הדרך לאושר

מדהים !
איזה מסכן דין 😢

כותבת

...

מחכה :]

חבל על הזמן כמה שזה יפה...

תמשיכי😊

מקווה שאת מרגישה יותר טוב😊.

מאמייייי זה מהמממםםם...!
אחד הסיפורים הכי יפים שקראתיי..!!
תשלחי לי את כל הפרקים 😁
271037799

חחחחח אלה שמבקשים לשלוח את הפרקים בטח חושבים מדובר ב-5 פרקים להשלליים ..
חחחחח יאללה גל המשך (:

לא אמרת שאת כותבת?😊

מחכה........

^ אני כותבת, לוקח לי זמן, אני כותבת בחלקים זמן האחרון.

טטווטטייתת התחברתי אלייך.

= מחכה להמשך ! =

??

פרסתי את השמיכה על המיטה, הכנתי אותה לשינה. דודי כבר הלך, ניגשתי למחשב בפעם האחרונה כדיי לכבות את המחשב . ומצאתי הודעה אחת.
דין אומר/ת:
את לא חייבת לענות לי, אבל אני חייב לכתוב את הדברים הבאים .....

פרק 78-
לרגע העניים שלי זזו מהמסך. לא הייתי מסוגלת לקרוא, הדמעות כבר התחילו לעלות לי בלי שאני אתחיל לקרוא, אבל הייתי חייבת. אוח כל כך לא רציתי עוד דיכאון לפניי השינה. הדלקתי לעצמי סיגריה, ורק אז פתחתי את ההודעה.

דין אומר/ת:
את לא חייבת לענות לי, אבל אני חייב לכתוב את הדברים הבאים.
אני אוהב אותך, יותר מאשר שאני אוהב את עצמי, אוהב כל כך שאני מתנהג כבר כמו דביל. ממש עצוב לי לדעת שאת חושבת שעשיתי את התאונה הזו דווקא. נראה לך שאי פעם הייתי רוצה שתפגעי? נורא עצוב לי שאיבדנו אותו, אבל אני מבין שזה חלק מהחיים ושחייבים להמשיך הלאה. אבל לבד, אני לא יכול ולא מסוגל להמשיך הלאה. אני רוצה את ההלאה הזה איתך. אני דואג לך מאוד. בבקשה תצרי איתי קשר....

הדמעות ירדו ללא הפסקה. סגרתי את השיחה שלו, לא לפניי שהעתקתי אותה לאן. רציתי להראות לה כי כבר לא ידעתי מה לעשות.אני בעצמי הייתי מבולבלת ולא ידעתי איך להגיב. סיימתי את הסיגריה וכיביתי אותה. הרגשתי נורא כל כך, מתי אני אלך לישון בלילה בלי שיכאב לי ?
---~~
אן ישבה מול המחשב נרגשת. בדיוק ארז שלח לה הודעת לילה טוב ושהוא אוהב אותה מאוד. ארז היה הדבר הכי טוב שקרה לה השנה. היא לפעמים אהבה אותו כל כך שהיא חשבה שהלב שלה עומד לצאת החוצה.
בדיוק גל שלחה לה הודעה, שגרמה לה לדאוג.
היא ישר הגיבה לה, אבל היא האמינה שגל כבר לא על המחשב, אלא בוכה באיזה פינה בחדר.
היא ישר צלצלה אל גל, והיא ענתה לה.

"היי מה קורה?" ישר שאלתי את גל . שמעתי אותה בוכה. היא לא ענתה. "רוצה שאני אבוא אלייך?" שאלתי אותה..
"כן.." היא ענתה בשקט.
"טוב אני באה יפה שלי... כמה דקות אני אצלך" אמרתי וסיימנו את השיחה.
---~~
כמה צפוי שהיא לא תענה לי . אני מרגיש שאני מדבר אל קיר לפעמים, האדישות שלה, הגאווה שלה. בא לי להרוג מישהו. עוד הפעם יצאתי למרפסת. מזל שיש לי מרפסת בחדר, ככה ההורים שלי לא יודעים שאני מעשן כמו בהמה. הדלקתי סיגריה. המרפסת שלי פנתה לרחוב, ככה שראיתי חבורת ערסים עוברת וצורחת.
לקחתי את הפלאפון שלי. השעה הייתה כמעט שתיים עשרה. רציתי ללכת לישון אבל לא הייתי מסוגל. התקשרתי לארז לראות אם הוא ער. הוא לא ענה. בטח הוא ישן.
סיימתי את הסיגריה והלכתי לישון, למרות שלא ממש הייתי עייף.
---~~
אן הגיעה עם תיק מצוידת בפיג'מה חורפית. היא ישנה אצלי. בחיים לא הערכתי בן אדם כמו שאני מעריכה אותה. היא חיבקה אותי איך שהיא נכנסה.
"אני יודעת, תאמיני לי שאני יודעת מה עובר עלייך ואני כל כך מבינה אותך" היא אמרה לי והתיישבנו על המיטה. היה קריר אז נכנסנו שתינו מתחת לפוך.
"תודה" אמרתי וחייכתי חיוך קטן..
"למה את לא עונה להודעה שלו ?" היא שאלה
"אין לי ממש מה להגיב לו, כי גם אני אוהבת אותו, אבל אני לא רוצה יותר אן. אני רוצה להיות לבד.."
"למה? הוא פה כדיי להיות איתך, כדיי לעזור לך, כדיי לתמוך בך"
"אני לא חושבת שאני צריכה את התמיכה שלו ברגע זה, כי כל מה שהוא מסוגל לומר לי זה שזה חלק מהחיים ושאני אמורה להמשיך. אבל אני לא יכולה להמשיך כשאני יודעת שאיבדתי משהו שהיה חי בתוכי"
"אולי הוא צודק, כי זה שתתקעי על זה שאיבדת משהו לא יחזיר לך אותו בחזרה" היא אמרה לי
"צודקת, זה לא יחזיר לי אותו בחזרה. אבל זה רק מזכיר לי כמה שאני לא מסוגלת לראות את דין בתקופה הקרובה"
"הבנתי.. קחי לך קצת זמן" היא אמרה
"כן.. נקווה שאני אצטרך רק קצת" צחקתי טיפה
"כן.. אה גל, אני צריכה לספר לך משהו. אבל תבטיחי לי שלא תפגעי" היא אמרה
"מה?"
"היום במרכז, ארז ראה את דין יושב עם דנה"
"מה?" שאלתי המומה.. "את רצינית?"
"כן..."
"פאק אני לא מאמינה... איזה זבל!!"
"א... אני לא יודעת למה... אבל.. אני בטוחה שזה היה סתם!" היא אמרה בגמגום.
"כן בסדר, סתם" אמרתי ושוב דמעות ירדו מעניי "את מבינה כמה אכפת לו והוא אוהב אותי ? הוא חושב שבפאקינג הודעה הוא יחזיר אותי אליו. " בכיתי. מחיתי את הדמעות עם ידי הימנית. נמאס לי כבר, נמאס לי מהחיים האלו.
"אוהב עלק.... אוהב... שילך להזדיין!" צרחתי בחדר.
"אני מצטערת" היא אמרה בשקט
"את לא אשמה... תודה שסיפרת לי"
"לא הייתי צריכה..עכשיו את סתם סובלת"
"לא נורא ממי, תודה" חיבקתי אותה.
"רוצה שנלך לישון? כבר מאוחר" היא אמרה
"כן... לילה טוב" נשכבתי במיטה. היא נשכבה אחריי ושתינו נרדמנו.
---~~
הלכתי לישון בתחושה מנצחת. השגתי את מה שרציתי. טוב, אולי זו רק ההתחלה, אבל גם ההתחלה היא דיי טובה. בסופו של דבר דין יהיה איתי, ואם דין לא יהיה איתי, אני אדאג לכך שלפחות הוא לא יהיה איתה....
---~~
התעוררנו. שוב בוקר. אותו בוקר שנמשך כבר שבוע. התרוממתי בלא חשק מהמיטה, מורידה מעליי לאט את השמיכה, מרגישה כאילו מורידה עליי שכבה כל כך כבדה שעוטפת אותי. אן התעוררה ישר אחריי. התארגנתי במהירות, זרקתי על עצמי איזה ג'ינס וקפוצ'ון רחב. לא היה לי כוח להתאפר אז רק סירקתי את השער וחבשתי כובע צמר עם צעיף שתאם לו . אן נהגה, נסענו לכיוון בית ספר. הייתי רגילה שדין אוסף אותי ואנחנו שומעים מוזיקה שקטה ביחד, וממלמלים פה ושמה מילה מוכרת. צחקקתי לעצמי ואן הסתכלה עליי, אבל מבפנים בכיתי. זעקתי. כאבתי. כעסתי. רציתי למות.
---~~
הגעתי לבי"ס כל כך מוקדם שאפילו המזכירות הייתה סגורה, העדפתי להיות בכל מקום רק לא בבית. הלכתי ישר לכיוון הדשא לעשן. הדלקתי סיגריה. היו כמה ילדים בודדים שהתחילו בשעת אפס. אמרתי שלום לאיזה אחד והתיישבתי. אחריי חצי שעה היה צלצול, קמתי ועליתי לכיתה , מרגיש בודד מתמיד.
גל נכנסה לכיתה עם אן.. היא חייכה אלייה וברגע שראתה אותי הורידה את החיוך והתיישבה לידה.

"היי אחי" אמרתי לארז
"היי" הוא אמר באדישות
"מה יש לך?"
"סתם אני עייף, ויש לנו על מה לדבר בהפסקה" הוא אמר לי
"תכתוב בשיעור" אמרתי לו ותלשתי לו דף מהמחברת שלי בהיסטוריה. בדיוק המורה נכנסה והתחיל השיעור, הוא לקח את הדף והתחיל לכתוב.. ואני בינתיים ניסיתי להקשיב למורה.

"אתה פאקינג בן זונה" ראיתי אותו כותב עם הכתב העגול שלו והפנים שלי התעוותו
"מה?" השבתי
"איך אתה מסוגל לרוץ לדנה? דין אתה חבר טוב שלי אבל אתה פשוט מגעיל אותי עכשיו! סתכל איך אתה מתנהג אחי.. במקום לרוץ אחריה ולנסות שהיא תסלח לך אתה רץ אחריי דנה?"
כעסתי עליו, הוא בכלל לא יודע מה היה עם דנה.
"מה היה עם דנה? לא היה עם דנה כלום. היא באה והתיישבה לידי והתחילה לזיין לי בשכל וכל מה שעשיתי היה להגיב לה בכן ולא, נראה לך שאני מתקרב אליה? אני מנסה... אני שולח לגל כל הזמן הודעות ומתקשר היא לא עונה !!!"
הוא המשיך לכתוב... ואני כבר בהיתי בגל.
---~~
הוא בהה בי, וזה כל כך הטריד ועיצבן. לא יכולתי להתרכז לשנייה בשיעור, כתבתי את מה שהמורה אמרה אבל כלום לא חלחל לי לראש.
כתבתי לאן בפתק
"אוף הוא מציק לי" היא הסתכלה על דין וסימנה לו עם העניים שיפסיק.
"תודה" לחשתי לה והיא שתקה ....

מדהים כל כך .

כזאת תינוקקת .
המשך!

מקסים.
המשך