חחח אדווה תודה יפה שלי
אמרתי לך שאני אוהבת אותך 3> מואהה
תודה
פרק 2
מתן קם מהכיסא עלו הוא ישב, ההינו במרפסת של הבית שלו. היה מן שקט באוויר שנאתי את השקט הזה.
הוא הוציא מהכיס שלו סיגריה ומצית והקריב לשפתיו.
"תביא לי גם סיגריה" אמרתי.
"את מעשנת?" שאל מופתע.
"כן" אמרתי "לא טוב?"
"אני לא אוהב בחורות שמעשנות" אמר מתן.
"אז למה את מעשן?" שאלתי מניסה להחניק את העלבון.
"אמרתי שאני לא אוהב בחורות שמעשנות" חזר על דבריו.
"אהה" אמרתי "טוב"
הוא חייך אלי ובא לעברי מקריב את שפתיו לשפתי אהבתי את ההרגשה כאשר הוא מנשק אותי.
"אני אוהב אותך" אמר. כנראה שאז הייתי כל כך עיוורת בשביל להבחין בשקרים שלו.
הוא חיבק אותי נשק לצווארי מנסה לרדת טיפה אל אזור החזר אבל עצרתי אותו.
"מתן אני לא מוכנה." אמרתי.
הוא התרחק ממני. "טוב" אמר בקול שקט כזה.
"אתה כועס עלי?" שאלתי.
"לא יפה שלי מה פתאום?" צחק.
התקרבתי אליו וחיבקתי אותו. "אני אוהבת אותך" אמרתי בפעם ראשונה מאז לפני שבוע בוא התחלנו לצאת.
"גם אני אותך" חייך.
------
קמתי, השעה הייתה 2 בצהרים. וואי כמה ישנתי.
נכנסתי לאמבטיה והלכתי להתקלח, שיצאתי לבשתי גופיה ומכנס קצר פשוט.
שמתי כפכפים ויצאתי החוצה לעשן קצת.
מאז שנפרדתי ממתן או יותר נכון הוא נפרד ממני חזרתי לעשן בכמויות שהייתי איתו לא עישנתי כבר, מתן לא אוהב בחורות שמעשנות אני אוהבת את מתן, אני רוצה שמתן יאהב אותי.
אבל מתן לא אהב אותי אף פעם.
"תעשי טובה תביא לי סיגריה" שמעתי קול מאחורי. הרגשתי את הלב שלי מחסיר פעימה הסתובבתי אחורה והסתכלתי עליו. "אני לא אוהבת בנים שמעשנים" הסתכלתי על מתן הוא כל כך יפה.
"עוד כועסת עלי?" שאל מתן.
חייכתי "זה נגמר בנינו כבר לא? מה זה משנה?" שאלתי ונתתי לו סיגריה אחת.
"אז למה את ככה?" שאל מתן "את ידעת מצוין שזה יגמר מתישהו ולא ימשיך לנצח"
"חבל שזה גם התחיל" אמרתי.
"אני ביקשתי סליחה" אמר מתן.
"תן לי לנחש עכשיו אתה רוצה שנישאר ידידים כאילו כלום לא קרה" אמרתי.
"בדיוק" אמר מתן.
לפתע לסיגריה היה טעם מגעיל, כל מה שרציתי זה לקום וללכת משמה, אבל הפעם הוא הולך לשמוע את כל מה שיש לי. זרקתי את הסיגריה והסתכלתי עליו. "אתה ממש מצחיק" אמרתי.
"תמיד אמרת לי את זה" חייך.
"כן אבל אז לא ידעתי עד כמה אתה מצחיק" אמרתי "שנהיה ידידים"
"מה מצחיק בזה?" שאל מתן.
"אוח אלוהים ישמור מה עשיתי איתך" אמרתי.
"הרבה דברים" חייך בשובבות ואני פשוט רציתי לתת לו סטירה.
"מתן אני לא יכולה להסתכל עלייך להיות ידידה שלך?" שאלתי "אתה מגעיל אותי"
"את ממש ילדה קטנה" אמר מתן.
"כן כנראה" אמרתי "ואתה עיוור כי אתה לא שם לב אפילו מה עשית לי"
"מה עשיתי לך?" שאל "בא לך להגיד לי"
-----
עדן פתחה לי את הדלת "מה קרה?" שאלה שראתה אותי בוכה.
"אני לא יכולה יותר" אמרתי.
סיפרתי לה בקצרה את כל מה שקרה מנסה לשלוט בדמעות, הבטחתי לעצמי שלא יבכה עוד בגללו והינה אני שוב בוכה בגלל האפס הזה.
"אוח הוא ממש אידיוט" אמרה עדן.
"את אומרת לי?" שאלתי "אני שונאת אותו"
"אי אושר" אמרה "לא סגרנו על זה שאת ממשיכה הלאה?"
"אני לא יודעת" אמרתי "לדפוק הזה כנראה היה חלק יותר גדול בחיים שלי ממה שחשבתי" נאנחתי.
היא חיבקה אותי, זה מה שהיה מיוחד תמיד בעדן היא ידעה מתי צריך לדבר ומתי פשוט צריך לשתוק להקשיב ולחבק.
לאחר כמה דקות של שתיקה ניגבתי את הדמעת "אוף" אמרתי עצבנית "כמה פתטית אני עוד יכולה להיות?" שאלתי.
"את לא" אמרה עדן.
"לא?" שאלתי "חודשים פאקינג חודשים כל מה שאני עושה זה לבכות עליו".
"אז תקומי ותלחמי" אמרה עדן בחיוך "אבל לפני שאת נלחמת אולי כדי שתנגבי את הפנים ונלך לסיבוב בקניון".
חייכתי "אבלל קודם נעצור בבית שלי אני נראת נורא" אמרתי "ואני צריכה לקחת כסף"
"סבבה" אמרה עדן. היא נכנסה לחדר החליפה בגדים לקחה כסף ובאנו אלי.
נכנסתי לחדר שלי החלפתי לג'ינס וגופיה לקחתי כסף מהחדר של אבא. גם ככה הוא לא ישים לב.
"את באה?" שאלתי.
"אחריך" אמרה עדן.
"טוב אחרי" חייכתי ויצאנו מהבית.
נכנסנו לקניון והלכנו לעבר פוקס. הסתכלנו בדברים מדדנו קנינו ויצאנו.
"בואי רגע לג'נטלמן" אמרה עדן.
"מה יש לך לעשות שמה?" שאלתי.
"לאבא שלי יש מחר יומולדת" אמרה עדן.
נכנסנו לג'נטלמן. "אפשר לעזור?" שאל המוכר שמה.
"ממ לא אנחנו מסתכלות": אמרה עדן.
היא הביטה בדברים. "זה חמוד" אמרה והצביעה על שעון "נראה לי הוא יאהב את זה".
"כמה זה עולה?" שאלתי.
"לא יודעת קראי לו" אמרה עדן.
"בוא" אמרתי למוכר והוא בא לעברנו.
"בוא" צחק "יענו חברים וכאלה?"
"רוצה להיות?" שאלתי.
"מתאים לי" חייך.
"כמה זה עולה" שאלה עדן.
""200" אמר
"אין איזה הנחה לחברים?" שאלתי שראיתי על פניה של עדן שהיא לא ממש הולכת לבזבז 200 שקל על השעון הזה.
"סורי" אמר "זה הנחה רק לכאלה שאני יודע את שמם".
"אתה לא יודע את השם שלי?" שאלתי "אחרי חברות כל כך ארוכה אתה לא יודע את השם שלי?"
הוא חייך בשובבות 'יש לו חיוך יפה' אמרתי כשהבחנתי בגומות שלו, גומות תמיד עשו לי את זה :].
"לא פשוט ברח לי מהראש" המשיך במשחק המדומה שלנו.
"אושר" אמרתי.
"אושר" מלמל "אחלה שם"
"אמא בחרה" אמרתי.
"אני דניאל"
"יופי לך" אמרתי נזכרת עד כמה לא בא לי עכשיו קשר עם בחור.
"יופי זה דבר טוב " חייך.
"כן טוב עדן את מוצאת משהו?" שאלתי.
"מממ יש לכם איזה עט כזה ני יעשה לו חריטה?" שאלה עדן.
"אני כבר חוזרת" אמרתי ויצאתי מהחנות. ניגשתי לחנות תכשיטים ממול.
"אמא?" שאלתי. ידעתי שראיתי אותה.
"אושר" אמרה ואולי הייתה מופתעת.
"היי" אמרתי בחיוך.
"היי מה קורה?" שאלה אמא.
"בסדר הרבה זמן לא ראיתי אותך" אמרתי.
"כן היו לי כל מיני עניינים" אמרה אמא "עבודה את יודעת"
"כן עבודה" אמרתי וכנראה אפילו הייתי מאוכזבת "טוב אני צריכה ללכת"
"ביי" אמרה אמא ונתנה לי נשיקה על הלחי.
"ביי" מלמלתי ואני לא בטוחה שהיא שמעה אותי בכלל. אני ואמא שלי לא הכי בשר, היא מאוד עסוקה אז אין לה זמן לפגוש אותי.
נכו שזה נשמע דפוק אמא שלי מאוד עסוקה כדי לפגוש אותי .
אבל התרגלתי…
ראיתי את עדן יוצאת מהחנות. "נו קנית את העט?" שאלתי.
"כן" אמרה עדן "ראית את המוכר החתיך הזה?"
"יש לך חבר שחכת?" שאלתי.
"התכוונתי בשבילך" אמרה עדן "הבנאדם התחיל איתך לא ראית?"
"הוא לא הטעם שלי" אמרתי על מי אני עבודת אה? הוא בדיוק הטעם שלי.
"שקרנית" אמרה עדן "זה בגלל מתן נכון? את לא השתחררת ממנו?"
"אני לא רוצה לדבר על זה" אמרתי.
"טוב" אמרה עדן "אבל באמת שהגיע הזמן שתמשיכי הלאה"
"אני ימשיך" אמרתי "אבל בקצב שלי"
סיפורר יפהה (:
תמשיכיי מאמי.
ואואואואואוו..
אחד הסיפורים הכי טובים כאן !
אהבתי מאמי שלי , תמשיכי ==)))
פרקק ממש יפהההההההה
מירבוש תמשכיי נשמה 😊
סיפור מדהיםםםם (:
תמשיכי מיבוש 😊
אוהבת אותך רבנית קוקה קולה דיאט ((:
תודה
ליפ לאב יהה 3>
עוד תגובות?
התיאורים שלך מדהימים
וכל השיחות
אחלה סיפור מירביק
מחכה להמשך
רגינה תודה מאמי שלי :]
אוהבת אותך
שושי אני אוהבת אותך מאוד!😁
את מדהימה
ןאת כותבת מדהים..
אתר האהבה הישראלי