הדרך לאושר

זה כזה מדהים ואני כל כך אווהבת אותך

(:
מחכה להמשך !

אוווווווח , כל כך מושלם שזה מטורף.
המשך אבל כמה שיותר מהר !(:

חחח אני מנחשת על מה כל קטע בפרק הבא :], אהבתי את הרעיון..

פרק ממש יפה !
תמשיכיי בובה

יפה...

מחכה להמשך :]

תודה 😊

מדהים כל פעם מחדש..

איזה מגניב הקטע עם הספוילרים...

כזה יפה😊

ספויילרים, אה? 😉
מרשעת... סתם לגרום לנו להיות יותר במתח ממה שאנחנו כבר!!!.

תמשיכי😊

QUOTE (oshri_Ok @ 13/11/2007) ספויילרים, אה? 😉
מרשעת... סתם לגרום לנו להיות יותר במתח ממה שאנחנו כבר!!!.

תמשיכי😊
מממ כן ספויילרים 😯

חחח
תודה 😊

המששששששששששששששך =)

מדהייייייייייייייייייים!

פרקים ממש יפים תמשיכי

תודה😊 כותבת.

ווווו עבדתי שעות על הפרק הזה .. מקווה שתאהבו


השבתי לגיל על ההודעה שלו. הוא לא ענה לי.
הייתי עייפה ולא היה לי כוח לעשות שיעורי בית, אז פרסתי את השמיכה.... והלכתי לישון,עם כל הכאב והצער מהול בדמעות.

פרק 80-
התעוררתי בבוקר שוב מוקדם. אבא לקח אותי הפעם לבי"ס.
היום עבר יחסית מהר, הגעתי הבייתה מהר. בעוד יומיים סוף השבוע.. אני אוכל לישון כמה שאני רוצה.
"ג'וני" אמרתי בחיוך כשנכנסתי הבייתה וראיתי אותו יושב ואוכל .. התיישבתי לידו וחיבקתי אותו. הוא חיבק אותי חזק כל כך.
"איך את?" הוא שאל... דיברנו לפניי שבוע בטלפון, התגעגעתי אליו.
"אני בסדר" חייכתי .. "איך אתה?"
"גם... אמא ואבא דיברו איתך?"
"על מה?" שאלתי
"אה, נוסעים מחר לכינרת... לא שמעת?"
"מה? על מה אתה מדבר?" שאלתי
"נוסעים לסוף שבוע חמישי-שישי-שבת לטבריה... לחופשה"
"אה, לא נראה לי שאני אבוא" אמרתי
"אל תבאסי... אפילו אני הסכמתי לבוא כדיי שנהיה קצת ביחד"
"מה יש לנו לחפש שמה?" שאלתי
"להשתחרר קצת... נצא ביחד, יהיה כייף" הוא אמר. אם הוא מבזבז את השלושה ימים היחידים שיש לו עליי,אז אני אמורה להעריך את זה כל כך.
"שמעתי שהתחלת לעשן" הוא אמר
"אני רואה שזה עובר מהר" אמרתי וצחקתי באכזבה
"ידעתי את זה רק שתדעי"
"היה צפוי " סיננתי וקמתי לעלות למעלה .. לא היה לי כוח
"מה יהיה איתך את ?" הוא צחק ואני עליתי למעלה.
---~~
"מזל טוב" אמרתי לארז ונכנסתי לחדר שלו... הוא היה קצת על המחשב
"יפה שלי" הוא אמר וקם לנשק אותי... הוא הרים אותי כמו משוגע וסובב אותי.. הנחתי את המתנה שלו על המיטה והרגשתי כמו איזה כלה בירח הדבש שלה .
"אולי תוריד אותי?" צחקתי
הוא הוריד אותי והתיישבנו על המיטה.
"חודשיים" אמרתי וחייכתי
"כן... איזה סבל אלוהים" הוא אמר וצחק ונתן לי נשיקה בפה, הוא הוציא מעטפה בצבע ורוד.
פתחתי אותה... "אפשר לקרוא?" שאלתי
"בטח" הוא ענה וחייך. הוצאתי נייר בצבע ורוד, פתחתי אותו וראיתי את הכתב העגול של ארז. חייכתי.
'אן שלי,
אני לא הולך לסכם חודשיים, כי מסכמים רק תקופה שנגמרת... והתקופה שלנו לא עומדת להיגמר לעולם.
אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותך
זוכר את הפעם הראשונה שאני נגעתי בך
זוכר שאף פעם לא התרגשתי כל כך -
כל מה שרציתי היה רק להיות איתך.
זוכר ששאלת אם אני אוהב אותך
את זוכרת שעניתי שאני כולי שלך?
כך או כך אני לא אשכח איך הלב שלי נפתח
נראה לי שפשוט אני נולדתי לך.
לא הייתי משנה שום דבר
יהיה מה שיהיה, עבר מה שעבר
טוב לי להיות איתך ככה
אז אני נשאר.
אני אוהב אותך ומאחל לנו עוד חודשים של אהבה ,
שלך....ארז'
הוא קנה לי עגילים בצבע לבן ממיכל נגרין עם שרשרת תואמת. הוא פתח את מה שקניתי לו ואהב מאוד. שמחתי.
---~~
עליתי לחדר והיה לי טלפון מדין.. החלטתי לענות.
"כן" עניתי
"גל שנייה אל תנתקי" הוא אמר... "אני לא מאמין שענית"
שתקתי...
"אפשר לדבר איתך? בבקשה"
"דבר.." אמרתי
"לא, פנים מול פנים... אני יכול לבוא?"
"אין לי הרבה זמן דין, יש לי הרבה סידורים לעשות" אמרתי ברשמיות..
"בבקשה.. אני לא אקח הרבה זמן, כמה דקות"
"בסדר... אז תבוא לכאן ותתקשר כשתגיע אני ארד סבבה?"
"אין בעיה" הוא אמר וסיימנו את השיחה.
התרגשתי אבל גם הרגשתי אדישה. רציתי לראות אותו כבר, לא ידעתי איך אני הולכת להגיב לדברים שלו... אבל בהחלט ידעתי מה הוא הולך לומר.
---~~
בזמן האחרון אני כל כך לבד, שאף אחת לא מתקרבת אליי. זכרתי את המילים של אן, שגל זקוקה לי כל כך. אבל לא יצא לי ממש לשמור על קשר איתה, כל פעם שרציתי להתקשר אלייה לא התקשרתי כי הרגשתי טיפשה מידי. הלכתי להסתובב בים קצת לבד, לעשות הליכה...
הליכות בים תמיד הרגיעו אותי, גרמו לי לחשוב על הכל ולהסיק מסקנות ועזרו לי להמשיך הלאה.
הגעתי לים וחניתי...
התחלתי ללכת, הלכתי קרוב לשפת המים וישר כל המחשבות עלו בי. חשבתי על טל.. איך שהתרחקנו בזמן האחרון... מאז אותו הלילה עם הנשיקה, הוא לא ממש מדבר איתי. דווקא הייתי רוצה משהו מעבר לידידות שיש בייננו, הוא בסה"כ גבר מושך, ואחלה ידיד... והיה בי רצון עז להכיר אותו עוד יותר.
ראיתי את מאיה באה מהכיוון מולי. היא הייתה גם לבד וכשראתה אותי האטה ונעצרה לידי.
"היי" היא אמרה מתנשפת
"היי" עניתי
"מה קורה?" היא שאלה
"נחמד" עניתי באדישות אך רציתי לומר לה שהיא חסרה לי. בסה"כ היא הייתה נורא נחמדה אליי וגיליתי שהיא אחלה חברה, לשיחות נפש וכאלה.
"למה את פה לבד?" היא שאלה
"סתם.. באתי לנקות קצת את הראש, מבולבל לי בזמן האחרון.. מה איתך?"
"אני... אני גם משהו כזה. אה עמית, אני חייבת לך התנצלות על הכל... קצת יצאתי מפרופורציה "
"קצת?" שאלתי ועלה לי חיוך.... אני שמחה שהיא העלתה את הנושא
"חח קצת הרבה" היא אמרה..
" שולם?" שאלתי אותה
"שולם שולם לעולם" היא אמרה וצחקה
"התגעגעתי אלייך ילדה" אמרתי לה וחיבקתי אותה... היא גם לא נראתה במיטבה.
"גם אני אלייך" היא אמרה וחייכה.
המשכנו ללכת ביחד... הבהרתי לה שמה שהיה זה היה סתם חד פעמי, סתם סקרנות.
---~~
דין צלצל וירדתי למטה. הרגשתי את דפיקות הלב שלי, והרגשתי עוד יותר סתומה כשפיזרתי את השער כדיי להראות טיפה יותר טוב, שיאכל את הלב.
יצאתי והוא ישב בתוך המכונית שלו, נכנסתי פנימה.
"כן?" שאלתי והרחתי את הריח של הבושם שלו והרגשתי שאני משתגעת.
הוא התקרב אליי, ראיתי את העניים שלו והתחלתי לפחד שאני אמעד.. פתאום כל הכעס כלפיו הפך לעצב מטורף וחשק עז לבכות.
הוא תפס את ראשי ביד אחת ונישק אותי... לא התנגדתי, רק התחלתי לבכות. זזתי אחורה וניגבתי את הדמעות. סובבתי את הראש לכיוון החלון כדיי שלא יראה שאני בוכה. הוא התחיל לנסוע.
"תעצור" אמרתי לו והוא לא הקשיב לי...
"דין תעצור!" צעקתי
"אני לא עוצר" הוא אמר וגם הוא התחיל לבכות...שתקתי. שנינו שתקנו כל הנסיעה.
הוא נעצר ליד בניין כלשהו וחנה מולו. הוא יצא מהמכונית וסימן לי לבוא אחריו. עלינו במדרגות של הבניין. בקומה האחרונה הוא נתן לי לטפס על סולם. פחדתי, אבל ידעתי שאני יכולה לסמוך עליו.
רוח קרה תקפה אותי... היא נכנסת עמוק לעצמות. היה לי כל כך קר. עצמתי את עניי וכשפקחתי אותם ראיתי את כל העיר. זו הייתה עליית גג מיוחדת, פתוחה... שבאמצע היה ספסל קטן.. דין התיישב עליו וסימן לי לשבת לידו. הוא התקרב אליי כל כך מהר שלא הספקתי להגיב וחיבק אותי, התחממתי. הנחתי את הראש שלי על הכתף שלו ובכיתי בשקט, כדיי שהוא לא יראה. נזכרתי באותו היום של התאונה... לעזאזל למה זה היה חייב לקרות? אני לא מסוגלת, אני צריכה את דין קרוב אלי. אני זקוקה לו.. כדיי להמשיך לחיות. אבל מצד שני, אני כל כך פגועה...
"יש לי המון מה לומר לך" הוא אמר.. "תבטיחי לי שלא תגיבי עד שאני לא אסיים.. אחריי שאני אסיים אני אקשיב לכל מה שיש לך לומר לי, אני מבטיח" הוא אמר ואני הנהנתי בראשי וניגבתי את הדמעות. הסתכלתי לו בעניים.
"אני אתחיל מזה שאני עומד להישבר... גל, אני עומד למות.. אני נשבע לך. הלב כל כך כואב לי ובחיים הוא לא כאב כמו שהוא כואב כרגע... הוא, הוא שורף לי" הוא אמר והתחלתי לבכות שוב. הוא הפסיק שנייה לדבר וראו שקשה לו. אחריי חצי דקה הוא המשיך לדבר.
"טוב.. אני לא יכול לחיות בלעדייך, אני מודה. אני לא מסוגל גל.. בבקשה... תחזרי אליי, אני אוהב אותך" הוא אמר.. "אני מצטער, אני מצטער על התאונה הזו אני נשבע"
"אני..." התחלתי לומר והוא הפסיק אותי...
"אני כל כך דאגתי לך, אני חשבתי שאני עומד למות רק מהמחשבה שיקרה לך משהו, לא היה אכפת לי למות בעצמי, העיקר שאת תישארי בחיים... אני אוהב אותך גל, אל תזרקי את הקשר שלנו לפח"
הוא שתק... לי ירדו דמעות בעניים והקול נבלע לי, כך שלא יכולתי להגיב.
---~~
"את יודעת שהוא בדרך לגל ?"
"באמת ?" שאלתי... איך היא לא סיפרה לי
"כן הוא שלח לי הודעה לפניי רבע שעה שהוא הולך אליה ושהוא לחוץ" ארז אמר
"ואיי שישלימו כבר... מסכנים"
"היא לא עושה מזה יותר מידי ?"
"לא.. זה הרגשות שלה ארז! היא לא מרגישה שהיא מסוגלת להיות איתו כרגע, אז זה לגיטימי שהיא לא תסכים לסלוח"
"צודקת" הוא אמר ושתק.
---~~
"אני סלחתי לך ממזמן" אמרתי בשקט והוא חייך.. הוא התקרב אליי, הטה את ראשו ונתן לי נשיקה קטנה בפה שהחזירה לי את החום לגוף. זזתי עם הראש אחורה.
"אבל" אמרתי בשקט... "אני צריכה זמן לעכל, אני צריכה את הזמן שלי, אני צריכה זמן לעצמי.. לתקן את הכל גם עם עצמי" אמרתי וירדו לו דמעות מהעניים ולא הייתי מסוגלת לראות אותו ככה.
"זה פשוט לא מתאים כרגע..." אמרתי והשפלתי את הראש
"בסדר, אני מבין" הוא אמר בשתיקה. הרגשתי שאני עומדת לבכות עוד רגע. אולי אני עושה טעות? לא, זה מה שאני מרגישה.
"אל תבכה" אמרתי בשקט ונישקתי את הדמעות שלו, לא עמדתי בפיתוי אבל הייתי חייבת להפסיק.
"זה... בסדר, אל תבכי את" הוא צחק וחיבק אותי אליו.
"אז תדברי איתי טוב?" הוא שאל
"כן בטח" אמרתי וירדנו מהגג, נכנסתי למכונית שלו והפשרתי מהקור. כל הדרך חזרה שתקנו, הוא הוריד אותי בבית... ונסע.
---
"אוקי אמא אני אורזת! אולי תתקשרי למחנכת שלי להודיע לה?"
"אוקי" היא צעקה מלמטה..
דחפתי לתיק קצת דברים, לא ממש השקעתי... 2 סטים של בגדים ליציאה בערב, בגד ים למקרה שתהייה בריכה מחוממת, טרנינגים וג'ינס. סגרתי את התיק, יוצאים מחר ב7 בבוקר.
פתחתי את מסך המחשב ושיניתי אוואי
' מארגנת תיק... ועפה'
קראתי את האוואי של דין
'אני הולך למות, אל תחפשו אותי.... ביי!'
שלחתי לאן הודעה

גל אומר/ת:
קוק ?
אן אומר/ת:
היי יפה שלי, איך היה ?
גל אומר/ת:
מאיפה את יודעת ?
אן אומר/ת:
דין שלח הודעה לפני
איך היה?
גל אומר/ת:
מזעזע, קורע לב...
אן אומר/ת:
לא סלחת?
גל אומר/ת:
סלחתי אן, סלחתי ממזמן
ביקשתי קצת שקט, קצת להיות לבד
אן אומר/ת:
כן ממי אני מבינה אותך.. מה זה נוסעת? לאן ?
גל אומר/ת:
חמישי-שישי-שבת לכינרת
אן אומר/ת:
איזה כייף עם מי ?
גל אומר/ת:
ג'וני וההורים שלי
אן אומר/ת:
אוי כייף...
גל אומר/ת:
אבא שלי גילה שאני מעשנת :\
אן אומר/ת:
אז קיבלת פרס לנסוע לכינרת?
גל אומר/ת:
לא... חחח
האמת שלא אכפת לי
מתישהו הם היו מגלים
אן אומר/ת:
איך הוא הגיב?
גל אומר/ת:
אני ענייה לנצח חחחח
הוא לא נותן לי כסף יותר... הוא לא ממן לבת שלו רעל
אן אומר/ת:
יאלה עבודה ?
גל אומר/ת:
חחח כנראה
אן אומר/ת:
אני אוהבת אותך חחח
---
סגרתי את המחשב, וירדתי למטה. כבר התיקים היו באוטו, אכלנו ארוחת בוקר בנסיעה, היה דווקא שקט בדרך הלוך. אף אחד לא דיבר, אני וג'וני כל אחד עם האמפי שלו.
הגענו תוך שעה וחצי של נסיעה. דווקא אחלה מלון.
התמקמתי לי בחדר, היה קריר בחוץ.
"יש כאן בריכה מחוממת אם אתם רוצים "
"רוצה?" שאלתי את ג'וני
"כן דווקא בא לי" הוא אמר והוצאתי מהתיק את הבגד ים שלי, שמתי אותו והתלבשתי בחזרה בבגדים מחממים. שמתי טמפון, כי הייתי במחזור.
ירדנו לקומה מינוס אחת במעלית, שמה הייתה הבריכה. לקחנו מגבת מהשומר והתיישבנו על אחת הכיסאות. המקום היה מחומם, והיה נעים גם בבגד ים. נכנסנו קצת למים ושחיתי קצת.
לא שכחתי מדין לאף שנייה, כל רגע הוא היה בלב שלי ונזכרתי בו.
"יאלה, שפכי את הלב" יוני אמר לי.. חייכתי.
"זה הולך להיות ארוך"
"בשביל הכל אחותי" הוא אמר וחיבק אותי והטביע אותי... התחלנו לריב בצחוק.
---~~
"אז בא לך שנצא למסיבה כלשהי?" ארז שאל אותי
"מה.. לא יודע" עניתי באדישות, גל הייתה חסרה כל כך בבי"ס.
"נו יאלה.. מה אתה כזה יבש" הוא אמר לי ונתן דחיפה קטנה בכתף שאתעודד
"סתם אין לי חשק, מה שווה לי לצאת למסיבה בלעדיה?"
"מה עכשיו כל החיים שלך תהייה ככה בגללה? דיי נגמר, היא רוצה זמן לחשוב... תיתן לה את הזמן שלה לחשוב, אבל אתה לא צריך להסתגר בבית ולחכות שהיא תחזור"
"אין לי כוח ארז..אתה לא מבין?"
"לא אני לא מבין ואני לא ממש שואל אותך!" הוא אמר
"ואי אתה יכול להיות קרצייה לפעמים"
"קיצור... היום באחד עשרה, גם ככה יום שישי היום, מה תישאר בבית?" הוא שאל ואני שתקתי...
---~~
יום חמישי עבר במהירות רבה, אני וג'וני היינו כל היום בבריכה ואח"כ בחדר... רוב הזמן ישנתי, או שחשבתי על דין.
החלטנו שהיום נצא לפאב כלשהו בערב, כי כבר התחיל להיות די משעמם. אמא ואבא היו כל היום בלובי, שתו קפה, או בספא.
הגיע הערב, את הקידוש עשינו בחדר האוכל של המלון, היה נורא נחמד. בתקופה הזו לא היו הרבה אנשים במלון,רק תיירים , רובם צרפתיים.
אכלנו.. ובתשע וחצי אני וג'וני עלינו לחדר בזמן שההורים הלכו לטייל קצת בטיילת של טברייה.
ראינו קצת טלוויזיה, נרדמתי לחצי שעה, וכשהתחלנו להתארגן השעה הייתה כבר . אמא ואבא עדין לא חזרו, וניצלתי את העובדה לצאת למרפסת לעשן קצת. הקופסא עמדה להיגמר לי, ולא היה לי שקל מיותר.
"מה את מעשנת את החרא הזה? לפחות תעשני סיגריות טובות" ג'וני אמר
"מה אתה מדבר .. הסיגריה הכי טובה שיש"
"מה שתגידי" הוא סינן והוריד את הטריקו שהייתה עליו, שם חולצה יפה שהייתה לו עם ז'קט מחויט דק שאני בחרתי לו , והיה מוכן
סיימתי את הסיגריה וכיביתי אותה במאפרה שהחבאתי מההורים
והלכתי להתלבש.
שמתי ג'ינס סקיני שהבאתי .. עם חולצה ארוכה וז'קט פרוותיי.
לא ממש היה לי כוח להשקיע. חשבתי רק על דין, ועל כמה שהנוכחות שלו חסרה לי, הלוואי והייתי מסוגלת פשוט לחזור אליו כאילו כלום לא קרה. ליטפתי את הבטן מול המראה והרגשתי את המחנק בגרון.
---~~
"כן ארז, אני אהיה מוכנה באחד עשרה ורבע... בטח, כן גם ירדן תהייה שמה" אמרתי לארז . סיימנו את השיחה.
נכנסתי למקלחת חמה, בחיים לא יצאתי למסיבה ללא גל... זה היה לי מוזר. חפפתי את הראש במהירות, התענגתי מזרם המים החמים ששטף את גופי.
יצאתי מהמקלחת, שמתי גרביון ומעל חצאית מיני מג'ינס יפה, כי היה קריר בחוץ, שמתי גרב שמגיעה עד הברך ומעל מגף... כך שהגרב בצבצה מבעד למגף, וחולצה ארוכה דקה יפה.
התקשרתי לגל..
"היי" אמרתי לה
"היי מה קורה?" היא שאלה ונשמעה הרבה יותר טוב
"בסדר גמור" עניתי.. "את נשמעת יותר טוב"
"כן? אני שמחה" היא צחקה .. "מה את עושה היום?"
"סתם אנחנו יוצאים כאן למסיבה"
"באמת? נחמד... מי יוצא?" היא שאלה וידעתי שהיא מתכוונת לשאול אם דין יוצא איתנו..
"דין בא, אל תדאגי, אני אברר מה הוא עושה ועם מי "
"זה לא מעניין אותי" היא ישר תקפה
"בייננו, זה מה שמעניין אותך" אמרתי לה .. "אני לא מאמינה שהוא יהיה עם מישהי, זה לא דין" הוספתי
"אני מקווה, למרות שהוא דיי נראה לי מתחרט ורוצה שמאוד נחזור, אני חושבת שאני אחזור אליו .. אני יותר מידי מתגעגעת אליו" היא אמרה
"באמת? אני נורא שמחה לשמוע, סוף סוף" אמרתי "טוב יאלה אני אדבר איתך, אני חייבת להתאפר כי כבר אחד עשרה ועוד רבע שעה הוא ודין אוספים אותי"
"אוקי סבבה, נשיקות... תהני!" היא הוסיפה וניתקתי.
---~~
סיימתי לדבר עם אן, ואני וג'וני יצאנו... הוא לקח את המכונית של אבא, ושאל את אחד המלצרים על פאב שהוא ממליץ.
נסענו לשמה.. זה לא היה רחוק מהמלון, ככה שהגענו במהירות.
ירדתי מהמכונית ונכנסנו, ביקשו רק מג'וני תעודת זהות
התיישבנו בהתחלה על הבר, שתינו בירה... אח"כ עברנו למשקה שלא הכרתי.
"דווקא טעים" אמרתי
"כן .. ואי מי היה מאמין שאני אקח את אחותי לפאב ואשתה איתה אלכוהול" הוא אמר
"חחח איפה אתה חי" צחקתי "גם ככה אני עושה את זה בלעדייך"
הוא חיבק אותי וצחקתי
"התגעגעתי אלייך, הלוואי והיית בא כל יום הביתה " אמרתי לו
"כן .. צבא מזדיין, נמאס לי כבר!"
"לא נורא .. פחות משנה "
"כן אה... את לא מבינה איזה סרט אני אוכל מענבר"
"מי זאת ענבר?"
"אה לא סיפרתי לך ?" הוא שאל
"לא"
"איזה מישהי שאני יוצא איתה כבר חודשיים, היא כעסה עליי שאני נוסע איתכם"
"למה?"
"כי היא אמרה שהיא לא ראתה אותי שלושה שבועות, ובסוף אני בוחר לבלות את הסופ"ש שלי איתך"
"איזה זונה!" צחקתי
"דוגרי .. אמרתי לה שתחכה לי בסיבוב, שאין על אחותי"
"אני מתה עלייך" אמרתי
"טוב.. יש לי פיפי, אני עף להשתין אל תזוזי מפה, ואל תזמיני כלום בלעדי!" הוא חייך והלך...
לא עברו שתי דקות, וכבר איזה גבר התיישב משמאלי, הוא מלמל כמה מילים לברמן, והברמן הגיש לי עוד בירה מהסוג שלקחתי.
"אני.. לא הזמנתי את זה" אמרתי לו
"זה ממנו" הוא אמר והסתכלתי שמאלה, ראיתי בחור נאה יושב, נראה בגילי, אולי שנה מעלי"
"תודה" אמרתי בחיוך
"בכייף, אפשר לדבר איתך?" הוא שאל
"כן, בטח" אמרתי בנימוס "גל... נעים מאוד" חייכתי
"תום... מה את עושה כאן?" הוא שאל והיה לו מבטא צרפתי
"אני בחופשה קצרה.. ההורים החליטו להוציא אותי מהבאסה" אמרתי ושתיתי טיפה מהמשקה שלי...
"אה וואלה? מאיפה את?"
"מחיפה, ואתה?"
"אני.. מצרפת, אני גם בחופשה ,בת כמה את?"
"שמונה עשרה, אתה?"
"גם" הוא ענה
"למה אתה לבד?" שאלתי
"באתי רק עם ההורים שלי" הוא מלמל ולגם מהמשקה שלו.
"הבנתי..." מלמלתי בחזרה
הוא התחיל לספר על עצמו בקצרה, לא רציתי ממש לספר על עצמי, לא הכרתי אותו ולא נראה לי הגיוני שאני אפתח שיחה עם בן אדם שאני לא מכירה, אבל משהו בו משך אותי בצורה מדהימה. העניים שלו. כשהן הביטו בי ראיתי כל כך הרבה כנות ועומק בהן... הוא נראה צרפתי, אבל השם שלו היה ישראלי. הוא סיפר לי שהוא נולד פה בארץ וכשהוא היה בן עשר הם עזבו לצרפת, בגלל זה יש לו רק מבטא והוא מדבר עברית טוב.
"אז חברה שלך בגדה בך?"
"כן" הוא ענה בפשטות
"ואו..אני, ממש מצטערת"
"שטויות, כבר לא אכפת לי , סימן שלא הייתי שווה אותה"
"אחלה גישה.. הלוואי עליי"
"מה.. מה הסיפור שלך?"
"אה, אני... בפסק זמן" אמרתי והוא צחק. בדיוק ג'וני חזר מהשירותים.
"היי אמרתי לך לא להזמין כלום בלעדיי" הוא אמר
"אמ.. לא הזמנתי, הוא הזמין לי" אמרתי וההוא שלידי, תום, הסתכל עליי במבט לא מבין..
"זה אח שלי, יונתן, תכיר... זה תום" הכרתי בינהם
תום חייך אליו וג'וני התיישב בחזרה.
"טוב שמעי, אם את מסודרת להערב, אז אכפת לך שאני אפרוש לספות.. מחכה לי שמה מישהי" הוא חייך
"לך תהנה" אמרתי ודחפתי אותו..
"אכפת לך אח"כ אם אני אקח אותך לסיבוב איפה שהוא?" הוא שאל
"בטח.. בכייף, אני אבל לא מכירה את האזור"
"אני רוצה להראות לך מקום מדהים... אני חושב שתאהבי אותו" הוא אמר ואני סימנתי לג'וני שאני אחזור יותר מאוחר.. הוא סימן לי שאני אזהר ויצאתי עם תום.
הלכנו ברגל, הפאב היה למרגלות החוף כך שירדנו לים, הים היה מלא באנשים, ולא התחשק לי להיות במקום המוני..
הלכנו זה לצידי זה, לאורך החוף בערך רבע שעה..עד שכבר שמתי לב שאין אנשים מסביבנו
"לאן אתה לוקח אותי?" שאלתי
"תכף תראי" הוא ענה וחייך.
---~~
"מוזיקה טובה" אמרתי לארז והקפצתי עוד שוט של טקילה , שרף לי כבר בגרון .. דחפתי חתיכת לימון לפה שלי להעביר את הטעם המגעיל
אחריי שש שוטים כבר הייתי הפוך לגמרי
אן הלכה להסתובב עם ירדן ואני וארז רקדנו קצת..ראיתי את דנה מרחוק אבל התעלמתי , לא ממש רציתי להתעסק איתה
רק בת שנגעה בי נראתה לי כמו גל, כאילו גל נוגעת בי , אבל המגע היה שונה
"מה יש לך?" ארז צעק לי
"אני רוצה את גל!" צעקתי לו
"דיי סיכמנו שהיום אתה נהנה .. צא מזה"
"אני לא יכול" אמרתי
"טוב, תרקוד אני תכף בא... אני הולך להביא את אן"
"בסדר" עניתי, ובשנייה שהוא הלך חיבקה אותי מישהי מאחור.
---~~
ארז הגיע מאיזה שהוא מקום, ישבתי בחוץ עם ירדן , היא רצתה לקנות בקבוק מים. הוא חיבק אותי והתיישבתי עליו.
"איפה דין?" שאלתי
"הוא בפנים.. רוקד קצת, אין הבן אדם לא משתחרר גם אחריי אלף שוטים"
"מסכן" עניתי .. "אל תגלה לו,אבל גל רוצה לחזור אליו"
"באמת?" ארז שאל
"כן"
"יופי... אני שמח שהיא הגיע למסקנה" הוא חייך ואני הנהנתי.
---~~
דנה חיבקה אותי ונתתי לה נשיקה דביקה בלחי... ראיתי איך היא מסתובבת ולוקחת את ידי ורוקדת איתי טיפה
"מה? אני לא שומע" צעקתי לה באוזן... המוזיקה הייתה חזקה מידי
"רוצה לצאת איתי לסיבוב?" היא צעקה
"סבבה" צעקתי בחזרה ויצאנו החוצה... הייתי צריך טיפה אוויר. הלכנו דיי רחוק מהמועדון... לא הבנתי לאן היא לקחה אותי.
"חכי חכי, לאן את מתקדמת?" שאלתי אותה וראיתי מרחוק את ארז ואן יושבים על המדרכה
"סתם.. בוא" היא צחקה והמשכתי ללכת אחריה, נעמדנו בפינה אחורית, הקיר הסתיר אותנו ככה שלא יכולתי לראות אף אחד... נשענתי על הקיר מרוב שהייתי עייף
"מה קרה גל לא כאן?" היא שאלה והזכירה לי אותה, הלב החל לפעום ברגע ששמעתי את השם שלה
"היא... היא נסעה"
"לאן?" היא שאלה
"לחופשה"
"אה הבנתי... תפסיק להיות כל כך מתוח" היא אחזה בידיים שלי ושמה אותם על המותניים שלה והתקרבה אליי, הסתובב לי הראש
"לא תקשיבי, זה...גל"
"שששש" היא אמרה והתקרבה אליי עם הפנים שלה
"גל.. בבקשה תבואי" לחשתי וזעקתי מבפנים
"אני כאן" שמעתי אותה אומרת וראיתי את הפנים של גל, הם אחזו בעדינות בפניי וליטפו אותי, הרגשתי את החמימות שעוטפת אותי כשהיא אוחזת בי..
"גל, אני אוהב אותך" אמרתי והיא קירבה את ראשי ונישקה אותי..
---~~
"ואו...איזה מקום מדהים" אמרתי לו והבטתי מולי, החוף היה מלא בערסלים ובמיטות נוחות מול הים, בקושי היו שמה אנשים... בודדים.
הבית קפה שהיה ממול היה ריק
"יש כאן היום מסיבה, אז ריק כאן" הוא אמר
"ואו... זה... כל כך יפה" אמרתי והבטתי בכוכבים, הוא הוביל אותי והתיישבנו כל אחד על ערסל, נשכבתי בתוכו והתכרבלתי בתוכי
הים היה כל כך שקט, בתקופה הזו בד"כ הוא כל כך סוער, שלפעמים אני בטוחה שהגלים ייצאו ויעלו עליינו, אבל הפעם... בקושי היו גלים.
הכוכבים נצנצו והירח בדיוק היה באמצע החודש , כך שהיו היה בדיוק מעלינו והאיר את השמיים.
"את רוצה לספר לי מה יש לך?" הוא שאל והמבטא שלו הצחיק אותי טיפה
"זה קצת מסובך" אמרתי
"אני מוכן להקשיב"
"יש לי חבר כבר ארבעה חודשים, לפני חודשיים הייתה לנו תקלה ונכנסתי להריון ממנו" אמרתי והוא הביט בי בהלם...
"מה?"
"כלום, תמשיכי"
"החלטתי שאני לא רוצה להפיל את הילד הזה, היו לי הרבה מריבות על זה.. עם.. דין, החבר שלי"
"הוא לא רצה?"
"הוא אמר שאנחנו צעירים מידי, בסופו של דבר הסכמנו להשאיר אותו"
"ומה קרה?"
"הכל היה מושלם, לפניי שבועיים הוא לקח אותי לים והציע לי נישואין... הסכמתי, והוא ענד לי טבעת" אמרתי "כמה ימים אח"כ יצאנו לפאב, הוא נהג שיכור ועשינו תאונה.. איבדתי את הילד" אמרתי "ומאז אני לא מסוגלת להיות איתו.. כואב לי כל כך" אמרתי והדמעות ירדו
"ואו...אני בהלם" הוא אמר
שתקתי
"את אוהבת אותו?"
"כל כך, אתה לא מבין" אמרתי
"אלוהים הולך איתכם בדרך הקשה" הוא אמר המום... ואני חשבתי על המשפט שלו.. הוא כל כך צודק, ומשמה הבנתי
דרך שאין בה מכשולים, כנראה לא מובילה לאף מקום.

ארוך . .כמו שאני אוהבת(:
פרק מדהים !

ודין ?
אני אכסח אותו .