אין בכלל מלאכים בשמיים

פשוט מדדהיםם .
מסכנה \:
תמשיכי .

איזה עצווב זה אמא :|

תמשיכי...

3>

מדההים.
המששך .

😢
איזה סיפור מדהים!!!!!!!
דיי שושי כל פעם מחדש!

תווודהה 😘
מחר אני ישים המשך =]

מרביק תמשיכי((:

מוושלם!
הממשך

ואו סיפור מדהים ! ...

מקסים 😊

מתי את ממשיכה מאמי ? 😊

^ עוד כמה דקות

תוודה לכולן =]

אני רואה את זה, את מה שלא ראיתי שהסתכלת עלי, אז למה להרוס גם לך גם לה וגם ככה גם לי, שמע בן כעסתי נכון אבל העיקר שיהיה לך טוב" אמרתי
ואז לקחתי נשימה עמוקה לפני שאמרתי "ואולי פעם נוכל להיות ידידים" חייכתי אליו והתכוונתי באמת להצעה הזאת "עכשיו תסלח לי אבל
אין לי כוח לכולם"
"את באמת מתכוונת לזה?" שאל.
"כן" אמרתי "אחרי כל מה שעבר עלי בזמן האחרון אין לי כוח לבלגנים וריבים, היה טוב אבל נגמר"
"מגיע לך טוב ממני" אמר בן.
חייכתי אליו "תוודה".
שנכנסתי הביתה עשה לי דווקא טוב לדעת שלפחות פינה אחת סגרתי.


פרק 23
"בוקר טוב לנערת החן" אמרה ליאת שנכנסתי לכיתה הסתכלתי עליה בחשד היה בה משהו מוזר.
"מה יש לך?" שאלתי.
"אני מתחילה להרגיש יותר טוב" אמרה ליאת.
"אה?"
"טוב שמעי, אני מתגעגעת אליו ומאוד עצובה, אבל אני מתחילה להכניס לעצמי את המחשבה שמה שהיה היה, אין לי מה לעשות כבר ואין שום סיבה שאני יפסיק לחיות נכון?"
"נכון" אמרתי "אבל אל תנסי בכוח טוב?"
"נו ברור" אמרה ליאת.
אני לא יודעת עד כמה זה היה ברור לה, אבל לא היה לי כוח לדבר על זה.

שחזרתי הביתה דרור התקשר, הוא אמר שהטיסה הכי קרובה שהוא הצליח להשיג זה בשבוע הבא. הבטחתי לו שאני יחזיק מעמד.
נכנסתי לחדר של דרור, הרבה זמן לא נכנסתי לחדר שלו.
הסתכלתי במגרות שלו, הסתכלתי בארון שלו, לא יכול להיות שהוא זרק את המכתב של אבא.
הוצאתי את הבגדים שלו מהארון, את הנעליים, הסתכלתי מעל הארון ומתחתיו.
בסוף מצאתי את המכתב שתוך התיק הישן שלו.
חשבת שתסתיר את זה?
קראתי את המכתב. במכתב לא היה רשום שום דבר שלא ידעתי, על כמה אבא מצטער על שהוא מבטיח לשלם כסף, על למה הוא עשה את זה ועוד...נאנחתי בשקט, אני לא יודעת בשביל מה הייתי צריכה בכלל את המכתב הזה, זה לא גרם לי לשום שינוי חוץ מחרטה, למה דרור היה חייב לתת לחשוב שאבא שלי עזב בלי להשאיר סימן?
סידרתי לו את החדר ויצאתי מהבית, התיישבתי בחצר, מצפה שמשהו ייפול לי מהשמים.
עזרה אולי?
"נתקעת על אי בודד, מה תיקחי איתך?"
אם העזרה שביקשתי זה טל אז לא תודה אלוהים!
"לא אותך זה ברור" אמרתי.
"קחי טישו, כי את בזמן האחרון בוכה יותר מידי" אמר טל.
הסתכלתי עליו לראות אם הוא צוחק עלי אבל הוא נראה די רציני.
"וואי טלוששש! אתה דואג לי" אמרתי מנסה לחייך.
"תורידי את החיוך, עדיף לבכות מלחייך חיוך מזויף" אמר טל.
"אני..."
"לא רוצה לדבר על זה? אני יודע, אני יודע" אמר טל.
"אתה ממש מכיר אותי" אמרתי.
והוא חייך אלי. "את מכירה אותה איך אני אמור להגיד לה ש..."
הוא לא היה צריך להגיד את השם בשביל שאני ידע שמדובר על הדר והוא לא היה צריך להגיד לי על מה הוא מדבר...אני ידעתי לא הייתי עיוורת, זה היה ברור מידי.
"תגיד לה פשוט"
"זה לא פשוט" אמר טל "אני מכיר אותה מהגן, זה יהיה מוזר"
"אני יודעת על מה אתה מדבר, אבל אתה מעדיף לא להגיד כלום?" שאלתי.
"אני יחשוב על משהו" אמר טל.
"בהצלחה לך"
"תודה, אני באמת צריך אותה"
"שאלה יהיו הצרות שלי" אמרתי בשקט כל כך עד שחשבתי שהוא לא שמע אותי.
"את צריכה להפסיק לשמור בבטן" אמר טל.
"מה אנשים יכולים לעזור לי?"
"זה עוזר לשחרר"
"אבא שלי חזר ואמא שלי מתה לפי מה שהוא אומר בגללו או שזה בגלל שהיא הייתה בדיכאון מה אתה אומר על זה?"
"אני..."
"בנוסף לכל זה אח שלי הסתיר ממני את זה!!"
"ואמרת על זה משהו?"
"לא" אמרתי.
"אז את צריכה להגיד! להתעמת איתו פנים מול פנים על שהסתיר ממך את זה" אמר טל "הייתה לך את הזכות לדעת ולו לא היה שום זכות להסתיר ממך את זה, זאת גם המשפחה שלך"
שתקתי לרגע. להתעמת איתו? מאז שאבא שלי עזב אפילו פעם אחת לא רבנו, הפחד הכי גדול שלי היה להרוס את זה, חוץ ממנו לא היה לי אף אחד, אם הוא לא מדבר איתי אין לי גם איפה לגור.
"אח שלך אוהב אותך אין ספק" המשיך טל שראה שאני שותקת "והוא לא ישנא אותך אם תגידי לו מה שאת חושבת"
לאחר כמה דקות של שתיקה אמרתי "אתה צודק.."

!@#$%^&**&^%$#@!
"אור?" שאלתי "מה אתה עושה פה?"
"באתי לדבר איתך" אמר אור "אני יכול להיכנס?"
"כן בוא לחדר" אמרתי.
נכנסנו לחדר שלי והוא התיישב על הכיסא מולי.
"אין לי ממש אם מי לדבר בזמן האחרון" הסביר "חברים שלי לא הכי מבינים אותי וההורים שלי שקועים בעצמם אז..."
"זה בסדר" עצרתי אותו.
"זה לא בסדר" אמר אור וידעתי שיש דברים אחרים מאחורי מה שהוא אומר.
"למה לא?" שאלתי.
"כי את היית חברה של אח שלי" אמר אור.
"אז מה? אני ידידה שלך אור! מותר לי" אמרתי.
"זה באמת מה שאת חושבת?" שאל אור.
"אני לא אוהבת אותך" נפלט לי לפתע.
הוא חייך אלי. "אני יודע" לחש לי.
היה רגע של שתיקה. "אני ילך" אמר אור.
"לא אל..."
"אני מרגיש גם ככה נורא" אמר אור "לא הייתי צריך ליפול עלייך ככה".
"אח שלך התאבד מה אתה כבר יכול לעשות?" שאלתי.
הוא שתק.
"אני לא התכוונתי להגיד את זה ככה" אמרתי.
"אני יאמר את זה בשבילך, תתרחקי מהמשפחה שלי, יהיה לנו קשה לצאת מזה אנחנו נהיה אנשים עצובים רוב החיים שלנו, זה לא מגיע לך" אמר אור.
"אתם הדבר היחיד שמזכיר לי אותו" אמרתי.
"ואת יותר מידי מזכירה לנו אותו" אמר אור.
שתקתי.

!@#$%^&*&^%$#@

שטל הלך ראיתי את יעל נועצת בי מבטים.
"מה?" שאלתי.
"אני פשוט חושבת איזה עולם קטן" אמרה יעל.
"בואי לא נדבר על זה"
"את צודקת, את שנינו הוא לא רוצה אז מה זה משנה?" שאלה יעל.
"יעל באמת שלא אכפת לי מה קורה בניכם יש לי צרות משלי" אמרתי ונכנסתי הביתה.
התיישבתי בחדר וראיתי את בן מהחלון נכנס לחדר שלו, הוא נשכב על המיטה.
התקרבתי לחלון. הוא קם מהמיטה שלו ניגש לארון והוציא מכנס וחולצה, הוא הוריד את החולצה שלו. לאט, לאט הבחנתי שהוא מוריד את מכנסיו.
התקשרתי אליו. "הלו?"
"שחכת לסגור את הווילון" אמרתי.
"זה היה בכוונה" אמר בן "אני עדיין מחכה שתחזירי לי באותו המטבעה"
צחקתי "אתה לא רציני!"
"אני דווקא כן"
"אתה עם יעל"
"ואת יודעת שאני איתה בגללך" אמר בן.
"תן לה צ'אנס" אמרתי ואז הרגשתי עד כמה אני מחרטת למה שאני ירצה שהוא ייתן לה צ'אנס?
הוא אמר משהו לא הקשבתי הייתי עסוקה במחשבות שלי. "טוב אני צריכה ללכת" אמרתי וניתקתי.
אני כל כך מפגרת או מה?

חח שתכיר כבר מישהו חתיך עם עיניים כחולות שישבה את ליבה ,ובן יאכל את ליבו 😂 חח עזבי התחרפנתי.

זה כזה יפה, אוהבת אותך 3>

מדהייים מאמייייי

תמשיכייי
שבת שלום😊)

QUOTE (lidorushit @ 23/05/2008) חח שתכיר כבר מישהו חתיך עם עיניים כחולות שישבה את ליבה ,ובן יאכל את ליבו 😂 חח עזבי התחרפנתי.

זה כזה יפה, אוהבת אותך 3>
חחחחחחחח 😁 - אהבתי .

פרק יפה 😊