- פרק 7-
תפסתי את הראש עם ידיי, הכאב לא חלף...
אחרי כמה רגעים הוא חלף, פניי התמלאו דמעות,
נכנסתי למקלחת ושטפתי פנים, הסתכלתי במראה וראיתי שפניי אדומות לגמרי.
פתחתי את הארון והוצאתי שני אדוויל, בלעתי אותם במהירות וחזרתי לחדרי.
~*~*~*~*~*~*~
" אין לי כוחחח" אמרתי בקול ונשכבתי אחורנית על המיטה.
ראשי נפל בדיוק על המיטה וידיי נפרשו לצדדים, עצמתי את עיניי בתקווה לקבל קצת שקט, שאוכל לישון.
I can't believe she's gone."
I can't believe,
that we're not together anymore.
Something in her eyes,
I've never seen before….."
הפלאפון שלי צלצל, קמתי בבאסה מהמיטה ועניתי.
" הלו " אמרתי בקול עייף.
ניב – " וואי יפ'שלי הערתי אותך ?! "
הוא אמר ומיד חיוך עלה על פניי.
אני – " לא מה פתאום "
אמרתי במהירות רק שלא ינתק...
ניב – " יופי "
" אני מתגעגע " הוא אמר בשקט.
אני – " גמאני אליך " אמרתי באותו טון דיבור.
" אולי תבוא אלי ונתכרבל במיטה ביחד ? " אמרתי עם חיוך פרוס על הפנים.
ניב – " 5 דקות ואני אצלך נסיכה שלי, אוהב"
אני – " אוהבת "
אמרתי וניתקתי.
סידרתי את בחדר בקטנה, הנחתי את המחברות והספרים של השולחן.
נשכבתי על המיטה מחייכת, מחכה להרגיש את המגע הרך שלו עם פניי, את השפתיים המתוקות שלו על שלי, עצמתי את עניי מדמיינת אותו לידי.
לפתע שמעתי את דלת חדרי נפתחת, נשארתי כמו שאני ובמהרה הגשתי זוג ידיים עוטף אותי מאחורה.
הסתובבתי אליו , היינו ממש קרובים.
" מי הכניס אותך ? " שאלתי אותו לוחשת.
ניב- " אמא שלך " לחש גם הוא.
אני – " באמת ?"
לחשתי מתקרבת אליו יותר ויותר.
ניב- " באמת באמת " אמר מתקרב גם הוא,
הוא התקרב ונשק לשפתיי ברכות, נשיקה שבמהרה הפכה לארוכה וטעימה.
הוא נשכב מעלי ממשיך לנשק ברכות כל חלק בפניי, הוא הכניס את היד שלו מתחת לחולצה שלי מפלס דרכו אל סוגר החזייה שלי.
" די " לחשתי לו באוזן והזזתי את הידיים.
הוא רק חייך ואמר " אני אוהב אותך " .
הוא נשכב לידי ונתן לי נשיקה קטנה בפה, חייכתי, איך הוא לא לוחץ עלי, הוא כל כך מבין אותי, אוהב אותי [:
הנחתי את ראשי על החזה שלו נותנת לו לשחק לי בשער, מתענגת על המגע שלו, עוצמת עיניי, ונרדמת.
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
" והגשם יורד,
והרחובות מנפש אדם ריקים,
והים סוער,
הגלים על המזח מתנפצים.
ואני מול הים,
סערה מתחוללת.
ובתוכי ישנה שלווה,
הכל בגלל שאני מאוהבת.
ולא מהאהבה,
שפוגעת וכואבת,
אלא מהאהבה,
שבין שני אנשים מחברת.
ולמרות שאני מתבוננת בגלים,
מתנפצים אחד אחרי השני,
ליבי שלם עם עצמו,
ואני שלמה עם החלטתי.
וחיוך מאושר את פניי מאיר,
והאפלה שמסביב לא תשפיע,
לא תהרוס לי את השמחה שבי,
כי אני יודעת שהרגע הגיע.
הרגע בו אני – המאושרת,
ולא איזו ילדה,
בתוכנית טלוויזיה מפגרת,
בה אני כבר לא מקנאה.
אני אוהבת אותך אהובי,
אתה אהבתי,
שלי אהוב – שלי [: "
מדהיםםם אבל ממש ממש קצר=[
המשךך!
כן מצטערת שקצר,
לא מרגישה כ"כ טוב :\
תודה בכל זאת,
אוהבת 3>
קצר קצר אבל מדהים
מי מוכשרת? חחח [רמז: אהיא דומה לבמבה ויש לה חציל]
אוהבת אותך
סיפור מדהים לאלללה !!
כל פרק ופרק סחף אותי (:
תודה [:
אוהבתתתתת המון 3>
מירב? מתהה עליךך יפה אחת 😛
תודה,
מקווה שיהיה המשך היום..
כי מחר אני לא יכולה [:
אוהבת 3>
גם אני מקווה בשבילך :]
חח סתם
לאב יו
- פרק 8-
התעוררתי כשראשי עדין מונח על החזה שלו.
קמתי בשקט משתדלת לא להעיר את ניב, הרגשתי יד תופסת בידי ומושכת אותי בחזרה למיטה.
ניב – " לאן את הולכת ? " הוא שאל עם עניים עצומות
אני – " אממ.. לשום מקום ? " אמרתי מחייכת.
ניב – " בדיוק " הוא אמר הפעם עם עניים פקוחות וחיוך פרוס על הפנים.
צחקתי והוא רק השתיק אותי בנשיקה קלה על השפתיים.
קמתי מהמיטה בשנית וניב שוב תפס לי את היד, " מה ? " הסתובבתי אליו.
ניב – " רציני, לאן את הולכת ? " הוא אמר בפנים רציניות.
" להיכן לנו משו לאכול " אמרתי נותנת לו נשיקה קטנה על השפתיים ומתחמקת במהירות לפני שיספיק לתפוס אותי שוב.
ירדתי למטה ואחרי כמה דקות ניב ירד אחרי.
ניב – " מה את מכינה? " שאל ונכנס למטבח.
אני – " מה אתה רוצה ? " אמרתי שמה מים בקומקום בשביל להכין נס.
ניב – " אמממ.. מה את אומרת על פנקייקים ? " אמר מחבק אותי מאחורה בזמן שאני מכינה שתי כוסות עם נס וסוכר.
אני – " הולך" אמרתי מסתובבת אליו.
" רק אם אני לא טועה צריך לקנות סירופ מייפל " .
ניב – " אין בעיה, אני אלך לקנות, בינתיים את תכיני את הפנקייק, סבבה ? "
אמר מתנתק ממני והולך לכיוון המדרגות.
אני – " מעולה "
ניב – " טוב אני רק הולך לשים נעליים וכבר בא " אמר עולה במדרגות.
בינתיים הכנתי את המצרכים ושמתי הכל על השולחן, הוצאתי קערה גדולה ובדיוק ניב ירד.
התקדמתי אליו " קח " אמרתי ושמעתי ביד שלו שטר של עשרים.
ניב – " בשביל מה זה ? "
אני – " בשביל הסירופ טיפשון " אמרתי ונתתי לו נשיקה.
"יאללה לך " זירזתי אותו לפני שיספיק להגיד משו לגבי הכסף.
בזמן שאני מכינה את הבלילה שמעתי מוזיקה מלמעלה.
רצתי מהר וראיתי את הפלאפון של ניב על השידה מצלצל.
ניגשתי אאליו ועניתי,
אני – " הלו "
.... – " מי זאת ? " שמעתי קול של בחורה, היא נשמעה סנובית כזאת.
אני – " אחות של ניב " שיקרתי, מה לעשות, רציתי לדעת מי זה.
"ואת ?" הוספתי אחרי שנייה.
..... – " חברה שלו "
הייתי בשוק לרגע, לא יכולתי לדבר, לא הבנתי מי זאת.
..... – " הלו ? את שם ? "
היא אמרה בקול מתנשא.
חזרתי לעצמי ברגע והחלטתי לברר כמה שיותר פרטים עליה.
אני – " וואללה ? הוא לא סיפר לי שיש לו חברה "
..... – " כע ? ולי הוא לא סיפר על שום אחות "
אמרה באותו טון ורק העלתה לי את העצבים ...
אני – " אור, נעים להכיר ואת ? "
..... – " רינת "
היא אמרה ובדיוק שמעתי את הדלת של הבית נפתחת.
ואחרי כמה שניות ניב צעק לי מלמטה.
" אור איפה את ? " כנראה שם לב שאני לא במטבח.
.....- " אוו זה ניב ? תביאי תביאי לדבר עם המושלם שלי "
היא אמרה וכמעט הרבצתי לה דרך הטלפון.
שמעתי את ניב עולה במדרגות וניתקתי ישר.
ניב – " מה מישו התקשר? "
שאל כשראה אותי אוחזת בפלאפון שלו.
לא ידעתי מה לענות..
אני – " אממ.. לא "
אמרתי בסופו של דבר.
ניב- " אהה אז מה את עושה עם הפלאפון שלי ? "
אני – " אהה סתם, חשבתי ששמעתי אותו מצלצל " אמרתי והנחתי אותו על השידה.
" טוב בוא הפנקייקים מוכנים "
חייכתי ומשכתי אותו אחריי לפני שיספיק לראות מי התקשר.
ירדנו למטה והתיישבנו לאכול את הפנקייקים.
~*~*~*~*~*~*~*~*~*
" מה מישו התקשר ? "
שאלתי אותה כשראיתי אותה עומדת בחדר שלה והפלאפון שלי בידה.
היא שתקה לכמה שניות
" אמ.. לא " אמרה וחייכה.
אני – " אהה.. אז מה את עושה עם הפלאפון שלי ? "
שאלתי.
אור – " אהה סתם, חשבתי ששמעתי אותו מצלצל" היא אמרה והניחה אותו במהירות על השידה, היא נראתה מוזר, קרה כזאת.
התקדמתי לכיוון השידה כדי לקחת את הפלאפון אך היא משכה אותי אחריה.
" טוב בוא הפנקייקים מוכנים "
חייכה וירדנו שנינו במדרגות.
התיישבנו והתחלנו לאכול, היא שתקה, לא הבנתי מה עובר עליה.
הפסקתי לאכול והסתכלתי עליה.
היא לא הסתכלה עלי, היה ניראה שהיא מנסה לחשוב על משו, היא נראתה עצובה פתאום, לא הבנתי מה קרה, פספסתי משו ?
אני – " קרה משהו ? "
~*~*~*~*~*~*~*~*~*
ניב – "קרה משהו ? "
הוא שאל אחרי שתיקה ארוכה.
קרה משו ? אם קרה משו ? מעניין אותי לדעת אם באמת אכפת לו, כן קרה משו, יש לך עוד חברה חוץ ממני ! זה מה שקרה.
חצוף, יש לו עוד חברה מהצד, והוא עוד מעז לשאול אם קרה משו.
כןן קרה משו, מה שקרה זה ששוב האמנתי לך.
עיקמתי את פרצופי.
אני – " לא, לא קרה כלום "
אמרתי בשקט והמשכתי לאכול.
הוא לא אכל, רק הסתכל עלי המבט מוזר מנסה לקלוט מה עובר עלי.
לא יכולתי להחזיק את הדמעות בפנים יותר ודמעה אחת חמקה מבין עיניי קיוויתי שהוא לא ראה.
~*~*~*~*~*~*~*~*~*
אור- "לא, לא קרה כלום"
היא אמרה בפרצוף עקום מבלי להסתכל עלי.
היא המשיכה לאכול ואני רק הסתכלתי עליה,
'מה עובר עליך יפ'שלי ? למה את לא מספרת לי? ' אמרתי לעצמי בראש.
לא הצלחתי לקרוא אותה,
היא כל פעם המשיכה לברוח מהמבט שלי, כאילו לא יכלה להסתכל בעיניי.
לפתע ראיתי דמעה קטנה זולגת מהעין שלה, הייתי בשוק, למה היא בוכה ?
אני – " היי למה את בוכה ? "
קמתי אליה וחיבקתי אותה, אני לא מסוגל לראות בנות בוכות, זה שובר לי את הלב.
אור- " למה אני בוכה ? "
אמרה בכעס והתנתקה ממני.
~*~*~*~*~*~*~*~*~*
ניב – " היי למה את בוכה? "
הוא התקרב אלי וחיבק אותי.
שחררתי את הפקק ונתתי לדמעות לנזול אחת אחרי השנייה בקצב מהיר.
אני – " למה אני בוכה? "
אמרתי בכעס והתנתקתי ממנו,
ניגבתי את הדמעות ונעמדתי מולו.
" אתה עוד מעז לשאול למה אני בוכה ? אהה יא חתיכת זבל, טפו, מגיע לי מיהו יותר טוב ממך.
אתה הבטחת לי שלא תבגוד בי שוב. ומה את עושה? בוגד בי שוב, יא חתיכת בן זונה, עוף ממני תתרחק " ..
ניב – " מה ? על מה את מדבר ? "
הוא אמר והתקרב אלי מנסה לחבק אותי.
אני – " על מה אני מדברת ? על רינת, עליה אני מדברת !!!!! "
אמרתי בכעס והוא לקח צעד אחד אחורה, הוא היה בשוק.
טפווווווווו חחחחח אין תמיד אמרתי שרינת כלבה [המבין יבין]
פרק מדהים מוכשרת שלי
אוהבת אותך המונים
