פשוט אין דברים כאלה...אין!!!
וואו...
השלמתי שלושה פרקים מהממים...כל כך הרבה התרחשויות, כל כך הרבה מתח!
כמה כשרון בבנאדם אחד, באמת אני בשוק פשוט!
מחכה להמשך...
^ את לא מבינה איזה חיוך עשית לי עכשיו!! תווודה ענקית
ותכננתי להמשיך היום אבל עכשיו חזרתי מהים ואני סחוטה :S
מחר מבטיחה!!
פרק קצר
אין לי ממש מצב רוח :\
אוי אלוהים היא נישקה אותו!
אבא שלי מספר לי שהוא טס לחו"ל בלי לומר בשביל מה ובסוף הוא בארץ מנשק אישה שבחיים שלי שמעתי עלייה.
ילדה קטנה בלונדינית חיבקה את רגלו, ושנייה לפני שנכנסו לתוך הבית מצאתי את הקול כדי לקרוא לו.
"אבא.."
פרק 46
הוא אפילו לא הסתכל עלי, למרות ששמע אותי אני יודעת שהוא שמע. הוא נכנס לבית ביחד עם האישה הזאת והילדה הקטנה.
שחר התקרב אלי ושם יד על כתפי.
"אל תגיע בי" אמרתי עצבנית.
הוא הרחיק את ידו ממני. "בואי אני יחזיר אותך הביתה" אמר שחר.
"לא עזוב" אמרתי "אני מעדיפה לחזור לבד."
"אל תפילי עלי את העצבים שלך על אבא שלך"
"על אבא שלי?" שאלתי "על העם הגברי אולי!"
"או שוב פעם זה?" שאל שחר "אני מצטער מאוד שאיזה בחורה לקחה לי כמה זרעים!! מה זה אשמתי?"
"לא השאלה היא למה זה אשמתי? למה אני צריכה לסבול בגלל זה?" שאלתי.
"את עזבת אותי!" התעצבן שחר.
"מה הייתי אמורה לעשות? יש לך תינוק!! אני לא יכולה להיכנס למלחמה כזאת, יש לי מספיק על הראש" אמרתי.
"אני לא מבין, את רואה את אבא שלך עם אישה אחרת ומוציאה את העצבים עלי?!" שאל שחר.
"כי מסתבר שלכולכם יש את האישה האחרת" אמרתי וכמעט שפרצתי בבכי "עזוב…אני ילך"
לא באמת חשבתי על אבא שלי או על שחר בביטוי 'האישה האחרת' חשבתי על בן, שכרגע בחו"ל עם יעל ואלוהים יודע מתי הוא יחזור.
וגם אני לא יודעת למה חשבתי על זה שגם ככה קורה סביבי יותר מידי. אבל מסתבר שבזמן האחרון כולם עוזבים אותי! בן, שחר, אבא שלי, הדר ועמית ומה הלאה?
שנכנסתי הביתה הדמעות כבר יצאו לי בזרם. דרור הביט בי מופתע.
"אני רוצה להעלם! כמו שכולם עושים עד עכשיו! תקרא לזה לברוח או לא יודעת מה! נשבר לי כל כך" אמרתי.
"אני…"
"תתחתן עם סיוון טוב? תגרום לכך שאני יעוף הכי רחוק או כל מקום שלא נקרא כאן כי אני ממש קרובה למוות בכל צורה שהיא, ללכת בעקבות אמא נראה לי כל כך מפתה" אמרתי והדמעות קורעות את נשמתי.
דרור סתר לי. "אף פעם! אבל אף פעם!! אל תדברי ככה יותר הבנת אותי?" שאל כועס.
ושראה אותי מיבבת מבכי חיבק אותי חזק. "אני לא יודע מה קרה אבל אל תחשבי על זה יותר כי את כל מה שנשאר לי" אמר דרור ויכולתי להרגיש שגם דמעות יוצאות מעיניו. כנראה הטראומה מאמא, קשה להשתחרר כאשר יודעים שאמא שלך הייתה בדיכאון ובדיוק כך גם אנחנו יכולים להיות בדיכאון.
"יהיה טוב" לחש לי שנייה לפני שהתנתקנו מהחיבוק.
הסתכלתי לו בעניים. "כן" אמרתי "יהיה טוב".
לא הכי האמנתי, אבל רציתי להאמין, ולא רציתי להדאיג אותו.
הדרור הזה, איזה אח הוא! לא מייצרים עוד אחים כמהו. כל כך הרבה זמן חי 24 שעות סביבי.
הגבר היחיד בחיי שאני יכולה להיות בטוחה ששאר לצידי לנצח בלי עין הרע.
"עכשיו…חשבתי שתעזרי לי למצוא רעיון לצאת נישואים לסיוון" אמר דרור.
חיוך ענק התפשט על פניי הייתי כל כך שמחה בשבילו, כל כך מגיע לו להיות מאושר.
קצר קצר אבל יש בו המון..
מדהים כמו שרק את יכולה לכתוב...
קצר אבל מדהים , כמו תמיד.
קצר אך מהמם
אהבתי את הקטע עם אח שלה
המשךךךךךך
הכתיבה שלך מדהימה!
תמשיכי
פשוט מווווושלם 😊
ממש אהבתי
בעיקר תקטע עם דרור ....
תמשיכי מאמיייי
לילה טובבבב 3>
QUOTE (karnusha_167 @ 26/06/2008) קצר קצר אבל יש בו המון..
מדהים כמו שרק את יכולה לכתוב...
😊
אפילו אם זה קצר...כמו תמיד מהמם =]
כל פרק סוחף יותר מהקודם..
תמשיכי 3>