יאאאאאאאא מהמםםםםםםם המשך
פרק 5 (;
"הוא התקרב אליי,ואני לא זזתי מהמקום שלי.לא רציתי לזוז.אבל כן רציתי! אבל הגוף שלי והלב שלי לא נתנו לי לזוז בכלל,הוא ממש היה מול הפנים שלי..ואז הוא נישק אותי נשיקה שפשוט..ואוו,הרגשתי פרפרים בבטן שקמתי..זה מוזר..למה אני חולמת על מור?" סיפרתי לטל על החלום שהיה לי אמש.
"לכי תדעי , אולי את רוצה אותו.." אמרה וזרקה את העטיפה של ממתק השוקולד לפח.
"נו איך הלך עם אמא שלך אתמול בלילה?" שינתה נושא , "הלך דווקא בסדר..דיברנו והכל..והיא הבטיחה לי שהיא תיקח יום חופש מהעבודה ונעשה יום כיף" אמרתי וגילגלתי עיניים.
טל נגסה ביס גדול בשוקולד והגישה לי ,"רוצה?" שאלה בזמן לעיסה.
"לא ..תודה" אמרתי ונשכבתי על הספה.
"אז מה עם דותן?" המשיכה להעביר נושאים בקצב מהיר , "הוא בטיול עם המשפחה שלו..לא יודעת אנערף" אמרתי.
"אמרתי לו שאני אוהבת אותו אתמול..נפלט לי..ואני לא אוהבת אותו..אני אוהבת להיות איתו" נאנחתי.
"לא כדאי שתיפרדי ממנו? את רק גורמת לו לסבול.." אמרה ולקחה ביס אחרון מהשוקולד.
"אבל, נו כיף לי איתו..הוא מיוחד כזה ,ואם נפרד זה יפגע בו גם.."
"כן אבל את לא אוהבת אותו..זה לא מוביל לשום מקום." היא אמרה משהו ממש נכון,אבל עדיין..אני לא רוצה לעזוב את דותן.
"אני יכולה להתאהב בו.." אמרתי.
"אתם כבר ביחד חצי שנה בערך לא ? מתי בדיוק תתאהבי בו? שתחגגו שנתיים?" אמרה בציניות.
"לא יודעת .." אמרתי בשקט ונאנחתי שוב,למה אני לא יכולה לאהוב אותו?
"מה זה ?" אמרה טל והרימה את התחת שלה מהספה והוציאה את הפלאפון שלי.
"קיבלת אסאמס נדמה לי.." אמרה והגישה לי את הפלאפון וחזרה לשבת על הספה.
הסתכלתי וקיבלתי אסאמס מדותן , - סורי על אתמול :\ אני חוזר מחר..אני רוצה לדבר איתך.אוהב המון-
"תסתכלי" הבאתי לטל את הפלאפון והיא הרימה גבה , "הוא רוצה לדבר איתך? מעניין על מה.." אמרה.
"מאוד מעניין..לפחות הוא עדיין אוהב אותי.." אמרתי וטל אמרה , "מה זה משנה לך? את בכל אופן לא אוהבת אותו..וגם אם למשל הוא עומד להיפרד ממך זה לא אומר שהוא יפסיק לאהוב אותך".
היא צודקת , פאק.
~-~-~-~-~-~
"אורי בבקשה לכי לשכנה ממול תביאי לי סוכר.." ביקשה ממני אמא.
"נו אין לי כוח..אני נראית כמו חרא עכשיו!" אמרתי לה.
"את נראית בסדר גמור,וזה רק השכנה ממול!!" דרשה ממני , לא היה לי כוח להתווכח איתה יותר.
פתחתי את דלת הבית ודפקתי בדלת השכנה , אין קול ואין מענה.
'אוף נו מה אני אעשה עכשיו?' חשבתי לעצמי,לא רציתי לחזור הביתה בלי סוכר כי אז היא תבקש ממני ללכת לקנות.
ירדתי במדרגות במהירות והגעתי לקומה מתחתינו,דפקתי בדלת אחת , "מי זה?" שמעתי קול גברי.
"ממ זו השכנה מלמעלה,יש מצב תוכל להביא לי מעט סוכר?" שאלתי ושמעתי רשרוש של מפתחות,והדלת נפתחה.
"אתה גר פה?" שאלתי.
"כן.." ענה לי מור , שעמד מולי ללא חולצה.כל שנייה העפתי את המבט מהגוף שלו ושיחקתי אותה כאילו לא שמתי לב שהוא בלי חולצה.
"אפשר סוכר?" חייכתי.
מבט אחד לבגדיי ואני קולטת שאני נראית זוועה.
"כן בטח,בואי כנסי..אני לבד בבית" אמר ופתח את הדלת לגמרי.
נכנסתי והוא סגר אותה.
"שנייה אני אביא לך את הסוכר.." אמר והלך למטבח.
הבטתי בבית , נראה דווקא אחלה בית.
"קחי" הגיש לי צלוחית מלאה סוכר ,"תודה.." הודתי לו בחיוך.
"טוב אז אני אעלה להביא את זה לאמא שלי..היא תכעס אם אני לא אחזור כמה שיותר מהר.." אמרתי והתקדמתי לעבר הדלת ופתחתי אותה ,"ביי" אמרתי.
"את יכולה לחזור אחרי זה ..אם בא לך.." אמר וניסה שלא לחייך.
"סבבה" עניתי וסגרתי אחריי את הדלת.
"סתומה! פשוט סתומה! מה את אומרת לו סבבה? יואו יש לך חבר! קוראים לו דותן!!" אמרתי לעצמי בעצבים ועליתי למעלה לבית שלנו.
"קחי אמא.." אמרתי לאמי שנכנסתי הביתה , "תודה.." אמרה וחטפה את הצלוחית מידי.
היא רוקנה אותה מסוכר והגישה לי אותה בחזרה,"לכי תחזירי" אמרה ללא חיוך,אוף היא ממשיכה להתנהג כאילו אני עבד שלה!
"סבבה..אני יותר מאוחר אחזור אוקיי? אני יושבת למטה עם מאיה.." אמרתי ולקחתי את הפלאפון מהשולחן הקטן ויצאתי מהבית.
ירדתי במדרגות עם חיוך ודפקתי בדלת ביתו של מור.
הוא פתח את הדלת ונכנסתי ישר , "קח..תודה" הגשתי לו את הצלוחית והוא שם אותה על השולחן.
"אז מה ? בא לך לספר על עצמך?" אמרתי לו.
"מה את רוצה לדעת?" אמר וצחק .
"איפה אתה לומד..יש לך חברה?..מה אתה אוהב לעשות..כל מיני" אמרתי והתיישבתי על אחד הכיסאות במטבח.
"אני לומדת בתיכון 'רישון'..אין לי חברה..אני אוהב לנגן על גיטרה..וכל מיני" ענה לי והביט בי ,מצפה לתשובות ממני.
"תורי?" שאלתי.
"יאללה נו.." אמר בחוסר סבלנות , "אוקיי ממ..אני לומדת בתיכון 'נלסון'..ממ.." באתי להגיד שיש לי חבר,אבל כמו מטומטמת אמרתי , "אין לי חבר..אוהבת לעשות שטויות וכל מיני".
הוא חייך,שיט למה אמרתי שאין לי חבר.
מצד שני ,אם עכשיו הוא יודע שאין לי חבר..הוא יראה שהוא מעוניין.
פאק,אני פשוט דוחה כלפיי דותן.
"זוכר את אותו היום שהחזרתי אותך מהעיר?" שאלתי , "כן.." ענה לי כאשר הוציא שתייה מהמקרר.
"אז עם מי דיברת בפלאפון? אמרת 'אוהב אותך' וזה.." שאלתי בלי בושה.
"הא..ידידה הכי טובה שלי" אמר וחייך.
"הא.." אמרתי ולא יכלתי להוריד את העיניים שלי מהגוף המשגע שלו , הג'ינס השחור הכמעט נופל,עם חגורת הניטים..הבטן שלו..
ניסיתי לא להראות שאני מעוניינת בו,אבל מה אני אעשה.אני לא יכולה להפסיק להסתכל עליו.
בדיוק הוא בא להגיד משהו הפלאפון שלי צלצל,"סורי.." אמרתי ועניתי לשיחה.
"הלו?" אמרתי.
"היי מה קורה?" שמעתי את קולו של דותן..
"הכל מעולה מה איתך?" שאלתי .
"הכל אחלה..חזרתי יותר מוקדם מהצפוי..ואני פה ליד הבית שלך..עליתי למעלה אבל אמא שלך אמרה שאת למטה עם מאיה..ממ איפה אתן בדיוק?" שאל.
שיט הסתבכתי.
המשך יבוא
תודה כולן.
גילצ' דברי איתי.
מ-ד-ה-י-ם!
אחחחח מוווררר, אני חושבת שזה הטיפוס שלי 😉
פרק 6(;
"אממ.." התחלתי לומר ונתקעתי.מה אני אגיד לו?
"מאיה בסוף לא באה..אז עליתי למעלה ובדיוק השכנה שלי תפסה אותי לשיחה..מצטערת..עוד חמש דקות אני למטה" המצאתי תירוץ.
"אוקיי..נתראה למטה" אמר וניתק.
"אומיגוד..ניצלתי" אמרתי בדרמטיות ומור צחק.
"מי זה היה?" שאל ולגם מים קרים לתוך גרונו הסקסי.'אורי די לחשוב עליו ככה!'
"ממ..ידיד.." אמרתי וחייכתי בנועם,למה אני לא אומרת לו שיש לי חבר?
"את הולכת?" שאל.
"כן עוד כמה דקות.." אמרתי , ממצה את הדקות האחרונות לידו,אוח הריח שלו.מטריף.
"למה אמרת שאת אצל השכנה? לא יכלת להגיד שאת אצל ידיד? כאילו..אצלי?" שאל ונותרתי בלי מילים,"אממ..הוא נורא קנאי לגבי העובדה שיש לי עוד ידידים" אמרתי ובלעתי גוש רוק שעמד לי בקצה הגרון.
"הא.." אמר והביט בי בצורה מסוימת אל תוך העיניים.
יש בו משהו כל כך מסקרן.
"אוקיי אז ממ..אני עפה..תודה על האירוח הנחמד..נתראה" אמרתי וקמתי במהירות מהכיסא והוא כמו ג'נטלמן קם אחריי לכיוון הדלת.
"ביי" אמר ונשק לי ללחי והבושם חדר לי לתוך האף וגרם לי להתנהג כמסוממת.
"ביי.." אמרתי וירדתי במדרגות ושמעתי את סגירת הדלת.
"הוא כל כך חתיך.." אמרתי לעצמי בלחש כאשר נכנסתי למעלית וחייכתי מאושר, וההתרגשות הקלה בגופי צימררה אותי.
המעלית עצרה בקומה התחתונה ונפתחה מולי הדלת.
שפגשתי את פניו של דותן,החיוך נמחק מפניי.
"היי" אמרתי והוא נשק לי נשיקה ארוכה בשפתיים.
"התגעגעתי.." אמר וחייך חיוך גדול.
החלטתי שאני חייבת להפסיק את זה, אני רק סובלת מהמצב..והוא יסבול מזה יותר מאוחר..
אני לא מתאהבת בו,אני לא מוקסמת ממנו.
אני לא מתרגשת שהוא מתקשר,אני לא מתרגשת שהוא מנשק אותי.
"דותן..באמת שאתה אחד הבנים הכי מתוקים שהכרתי..ואני כל כך שמחה שהייתה לי את ההזדמנות להיות איתך..אבל..אני לא מפתחת אלייך רגשות..ואני לא מסוגלת להיות איתך יותר." אמרתי בנשימה אחת.
"אז זה סתם ככה נגמר?" שאל ומבט עצוב עלה על פניו.
"נוכל להישאר ידידים..אני מבטיחה..אני אוהבת אותך כל כך אבל במובן של ידיד..אפשר לדבר איתך על הכל..ואני לא כל כך מתאימה לך,אנחנו די שונים..וזה לא הולך..מצטערת..אני ממש חופרת.." סיכמתי הכל.
"אוקיי..אני מבין." אמר ושתק.
בלי מילים התקרבתי אליו ועטפתי אותו בחיבוק.
"אל תתן לטמטום שלי להעציב אותך,בבקשה לא." אמרתי והוא לחש לי באוזן.."מבטיח לך נסיכה" וצימרר אותי מעט.
"רוצה להעלות אליי?" שאלתי אותו.
"לא..עזבי..אני כבר אחזור הביתה.." אמר והתנתק מהחיבוק , "אוקיי..אז נתראה מחר בבית ספר.." אמרתי ונשקתי לו בלחי,ללא שום ניצוץ כמו שהיה עם מור.
"ביי" אמר והלך לעבר הרחוב שלו.
החלטתי לעלות במדרגות במקום במעלית.
שהגעתי לקומה של מור שמעתי קולות ניגון מהבית,קולות מתוקים של גיטרה.
"איזה מושלם" אמרתי בחיוך עצוב והמשכתי לעלות למעלה.
המשך יבוא.
מצטערת שזה קצר 😢
השלמתי פרקים מדהימים !!
כל הכבוד שהיא נפרדה מדותן (:
קראתי הכל :] סיפור מדהים
המשכי....
אתר האהבה הישראלי