OMG
יש לה אחות O:
פרק מדהים
אדווה מוכשרת שלי
מטורפת עלייךךךך
תודה P=
אחות ?!
מי אמר שיש לה אחות ?! 😛
אוהבת 😁
מה יש לה אח? הוא יבגוד בה עם אח O: או ביי [אני כבר אומרת מה יהיה בסיפור שלך XD] חח
סתאםם
חחחח..
אוהבת אותך י'פשלי..
כנראה לא יהיה המשך היום,
קמתי מוקדם כדי ללכת לעבודה, וישנתי צהריים..
אולי יהיה יותר מאוחר,
אוהבת >
ווויי ממש אהבתי =]
סיפור ממש יפה
מחכה להמשך
אוהבת33>
מה את סתומה?מפגרת? חולת נפש? לא שאני אבין,
איפה ההמשך?!
אני סקרנית
ואני רוצה המשך,
מיד !
QUOTE (Noykush @ 31/10/2007) מה את סתומה?מפגרת? חולת נפש? לא שאני אבין,
איפה ההמשך?!
אני סקרנית
ואני רוצה המשך,
מיד !
סתומה אני לא חושבת,
אבל אני חייבת להסכים עם החולת נפש ...
מצטערת מאמי או שיהיה המשך יותר מאוחר או מחר,
עבדתי היום ואני סחוטה :\
_____
כל השאר,
תודה על התגובות,
אוהבת 3>
מצטערת שייבשתי.. :\
אני כותבת עכשיו ...
קראאתי הכל,
אהבתי בטירוף :]
- מחכה להמשך -
שבת שלום מאמי
QUOTE (HeNNNNNNN @ 02/11/2007) קראאתי הכל,
אהבתי בטירוף :]
- מחכה להמשך -
שבת שלום מאמי
וואי תודה,
איזה כיף לשמוע את זה [=
ההמשך בתגובה הבאה P=
- שבת שלום 3> -
יצא די קצר,
מצטערת..
הראש שלי לא פה :\
___
- פרק 5-
אמא שלי : " זוכרת שלפני כמה זמן משפחת כהן עברו מפה ?"
היא אמרה וחייכה,
משפחה כהן היו השכנים שלנו.
אני – " נו.. "
אמרתי בלי סבלנות.
אבא – " אז.. " המשיך את אמא שטיפה התעצבנה על היחס המזלזל שלי.. " עכשיו עברו לבית לידנו משפחה חדשה, זאתי ... "
עצר לרגע והסתכל על הילדה שלידו.
" נופר .. " המשיכה אותו הילדה וחייכה אלי.
אבא שלי – "כן, כן נופר.. היא גרה שם עם סבא שלה "
אמר וחייך " קיוויתי, זאת אומרת קיווינו שתוכלו להיות חברות טובות, היא קטנה ממך בשנה "
אמר והביט בי מחכה לתשובה.
נופר הסתכלה עליי בהערצה, נעצה בי מבטים משתוקקת לקבל תשובה חיובית.
" כן בטח, מה שתגידו "
עניתי בקצרה ועליתי למעלה.. אחרי כמה מדרגות נעצרתי.
אני – " את באה ? "
אמרתי וחייכתי אליה, כמה שיכולתי.
היא רק חייכה חיוך גדול ודילגה אלי בשמחה.
עלינו לחדר שלי,
נכנסתי לחדר שלי והיא נעצרה בכניסה.
הסתכלתי עליה מרימה גבה, לא מבינה למה היא נעצרה בכניסה, מה היא מחכה לרשות או משו כזה ?!...
אני- " את יכולה להיכנס לחדר זה בסדר "
אמרתי מדליקה את המסך של המחשב ומתיישבת מולו.
היא נכנסה בצעדים מהססים כשראשה מופנה לתקרה, כשהבחנתי בכך הרמתי את ראשי גם.
חייכתי.
אני – " זה כוכבים שנוצצים בחושך " אמרתי אליה והיא הפנתה את מבטה אלי במהירות.
" חכי דקה.. " אמרתי וקמתי מהמקום שלי,
אני – " הנה" הוספתי כשכיביתי את האור, היא הפנתה את מבטה למעלה מחייכת,
היא הורידה את ראשה והסתכלה עלי בקנאה..
נופר – " החדר שלך כל כך יפה. ."
היא אמרה, יכולתי לראות בעיניה שהיא רוצה גם היא חדר כזה.
" תודה " אמרתי והתיישבתי מול המחשב בחזרה..
נופר- " אני חייבת להגיד משו.. "
היא אמרה והשפילה את ראשה.
אני – " תרגישי חופשי "
אמרתי כשגבי מופנה אליה ופניי מול המסך של המחשב.
נופר – " את פשוט כל כך יפה, הייתי מתה לעניים כמוך "
היא אמרה מובכת במקצת.
אני – " חח תודה, גם לך יש עניים יפות "
אמרתי והפעם הבטתי בעיניה, עיניה היו בצבע חום בהיר, רגילות כאלה, אבל עדינות.
הסתובבתי לכיוון המחשב ונופר התקדמה לעברי.
פתחתי את מסמך הוורד, פתחתי את הדף " היצירות שלי " והתחלתי לקרוא כל מיני דברים שכתבתי,
אהבתי לקרוא את הדברים האלו, ולראות איך הכתיבה שלי השתנתה במשך השנה, איך היא התבגרה, איך פעם היא עצובה, ופעם שמחה.
נופר נעמדה לידי וקראה גם היא.
אני – " את יכולה להביא כיסא אם את רוצה " אמרתי והיא הסתכלה עליי..
" יש בחדר ליד " אמרתי והיא הלכה להביא.
כעבור כמה דקות היא חזרה לחדר עם הכיסא .
נופר – " של מי היה החדר הזה, הוא היה נראה ריק "
אמרה ופגעה בי במקום רגיש.
התאפקתי שלא לבכות.
אני – " של אח שלי " אמרתי לוקחת אוויר.
" זיכרונו לברכה "
אמרתי ושתקתי, מתעמקת במסמך האחרון שכתבתי.
"...למה הוא כן ואני לא ?
הרי אני הייתי שם – לצידו..."
שתי השורות האלו בלטו יותר משאר הטקסט,
הם לא היו מודגשים, אבל המשמעות שלהם הייתה גדולה בשבילי.
אני זוכרת שאחרי שהוא הלך לי, כל כך רציתי להיות במקומו, לקבל את המכה במקומו, לסבול במקומו, למות במקומו, להיקבר – במקומו.
נופר- " מצטערת "
היא אמרה והוציאה אותי מהמחשבות שלי בדיוק בזמן, לפני שהתחלתי לבכות.
היא השפילה.
אני – " לא זה בסדר, זה קרה לפני שנה, התגברתי על זה כבר "
אמרתי וחייכתי, חיוך מזויף, חיוך כואב, חיוך עצוב, חייכתי רק בשביל שלה – יהיה יותר טוב.
הסוף כל כך עצוב ):
אבל פרק מדהים
אדוהההה....די להיות מוכשרת חח פשוט די!!
ולא נורא שקצר :] עדיןןן
יפה
אוהב אותך מלא:]
ד"א קרה משו דברי איתי
אתר האהבה הישראלי