"הרצלייה?" שאלה מופתעת.
"בואי פשוט" אמר אלון וגרר אותה לעבר המזח. שם עמד בחור גבוהה שזוף בעל שער חום ועניים חומות דבש שובבות.
"היי אחי" חייך אלון ונתן לו את כיף ומן חיבוק של גברים.
"תכירי עידן, זאת חברה שלי אלינור"
"שלום אלינור" אמר עידן בחיוך.
"היי" חייכה אלינור בביישנות.
"טוב אני נותן לך את האופנוע לשעה שעתיים, תזהר על החמוד הזה! סבבה?"
"סמוך עלי" חייך אלון "תודה אח שלי"
"טוב אני יהיה שמה ב..."
"שם" תיקנה אלינור, היא לא התכוונה לתקן אבל זה היה חזק ממנה.
"מה ההבדל?" צחק עידן.
"ששמה זה סלנג, עיוות של המילה שם" הסבירה אלינור.
"אוקי" אמר עידן "אז אני שם על חוף איפה שהקיוסק"
"סבבה" אמר אלון.
עידן הלך, ואז אלינור קלטה במים אופנוע ים.
"אתה צוחק עלי?" שאלה אלינור.
"בטח" אמר אלון.
"אבל...אהמ..."
"יאללה, באת עד לכאן" אמר אלון "חוץ מזה, זה אחד הדברים"
היא היססה, אבל אלון בדיוק הוריד את החולצה שלו.
"אתה מנסה לשכנע אותי בעזרת ערום?" שאלה אלינור "זה לא יעבוד עלי"
"אני חושב שזה דווקא רעיון לא רע" אמר אלון "אבל האמת, לא בא לי להרוס את הבגדים שלי, או להרטיב אותם" חייך אלון.
בהחלטה של רגע היא הורידה גם היא את הבגדים שלה, נשארת בבגד ים לבן שחור ועם מכנס גלישה. הוא נתן לה חגורת הצלה. "אני מקווה מאוד שלא תטבעי, אבל אין לדעת" אמר אלון.
היא חייכה והתיישבה מאחוריו ועטפה בידיה את מותניו. "אל תשחררי לרגע" אמר אלון.
"אין בעיה" אמרה אלינור.
הוא התחיל לנסוע לאט, לאט מגביר את המהירות. עושה סיבובים גורם לשערה לעוף ולמים לחבוט בפנייה, אבל היא צחקה וחייכה, ונהנתה מכל רגע. לרגע אחד מצאה את ל שערה מפנייה ושחררה את ידה כדי להעיף את שערה מפנייה, אך בעניין של רגע מצאה את עצמה נופלת למים. אלון עצר את האופנוע.
"אמרתי לך לא לשחרר" צחק אלון.
"זה לא כל כך מצחיק" אמרה אלינור שלמזלה צפה בעזרת החגורה. הוא עצר לידה ומשך אותה מהחגורה כדי שתשב מאחוריו. היא החזיקה בו.
"הפעם תתחנן ואני לא עוזבת אותך" אמרה אלינור.
"לא הייתי חולם שתעזבי אותי" אמר אלון וחיוך התפרס על פניו, המום מעצמו שאי פעם חשב על לעזוב אותה, שאי פעם היה לו ספק לגבייה.
היא חייכה אליו. "נו!! אתה מתכוון לנסוע?" שאלה אלינור.
"את תצטערי על זה" אמר אלון והאיץ את המהירות, עד שהיא אפילו לא יכלה לקלות מה הוא עושה.
היא צעקה בקול וצחקה ואהבה את תחושת הרוח בשעה, ושוב פעם הרגישה חופשייה. והצליחה להבין על מה גיא דיבר שאמר שמאיה עוזרת לו להיות חופשי.
היא אהבה את זה, ונהנתה מכל רגע. היא נצמדה יותר לאלון שחזר למזח לקח לה כמה שניות לעזוב אותו, גם לו לא הפריע ההרגשה שהיא צמודה אליו מחבקת אותו קרוב כל כך, ורק חגורת ההצלה היא מה שמפרידה בגופם להתקרב. "מה עשית לי?" לחשה לאוזנו "אני כל כך אוהבת אותך" אמרה. היא לא חשבה שאי פעם תמצא מישהו שבאמת יגרום לה להרגיש ככה, כאילו הלב שלה רוצה לצאת מהמקום. היא קמה מהאופנוע. וכך גם הוא תופס בידה ומשכיב אותה על החול כך שהוא מעליה. הוא נישק אותה באהבה.
"אני חושב שהיה מתאים להביא לך אותה בציטוט מלא אהבה ורגשות" אמר אלון "למלות אותך בחרא של הקיצ'יות וכל זה, אבל את יודעת שאני גרוע בזה" הוא נישק את צווארה.
"אלון" לחשה לו והוא קם מעלייה.
"אתה יודע שאני לא צריכה שתגיד לי ציטוטים וכל זה.."
"אלינור על מי את עובדת, את בדיוק הטיפוס של הרומנטיקה וכל זה"
"יכול להיות" אמרה אלינור "אבל אני לא מצפה ממך לשום דבר...אתה עושה בשבילי הרבה יותר! מי עוד היה מביא אותי לכאן?"
"זה כבר החלק בו את משפיעה עלי" חייך אלון.
היא חייכה אליו. "תודה" אמרה אלינור.
"אין על מה" אמר אלון "זה כלום"
"לא באמת" אמרה אלינור "זה לא כלום, אתה פשוט..."
"מה?"
"אני פשוט מנסה להגיד לך תודה על שאתה גורם לי להרגיש בפעם הראשונה בחיים שלי חופשייה" אמרה אלינור "זה מרגיש לי טוב."

מממדהיםםם ,
תמשייכיייי 😊

כזה יפה (:

מדהיייייייים !
תמשיכי 😊

אוי איזה מתוקים !!

אין אין סיפור אחד היפים שפה...
מוכשרת..
תמשיכי😊