++הסודות++

מי יודע..
אולי כן! אי אפשר לדעת אולי הואא מבריז מכדורסל בשביל זה
חחחחח
בואנה זה נהפך לשיחת מסנג'ר בין שתינו י'קופה

חחחחחחחחחחחחחח הוא אומר למאמן שלו "אני חייב להבריז מהאימון..יש סיפור חדש באתר!" חחחחחחחחחחחחחחחחחחח

" המאמן יש איזה ילדה אחת שכותבת כל מדהים! קוראים לה guilar והייתי מת לעשות אותה!"
חחחח לאביווו

אהבתי את הסיפור..תמשיכי

מדהים
המשך?

נראה לי שכן😊
תודה רבה רבה

מממ....מתי ?😊 חחחח

עובדת על זה.. אני פשוט לא רוצה לאכזב חח כבר אמרו לי שאני מייבשת יותר מדי. וחברות שלי שרואות הכל לפני חחחח
אבל אני ממש שמחה שאת באמת רוצה המשך😊
מבטיחה שלא עוד הרבה זמן
3>

אני לא רואה לפניי כולם!
ואני חברתך!
:'(

-9-

יצאתי מהמקלחת, וייבשתי את שיערי עם הפן.
שמתי את בגד הגוף, אספתי את השיער החלק לגוגו גבוה, שמתי נעלי בלט, התבשמתי, טיפה איפור כדי להראות יפה,
טייץ ארוך, וסווצ'רט.
יצאתי מהחדר אל עבר האודיטוריום
"איזה מזל שיש לי פלאפון כבר.
לא יכלתי לסבול את זה יותר."
אמרתי לעצמי. ואז קיבלתי אסאמאס מהחברות שלי מהשכונה
"אנחנו ממש מצטערות על אותו היום שלא יכלנו להגיע.
אבל אנחנו מטבטיחות לבוא בקרוב. אנחנו מבטיחות שיש לנו סיבה מוצדקת."
ואז התחרטתי
לא עניתי.
אבל מה שכן.. שלחתי לאבא שלי הודעה.
"יי אבא מה שלומך? בדיוק נזכרתי באותו היום שהבאת אותי לפה. ועשית
את ההחלטה הכי נבונה בעולם.
תודה!!"
לא ידעתי על מה שקרה.
המשכתי בדרכי, ואז ראיתי את אסף בא ליכוון שלי.
עצרתי ואמרתי לו "היי מה קורה?"
וקיבלתי את התשובה הכי מוזרה בעולם.
"א.. אזף. זה לא יכול לקרות.
אנחנו לא יכולים לעשות את זה לתומר."
" אבל את לא אוהבת אותו. את אוהבת אותי.
הייתי חייב לוודא את זה. ואת צדקת.
התשובה שלך מראה על כך שזה הדדי."
נישקתי אותו בחזרה.
והרגשתי משהו מוזר.
לא הרגשתי בעבר.
אפילו לא עם תומר.
"תתעשת! זה לא יכול לקרות"
" ליה אני ראיתי על הפנים שלך ביאוס כזה כשאמרתי לך באותו היום שאמרתי לך שאני דלוק על מישהי. אני ראיתי את זה.
ועכשיו אני פשוט מאשר הכל.
" טוב טוב מה שתגיד. אני מאחרת לחזרה הגנרלית. וזה לא יכול לקרות.
מספיק טעיתי פעם עם רודי. אני לא רוצה לעשות את זה איתך עכשיו"
"טעית? או שאת עדיין טועה?"
"זה לא רלוונטי עכשיו."
"זה רלוונטי ועוד איך. את רודי את אוהבת?"
" זאת הייתה טעות. זאת הייתה תקופה שלא הייתי מרוצה מתומר.
הרגשתי רע איתו. ורודי פשוט היה איתי"
" אבל לא ענית לי על השאלה"
"אסף. אל תעשה לי את זה.
אני מאחרת. נפגש אחרי החזרה בחדר שלי."
" אני אהיה שם"
" ביי. חייכתי ונתתי לו נשיקה בלחי"
הוא הלך לכיוון אחד, ואני לשני.
חשבתי על זה.
והייתי בסערת רגשות.
התחילה הרוח לנשוב,והעלים נשרו בקצב שלהם.
הגעתי לחדר חזרות, ותומר חיכה לי שם.
" היי מותק, מה קורה?"
" הכל טוב יפה שלי. מה איתך?"
" עשית לי את היום רק עם זה שאת פה"
" חח.."
הוא נישק אותי בפה, חייכתי ונכנסתי.
היה קצת חימום, וראיתי את כולם יושבים ונושפים בשוקו החם שלהם"
" שלום שלום לך גברת"
"היי מה קורה? יואו ממש בא לי שוקו חם עכשיו"
" קחי."
ישבתי ליד כולם, וחשבתי.
תומר התיישב לידי.
והתחיל לדבר איתי על כל מיני דברים
" את יודעת שאני אוהב אותך?"
" גם אני" אמרתי בלי חשש.
" יאללה, קוראים לך"
" חח כן.." אמרתי וחייכתי.
לקחתי עוד לגימה מהשוקו, וקמתי אל עבר הבמה.
נעמדתי. נתתי את כולי. הרגשתי שדפקתי את ההופעה של החיים שלי.
ואפילו קיבלתי המון מחמאות.
שירה באה בסוף ואמרה " זאת החברה הכי טובה שלי"
" חבל שזה לא הדדי." אמרתי לה, והזזתי את ידיה ממני.
"חח למה?" היא חייכה וראו שהיא מתה מבושה מול המנהלת
" כי את הולכת ומחפשת את חבר שלי כדי להתחרמן איתו. אז מה זאת חברות בשבילך?
" אני אמרתי לך ליה. זה לא היה ככה. מה שקרה עם יות.."
" שרבת איתו? אה כן י'חתיכת דפוקה! את אומרת לי שאת שונאת אותו אבל אני ראיתי אותך מתנשקת איתו. עופי לי מהפנים"
"ליה.. ליה באמת אני מסבירה לך הכל עכשיו.."
" אני לא מקשיבה לך. עופי!"
"ליה את לא תדברי אליי כהה" היא הרימה את קולה
" אללה שתקי כבר. את קוראת לעצמך חברה?"
הבאתי לה סטירה, ויצאתי לחדר בבכי.
נפגעתי מעצמי. והתאכזבתי ממנה.
נכנסתי לחדר, ולא קיבלתי הודעה חזרה מאבא שלי בכלל.
יצאתי מהר, לפני שאסף יגיע,
הלכתי לכיוון של תומר..ואמרו לי שהוא לא הרגיש בטוב.
כנראה שהיה לו חום אז הוא הלך למרפאה.
חזרתי לחדר, ואסף היה שם.
הרגשתי כעס עז.
" היי"
" אסף אני ממש לא יכולה עכשיו. זה לא זמן טוב בכלל"
" אני מבין.. אז כאילו כשזמן טוב לך או לא טוב לך על פי זה אנחנו קובעים מתי אנחנו מתראים?"
" אסף. תחשוב מה שבא לך. בבקשה תלך."
" אל דברי איתי"
"אוךךךך!" צעקתי כשהוא טרק את הדלת
זרקתי את כוס המים על הדלת, והיא נשברה.
בכיתי, והרגשתי מין צביטה בלב, ממש רק למאייה. כאילו משהו רע למישהו יקר לי.
נשכבתי על המיטה, ונרדמתי.


לא פתחתי את הדלת לאף אחד. פשוט לאף אחד, במשך הימים האחרונים.
לא אכלתי, לא שתיתי. את בקבוק המים והביסלי האחרון, גמרתי אתמול.
מה שיכלתי. להקיא.
ככה חייתי אפילו בלי לספור את הימים.
לא יודעת כמה זמן עבר מאז.
--

נשמעו דפיקות. דפיקות חזקות על הדלת.
"מיזה..?" אמרתי בקול צרוד
" זה רודי! תפתחי לי מהר!"
" לא רוצה לפתוח לאף אחד!"
" יואו אני נשבע לך שאת תתחרטי על זה אחרכך אם את לא פותחת לי עכשיו
" מה אתה עושה פה? בשעה 12 בלילה?"
פתחתי את הדלת
"תקשיבי. זה ממש קשה. אני לא יודע אם אני יכול לספר לך על זה. לא יודע אם מותר לי. "
" קרה משהו? תענה לי עכשיו" נלחצתי מאוד והתחלתי להחוויר. ראיתי זאת דרך המראה הדבוקה לדלת.
" תקשיבי. לתומר היה חום גבוה, והיו צריכים לקחת אותו לאחות. "
" אתה הלחצת אותי כבר י'מטורף"
" זה הכל?" שאלתי בעמבנות, והייתי בדרך לפתוח את הדלת, כדי להעיף אותו.
" אז זהו שזה לא משהו קטן אפילו.
הוא היה במצב לא טוב. על 41 מעלות חום. הגענו למרפאה..
והיו צריכים לעשות לו בדיקות דם.
הקיצר.. את התוצאות של הבדיקות דם הוא קיבל אחרי יומיים. כלומר לפני חמישה ימים.
ולא היה סימן חמור למשהו שיכול ליצור חום כזה גבוה, אבל מה שכן..
יותר גרוע מזה.

בפרק הבא:
"אין סיכוי. אין מצב בעולם.
אני לא מאמין.
אני הולך למות.
זה נוראי.
אני חייב ללכת להגיד לה. באיזה אומץ?
היא לא תרצה לראות אותי יותר בחיים. לא יכול להיות.
זה יהרוג אותי. זה אוכל אותי כבר עכשיו."
"הוא רץ, ולא ראיתי אותו מאז. עבר שבוע מאז"


ALLAWYS IN MY MIND

וואו מקווה שאהבתם..למרות שזה היה מן פרק הקדמה
כזה לפרקים הבאים אז אל תתאכזבו כי אני אפצה😊
יש למה לעקוב😊

עידכנתי את הפרק איזה חמישים אלף פעם מאז, אז שווה לקרוא שובבב😊

פרק יפה 😊

יפההה? לא יותר מזה?,
טוב נו..חחח ישמצב
תודה רבה בכל מקרה!😊

יפהה