אהבתי!
אבל בנתיים "שקר זה רק עוד מילה במילון" יותר מוצלח..
זאת דעתי האישית(:
את חייבת להמשיך את שקר זאת רק עוד מילה במילון! חומי את חייבת!
ד"א שרון ממש אהבה את המתנה
אני מתה, מתה, מתה על הסיפורים שלך !!!
תמשיכי (:
פרק 3 (;
התיישבתי באחד המושבים של האוטובוס לכיוון העיר,יש לי נסיעה של בערך 15 דקות..צילצלתי אל דותן כדי להעביר את הזמן.
הוא לא ענה , "הגעת לתא הקולי של.." נשמעה האישה המעצבנת וניתקתי.
זרקתי את הפלאפון לתיק הצד שלי.
חבורת בנות פאקצות ישבו ופיטפטו בעליזות, בטח על הלק החדש שהן קנו.
עצמתי את עיניי ורציתי כבר להגיע לעיר,מילה אחר מילה נכנסה לי לאוזן וכמעט התפוצצתי.
'כמה הן מדברות ?!' חשבתי לעצמי.
"יאללה תסתמו כבר!" שמעתי צעקה קטנה והסתובבתי , וראיתי את הבחור הזה שגר בבניין שלי.
הסתכלתי חזרה אל הבנות וקלטתי אותן לוחשות אחת לשנייה.
צחקתי לעצמי בשקט.
למזלי,הנסיעה עברה מהר והגעתי לאחר מספר דקות לעיר , ירדתי מהאוטובוס והתחלתי ללכת לכיוון בניין מרפאת השיניים.
נכנסתי לבניין ורצתי במעלה המדרגות,ניגשתי לקבלה ומזכירה חייכנית הביטה בי
"ממ..אורי מנדוביץ'..יש לי תור לשעה 4.." אמרתי והסתכלתי בשעון, 'חמישה ל-4..אפילו הקדמתי..' חשבתי לעצמי.
"אוי חמודה אני מצטערת..אך התור שלך בוטל..מכיוון שהתבלבלו בינך לבין מטופלת אחרת" אמרה והמשיכה לחייך את החיוך הצבוע שלה.
"את צוחקת עליי נכון? סעמק אני נסעתי עכשיו בחום הזה באוטובוס! ואת אומרת לי שבוטל לי התור? סעמק איתכם" אמרתי והלכתי משמה במהירות לעבר המדרגות.
ירדתי במהירות ומבלי לשים לב,נתקלתי במישהו ונפלתי.
"אוח נו איזה יום נאחס !" צעקתי וניסיתי לקום.
הסתכלתי למעלה וראיתי ילדה בערך בגילי,מסתכלת עליי ולא טורחת אפילו לעזור לי לקום.
קמתי בכוחות עצמי ועמדתי מולה.
השיער שלה היה חלק בצורה מושלמת,עגילי הפנינה שהן בטוח אמיתיות,גופייה בצבע שחור בוהק וג'ינס שנראה יוקרתי בטירוף.
היא אפילו לא חייכה וחלפה על פניי.
לא אמרה שום דבר,אפילו לא סליחה.
"מטומטמת.." סיננתי בשקט והמשכתי לרדת במדרגות.
ועם המזל המפגר שלי,בדיוק פיספסתי את האוטובוס.
רצתי אחריו בחוסר הגיון וקיללתי את הרגע שקמתי בבוקר.
התקשרתי לאמא שלי כדי לפרוק עצבים , "הלו?" נשמע קולה התמים.
"אמא ! אני תקועה פה בחום אימים..מחוץ לבניין של המרפאת שיניים..התור בוטל..חם לי! ונפלתי, פיספסתי את האוטובוס..ואני מרגישה כמו חרא..אוף" אמרתי ורציתי לבכות.
"מה? את רוצה שאני אבוא לקחת אותך?" שאלה כאילו בחוסר עניין מוחלט.
"כן!" אמרתי.
"טוב אני עוד חצי שעה בערך אבוא..אני עסוקה" אמרה ואני עוד יותר התעצבנתי.
"נו מה אני אעשה פה חצי שעה ?!" שאלתי , בטח נראיתי זוועה.הזעתי כמו חמור.
"תמצאי משהו לעשות..ביי" אמרה ביובש וניתקה.
הלכתי לכיוון חנות התקליטים,קצת מזגן לא יזיק.
פתחתי את הדלת הענקית והשתחלתי לעבר החנות הממוזגת.
"איזה נעים פה" אמרתי בשקט.
עברתי בין מדפי הדיסקים הארוכים,מוזיקה שקטה התנגנה לה ברקע החנות.
לפתע ראיתי ראש מבצבץ לו במדף מלפניי,ראש עם שיער שחור..פרוע.
חשבתי לעצמי שיש מצב שזה הבחור מהבניין שלי,אך ביטלתי את המחשבה הזו.
'למה שזה יהיה הוא?' חשבתי לעצמי ,'למה לא?' חשבתי שוב.
התעלמתי מהמחשבות והמשכתי להסתובב ברחבי החנות הנעימה.
"ממ כמה עולה הדיסק של מיי כמיקל רומאנס?" שאל אותי מישהו והסתכלתי עליו,וכן זה היה הוא..הילד מהבניין שלי.
"אני לא עובדת פה" אמרתי וחייכתי קלות..
"אוי..מצטער" אמר והלך לאחד המוכרים.
יצאתי מן החנות וחיכיתי לאמא שלי.
שמעתי קולות מאחוריי , "כן..סבבה ..כן גם אני אותך..נו..גם אני אוהב אותך..טוב אני יותר מאוחר אבוא אלייך..ביי" הסתובבתי וראיתי אותו מחוץ לחנות עם שקית ובתוכה כנראה הדיסק הנחשק.
ניחשתי שהוא דיבר עם החברה שלו או משהו,סימני קנאה עולים עליי ..'אורי ?! ממתי את מקנאה ? יש לך חבר!' אמרתי לעצמי.
"סליחה?" שמעתי קול מעליי והעפתי את המחשבות הטיפשיות,"כן?" עניתי בחזרה והוא התיישב על ידי בספסל.
"איזה אוטובוס מגיע לרחוב גולדה מאיר 10?" שאל וסרקתי אותו קלות.."ממ..אתה גר בבניין שלי אתה יודע?" עניתי בתשובה אחרת במקום התשובה שהוא ציפה לה.
"באמת? את גם נוסעת עכשיו באוטובוס הביתה?" שאל .
"אמא שלי באה לקחת אותי.." אמרתי והרגשתי כמו ילדה קטנה.
הוא נאנח בבאסה כנראה ואני עם אומץ קל שקיבלתי היום אמרתי לו , "רוצה טרמפ?" הוא חייך אליי ואמר "תודה..אין לי כוח לאוטובוס אפילו..".
הוא שתק אז גם אני הצטרפתי לחגיגת השתיקה,הבטתי בו.
השיער השחור והפרוע,חגורת הניטים ..העגיל בגבה..העיניים החומות..הג'ינס הזרוק..
"יש לך סטייל ממש מגניב" אמרתי והוא צחק , "מה זאת אומרת?" שאל .
"שאני אוהבת בנים עם עגיל בגבה" אמרתי, 'אני מפלרטטת איתו ?!' חשבתי לעצמי , אני יותר מדי חושבת לעצמי היום.
"ואני אוהב בנות שלוקחות אותי טרמפים" אמר וחייך.
ציפצוף המכונית גרמה לי לקלוט שאני לא עפה על ענן עם החמוד הזה , אלא יושבת ברחוב ..ליד כביש סואן.
פרצופה הלא חייכני של אמי התגלה כאשר פתחה את החלון של המכונית וסימנה לי לעלות.
"אמא..זה..ממ איך קוראים לך אפילו?" שאלתי אותו והוא ענה בקלילות ,"מור" .
"אמא ..מור גר בבניין שלנו..יש מצב את מקפיצה אותו יחד איתנו?" שאלתי והיא הנהנה את ראשה ונכנסנו למכונית במהירות.
הנסיעה הייתה קצת מביכה.
הרמתי את מבטי אל המראה הקטנה וקלטתי את מור מאחורה מחייך אליי.
'חמוד..' חשבתי לעצמי.
המשך יבוא(:
טוב אז לא להמשיך יותר?
טוב.
עוד סיפור יפייפה שלךךךךך ((:
ממש אהבתי אותו, אבל מציקה לי העובדה שהיא כאילו משחקת בו, בדותן
זאת אומרת הוא אוהב אותה והיא לא, אבל בכל זאת היא נשארת איתוו
טוב עזביי את זה
הקיצר תמשייייייייכיייי P:
אתר האהבה הישראלי