פרק 17:
אני:"נו??? זכיתם???" שאלתי
בן:"אנחנו..." הוא אמר בקול עצוב
'לא יכול להיות' חשבתי 'הם לא זכו?'
בן:"אנחנו..." הוא אמר שוב
אני:"אתם?" שאלתי החשש
בן:"זכינו!!!" הוא אמר וחייך
הייתי כל כך מאושרת!!!! קפצתי עליו בחיבוק ענק. בן חייך אלי חיוך גדול ומאושר. עזבתי אותו ומרוב התרגשות ושמחה הלכתי אל אלעד, חיבקתי אותו חיבוק ענק והבאתי לו נשיקה בפה!!!! התנתקתי ממנו וקפצתי שתי מטר אחורה אחרי שקלטתי מה עשיתי! נישקתי את חבר של אחותי!!!!!
אלעד חייך אלי מאושר, כנראה שהעובדה שהוא חבר של אחותי לא הטרידה אותו במיוחד...
סובבתי את ראשי אל בן חסרת אונים מקווה שהוא יציל אותי איך שהוא, אבל הוא רק הסתכל עלי במבט מופתע.
אלעד:"אני רואה שאת ממש שמחה..." הוא אמר עם חיוך
אני:"אני ממש מצטערת!!! לא התכוונתי!!! פשוט כל ההתרגשות הזאת ו..." לא יכולתי להמשיך את המשפט. אלעד התקרב אלי ונעמד ממש קרוב אלי כך שיכולתי להרגיש את הנשימות שלו על הפנים שלי.
אני:" ו... א.נ.י " המשכתי לגמגם
הוא שם את האצבע שלו על שפתי ואני הפסקתי לדבר ורק הסתכלתי על העיניים המהפנטות שלו והרגשתי כאילו אני נשעבת לתוכן ופשוט לא יכולתי להפסיק, וגם לא רציתי. הראשים שלנו התקרבנו אחד לשני לאט לאט קצת חוששים ובסוף זה קרה! התנשקנו! זאת הייתה הנשיקה הכי מדהימה שהייתה לי אי פעם (לא שהיו לי הרבה). היא הייתה כל כך מדהימה שאני פשוט לא יכולה לתאר אותה במילים. אחרי 2 דקות בערך התנתקנו מהנשיקה.
אני:"ואו" אמרתי עם חיוך ענק
אלעד לא אמר כלום ורק חייך
אני:"אז מה אנחנו?" שאלתי בחשש
אלעד:"חברים?"
אני:"אבל מה עם אחותי?"
אלעד:"אני יפרד ממנה מחר"
אני הייתי מאושרת! למרות שידעתי שזה לא בסדר אבל לא היה אכפת לי! הייתי כל כך שמחה שלא שמתי לב לזה שבן נעלם.
אלעד:"איפה בן?" הוא שאל והסתכל לכל הכיוונים
אני:"הלך..." אמרתי אחרי שגם אני הסתכלתי לכל הכיוונים. בן הוא האח הכי טוב שיש!!! אני בטוחה שמשהו אחר היה נשאר להסתכל עלינו.
אני:"לא בא לי לחזור לכיתה..." אמרתי בקל מתפנק
אלעד:" גם לי לא... בא לך ללכת לטיול?"
אני:"מאוד" אמרתי מאושרת
אלעד:"בואי" הוא אמר ותפס בידי מוביל אותי אל מאחורי בית הספר. הוא תיפס בקלילות מעל הגדר (שהייתה גבוה מאוד) וניסה לשכנע אותי לעבור גם
אלעד:"בואי! אני יעזור לך לעבור"
אני:"אין מצב שאני עוברת את זה!"
אלעד:"את לא סומכת עלי? אני מבטח לעזור לך"
אני:"אוקי" אמרתי והתחלתי לתפס. עליתי על מוט הראשון של הגדר (היו לגדר שני מוטות, אחת למטה ואחת למעלה). הנפתי את הרגל השניה למעלה כך שהזווית בין הרגלים שלי היו 180 מעלות. הנחתי את הרגל המונפת על המוט השני ודחפתי את עצמי למעלה. אחר כך קפצתי לצד השני כשעל פני חיוך ניצחון. אלעד הסתכל עלי מופתה
אלעד:"איך עשית את זה?" הוא שאל
אני:"עשיתי מה?" שאלתי לא מבינה את כוונתו
אלעד:"את הקטע עם הרגל.. איך עשית את זה?"
אני:"אה זה? שכחת שאני רוקדת? אני עושה את זה כל החיים..."
אלעד ניסה גם הוא להניף את הרגל למעלה אך הרגל שלו נעצרה בערך בגובה 45 מעלות מהריצפה
אני צחקתי עליו ואמרתי
אני:"עזוב פרוש לדוקים"
אלעד:"מאוד מצחיק" הוא אמר והמשיך "נראה אם תצחקי עכשיו" הוא הרים אותי
אני:"תוריד אותי!! מה אתה משוגע? אני ממש כבדה! תוריד אותי תוריד אותי!!!
אלעד:"לא!" הוא אמר בחיוך ונישק אותי
הוא סחב אותי עד למגרש החניה והוריד אותי ליד מכונית אסקלייד כסופה והיא נראתה ככה:
http://www.auto.co.il/Content/Articles/Art...scalade_350.jpg
אני:"ואו" אמרתי מתפעלת מהמכונית
אלעד:"אני סחבתי אותך עד לפה כדי שאת לא תצטרכי ללכת ועכשיו אני רוצה תשלום" הוא אמר בקול ממזדרי
אני:"מה אתה רוצה?"
אלעד:"נשיקה" הוא אמר וחייך
אני:"בסדר אם אתה מתעקש" אמרתי לו ונישקתי אותו נשיקה עיתים ונעימה. אחר שהתנתקנו מהנשיקה שאלתי אותו
אני:"אחרי ששילמתי לך מותר לי לשאול שאלה?" שאלתי ממשיכה לשחק איתו את המשחק
אלעד:"בטח, אבל אם את רוצה שאני יענה לך את צריכה לשלם" הוא אמר וחייך שוב
אני:"בסדר" אמרתי וחייכתי "לאן אנחנו הולכים?"
אלעד:"אני רוצה להראות לך מקום ממש יפה אבל הוא קצת רחוק"
אני:"אז איך נגיע לשם?" שאלתי הרי לפי מה שהבנתי אין לאלעד אותו
אלעד:"באוטו כמובן" הוא אמר וליטף את האסקלייד שהייתה מאחורינו
אני:"זה שלך?" שאלתי בפליאה "חשבתי שאין לך אוטו בכלל"
אלעד:"כמו שאת רואה יש לי אוטו" הוא אמר והוציא מפתחות מתוך כיסו. הוא ראה את המבט המופתע שלי והמשיך " ובגלל ששאלת 3 שאלות ולא אחת את חייבת לי תשלום כפול" הוא אמר בחיוך
אני:"והוא?" שאלתי
אלעד:"לבוא אלי הביתה מתי שהוא"
אני:"אין בעיה" אמרתי וחייכתי אליו
אלעד פתח את האוטו, עלינו עליו והתחלנו ליסוע. נסענו בערך 50 דקות אבל אני לא הרגשתי בזמן שחלף. כל מילה שהוא הוציא, כל צחוק שלו גרמו לי אושר, אושר אדיר. כשהגענו הייתי מעט עצובה שהנסיעה נגמרה, הייתי מוכנה שהיא תמשיך לנצח. אך כשירדתי מהמכונית כל העצב נעלם. המקום שאליו אני ואלעד היה פשוט מדהים!! הסתכלתי סביבי ולא האמנתי למראה עייני!!! התפרס לפני משטח עצום של פרחים בכל הצבעים, סביבו היו עצים והכל היה צבעוני כל כך ויפה כל כך. ניסיתי לבלוע את כל היופי בנשימה אחת. אלעד ראה את ההבעה המאושרת שלי ואמר
אלעד:"ידעתי שתאהבי את זה"
אני:"וצדקת" אמרתי וקפצתי עליו בנשיקה
התישבנו מחובקים באמצע משטח הפרחים ושתקנו כשהראש שלי נשאן על הכתף שלו. השתיקה לא הייתה מעיקה אלה נעימה. הכל היה שקט כל כך והשמש החמימה, חיממה אותנו בחום נעים.
כל כך שמחתי על זה שהוא איתי!! לא היה אכפת לי מה יקרה אחר כך ואיך דניאל תגיב, פשוט שמחתי שהוא שלי בינתיים, שהוא נמצא כאן לידי והוא מחבק אותי ומנשק אותי. זה כל מה שהייתי צריכה עכשיו.
הייתי כל כך שקוע במחשבות שלא שמתי לב לכך שאלעד מסתכל אלי במבט המדהים שלו וכששמתי לב (אחרי הרבה זמן) שאלתי
אני:"מה? יש לי משהו על הפרצוף?"
אלעד:"לא" הוא אמר והמשיך להסתכל עלי
אני:"אז למה אתה מסתכל עלי כל כך הרבה זמן"
אלעד:"כי את יפה" הוא אמר בקול רך ונישק אותי. איך שהוא הגענו למצב שאני שוכבת על האדמה ואלעד מעלי מנשק אותי על הצבר. זה היה כל כך נעים וממקר. הרחתי את הרח הטוב שלו קרוב אלי והרגשתי את שפתיו על שלי והייתי מאושרת. אך כמובן משהו היה צריך להפריע לרגע המושלם הזה. המשהו הזה לא היה אחר מתחושת הזמן שפתאום חזרה אלי. התנתקתי מאלעד והסתכלתי על השעון שהיה על ידי ולאחר מכאן הסתכלתי על אלעד. הוא הסתכל עלי בפנים לא מבינות וכתשובה לשאלה שלא נשאלה אמרתי
אני:"אני ממש חייבת לחזור הביתה יש לי עוד מעט חוג" אמרתי עצובה בפעם הראשונה שאני צריכה ללכת לרקוד.
מיד לאחר שחזרתי מהחוג התחברתי למסנג'ר וקיוויתי שמורן תהיה מחוברת ולמזלי היא באמת הייתה
אני:"מורן?!?!?!??!?!?!?!?!??!?!?!?!?!?!?"
מורן:"מה????????????????????????"
אני:"את לא תאמיני מה קרה היום!!!!!"
מורן:"מה קרה?"
סיפרתי לה כל מה שקרה, מכשבן ואלעד אמרו לי שהם זכו ועד לקטע שהייתי צריכה ללכת לחוג.
מורן:"את עובדת עלי?"
אני:"כן...חחח...."
מורן:"ידעתי! אין לך אומץ לעשות את זה!"
אני:"סתם לא... זה באמת קרה 😊"
מורן:"סופסוף תפסת שכל! כל הכבוד לך!!!!!!!!!!"
אני:"תודה..."
אני:"אז מה קרה איתך ועם עדן?"
מורן:"הוא פשוט מדהים!"
את המשך השיחה העברנו על עדן (זאת אומרת היא סיפרה ואני רק כתבתי 'וואו' או 'באמת?' ודברים כאלה) עד שקלטתי שהשעה 12 ואני חייבת לישון אם אני רוצה שיהיה לי כוח למחר
אני:"מורן... אני ממש חייבת ללכת לישון... יש לי מחר ריקוד ולא יהיה לי כוח"
מורן:"בסדר מאמי... נדבר"
אני:"לילה טוב"
מורן:"לילה טוב
=====
מקווה שאהבתן...
שבת שלום יפות שלי 😊
אתר האהבה הישראלי