יואווווווווו טל תמשיכי כבר 😛
מדהים!
מדהים!
מדהים!
מדהים!
המשךךךךךךך!
איזה יפההה
תמשיכיי מהרר 😊
לפתע הבטתי לכיוון הבר ולא הצלחתי לנשום..
זה..
פרק 7:
זה הוא!
כל כך שמחתי. סוף סוף כשאני צריכה מישהו לדבר איתו...סוף סוף.
"אלעד?!" קראתי בעודי רצה לכיוונו בהתלהבות.
הוא הסתובב וחייך אליי.
"אגם! יפה שלי! " חיבקתי אותו חיבוק חזק שנמשך בערך דקה וחצי.
"למה לא אמרת לי שחזרת מחו"ל?!" שאלתי אותו באכזבה..
"כי החליפו לי את הפלאפון וכל המספרים נמחקו...ואחרי שנתיים בלוס אנג'לס זה קצת מסובך לזכור איפה את גרה.."
הוא אמר וצחקנו שנינו.
"טוב , אז הנה..תרשום:"
הוא הוציא את הסלולארי המשוכלל שלו מכיס הג'ינס המשופשף
"אפס..חמש..תשע..שבע..ארבע...שש..פעמיים חמש ופעמיים שתיים."
"סבבה" הוא ענה ודחף את המכשיר חזרה לכיס.
"לא השתנית בכלל.. אתה עדיין דומה לטרול!" אמרתי וצחקתי..
"מה, באמת? כבר חשבתי שגבהתי קצת! "
הוא אמר בעודו משווה את הגבהים שלנו עם הידיים.
אלעד הוא ילד מאוד מיוחד...הוא בדיוק בגובה שלי, אולי קצת פחות בסנטימטר או שניים..
יש לו שיער קצר חום, עיניים בצבע שקד ופוני שמכסה את כל המצח.
הדבר הכי בולט בפנים שלו הם השפתיים העבות האלה שכל בחורה הייתה מתה לנשק...
וגם אני, אם הוא לא היה הידיד הכי טוב שלי בכל העולם כולו.
"לא...נשארת אותו הדבר..." אמרתי ונאנחתי "...חבל שאני לא..."
הבטתי על הרצפה בדכדוך.
הוא הרים את ראשי מהסנטר
"בואי מאמוש שבי איתי על הכסא וספרי לי מה קרה... אני ראיתי מהרגע שהסתכלת לי בעיניים שקרה לך משהו.."
התיישבנו על הספסל הנמוך שברחבת הצ'יל-אאוט והתחלתי לדבר.
"סיפרתי לך כבר באיי-סי-קיו על אביב, נכון? אז אנחנו עד עכשיו ביחד...כאילו, נראה לי..."
"למה את מתכוונת?"
"תראה, אנחנו יחד כבר 7 חודשים...והעניינים עדיין לא התחממו...עד אתמול."
אמרתי לו ואי סדר בקצב הלב העיק על חַזִי.
"אני מקשיב..."
"תראה, אתמול בבוקר אושר -אתה זוכר אותה נכון? הרכלנית הרזה- ..."
הוא הנהן בראשו לחיוב..
"...אמרה לי שהיא יודעת ממקור מהימן שאביב בוגד בי עם אחת החברות שלי..."
עיניו של אלעד בלטו מכעס.
"מה?! איזה בן זונה! למה לא זרקת אותו!?"
הוא החל לצעוק ולקלל.
"תירגע טוב?!"
אמרתי לו בקול חנוק ודמעות החלו לטשטש את הראיה שלי.
הוא מיד חיבק אותי והרגיע
"סליחה מאמי תמשיכי..."
"בקיצור... הבנתי שאני כבר מונעת ממנו צורך טבעי שכל בחור כבר בשל לקבל בגיל שלו... וגם עכשיו הוא בוגד בי, זה סימן שהוא לא יכול יותר ואני מבינה אותו...
אז החלטתי שאם אני רוצה להשאיר את הטעם הטוב של הקשר אני צריכה להתפשר..."
"אז התפשרת?"
"...כן..אתמול"
"והטעם הטוב נשאר?"
"הוא רק נהרס יותר ויותר מרגע לרגע"
אמרתי והבטתי בו במצוקה.
הוא חיבק אותי בין זרועותיו
"אני מבטיח לך שהכל יהייה בסדר..אף בחור שפוי לא ירצה לאבד אותך...ובטח לא אביב...סיפרת לי כמה הוא אוהב אותך... ועכשיו הוא בטח משתגע אחרייך.."
"אבל אחרי ששכבנו אני שאלתי אותו אם הוא ימשיך לבגוד בי"
"מה?"
"כן..."
"ומה הוא אמר?"
"הוא התעצבן ואמר לי שהוא לא בוגד בי ו.."
"הוא עוד מכחיש, המפגר הזה?!"
"אל תדבר עליו ככה.."
"לא מעניין אותי ,את יודעת כמה אני אוהב אותך ואני לא מסכים שאף אחד יתנהג איתך ככה!"
"מה אתה תעשה? תרביץ לו? בבקשה..אל תתנהג כמו מטומטם.."
"אני אגרום ל'צרכים הטבעיים' שלו להיות הבעיה האחרונה שהוא יצטרך לחשוב עליה...
קודם כל הוא יצטרך לברר באיזה בית חולים מחברים את הביצים חזרה לגוף!"
הוא התחיל לזרוק קללות לאויר ואני מביטה בו ולא מאמינה..
"תפסיק כבר!" הטחתי בו והושבתי אותו בחזרה
"אני לא סיפרתי לך את זה כדי שתתנהג כמו איזה ערס!"
הוא הביט בי לרגע והשיב
"את צודקת..סליחה. אני פשוט לא אוהב לראות אותך נפגעת."
המסיבה הפכה רועשת יותר ויותר מרגע לרגע ולא רציתי להרוס לאלעד אותה רק בגלל הבעיות שלי אז אמרתי לו תודה בחביבות,נשקתי ללחיו והלכתי למרכז הרחבה.
לפתע ראיתי את רותם.
"אגם!" היא קראה לעברי, סוף סוף החליטה לדבר איתי.
"מה מאמי?" שאלתי אותה, מביטה בחולצה ההורסת שהיא קנתה איתי בתל אביב לפני כמה זמן.
"אני צריכה לספר לך משהו.." היא אמרה בפנים מושפלות.
"מאמי זה לא יכול לחכות לאחר כך?" שאלתי ואפילו לא חיכיתי לתשובה - מיד חזרתי לרקוד.
אני לא אוהבת ללכת עם חברות למסיבה.. אני אוהבת לרקוד לבד ,
לא להיות תלויה באף אחד...
רקדתי בעיניים עצומות, נהנית מהקצב..
אני לא יודעת אם אני רוקדת יפה בכלל, או אם אני נראית כאילו שתיתי... אני פשוט רוקדת.
לפתע אני מרגישה ידיים אוחזות במתניים שלי מאחורי גבי.
"אביב!" אמרתי ביהירות , אך הבטתי אחורנית והתאכזבתי לראות את שגיא.
הוא היה נראה קצת שתוי, התנועות שלו היו חדות והיה לו ריח של אלכוהול מהפה.
איכס, אני בחיים שלי לא נגעתי באלכוהול, וגם לא בסיגריות.
הוא אחז בידו כוס וודקה.
"רוצה לנסות?"
הוא שאל אותי בחיוך רחב, מושיט לעברי את הכוס...
"לא, תודה מאמי.."עניתי ברתיעה.
"זה טעים, נשבע לך! וחוץ מזה את תרגישי בעננים.."
ואז אמרתי לעצמי..למה לא לנסות? הרי אני לא אשתכר או משהו..
וממילא לא ממש בא לי להתחבר לרגשות שלי עכשיו.
חטפתי את הכוס מידו ושתיתי את כולה.
הגרון שלי התחמם וזה היה מגעיל וחריף.
מייד הרגשתי בהשפעה. וזה באמת היה נחמד.
רקדתי בלי לשים לב לתנועות שלי,
והרגשתי קצת מרחפת..
שגיא לפתע נשען עליי והצמיד אותי לקיר.
לא הספקתי לשים לב והוא נישק אותי, אוחז בידו האחת אתראשי ועם היד השנייה הוא נשען על הקיר.
ניסיתי להדוף אותו אך הוא אחז את הזרוע שלי כל כך חזק שזה כאב.
הוא דחף את הלשון שלו לפה שלי, מסריח מכמויות מטורפות של וודקה .
לפתע הוא עזב ונעצתי את ציפורניי ביד שלו ורצתי.
רציתי לבכות... לא מספיק שאביב רב איתי שנייה אחרי שאנחנו שוכבים בפעם הראשונה...
אחרי זה החבר הכי טוב של אביב מנשק אותי ומי יודע מה עוד אם לא הייתי שורטת אותו..
חיפשתי את אלעד. הוא חייב להיות כאן.
חיפשתי ברחבה הגדולה, חיפשתי ברחבת הצ'יל-אאוט, ואז רצתי לכיוון השירותים.
נכנסתי לשירותי הבנים ולא היה שם אף אחד..ולא יכולתי להתעלם מדבר שמאוד לא נעים לשמוע..
דפיקות על קירות השירותים ואנחות חזקות של בחורה.
"איכס, איזה גועל." חשבתי לעצמי, מביטה בדלת המתחבטת שוב ושוב.
יצאתי מהשירותים ואלעד נעמד מולי, עמד להיכנס.
"אלעד, אתה לא מבין מה קרה...אני רוצה ללכת הבייתה.. נמאס לי כבר מכל הבלאגן הזה בחיים שלי!"
אמרתי ונשענתי על כתפו בוכה.
"חמודה, אפשר לעבור?!" אמר קול מאחוריי.
-------
מאירועי הפרק הבא:
* " את מאשימה את האדם הלא נכון!"
* " אני יודעת מה היה במסיבה אתמול עם ההוא, אז אל תתחילי איתי אם את רוצה לשמור על המוניטין שלך"
------
המשך יבוא
HMFG!!!!!
זאת חברה שלה? 😮
תמשיכיייייייייי!
אההה..
קוראת חדשה]=]
תודה מאמי 😊
איזה כיף שמתווספים קוראים!!
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם,
המשך😊
אעעעעע
השלמתי הכול
פרקים מדהימים!
מחכה להמשך.
יאווו
זה מדהים אן לי מילים איזה מסכנה
החיים שלה נהיו סיט אחד גדול
טלטול תמשיכי בדחיפות
מחכה
*שניני*
אתר האהבה הישראלי