אם רק תתני לי

^ גם אני אותך....מה נסגר רואים אותך מחר?

המששששך

היום ב-5.. ^^
תיראי את העגיל החדש שלי.. D:

יש לי בעיה במחשב אז אני לא מצליחה להמשיך...
אני אשתדל להמשיך היום

היה כייייייייף!

אוהבת אותך הכי הכי שבעולם נסיכה 3>

חצילית תמשיכי כשתוכלי 3> התגעגעתי 😁

^ חחחח את חצילית אני אבוקדו 😛 התגעגתי גם

אלמוווגג היה שולט


שמה עכשיו המשך

מתי בחיים שלך אמרת לו, לא אבא?" שאל גיא.
"מתי אתה אמרת לו?" שאלה אלינור.
"אני? אלינור את יודעת שהסיבה היחידה שאני כאן זה בגללך" אמר גיא.
ברור שהיא ידעה, היא קיוותה שלא, אבל ידעה שאם זה היה תלוי בו הוא היה ממזמן עוזב את הבית.
לאחר שתיקה ממושכת, שכל אחד עסוק במחשבות שלו אמרה אלינור. "אז אולי תספר לאמא"
"שתכריח אותי לספר לאבא?"
"אבל תהיה לך תמיכה ממנה" אמרה אלינור.
"אני יחשוב על זה"
"אחשוב" אמרה אלינור.
גיא בא לומר לה משהו אבל נעצר. "אני יוצא הלילה, אם אבא שואל משהו תגידי שאני אצל חברים" אמר גיא.

פרק 15
שהלילה שלגיא גלש לבוקר היא נעשתה מודאגת, בעיקר שלא ידעה מה להגיד למאיר ששאל אותה אם היא בטוחה שהוא יצא עם חברים או שזה משהו אחר. היא הסתכלה עליו מהססת ונראה שנמאס לו לחכות לתשובה. "אני מקווה מאוד שהוא יחזור בקרוב" אמר מאיר וזה נשמע יותר כמו אזהרה מתקווה.
"אני מאחרת לבית ספר" אמרה אלינור ולקחה את התיק שלה מהחדר.
כנראה שהיא הייתה ממש עסוקה במחשבות שלה כי היא ממש לא שמה לב שעידו קורא לה קרוב לאלף פעם, ונבהלה שהניח את ידו את כתפה.
"מה את קופצת?" שאל עידו.
"לא שמתי לב שאתה לידי" אמרה אלינור.
"את זה יכולתי לראות לבד" אמר עידו.
היא העלתה חיוך קלוש.
"על מי את עובדת?" שאל עידו.
"אי אפשר לומר שלא ניסיתי" אמרה אלינור.
הוא שתק, וכך גם היא, מוצאת את עצמה צוללת שוב פעם לתוך המחשבות.
"אז.."
היא עדיין לא ענתה.
"מה קרה?"
היא נשארה שותקת שוב פעם נכנסת לעולם אחר.
"את בוכה?" שאל עידו.
היא הפנתה את ראשה אליו. "את בוכה" אמר עידו.
"לא שמתי לב אפילו" גיחכה אלינור והיה אפשר להבין ששום דבר לא מצחיק אותה באמת.
"הכל בסדר?"
"אני מפחדת" הודה אלינור "גיא יצא אתמול בלילה ולא חזר עוד"
"אולי הוא חזר ולא ראיתם?"
"זה אבא שלי, נראה לי יש לו איתות שמראה לו כל פעם שאנחנו יוצאים או חוזרים" אמרה אלינור.
"אז מה את חושבת שקרה לו?"
"לא יודעת" אמרה אלינור "אבל לא מתאים לו ככה ללכת בלי להודיע הוא יודע שאחר כך אבא שלי יתעצבן עלי"
עידו עצר אותה כשראה שהיא מגבירה את הקצב, הוא סובב אותה אליו. "תירגעי טוב? אני בטוח שהכל בסדר, אולי הלך לחברים ונרדם או משהו, או ש...לא יודע אבל הוא בטוח בסדר" אמר עידו "הוא ילד גדול את לא צריכה לדאוג לו"
היא נאנחה. "כן" מלמלה "עכשיו בוא אנחנו לא צריכים לאחר לבית ספר"
"לי לא אכפת לאחר" אמר עידו.
"טוב, לי כן" אמרה אלינור.

"בוקר טוב, נסיכה" אמר אלון בהפסקה שבא לכיתה של אלינור.
"בוקר אור, נסיך" אמרה אלינור ונשקה לו.
"זוגות כמוכם גורמים לי להקיא" אמרה דנה.
אלינור צבטה אותה.
"האוץ'!" אמרה דנה "אני גם צריכה לסבול את זה וגם את מכה אותי?"
"דנה! די להיות קנאית" אמרה ים.
"צדיקה בסדום" חייכה אלינור.
"למרות שנהפכתם לדביקים" אמרה ים.
אלינור גלגלה את ענייה.
"לא באמת! לפני כמה ימים לא סבלתם אחד את השני, הקהל עוד לא מוכן לזה" אמרה דנה.
"הקהל לא מוכן למפלצות הירוקות שמתרוצצות לנו כאן בין הרגליים" אמרה אלינור.
אלון צחק. "ומה אתה צוחק?" שאלה אלינור "תגן על כבודנו"
"זה מצחיק" אמר אלון ומשך בכתפיו.
אלינור שלחה לו מבט משדרת לו שזה לא מצחיק בכלל.
"או או תתכוננו!" אמרה דנה "משבר ביחסים!"
אלינור לא יכלה להלחם עוד והיא פרצה בצחוק יחד עם כולם.
"טוב בננות, אני זז לכיתה" אמרה אלון "יש לי להעתיק שיעורים בהיסטוריה"
"להעתיק?" שאלה אלינור "אם לא תלמד איך תצליח?"
הוא הסתכל עלייה למשך כמה שניות לבדוק עם היא רצינית. וחייך אליה שלא הצליח להבין את מבטה. "זה אני! אני כוכב" הוא קרץ לה.
כשהלך משם דנה הסתכלה על אלינור כאילו היא נפלה מהירח" אם לא תלמד איך תצליח?!"
"זה היה בצחוק" אמרה אלינור.
"הציניות לא מתאימה לך בכלל" אמרה דנה "המסכן נבהל ממך, אני לא אתפלא אם הוא יתחיל ללמוד בגללך"
"זה כבר משהו טוב" אמרה אלינור.
"כן אבל...מסכן" אמרה דנה.
אלינור גלגלה את ענייה מסרבת להיות שותפה בשיחה הדבילית הזאת.

"הוא חזר?" שאלה אלינור את סיגל שחזרה הביתה.
"גיא?"
"כן"
"לא"
היא החווירה והלכה לחדרה בלי לומר מילה. ניסתה שוב פעם לצלצל לגיא אחרי כמעט 50 ניסיונות כושלים.
"אוף!! איפה יכול להיות?!" התעצבנה.
בתוך מחשבה של ייאוש, נזכרה שאמרה שהוא יוצא עם חברים. היא התקשרה לטל מי שנחשב לחבר הטוב ביותר של גיא.
"הלו?"
"טל?"
"כן.."
"היי, זאת אלינור" אמרה
"שלום לאלינור היפה, מה נשמע?" שאל טל.
"אהמ...קשה לענות על זה" אמרה אלינור "מה איתך?"
"בסדר, קרה משהו?"
"תגיד שמעת משהו על גיא מאתמול בלילה?" שאלה אלינור.
"לא, עבדתי אתמול עד מאוחר ואחר כך חזרתי הביתה לישון" אמר טל "הוא לא התקשר לא כלום, קרה משהו?"
"כן" אמרה אלינור ונאנחה בעצב "הוא אמר אתמול שהוא יוצא, חשבתי שהוא איתך. הוא לא חזר עד עכשיו."
"אולי הוא אצל מאיה"
"לא מכירה"
"חברה שלו."
"לגיא אין חברה" אמרה אלינור.
"יש לו, כנראה לא רצה לספר לכם בגלל אבא שלכם והכל"
"אתה יודע איפה אני כולה ליצור קשר עם המאיה הזאת?" שאלה אלינור.
"אני יודע איפה היא גרה" אמר טל "אם את רוצה אני משים עוד מעט משמרת אז אני יבוא איתך."
"סבבה" אמרה אלינור "תודה, תתקשר אלי שתהיה מתחת לבית שלי"

"אתה חייב להפסיק לנגן חזק כל פעם שאתה ממש עצבני" אמרה נטלי שנכנסה לחדרו של אלון.
"אני לא עצבני" אמר אלון והעביר את ידו בגסות שוב פעם על הגיטרה דבר שגרם לצליל שכמעט שבר את המגבר.
"למזלך ההורים שלך לא בבית" אמרה נטלי.
"יום המזל שלי" אמר אלון והניח בעדינות את הגיטרה על המיטה שלו, דבר שיכול נורא להפתיע בהתחשב בעובדה שרגע לפני כן הוא פרט על המיתרים כאילו בכוונתו לקרועה אותם.
"אז...לא בא לך לדבר אני מבינה" אמרה נטלי.
אלון שלח אליה מבט עצבני שממש לא הרתיע אותה מלהפסיק לשאול. "מה קרה בבוקר לא היית ככה" אמרה נטלי.
"כי בבוקר הכל היה טוב" אמר אלון.
"ועכשיו כבר לא אני מבינה" אמרה נטלי.
"גאון!"
"רבת עם אלינור?"
"לא, אבל אם איך שזה נראה זה קרוב" אמר אלון.
היא הביטה בו במבט מוזר. "אני מריחה כאן איזה אקסית?"
"אקסית, פחח'!" אמר אלון "זה הרבה יותר מזה."
"סיפור לא גמור?"
"זה נראה גמור שהיא הייתה בארצות הברית ואני הייתי בארץ"
"אבל...?"
"היא אמרה לי היום באיסיקיו שהיא רצתה לעשות לי הפתעה, אבל היא רוצה לברר לפני שהיא בארץ איפה אני גר" אמר אלון "את מבינה מה זה?"
"אני לא מבינה" אמרה נטלי "אתה אוהב את אלינור, למה זה צריך להיות בעיה?"
"אמרתי לך, זה הרבה יותר מזה."
היא הסתכלה עליו ועקמה את אפה. "אל תסתכלי עלי ככה" התעצבן אלון "אני עוד ינגן שוב על הגיטרה"
"זה לא מה שמפריע לי" התעצבנה נטלי.
"מה מפריע לך?"
"מה שמפריע לי אלון שאתה מניאק מסריח" אמרה נטלי.
אלון נאנח. "מה את אומרת? לא ידעתי את זה" אמר אלון.

"תרדי" אמר טל.
"שתי שניות" אמרה אלינור וניתקה.
היא לקחה את הפלאפון שלה ומפתחות ויצאה מהבית.
"בואי היא גרה בתל אביב אז ניסע במוכנית שלי" אמר טל.
הם נכנסו למכונית המתפרקת של טל, הוא ליד ההגה והיא לצידו והתחילו לנסוע.
"אני מקווה שהוא שם" אמרה אלינור.
"גם אני, לא מתאים לו להעלם ולהשאיר את הכל לך" אמר טל.
"כן" הסכימה אלינור "אבל אתמול הודיעו לו שהוא לא התקבל ל..."
"כן שמעתי" אמר טל "למרות שהוא די שמח"
"עד הקטע שהוא רוצה ללמוד קולנוע" אמר אלינור "אבא שלי ישתגע עם הוא ישמע על זה" אמרה אלינור.
"הוא בן 21"
"אתה יודע שזה יותר מסובך מזה" אמרה אלינור.
"אני יודע" אמרה טל.
הוא החנה את המוכנית שלו ליד בניין בעל 4 קומות, די ישן ורואים שמי שגר שם אין לו הרבה כסף.
"פה היא גרה?" שאלה אלינור מופתעת.
"כן אלינור, יש אנשים בצד השני של קו העושר" אמר טל.
היא לא נעלבה, היא הייתה רגילה לעקיצות האלה מדנה, והיא הכירה את טל עוד מילדותה כדי לדעת שהוא רק צוחק איתה.
"את באה?"
"כן" אמרה אלינור.
הם נכנסו לבניין ועלו במדרגות לקומה השלישית. בחורה ג'נג'ית רזה בעלת נתונים טובים ועניים חומות גדולות פתחה את הדלת והסתכלה על אלינור, לאחר מכן העבירה את מבטה לטל כשואלת.
"היי" אמר טל.
"מה אתה עושה כאן?" שאלה בבוטות.
"אתה לא צריכה להיות רעה אלי" אמר טל "את יודעת שזה היה לטובתך"
היא גלגלה את ענייה.
אלינור הסתכלה עלייה והבחינה שהיא לבושה בחולצה של גיא. כן ללא ספק היא חברה של גיא. היא לא חשבה בדיוק שזה הטיפוס של גיא.
"רעה? טל מגיע לך הרבה יותר מזה" אמרה הבחורה שכנראה הייתה מאיה "אתה ניסית להרוס לחבר הכי טוב שלך למרות שידעת שהוא רוצה אותי?"
"שימי לב שאמרת 'רוצה ולא 'אוהב'" אמר טל "יש לזה משמעות."
"הכל טוב?" אלינור שמעה מישהו שואל הקול היה לה מוכר, לרגע אחד שכחה את כל כללי הנימוס שאבא של התביעה עמוק בתוכה ונכנסה לבית בלי לשאול אף אחד. היא דחפה את גיא ומאיה הסתובבה המומה. "יש משהו שאני צריכה לדעת?" שאלה מאיה המומה ושאפה מהסיגריה שרק עכשיו אלינור שמה לב שבידה.
"דפוק אחד!" צעקה אלינור וסטרה לו.
"אל..."
"אז לא התקבלת למכללה למנהל עסקים המסריחה שלך!" צעקה אלינור "אבל ככה להפיל עלי את כל ההסברים לאבא?!" היא הרגישה שהיא מסוגלת למרות לו את כל השערות מראשו.
"לא הכל קשור בך" אמר גיא.
"לא? דאגתי לך אידיוט אחד" אמרה אלינור "אמרת שאתה יוצא ולא חזרת, הרגשתי שאני משתגעת, תענה לפחות בטלפון! תגיד משהו, הייתי בטוחה שקרה משהו, היית אתמול מבואס"
"אז הייתי צריך לברוח, וידעתי שאת תחת לחץ של אבא תגידי לו איפה אני"
"ואחר כך אתה מדבר עלי" אמרה אלינור.
"תעשי טובה! זה שונה" אמר גיא.
"גיא? לך לעזאזל" אמרה אלינור.
גיא הסתכל עלייה ושתק. בבת אחת כל הדמעות שאלינור שמרה בנסיעה לבית של מאיה יצאו. "אתה אמרת שאנחנו לא צריכים לפחד ממנו, ותראה מה אתה עושה? בורח?!" שאלה אלינור "אמרת שבגללי אתה נשאר בבית! ולפי איך שזה נראה לי אם היית יכול גם לא היית חוזר"
"ברור שהיית חוזר"
היא בכתה, מגלה כמה היא פחדה להישאר לבד בבית, חיל בודד במחשק של אבא שלה. ואז היא בכתה כי רצתה משפחה נורמלית.
גיא חיבק אותה. "את יכולה לבכור, גם לי לפעמים בא" לחש גיא. אז היא בכתה כי מותר לה.
"לא תעשה לי הכרות עם אחותך?" שאלה מאיה.
"מאיה.."
"אתה מתבייש בי?" שאלה מאיה.
"לא!"
"לך להזדיין" אמרה מאיה.
אלינור הביטה בה שוב מופתעת מרגע לרגע כמה היא שונה ממה שהיא חשבה כמתאים לגיא.
"רק תגידי איפה"
מבטה של אלינור חלף על גיא.
"טוב טל, תיקח אותי הביתה" אמרה אלינור.
"אני בא איתכם"
"לך" אמרה מאיה עצבנית.
"אל תתעצבני עלי" אמר גיא "את יודעת שאם אבא שלי שומע על זה, הלך כל סיכוי ללמוד קולנוע"
"תנסה להשיג פעם משהו בעצמך במקום להיות פחדן ולעשות כל מה שאבא שלך רוצה" אמרה מאיה.
"את לא יודעת איך זה חיים כמו שלי" אמר גיא.
היא הסתכלה עליו בעצב שצבט אפילו את ליבה של אלינור. "צודק, על גבול קו העוני, אושר ועתיד? אין מה להשוואות" אמרה מאיה.
"אין מה להציג, אני יודעת שאת חברה שלו" אמרה אלינור "אני אלינור"
"חח חברה שלו? אח שלך לא יודע מה זה חברה" אמרה מאיה.
"את מדברת שטויות" אמר גיא.
"אז למה אתה לא אומר שאת אוהב אותי?" שאלה מאיה.
"מאיה...את לא יודעת מה זה אהבה" אמר גיא.
"למה באת לכאן?" שאלה.
הוא הלך לכיוונה ונשק לה על שפתיה בכוח. "הלוואי שהיית נותנת למישהו לאהוב אותך" לחש לה רגע לפני שיצא גורר את אלינור איתו.
כל הדרך הביתה שתקו כולם.
כשנכנסו הביתה מאיר בדיוק חזר, מה שהפך לצעקות. אלינור הלכה לחדרה והסתגרה. מתפללת שהכל יפסק.
היא התפתה להתקשר לאלון שיעלים אותה לכמה שיותר זמן. אבל ידעה שאחר כך יגיע תורה בתוך סרנאדת הצעקות האלו.
היא מצאה את עצמה נרדמת בתוך כל הצעקות האלו. באמת שהיא הייתה עייפה מהסיפור שלא נגמר הזה.

וואו

המממששך

ראית מזה הירקות גרמו לי להתבלבל, תאשימי אותם חח 😕


מהמם כתמיד (:

ואואוואואווו ... 😮
מדהים !


תמשיכי ..

ווואו , מדהים

ייאאיייייייייי
קוקיזזזה!
איזה יפפפפפפפפפפה!
😮
😮
😮

אוהבת אותך 3>

2 פרקים מדהימייםם!!

תמשיכיי 😊

וואוו
מדההיים !
המממממששך..