תודה יפה שלי [=
טוב נוו..
אני יפסיק - בשבילך..
XD
וסתם, קרה משו - עבר..
קורה..
העיקר שיש חיוך על השפתיים לא ?!
השלמתי את הפרקים,
מדהים מאמי (:
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך D:
QUOTE (adva2244 @ 02/11/2007) תודה יפה שלי [=
טוב נוו..
אני יפסיק - בשבילך..
XD
וסתם, קרה משו - עבר..
קורה..
העיקר שיש חיוך על השפתיים לא ?!
לאאאאא אל תפסיקי 😢
קצרצר אבל ממש יפה!!
מסכנה... =[
מדהים !
וכל מילה נוספת מיותרת..
QUOTE (סוופרמאמי @ 02/11/2007) QUOTE (adva2244 @ 02/11/2007) תודה יפה שלי [=
טוב נוו..
אני יפסיק - בשבילך..
XD
וסתם, קרה משו - עבר..
קורה..
העיקר שיש חיוך על השפתיים לא ?!
לאאאאא אל תפסיקי 😢
טוב אני לא יפסיק P=
[ חחחחחח איזו צנועה אני XD ]
יפההההה=]
יש לי הרגשה שהוא יבגוד בה עם הנופר הזאת בסוף =/
לכי תדעי [;...
תודה,
אוהבת 3>
מצטערת על היבוש..
-כותבת-
- פרק 6-
נופר נשארה אצלנו עד שסבא שלה חזר.
בזמן שהיא הייתה אצלי היא כל פעם הזכירה לי עד כמה יפה אני, עד כמה החדר שלי יפה , ועד כמה היא הייתה מתה להתחלף איתי.
נכנסתי למיטה באחד עשרה וחצי, כיוונתי לי שעון לרבע לשבע ונכנסתי למיטה.
~*~*~*~*~*
" בוקר טוב יפה "
אורטל חייכה אלי ונתנה לי נשיקה על הלחי.
" בוקר " מלמלתי והתיישבתי בעייפות על הספסל שמלפניה.
הנחתי ראשי על החלון ועצמתי עניים, כל הלילה לא נרדמתי, הסיוט שוב חזר על עצמו, פניו של אח שלי, האכזבה שבעיניו..
האוטובוס עצר באחת התחנות, עוד כמה חבר'ה צעירים עלו לאוטובוס והאוטובוס המשיך לנסוע.
הרמתי בעצבנות את הראש שלי מהחלון אחרי שקיבלתי כמה מכות קטנות בראש מהתזוזה של האוטובוס.
" מה קרה ? עייפה? " שאל מור והתיישב לידי.
מור הוא הידיד הכי טוב שלי, כמו אח בשבילי, לפני שנה היה לנו ריב רציני בגלל מישהי שהוא יצא איתה, היא הרחיקה אותו ממני, והוא לא התנגד.
אחרי זה הוא הבין את הטעות שלו וחזרנו להיות ידידים.
אני – " סחוטה " אמרתי והשענתי את הראש של הפעם עליו.
אחרי 10 דקות האוטובוס עצר לפני בית הספר.
ירדנו אני , מור ואורטל מהאוטובוס, הרבה חברה ירדנו אחרינו, ועוד כמה נשארו על האוטובוס שעושה סיבוב בכל בתי הספר התיכונים בסביבה.
הגענו ובדיוק הצלצול נשמע ברחבי הבצפר, מור המשיך לכיתה שלו ואני ואורטל לשלנו, בדרך פגשנו את ניב.
אני – " היי יפ'שלי "
אמרתי והתקרבתי אליו לחיבוק, הוא אימץ אותי בין זרועותיו ונתן לי נשיקה יבשה על השפתיים.
ניב – " היי אורטל מה קורה ? "
הוא חייך ונתן לה נשיקה על הלחי.
אורטל – " בסדר ניבו'ש "
אמרה וחייכה גם היא " טוב אור אני הולכת לכיתה, ניפגש שם " היא הוסיפה והמשיכה ללכת.
ניב – " איי נסיכה שלי, כמה שאני רוצה להישאר מחובק איתך ככה אבל המורה שלי תרצח אותי אם אני יאחר שוב " הוא אמר ועשה פרצוף מאוכזב.
אני – " אז לך כבר " אמרתי ונתתי לו נשיקה ארוכה.
התפצלנו כל אחד לכיתה שלו.
השיעורים עברו לי לאט, מחברת היסטוריה התמלאה ב " אור 3> ניב " ו " love "..
מחברת ספרות בכל מיני משפטים מאוהבים,
ומתמטיקה בתרגילים קשים.
~*~*~*~*~*~
" אין כמו בבית " אמרתי לעצמי ונפלתי על הספה, לא לפני שזרקתי את התיק ליד הדלת של הבית.
הדלקתי טלוויזיה מזפזפת במהירות בין כל הערוצים הרגילים, מגיעה ל "MTV "..
במהירות נרדמתי על הספה לכמה שעות טובות.
" אור קומי יפה כבר 6 " שמעתי קול רגוע קרוב אלי, ויד נוגעת בכתפי.
פקחתי את עיניי והסתכלתי על הדמות שנעמדה מולי.
מיד קפצתי מהספה, הסתכלתי שוב על הדמות וגיליתי לראות את אימי עומדת שם מסדירה את הנשימה שלה.
" קרה משהו ?" היא אמרה לא מבינה.
אני – " לא.. לא קרה כלום "
אמרתי ואספתי את השיער שלי לקוקו מסודר.
שוב הסיוט, שוב הפנים, שוב המבט, שוב האכזבה.
ושוב הכאב...
עליתי לאמבטיה ושתפתי את פניי, הבטתי במראה וראיתי אותו עומד מאחורי, עם אותו פרצוף ואותו מבט מאוכזב.
הסתובבתי במהירות אחורה והדמות נעלמה.
יצאתי במהירות מהמקלחת משאירה את קול הדלת הנטרקת מאחוריי.
נכנסתי לחדר שלי מנגבת את הדמעות אחד אחרי השנייה,
" דיי כבר, תעזוב אותי, בבקשה"
אמרתי מדברת לתמונה שלו שעל השידה.
" למה אתה מאוכזב ממני ?! מה עשיתי ?! תיתן לי סימן משו "
אמרתי כבר עייפה מלנגב את הדמעות.
הרגעתי את עצמי והנחתי את התמונה חזרה במקום, מחייכת לעצמי, מחייכת סתם, מחייכת בכיף, מחייכת וצוחקת על עצמי.
התיישבתי על המיטה והתחלתי לעשות את השיעורים שהיו בספרות,
דפדפתי במחברת עד שהגעתי לעמוד אותו מילאתי ב" אור 3> ניב " ..
משהו מוזר היה שם, המילה ניב כוסתה בקשקוש אקראי שצויר בעט כחול.
לא הבנתי מה היה אבל התעלמתי.
המשכתי לעשות שיעורי בית עד שכאב ראש נוראי תקף אותי ...
פרק מדהים
אהבתי את כל הסימנים האלה שאת עושה וכאלה
במבה שולי מוכשרת אחת
אי פעם אמרתי לך שאני אוהבת אותך
המשך יפשלי
מדהים !
אווהבת את המיסתוריות שבסיפור ;]
תמשיכי בובה