קראתי הכללללל
פשוט מדהיםםם
תמשיכי ממי :]
תודה חמודות
אני מוסמקת 😁 חחח
עשיתי המשך לסיפור! (: תקראי בבקשה..
3>>
ואאייי..
יפההההה כ"כ
המשךךךך מוכשרתתת 😂
3>
"למה?" שאלתי "אני לא מבינה כמה מפגר אפשר להיות? אתה פשוט לא שם לב? אמא שלי מחליטה להזמין אותי לחתונה שלה אחרי שלא שמה לב אלי בכלל ואתה מחליט לשחק את תפקיד האבא אחרי שכמו אמא גם לך לא היה אכפת ממני"
הוא שתק יכולתי לראות איך הוא מנסה לשלוט בעצבים שלו ולא מצליח.
"יש משו יותר ברור מזה?" שאלתי.
אבא שלי לא יכול לקבל את האמת לצערי גם אני כזאת...כמו שהיה עם מתן לא קיבלתי את מה שהיה ברור שהוא לא אוהב אותי ופגעתי בעיקר בעצמי.
"אושר די" צעק. היה זעם בצעקה שלו זה היה ברור אני לא הייתי מוכה להפסיק. "נמאס לי מהמשפחה הזאת" צעקתי "ובעיקר ממך". כאילו נלקח מאיזה סרט אבא פשוט נתן לי סטירה על הלחי. הסתכלתי עליו הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו.
"צא מהחדר שלי" אמרתי מביטה בו במבט יבש ובקול עוין.
הוא יצא בשתיקה.
פרק 15
@#$%אבא@#$%
"נמאס לי מהמשפחה הזאת" צעקה אושר "ובעיקר ממך". המילים האלו חדרו בראשי מזכירים לי רגעים שרציתי לשכוח.
כנראה שבאמת התפוח לא נופל רחוק מהעץ. לא יכולתי לשלוט בזה ידי חבטה בלחייה של אושר הבת שלי.
ראיתי איך מבטה אתחלף למבוהל ואז ליבש "צא מהחדר שלי" אמרה במבט חודר.
רציתי לומר כל כך הרבה אבל לא הצלחתי יצאתי מהחדר שלה ונכנסתי לחדר שלי נשכב על המיטה שלי...
-----------------
3 בלילה אני יושב על הספא מי היה מצפה שהדלת תיפתח?
היא נכנסה מנסה כמה שיותר בשקט ואז קלטה את מבטי.
"למה חזרת רק עכשיו?" שאלתי.
"אויש מה זה משנה?" שאלה.
"איפה היית?"
היא שתקה. "אצלו?" שאלתי.
המשיכה לשתוק.
"חשבתי שזה נגמר בניכם" אמרתי.
"נגמר?" שאלה "איפה היית כל היום?"
"בעבודה" אמרתי.
"בעבודה בדיוק שוכח שיש לך חיים כאן נכון?" שאלה מירי "אתה בורח כל היום לעבודה חוזר הביתה ומרגיש כמו איזה מלך" המשיכה להטיף לי ואני שותק ומתאפק מתאפק ושותק.
"אתה לא חושב קצת עלינו?" שאלה מירי "כל מה שאכפת לך זה רק מעצמך".
"מעצמי?" שאלתי "אני מפרנס אותך כדי שאת לא תגורי ברחוב" הרשתי לעצמי להרים את קולי.
"אתה לא מבין כלום נכון? המשפחה הזאת על הפנים, אושר כל היום סובלת ואתה נעלם" צעקה.
"מירי די" אמרתי לא יכולתי יותר.
"קשה לך לקבל את האמת?"
"איזה אמרת? עוד מעט תגידי שאני אשם בהכל"
"אולי" אמרה .
"את יודעת מה הכל בגללך כל מה שאכפת לך זה רק מעצמך" אמרתי שאתה מרגיש לחץ תזרוק את האחריות על מישהו אחר...
"נמאס לי מהמשפחה הזאת" צעקה "נמאס לי ממך!!"
נשברתי ידי הונחה בחבטה על לחייה דמעה זלגה מענייה היא הלכה לחדר ארזה את הכל ויצאה מהבית...ואז נפגשנו ברבנות.
אחר כך הבטחנו להסתדר בשביל אושר אבל הרבה השתנה...לא אני ולא היא שחכנו את מה שקרה.
--------------
@#$%רועי@#$%
"היי" אמרה נועה שנכנה לחדר שלי.
"מה קורה?" שאלתי.
"בסדר" אמרה נועה "אמרת שתעזור לי במתמטיקה"
"כהה אני זוכר" אמרתי ובראשי מזכיר לעצמי שזה רק לצורך לימודים!
היא התיישבה על המיטה שלי ואני הלכתי להביא את הספר. לא הייתי הכי טוב בלימודים זה ידוע.
אבל משום מה ומסיבה לא ברורה חשבון היה הצד הכי חזק שלי.
התיישבנו על הרצפה והתחלתי להסביר לה,. נתתי לה תרגילים כדי שתפתור.
לא יכולתי להפסיק להסתכל עליה היא הייתה כל כך יפה.
היא סיימה. בדקתי לה.
"נו?" שאלה.
"חוץ מטעות אחת הכל טוב" אמרתי "מסתבר שאני מורה טוב"
"חחח עד שלא הכל יהיה טוב לא תהיה מספיק טוב" אמרה נועה וקרצה לי.
"למה להרוס לי את השמחה?" שאלתי.
"כי זה נכון" אמרה נועה.
"אם את אומרת" צחקתי.
"נמאס לי ממתמטיקה" אמרה נועה.
"רוצה לעבור לאנגלית?"
"אנגלית?" שאלה "מה לא אמרנו אנגלית" נבהלה.
"מזל כי עוד הייתי יוצא טיפש"
"אז יצאת מצחיק" אמרה נועה וחייכה אלי איזה חיוך יפה..
"כן תמיד הייתי מצחיק" אמרתי.
"וצנוע"
"מאוד"
"מאוד" אמרה.
"לא אבל מאוד" אמרתי.
"הכי מאוד" אמרה.
"מאוד בחזקת שש" אמרתי "אם כבר חשבון"
היא צחקה "כן שזה יוצא אהמ...הרבה מאודים" אמרה.
הסתכלתי אליה לא שמתי לב איך התקרבנו ובלי שליטה השפתיים התחברו והלשונות דיברנו בשפה משלהם זה כבר לא היה שיעור מתמטיקה, וזה כבר לא לצורך לימודים....
והמאוד בחזקת שש כבר לא יצא הרבה מאודים...זה יצר בעיה גדולה יותר מזה...
@#$%דניאל@#$%
חשבתי אולי להתקשר לאושר להזמין אותה שתבוא איתי. התקשרתי אליה לא ענתה לי. חשבתי לנסות יותר מאוחר גם לא ענתה. וויתרתי.
קצת באיחור הייתי מוכן לבוש בחולצת פולו וג'ינס הלכתי יחד עם אורן למסיבה.
"נו מה עם הבחורה הזאת?" שאל אורן.
"אושר?"
"ככה קוראים לה? לידידה שלי קוראים ככה" אמרתי "שכנה שלי"
"כהה היא גרה בבניין שלך" אמרתי.
"אהה" אמר אורן "מה איתה?"
"בסדר" אמרתי "לא עונה לי היום..."
"לא נורא" אמר אורן "בקטנה"
"כהה" אמרתי "אבל מוזר"
"יאללה שתחרר אחי"
"יאללהההה מסיבה" צחקתי.
הגענו למסיבה. לא היה אפשר לפספס את הרעש שהיה בתוך הבית. נכנסתי לבית, אומר שלום לכמה מכיר כאלה שלא הכרתי. ומתיישב על הספא. לא הייתי בקטע שלרקוד עוד.
"שלום, שלום" אמרה קרן והתיישבה לידי מביאה לי בקבוק בירה אחת לי ולוקחת שלוק משלה.
"שלום גם לך" אמרתי.
"מה קורה?" שאלה קרן.
"את יודעת כרגיל" אמרתי
"הכרגיל שלך לא משהו אם זכור לי נכון" אמרה קרן.
"הכרגיל שלי משתפר" אמרתי.
"סומכת עלייך" אמרה קרן.
"גברררררר!!!" אמרה קרן וצחקתי.
"אז מה איתך קרן?" שאלתי.
"ואלה? פגז" אמרה קרן.
"אחלה" אמרתי.
"יאמי" אמרה קרן.
"שמנה" צחקתי. קרן הייתה הידידה הכי טובה שלי, אפשר לומר עוד מהגן? ההינו ממש כמו אחים.
המשכו לדבר ולצחוק כמו שרק אנחנו יכולים.
הלכתי למרפסת וצלצלתי לאושר שוב המזכירה...מפעם לפעם שאני שומע את הקול של המזכירה האלקטרונית אני מתחיל לשנוא את הקול שלה יותר!!..
הלכתי לשתות, לרקוד, להשתחרר....העיקר להפסיק לחשוב..
היא סתם עוד בחורה נכון?...
@#$%אבא@#$%
קמתי בבוקר הלכתי לחדר של אושר רציתי לדבר איתה. פתחתי הדלת היא לא הייתה שמה. על המיטה היה מכתב.
לא היה רשום בו הרבה אבל מספיק בשביל שיכאב.
'כנראה אני הולכת בעקבות אמא...
נמאס לי ממך...'
אאווץ' , מדהייייים .. תמשיכי 😊
חחח באמת אווץ'', אהבתי.. המשך.. 😊
3>
אתר האהבה הישראלי