איזה פרק מדהים !
באמת שאהבתי 😊
מחכה להמשך ..
תודה יפות,
אני כבר מעלה את הפרק הבא 😎
%^% הדמעות מספרות את מה שהחיוך מסתיר %^%
פרק 5:
אני נכנסתי לאוטו. הוא התיישב בצד השני, לידי.
"אז לאן הולכים?" שאלתי...
"-ה פ ת ע ה-"
הוא אמר ....
ואכן הייתה זו הפתעה, מדהימה.
אחרי מספר דקות של נסיעה שקטה, מלווה בשירי רגועים ורומנטיים הראל עצר, המקום היה חשוך, לרגע עלתה בי תחושת פחד, אבל היא ירדה במהירות-נזכרת בו, ותחושת הביטחון חוזרת.
הוא יצא מן האוטו במהירות, בצעדים מהירים מגיע לפתח דלתי ופותח, שולח יד קרירה לעזרה.
הרגשתי כמו סינדרלה באגדה מצוירת, הרגשתי בתוך סרט, לא הרגשתי אמיתית. ומה שנגלה למול עיניי, רק חיזק את אותה תחושה.
עמדתי נשענת על הרכב, כמעט צונחת לאוויר, המומה.
"תגיד, זה אתה ארגנת את זה?" שאלתי. מנסה להתעורר מהחלום. "הכול בשבילך" בישר לי.
הוא נטל את ידי והתקדמנו לעבר חוף הים.
החוף היה חשוך לגמרי, ריק מאנשים, ניצב על החול הרטוב שולחן ארוך וצר, ובשני צידיו מונחים שני כיסאות מכוסים במפה לבנה.
מדהים למראה, עטור בצלוחיות קטנות עם מטעמים רבים, במרכז השולחן עמד לו בהידור בקבוק יין בתוך דלי מלא בקרחונים.
התקדמנו לעבר אחד ממקומות הישיבה, הראל נטל את הכיסא ומשך אותו לאחור, קד קידה ומסמן לי להתיישב. התיישבתי בחיוך, לאחר מיכן ניגש למקומו והתיישב.
הוא מחא שני מחיאות כף, וילד קטן וחמוד הגיע בחליפה, עם עניבת פאפיון שחורה לצווארו.
זה הצחיק אותי, תום לחש לו משהו והילד הלך.
"מאיפה הבאת אותו 😁 ?" שאלתי צוחקת. "האמת ראיתי אותו ברחוב ואמרתי לו רוצה להרוויח כמה שקלים הוא הסכים והבאתי אותו לפה" הפעם, באמת חשתי כמו בסרט. אפילו צבטתי את עצמי, לוודא שלא.
הילד חזר עם שני סירים סגורים במכסה מעוגל, אחד שם בצידי. "לעלמת החן" הוא אמר מחייך חיוך אדיב. "ולג'נטלמן היקר" פנה להראל.
צחקתי. "אפילו טקסטים הכתבתי לו" הכריז הראל וצחק.
הראל פתח את המכסה ואחריו גם אני. היה זה דג מתובל ברוטב כתום, מקושט בחתיכות לימון, טעים להפליא.
בתום הארוחה, הראל הגיע אליי, קד קידה וסימן לי לעמוד, כך עשיתי. הראל מחא 3 פעמים כף ומוזיקה נשמעה.
השיר, השיר של הראל מויאל-ואז תבואי. זה שנשמע באקראי כשטרקתי את דלת חדרי, מסכמת עוד וויכוח קולני ומטריד עם הוריי.
הפעם הוא נשמע בסיטואציה, אחרת לגמרי, פתאום זה נראה לי כל כך מוזר שהתעקשתי על לא לעבור לראשל"צ, פתאום שמחתי על שאני כאן,איתו...
הראל סימן לי בידו, לפתיחה של ריקוד סלואו וכך היה.
אני יוצא למסע של חיים
לחפש אותך
והיא בלתי מושגת
אולי היא איננה
כל השירים הם רק עליה
כותבים לי, מציירים את דמותך
באריכות של זמן ונצח,
אבל בסוף אמצא אותך
ואז תבואי, תבואי אלי
לבושה בשמלה לבנה
יחפה בכפות הרגליים
והעיניים מלאות אהבה
ואז אשיר לך שיר של פריחה
והלב יתרוקן מעצבות
ואני אתענג מיופייך
אהובה שלי, אם תשארי
אני רוצה לשאול שאלות
להבין את דרכו של עולם
אני נודד בין טעויות
ללא כיוון, ללא שליטה
להיאחז במשהו
ואולי יש עוד סיכוי
שאת תבואי, תבואי אלי
לבושה בשמלה לבנה
יחפה בכפות הרגליים
והעיניים מלאות אהבה
ואז אשיר לך שיר של פריחה
והלב יתרוקן מעצבות
ואני אתענג מיופייך
אהובה שלי, אם תשארי
באמצע השיר, הראל רכן לראשי מחפש בנשיקה, אבל דחיתי אותו, עוד לא, לא עכשיו.
"את מדהימה...לורן...את משגעת אותי..." הוא לחש בתום השיר, ואני רק חייכתי.
התיישבנו על החול והראל התקרב לפניי, התקרב התקרב, חיפש את שפתיי. וכשרפרוף קל עבר בין שפתותינו
"היי, קוקו, מה עם הכסף שלי?" הילד הקטן חזר, רק שהפעם לבוש בטישרט קצרה ומכנסיים ארוכים, מרושל לגמרי.
"אייייייכ נשיקות" הילד אמר כשקלט אותנו מבטא בפניו פרצוף נגעל.
התרחקתי מהראל, ורכנתי לחול.
תום הוציא לו שטר של 20 ש"ח ומטבע של 10. "יאללה עוף מפה קטנצ'יק" הילד נטל מידי הראל את הכסף ורץ משם.
הסתכלתי בחול, ושיחקתי בו בידיי.
אותה התעלומה עם מורן ושני, עברה במוחי... התייאשתי מלהוציא אותה דרכן אז החלטתי לפעול, ולשאול את הראל.
"הראל, תגיד... מה יש למורן, לשני, איתך, למה תמיד הם מסתכלות עליך מוזר כשאתה..."
"תעזבי אותן, הם ילדות קטנות, אל תאמיני להן אם הן יאמרו לך משהו, זה הכול המצאות שלהן, הן כבר עשו זאת בעבר" הוא קטע אותי נוגע בידיי, משחק עם ידיי, והחול מהווה מחיצה בין ידינו.
לא האמנתי כמה שקרן הוא יכול להיות, וכמה פאתטית אני.
-אם הן יאמרו לך משהו...המצאות... זה היה כל כך שפל מה שעברתי בגללו, כל כך שפל-
הוא חייך ואני שתקתי ואז פתאום, הוא השכיב אותי על החול ונישק אותי, נשיקה חושנית וסוערת, נשיקה שקיימת רק בפנטזיות הכי ורודות שלי.
זה היה כל כך מפתיע, שלא הספקתי לעכל.
הוא לחש באוזני "כמה רציתי לנשק את השפתיים האלה".
צמח על פניי חיוך,שהשכיח כל מחשבותיי,את החיוך חסמה נשיקה נוספת, אולי סוערת יותר מהקודמת לה.
שערי התמלא חול, וכך כל גופי... הוא נשכב עליי טיפה, והתחיל לנשק אותי בצוואר, נשיקות קטנות ומגרות.
הוא ליטף את ידיי ובחיפזון גמור שלח ידיו למותניי, הרגשתי שהוא מרשה לעצמו יותר מידי, אני לא כזאת, אני לא עוד פרחה מהשוק.
דחיתי אותה והפסקתי את הנשיקה.
"מצטער" הוא אמר נבוך, מרוחק יותר, שומר יותר על זהירות ומרחק.
"להתראות, נהניתי" אמרתי והוא נשק לי שוב.
נשכבתי על המיטה בחדרי, חושבת עלינו, עליי ועל הראל, מנסה להגדיר את המצב שלנו.
העדפתי להשאר ככה, להשאיר את המצב כפי שהוא, בלי פרשנויות והגדרות, אבל גם החלטתי שהוא לא יעשה לי את זה שוב- אני נסחפתי ושברתי את הגבולות שלי, ובכך אולי גרמתי לו לנשק אותי בביטחון, ואולי זה הוא שרק מחפש סטוצים, הייתי מבולבלת, דעותיי היו מרובות, אחת חולקת על השנייה.
גם חשבתי על זה, שאולי הוא רק משחק בי, ורוצה רק להשכיב אותי, ואז לזרוק, כמו אותה שקית שוקו שזרקתי בפח הכיתה.
כמו חפץ משומש, שאין בו רצון יותר.
חשדותיי,
התאמתו - ביום שלמחרת.
מקווה שאהבתן,
אני מקווה לשים עוד פרק, אפילו עוד היום 😛
אוהבת אתכן 😊
ליאם.
באמת שסיפור מדהים :]]
ואהמ..בהתחלה קראת לחברה של מורן שיר ואז שינית לשני אבל לא נורא בקטנה
עדיין ממש אהבתי :]
תמשיכי
QUOTE (סוופרמאמי @ 16/12/2007) באמת שסיפור מדהים :]]
ואהמ..בהתחלה קראת לחברה של מורן שיר ואז שינית לשני אבל לא נורא בקטנה
עדיין ממש אהבתי :]
תמשיכי
לא מאמי,
יש מורן ושני.
שני- זו זו שתמיד נוסעת איתה באוטובוס וכאלה.
מורן- זו עוד אחת שהיא מקובלת בכיתה שלהם.
בכל זאת תודה יפשלי[:
ותודה לכולכן 😊
וואו, אני קוראת חדשה ואני חייבת לומר לך שיש לך כתיבה כ"כ יפה וסוחפת.
והרעיון של הסיפור גם ממש יפה (:
אגב, בפרק האחרון כתבת תום במקום הראל.
בכל זאת ממש יפה, אהבתי את הפרק, ממש חלומי 😁
QUOTE (mor78 @ 16/12/2007) וואו, אני קוראת חדשה ואני חייבת לומר לך שיש לך כתיבה כ"כ יפה וסוחפת.
והרעיון של הסיפור גם ממש יפה (:
אגב, בפרק האחרון כתבת תום במקום הראל.
בכל זאת ממש יפה, אהבתי את הפרק, ממש חלומי 😁
תודה מאמי, שימחת אותי 😊
שיניתי...
ותודה לכולכן!#
QUOTE (לילללה @ 16/12/2007) QUOTE (סוופרמאמי @ 16/12/2007) באמת שסיפור מדהים :]]
ואהמ..בהתחלה קראת לחברה של מורן שיר ואז שינית לשני אבל לא נורא בקטנה
עדיין ממש אהבתי :]
תמשיכי
לא מאמי,
יש מורן ושני.
שני- זו זו שתמיד נוסעת איתה באוטובוס וכאלה.
מורן- זו עוד אחת שהיא מקובלת בכיתה שלהם.
בכל זאת תודה יפשלי[:
ותודה לכולכן 😊
אני יודעת ואת קראת בהתחלה לשני שיר
QUOTE (סוופרמאמי @ 16/12/2007) QUOTE (לילללה @ 16/12/2007) QUOTE (סוופרמאמי @ 16/12/2007) באמת שסיפור מדהים :]]
ואהמ..בהתחלה קראת לחברה של מורן שיר ואז שינית לשני אבל לא נורא בקטנה
עדיין ממש אהבתי :]
תמשיכי
לא מאמי,
יש מורן ושני.
שני- זו זו שתמיד נוסעת איתה באוטובוס וכאלה.
מורן- זו עוד אחת שהיא מקובלת בכיתה שלהם.
בכל זאת תודה יפשלי[:
ותודה לכולכן 😊
אני יודעת ואת קראת בהתחלה לשני שיר
חחחח באמת?
אוקי אני ישנה 😁
ותודה מאמי שלי(:
QUOTE "אז בואי נחכה ביחד, אני שיר" היא אמרה והתחלנו לדבר.
הינה ובפרקים אחר כך קראת לה שני