חח תודה..
את כבר תדעי בהמשך D=
[ אני אומרת כבר עכשיו, זה סיפור די דמיוני :X ]
אוהבת 3>
וואיי אדווה שני פרקים מדהימים !!
חחחח איזזה כיף שהתחלת לכתוב עוד סיפור =]
אוווהבבת אותךך אחותת 😁
ואווו
איזה סיפור מהמממםם !
מחכה להמשששךךך (:
QUOTE (אודה-אל @ 28/10/2007) וואיי אדווה שני פרקים מדהימים !!
חחחח איזזה כיף שהתחלת לכתוב עוד סיפור =]
אוווהבבת אותךך אחותת 😁
אודל מכוערת שלי P=
תודה,
אוהבת אותך !!
_______
שמחה שאהבתם,
המשך מחר,
אוהבתתת 😁
התחלה מדהימה ביותררר !!
תמשיכי (:
התחלה מדהיימה !!
תמשיכי (:
ואוו אהבתי את הרעיון נשמע סיפור ממש מגניב ומדהים
את ממש מוכשרתתתת
אדדוה תמשיכי מאמי
תודההה [:
כ"כ שמחה שאהבתן..
המשך מחר !!
3>
- פרק 3-
הלכתי לי בוכה עם עצמי לכיוון השקיעה,
חשבתי לעצמי על אותו זמן שהייתי צעירה יותר, בת 13,
שכבר רציתי חבר,
שרציתי לאהוב,
שרציתי לדעת איך זה כשהלב נשבר,
כשהייתי כל כך תמימה..
חשבתי שאני יודעת הכל , ובעצם ידעתי מעט.
ועכשיו 3 וחצי שנים אחרי זה,
ואני רק רוצה לחזור אחורה בזמן,
למתי שהחיים חייכו אלי,
למתי שאני יכולתי לחייך אל החיים ...
ניב הוא החבר הראשון הרציני שלי,
החבר הראשון שנתתי לו את כל כולי – את נשמתי ואת גופי.
לא ידעתי שזה יגמר ככה,
בצורה כזאת.
ועכשיו..
כשאני יודעת איך זה כשלב נשבר,
כשאני יודעת שאהבה זה לא הכל זהב טהור,
שיש בה גם זייפנים,
אני רוצה לחזור לילדות שלי..
לפעמים אני תוהה מה היה קורה אם הוא לא היה לוקח לי אותו,
אם – הוא – לא היה לוקח לי את אחי הגדול.
לפני שנה זה קרה,
תאונת דרכים, אני ישבתי שם לידו,
הוא הלך – ואני לא.
בן 17 , צעיר בנפש ובגוף, הוא הלך לו למעלה,
הצמיח כנפיים ועלה למעלה בלי להניד עפעף.. בלי לומר שלום, בלי חיבוק אחרון..
הגעתי לביתי,
עליתי ישר לחדר,
למרות המבטים השואלים ששלחו אלי הורי מהסלון.
פתחתי את המחשב,
ובתור הרגל פתחתי את הוורד, הידיים זזו מעצמן, והמילים הוקלדו ישירות מהראש למחשב.
"למה פרח אסור וילד מותר ?
למה קטפת את הילד הכי יפה בגן ?
למה להכאיב למשפחה שלמה ?
למה אמא צריכה לקבור את בנה ?
למה הוא כן ואני לא ?
הרי אני הייתי שם – לצידו
למה אלוהים רק תגיד לי, למה ?
למה הוא היה צריך ללכת לי ככה?
הוא לא עשה רע לאף אחד
ההפך – הוא היה לצידי כשהייתי לבד
האבדה קשה מדי בשבילי
אני צריכה אותו שיחזק אותי
אני רק רוצה לבכות לי פה בשקט..
לבכות לי פה..
בשקט "
הדמעות כבר לא ירדו,
הבטחתי לו שאני לא יבכה,
שאני יהיה חזקה..
שאני לא ייתן לאף אחד לפגוע בי.
ואולי באמת אם הוא היה פה,
הוא היה מגן עלי,
לא נותן לאף אחד לפגוע בי,
לא נותן לאחותו הקטנה להיפגע..
אני כל כך מקנאה בחברות שלי שיש להן אח גדול,
שמציק להן,
שומר עליהן.
וכל פעם שהן מתלוננות שהוא חוסם אותם מלגדול, מלהתבגר,
אני רק רוצה שאחי הגדול יעמוד מולי,
ויחסום אותי.
אני רק רוצה שהוא ימנע ממני מלהתבגר,
שיתייחס אלי כמו ילדה קטנה,
שיצעק עלי,
יריב איתי,
יטיף לי מוסר.
רק שיהיה פה איתי...
" יש'ך הודעה, תפתח ת'טלפון ותראה מי הקרצייה "
הפלאפון שלי השמיע מתוך הכיס.
הוצאתי אותו ופתחתי את הפלאפון.
- אני מצטער, כ"כ מצטער.. תני לי הזדמנות להראות לך כמה אני אוהב אותך! בבית שלי בשמונה וחצי , מקווה שתבואי –
טוב, הפלאפון שלי צדק בדבר אחד.
קרצייה !!
הרמתי את הראש והסתכלתי בשעון שתלוי מעל לשולחן , שבע ורבע בדיוק.
כיביתי את המסך ונכנסתי עמוק , עמוק אל תוך השמיכה..
חייגתי את המספר שאני זוכרת כ"כ טוב..
... – " הלו "
נשמע קול עייף מהצד השני.
אני – " וואי הערתי אותך ? מצטערת "
אורטל – " לא זה בסדר מאמי, מה קרה? את נשמעת רע "
אני – " אוף אורטל אני לא יודעת מה לעשות...."
אמרתי והתחלתי לספר לה כל מה שקרה,
היא ניחמה,
ויעצה לי,
כמו שחברה טובה אמורה לעשות.
היא אמרה לי שכדי לי ללכת,
שממה שאני מספרת הוא כנראה פחד לספר לי כי לא רצה לאבד אותי, מה שאומר שהוא באמת אוהב אותי,
אבל מצד שני אם הוא היה כנה איתי הוא היה מספר לי ישר.
היא גם אמרה שלא כדי לי לפספס אהבה כזאת בגלל זה, שזוגות לפעמים מועדים.
הקשבתי לה ויש אחרי שניתקנו נכנסתי להתקלח,
לא התגנדרתי יותר מדי,
לבשתי טרנינג שחור עם פסים לבנים בצדדים, גופיה לבנה ומעל זה קפוצ'ון לבן עם כתוביות שחורות, ואולסטאר שחורות.
התאפרתי מעט, סידרתי את השיער בקוקו גבוה..
סיימתי להתארגן בשמונה ורבע.
ירדתי למטה וראיתי טלוויזיה.
התבוננתי בשעון, השעה הייתה כבר 8 וחצי, היססתי, אמרתי לעצמי שאני צריכה ללכת.
קמתי מהספה ומיד אח"כ התיישבתי חזרה, מכווצת בעצמי.
הדמעות לא איחרו לבוא, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, מצד אחד הלב שלי אמר לי ללכת , מצד שני הראש אמר שלא מגיע לו אותי, שהוא פגע בי יותר מדי.
התבוננתי בשעון שוב , רבע לתשע,
קמתי, במהירות מהספה.
לקחתי את הפלאפון שלי ושמתי בכיס ויצאתי לדרך.
היה קר בחוץ, העננים איימו להוריד גשם בכל רגע, רוח נשבה , והרחובות היו ריקים.
הרגשתי כמו בסרט רע,
הלכתי במהירות, וכשהגעתי לפתח ביתו היססתי לרגע,
שמעתי מוזיקה מתנגנת מבפנים,
התבוננתי בחניה וראיתי שהאוטו איננו, הוריו בטח נסעו.
פתחתי את הדלת מבלי לדפוק, התבוננתי פנימה וראיתי אותו יושב בסלון וראשו בין ידיו.
נכנסתי הביתה וסגרתי את הדלת,
הוא הרים ראשו למשמע קול טריקת הדלת, התבונן בי וחייך,
הוא התקרב אלי וחיבק אותי אליו,
היססתי לרגע אבל חיבקתי אותו בחזרה.
השיר התחלף ולפתע ברקע נשמע השיר.. שיר שהקפיץ לי את הלב בין רגע,
שיר שגרם ללב שלי לדפוק מהר,
התנתקתי מניב והסתכלתי לכיוון המערכת...